Daf 13a
וְאֵין הַוָּלָד עוֹשֶׂה תְּמוּרָה. דְּאָמַר קְרָא: ''הוּא'' — הוּא וְלֹא וָלָד.
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ''לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אוֹתוֹ'', מַשְׁמַע קָרְבַּן יָחִיד, קָרְבַּן צִבּוּר, וְקָרְבַּן מִזְבֵּחַ וְקָרְבַּן בֶּדֶק הַבַּיִת, תַּלְמוּד לוֹמַר ''לֹא יְבַקֵּר''.
תָּנוּ רַבָּנַן: ''לֹא יְבַקֵּר בֵּין טוֹב לָרַע וְלֹא יְמִירֶנּוּ'', לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ''לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אוֹתוֹ טוֹב בְּרָעוְגוֹ'''.
וְלָא? וְהָכְתִיב: ''וַנַּקְרֵב אֶת קָרְבַּן ה'''! ''קָרְבַּן ה''' אִיקְּרִי, ''קָרְבָּן לַה''' לָא אִיקְּרִי.
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי שִׁמְעוֹן, הָא רַבָּנַן. לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אִיקְּרִי ''קָרְבָּן'', לְרַבָּנַן לָא אִיקְּרִי ''קָרְבָּן''.
תַּלְמוּד לוֹמַר ''וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ'' — כָּל הַבָּא אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם שְׁחוּטֵי חוּץ, וְכֹל שֶׁאֵינוֹ בָּא לְפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם שְׁחוּטֵי חוּץ. אַלְמָא אִיקְּרוּ ''קָרְבָּן''.
וְלָא? וְהָתַנְיָא: אִי ''קָרְבָּן'' — שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִילּוּ קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, שֶׁנִּקְרְאוּ ''קָרְבָּן'', כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַנַּקְרֵב אֶת קָרְבַּן ה' וְגוֹ'''.
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: יָכוֹל יְהוּ קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת עוֹשִׂין תְּמוּרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ''קָרְבָּן'' — מִי שֶׁנִּקְרְאוּ ''קָרְבָּן'', יָצְאוּ קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת שֶׁלֹּא נִקְרְאוּ ''קָרְבָּן''.
לוֹמַר לָךְ: מָה מַעֲשֵׂר — קָרְבַּן יָחִיד, יָצְאוּ קָרְבְּנוֹת צִבּוּר; וּמָה מַעֲשֵׂר — קָרְבַּן מִזְבֵּחַ, יָצְאוּ קָרְבָּנוֹת בֶּדֶק הַבַּיִת.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וַהֲרֵי מַעֲשֵׂר בַּכְּלָל הָיָה, וְלָמָּה יָצָא?
מַתְנִי' הָעוֹפוֹת וְהַמְּנָחוֹת אֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר אֶלָּא בְּהֵמָה. הַצִּיבּוּר וְהַשּׁוּתָּפִין אֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר ''לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר''. יָחִיד עוֹשֶׂה תְּמוּרָה, וְאֵין הַצִּבּוּר וְהַשּׁוּתָּפִין עוֹשִׂין תְּמוּרָה. קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת אֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַוָּלָד עוֹשֶׂה תְּמוּרָה. דְּאָמַר קְרָא ''יִהְיֶה'' לְרַבּוֹת אֶת הַוָּלָד. וְרַבָּנַן: לְרַבּוֹת שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וַהֲרֵי מַעֲשֵׂר בַּכְּלָל הָיָה, וְלָמָּה יָצָא? לוֹמַר לָךְ: מָה מַעֲשֵׂר קָרְבַּן יָחִיד, וְקָרְבַּן מִזְבֵּחַ, וְדָבָר שֶׁבָּא בְּחוֹבָה, וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ בְּשׁוּתָּפוּת — אַף כֹּל קָרְבַּן יָחִיד, וְקָרְבַּן מִזְבֵּחַ, וְדָבָר שֶׁבָּא בְּחוֹבָה,
וְאֵין תְּמוּרָה עוֹשָׂה תְּמוּרָה כּוּ'. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ''וּתְמוּרָתוֹ'', וְלֹא תְּמוּרַת תְּמוּרָתוֹ.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין תְּרוּמַת שְׁנֵיהֶם תְּרוּמָה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אִם תָּרַם הָרִאשׁוֹן כַּשִּׁיעוּר — אֵין תְּרוּמַת הַשֵּׁנִי תְּרוּמָה, וְאִם לֹא תָּרַם כַּשִּׁיעוּר — תְּרוּמַת הַשֵּׁנִי תְּרוּמָה.
וְאֵין תְּרוּמָה אַחַר תְּרוּמָה כּוּ'. מַתְנִיתִין מַנִּי? רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דִּתְנַן: הַשּׁוּתָּפִין שֶׁתָּרְמוּ זֶה אַחַר זֶה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: תְּרוּמַת שְׁנֵיהֶם תְּרוּמָה.
שָׁלֹשׁ שָׂדוֹת וּשְׁתֵּי מַעֲנוֹת. וְכַמָּה מְלֹא מַעֲנֶה? מֵאָה אַמָּה, כִּדְתַנְיָא: הַחוֹרֵשׁ אֶת הַקֶּבֶר — עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס מְלֹא מַעֲנֶה מֵאָה אַמָּה.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source