Vayedaber

מְסוּכָּן הוּא וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בִּגְמָרָא פְּלִיגִי

Traduction

This is because he is, i.e., I am, dangerously ill, being utterly famished, and a non-priest may eat sacrificial food in a life-threatening situation. And with regard to Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon, their dispute does not stem from the interpretation of the verses. Rather, they disagree with regard to a tradition, as they had divergent traditions as to whether or not the oven consecrates the shewbread.

Rachi non traduit

מסוכן הוא. שאחזו בולמוס ותנן מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו עד שיאורו עיניו אפילו ביום הכפורים ביומא בפרק בתרא (דף פג.):

בגמ' פליגי. מר גמיר ליה מרביה דתנור מקדש ומר גמיר דלא מקדש:

דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לְעוֹלָם הֱוֵי רָגִיל לוֹמַר שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים כְּשֵׁרוֹת בַּעֲזָרָה וּכְשֵׁרוֹת אַבֵּית פָּאגֵי שְׁמַע מִינַּהּ

Traduction

The language of the mishna is also precise, as it teaches that Rabbi Shimon says: One should always be accustomed to say that the two loaves and the shewbread are fit if they were prepared in the Temple courtyard and they are also fit if they were prepared in Beit Pagei. The term: One should always be accustomed to say, indicates that Rabbi Shimon’s opinion is based on an oral tradition and not on the interpretation of a verse. The Gemara concludes: One may conclude from the mishna that this is the case.

Rachi non traduit

דיקא נמי. דבגמרא פליגי ולא בקראי מדנקט האי לישנא לעולם הוי רגיל לומר כו':

מַתְנִי' חֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל לִישָׁתָן וַעֲרִיכָתָן וַאֲפִיָּיתָן בִּפְנִים וְדוֹחוֹת אֶת הַשַּׁבָּת טְחִינָתָן וְהַרְקָדָתָן אֵינָן דּוֹחוֹת אֶת הַשַּׁבָּת כְּלָל אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא כָּל מְלָאכָה שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת וְשֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת

Traduction

MISHNA: With regard to the twelve loaves of the High Priest’s griddle-cake offering, of which six are offered in the morning and six in the evening, their kneading, the forming of their loaves, and their baking take place inside the Temple courtyard, and all types of labor involved in those actions override Shabbat. These labors cannot be performed prior to Shabbat, as once the loaves are consecrated in a service vessel they are disqualified if they are left overnight. Grinding their flour and sifting their flour do not override Shabbat. Rabbi Akiva stated a principle: Any labor that can be performed on Shabbat eve does not override Shabbat, but one that cannot be performed on Shabbat eve overrides Shabbat.

Rachi non traduit

מתני' חביתי כהן גדול לישתן ועריכתן בפנים. ולדברי הכל אותו חצי עשרון שהיה חולק בו עשרונו של כהן גדול נמשח והאי דלא משחו עשרון שלם מפני שכל אדם מודד בו מנחתו דפעמים שמוציאו לחוץ אבל זה אינו מסור אלא לכהנים לחצות בו עשרונים:

ושא''א. אפייתן אי אפשר לעשות מאתמול ולא לישה ועריכה דכיון דקדשה בכלי מיפסל בלינה:

Tossefoth non traduit

כלל א''ר עקיבא כו'. בפ' ר''א אומר אם לא הביא (שבת דף קלג. ושם) ובפ' אלו דברים (פסחים דף סט:) פסק כר' עקיבא משום דאיכא צריכותא גבי פסח ומילה אבל הכא ליכא צריכותא ומיהו אמילתיה דר''ע לא בעי צריכותא דאשמעינן בכל דוכתא מאי דדחי שבת:

כָּל הַמְּנָחוֹת יֵשׁ בָּהֶן מַעֲשֵׂה כְלִי בִּפְנִים וְאֵין בָּהֶן מַעֲשֵׂה כְלִי בַּחוּץ

Traduction

All preparatory procedures of the meal offerings that take place inside the Temple courtyard, e.g., kneading and forming the High Priest’s griddle cakes, involve the use of a service vessel that consecrates the offerings. But any preparatory procedures that take place outside the Temple courtyard, e.g., kneading and forming the two loaves and the shewbread, do not involve the use of a service vessel.

Rachi non traduit

מעשה כלי. לישה ועריכה הכל בכלי שרת בפנים ולא בחוץ:

שְׁתֵּי הַלֶּחֶם אָרְכָּהּ שִׁבְעָה טְפָחִים וְרָחְבָּהּ אַרְבָּעָה טְפָחִים וְקַרְנוֹתֶיהָ אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת לֶחֶם הַפָּנִים אָרְכּוֹ עֲשָׂרָה טְפָחִים וְרָחְבּוֹ חֲמִשָּׁה טְפָחִים וְקַרְנוֹתָיו שֶׁבַע אֶצְבָּעוֹת

Traduction

With regard to the two loaves, their length is seven handbreadths, their width is four handbreadths, and they have hornlike protrusions made of dough that is attached to each of their corners, which are four fingerbreadths high. With regard to the loaves of shewbread, their length is ten handbreadths, their width is five handbreadths, and each loaf’s hornlike protrusions is seven fingerbreadths high.

Rachi non traduit

וקרנותיה. שהיה מדביק בצק לכל זוית כעין קרנים ואורך הקרן ד' אצבעות:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שֶׁלֹּא תִּטְעֶה זדד יהז בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד לֶחֶם פָּנִים שֶׁיְּהוּ לוֹ פָּנִים

Traduction

Rabbi Yehuda says: The following letters are a mnemonic so that you will not err and forget the dimensions of the two loaves: Zayin, dalet, dalet. The numerical value of the letter zayin is seven and the numerical value of the letter dalet is four. The mnemonic therefore represents the length of seven handbreadths, the width of four handbreadths, and the height of four fingerbreadths, respectively. The following letters are a mnemonic for the dimensions of the shewbread: Yod, heh, zayin, which stand for the length of ten handbreadths, the width of five handbreadths, and the height of seven fingerbreadths, respectively. Ben Zoma says that it is written: ''And you shall set upon the Table shewbread [leḥem panim] before Me always'' (Exodus 25:30). The term leḥem panim indicates that it should have vertical sides [panim] rather than a rounded shape.

Rachi non traduit

שלא תטעה. בין שתי הלחם ללחם הפנים בין בשיעור רוחב בין בשיעור אורך וקרנות:

זד''ד יה''ז. זד''ד שתי הלחם אורכה ז' ורחבה ד' וקרנותיה ד' יה''ז לחם הפנים ארכו י' ורחבו ה' וקרנותיו ז':

שיהא לו פנים. דפנות. [ל''א] שיהא לו פנים זויות והן הן הקרנות:

הַשּׁוּלְחָן אָרְכּוֹ עֲשָׂרָה וְרָחְבּוֹ חֲמִשָּׁה לֶחֶם הַפָּנִים אָרְכּוֹ עֲשָׂרָה וְרָחְבּוֹ חֲמִשָּׁה

Traduction

As for the Table, its length is ten handbreadths and its width is five handbreadths, as the Torah states that the Table is two cubits long and one cubit wide (see Exodus 25:23), and Rabbi Yehuda holds that the cubit used as the unit of measurement for the construction of the Temple vessels was equal to five handbreadths. With regard to the shewbread, its length is ten handbreadths and its width is five handbreadths.

Rachi non traduit

ארכו י' ורחבו ה'. כדכתיב אמתים ארכו ואמה רחבו ור' יהודה לטעמיה דאמר אמת כלים באמת בת ה' ונותן אורכו של לחם כנגד רוחבו של שלחן:

נוֹתֵן אָרְכּוֹ כְּנֶגֶד רָחְבּוֹ שֶׁל שׁוּלְחָן וְכוֹפֵל טִפְחַיִים וּמֶחֱצָה מִכָּאן וְטִפְחַיִים וּמֶחֱצָה מִכָּאן נִמְצָא אָרְכּוֹ מְמַלֵּא רָחְבּוֹ שֶׁל שׁוּלְחָן דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה

Traduction

The priest places the length of the two shewbread arrangements across the width of the Table, which leaves five handbreadths of each loaf protruding from the Table. And he folds the protruding two and a half handbreadths upward on this side of the Table, and the protruding two and a half handbreadths upward on that side of the Table. One finds, therefore, that the length of the shewbread covers the width of the Table. Similarly, since the width of each loaf is five handbreadths, the width of the two loaves filled the entire length of the Table. This is the statement of Rabbi Yehuda.

Rachi non traduit

וכופל. הלחם:

טפחיים ומחצה. למעלה מיכן ומיכן ובהן הן הקרנות ונמצאו זקופות בשוה לשפת השלחן ולמ''ד כמין ספינה רוקדת הוו הנך דפנות הולכות וזוקפות בשיפוע:

ונמצא ארכו ממלא רחבו של שלחן. ורחבן מחזיק חצי אורך השלחן וכשהיה סודר האחר אצלו נמצא שלחן כולו מלא:

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר הַשֻּׁלְחָן אָרְכּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר וְרָחְבּוֹ שִׁשָּׁה לֶחֶם הַפָּנִים אָרְכּוֹ עֲשָׂרָה וְרָחְבּוֹ חֲמִשָּׁה

Traduction

Rabbi Meir says: With regard to the Table, its length is twelve handbreadths and its width is six handbreadths, as the measure of a cubit used in the construction of the Temple vessels was equal to six handbreadths. Concerning the shewbread, its length is ten handbreadths and its width is five handbreadths.

Rachi non traduit

אורכו י''ב. ר' מאיר לטעמיה דאמר כל האמות היו בבינונית והלחם עשרה דבהא לא פליג:

נוֹתֵן אָרְכּוֹ כְּנֶגֶד רָחְבּוֹ שֶׁל שׁוּלְחָן כּוֹפֵל טִפְחַיִים מִכָּאן וְטִפְחַיִים מִכָּאן וְטִפְחַיִים רֶיוַח בָּאֶמְצַע כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בָּהֶם

Traduction

Rabbi Meir continues: The priest places the length of the shewbread across the width of the Table, which leaves four handbreadths of each loaf protruding from the Table. He folds the protruding two handbreadths upward on this side of the Table, and the protruding two handbreadths upward on that side of the Table. The width of the two arrangements of shewbread occupies only ten of the twelve handbreadths of the length of the Table, and this leaves a space of two handbreadths in the middle, between the two arrangements, so that the wind will blow between them and prevent the loaves from becoming moldy.

Rachi non traduit

וטפחיים ריוח באמצע. בין שתי הסדרים דרוחב הלחם אינו אלא ה' ושני הסדרים מחזיקים י' טפחים כאורך השלחן פשו להו טפחיים והם ריוח בין סדר לסדר שתהא רוח מנשבת בהם שלא יתעפשו:

אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר שָׁם הָיוּ נוֹתְנִין שְׁנֵי בְּזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים אָמְרוּ לוֹ וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה אָמַר לָהֶם הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה

Traduction

Abba Shaul says: There, in the space between the two arrangements, the priests would place the two bowls of frankincense that accompany the shewbread. The Sages said to him: But isn’t it already stated: ''And you shall place pure frankincense upon [al] each arrangement, that it may be for the bread as a memorial part, an offering made by fire to the Lord'' (Leviticus 24:7)? The verse indicates that the frankincense is placed upon the shewbread and not next to it. Abba Shaul said to the Sages in response: Isn’t it already stated: ''And next to him [alav] shall be the tribe of Manasseh'' (Numbers 2:20)? Just as the preposition ''alav'' in this verse means that the tribe of Manasseh pitched camp next to the tribe of Ephraim and not upon it, so too, the preposition ''al'' means that the frankincense was placed next to the arrangements of the shewbread.

Rachi non traduit

אבא שאול אומר שם. באותו ריוח שבין סדר לסדר בו נותנין בזיכים:

על המערכת. על ממש:

ועליו מטה. הוי אותו על בסמוך:

וְאַרְבָּעָה סְנִיפִין שֶׁל זָהָב הָיוּ שָׁם מְפוּצָּלִין מֵרָאשֵׁיהֶן שֶׁהָיוּ סוֹמְכִין בָּהֶם שְׁנַיִם לְסֵדֶר זֶה וּשְׁנַיִם לְסֵדֶר זֶה וְעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה קָנִים כַּחֲצִי קָנֶה חָלוּל אַרְבָּעָה עָשָׂר לְסֵדֶר זֶה וְאַרְבָּעָה עָשָׂר לְסֵדֶר זֶה

Traduction

The mishna continues to describe the shewbread Table: And there were four panels of gold there, which stood on the ground and rose above the height of the Table, and they split up at their upper ends, above the Table, so that the rods upon which the shewbread was placed could rest upon the panels. In this manner the panels would support the shewbread. There were two panels for this arrangement and two panels for that arrangement, and there were twenty-eight rods, each of which was shaped like half of a hollow reed. There were fourteen rods for this arrangement and fourteen rods for that arrangement.

Rachi non traduit

המפוצלים. לתת ראשי הקנים באותן פיצולין והרבה פיצולין יש בהן למנין הקנים:

כ''ח קנים. בגמרא מפרש כמה קנים ללחם:

לֹא סִידּוּר קָנִים וְלֹא נְטִילָתָם דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת אֶלָּא נִכְנָס מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְשׁוֹמְטוֹ וְנוֹתְנוֹ לְאָרְכּוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן

Traduction

Neither the arranging of the rods for the new shewbread, nor their removal from the arrangement of the old shewbread, overrides Shabbat. Rather, a priest enters the Sanctuary on Shabbat eve, i.e., Friday before sundown, and removes each of the rods from between the loaves. And according to Rabbi Meir he then places each rod in the space between the two arrangements, along the length of the Table. Then, on Shabbat, he places the new shewbread on the Table without the rods, and he inserts the rods between the loaves at the conclusion of Shabbat.

Rachi non traduit

לא סידור הקנים. במערכת החדשה ולא נטילתן מעל הישנה דוחה שבת:

שומטן. מבין כל לחם ולחם ומניחן לאורכו של שלחן ולמחר מסדר הלחם ולמוצאי שבת נותן הקנים בין כל לחם ולחם כמשפטן:

כָּל הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ אָרְכָּן לְאָרְכּוֹ שֶׁל בֵּית

Traduction

The mishna concludes: All the vessels that were in the Temple, including the Table, were placed so that their length was from east to west, along the length of the Temple.

Rachi non traduit

כל הכלים. כגון שולחנות אורכן לאורכו של בית ממזרח למערב:

Tossefoth non traduit

כל הכלים שהיו במקדש אורכן לאורכו של בית. בגמ' תניא חוץ מארון שאורכו לרוחבו של בית ובשולחן ומנורה פליגי רבי ור' אלעזר בר' שמעון ומתני' כרבי דאמר מזרח ומערב מונחין:

גְּמָ' כָּל הַמְּנָחוֹת יֵשׁ בָּהֶן מַעֲשֵׂה כְלִי מִבִּפְנִים שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי זוֹ מִנַּיִן אָמַר לָהֶם הֲרֵי הוּא אוֹמֵר וַיֹּאמֶר אֵלַי זֶה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יְבַשְּׁלוּ שָׁם הַכֹּהֲנִים אֶת הַחַטָּאת וְאֶת הָאָשָׁם אֲשֶׁר יֹאפוּ אֶת הַמִּנְחָה לְבִלְתִּי הוֹצִיא אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה

Traduction

GEMARA: The mishna teaches that all preparatory procedures of the meal offerings that take place inside the Temple courtyard involve the use of a service vessel that consecrates the offerings. The Sages asked Rabbi Yehuda HaNasi: From where is this halakha derived? Rabbi Yehuda HaNasi said to them: Doesn’t the verse state: ''And he said to me: This is the place where the priests shall cook the guilt offering and the sin offering, where they shall bake the meal offering; that they do not bring them out to the outer courtyard, to sanctify the people'' (Ezekiel 46:20)? Cooking the meat of the guilt offering and the sin offering requires the use of a vessel, and the verse indicates that this must be performed inside the Temple courtyard, as the meat may not be brought to the outer courtyard.

Rachi non traduit

גמ' זו מנין. שהמנחות טעונות כלי:

Tossefoth non traduit

שאלו את רבי זו מנין. אמתני' קאי וקאמר מנין שכל המנחות יש בהן מעשה כלי בפנים ולא לענין קמיצה מכלי שרת וקידוש קומץ בכלי שרת איירי דבהאי קרא דמייתי איירי בבישול חטאת ואשם ואפיית מנחה ולא מיירי בקידוש קומץ כלל ומהיקשא דזאת התורה נפקא לן לעיל בסוף פ' התודה (מנחות דף פב:) מה עולה טעונה כלי דכתיב ויקח את המאכלת אף כל טעון כלי וקמיצה כנגד שחיטה וקידוש קומץ כנגד קבלה כדאמר לעיל בפ' שני (מנחות דף יג:) אלא הכא בלישה ועריכה ואפיה של מנחה מיירי דאיתקש אפיה דמנחה לבישול דחטאת ואשם מה הם טעונין כלי דכתיב וכלי חרס אשר תבושל בו ישבר ואם בכלי נחושת בושלה ומיהו מזה אין ראיה דלאו למירמי חובה קאמר אלא כדפירש בקונטרס דכתיב אשר תבושל בו ואין בישול בלא כלי ובפנים משתעי קרא דאי בחוץ הרי חטאת ואשם נפסל ביוצא ועוד כתיב ביה לבלתי הוציא אל [החצר] החיצונה אף אפיה דמנחה טעונין כלי שרת והוא הדין לישה ועריכה וצריך לדקדק לאיזו מנחה איצטריך קרא אי למנחת מחבת ומרחשת ומאפה תנור הא כתיב בהו כלי ואילו למנחת סלת אין בה אפיה קודם קמיצה:

מִנְחָה דּוּמְיָא דְּאָשָׁם וְחַטָּאת מָה אָשָׁם וְחַטָּאת טְעוּנִין כְּלִי אַף מִנְחָה נָמֵי טְעוּנָה כְּלִי

Traduction

Rabbi Yehuda HaNasi explains: The verse compares the meal offering to the guilt offering and the sin offering, indicating that the halakha of the meal offering is similar to the halakha of the guilt offering and the sin offering. Just as the guilt offering and the sin offering require the use of a service vessel in order to cook the sacrificial meat, and this is performed inside the Temple courtyard, so too, the meal offering also requires a service vessel for its preparation, which is performed inside the Temple courtyard.

Rachi non traduit

מה חטאת ואשם טעונין כלי. דכתיב אשר יבשלו ואין בישול בלא כלי ובפנים משתעי קרא דכתיב (יחזקאל מ''ו:כ') לבלתי הוציא אל החיצונות:

הַשּׁוּלְחָן אָרְכּוֹ עֲשָׂרָה

Traduction

§ The mishna cites the opinion of Rabbi Yehuda: As for the Table, its length is ten handbreadths and its width is five handbreadths. Five handbreadths of each loaf of the shewbread, each of which is bent upward, protrude from the Table; two and a half handbreadths on each side. Rabbi Meir holds that the width of the Table is six handbreadths. Therefore, only four handbreadths of each loaf protrude from the Table and two handbreadths are bent upward on each side.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר טִפְחַיִים וּמֶחֱצָה כּוֹפֵל נִמְצָא שֻׁלְחָן מְקַדֵּשׁ חֲמִשָּׁה עָשָׂר טְפָחִים לְמַעְלָה לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר טִפְחַיִם כּוֹפֵל נִמְצָא שֻׁלְחָן מְקַדֵּשׁ שְׁנֵים עָשָׂר טְפָחִים לְמַעְלָה

Traduction

Rabbi Yoḥanan says: According to the statement of the one who says that one folds up two and a half handbreadths from each side of the loaves, it emerges that the Table consecrates fifteen handbreadths above it, as there were six loaves on each side of the Table, which were each two and a half handbreadths high. And according to the statement of the one who says that one folds up two handbreadths from each side of the loaves, it emerges that the Table consecrates twelve handbreadths above it.

Rachi non traduit

ט''ו טפחים. ב' טפחים ומחצה לכל לחם והם שש חלות זו על גב זו נמצא שלחן מקדש כו' ונפקא מינה דאי יהיב באויר השלחן מידי בתוך ט''ו טפחים מקדש ליה ליפסל בלינה:

וְהָאִיכָּא קָנִים קָנִים שַׁקּוֹעֵי מְשַׁקַּע לְהוּ

Traduction

The Gemara asks: But aren’t there rods between the loaves? The total height of the arrangements should therefore be more than fifteen handbreadths according to Rabbi Yehuda, and more than twelve handbreadths according to Rabbi Meir. The Gemara answers that the rods did not add to the height of the arrangement, as the loaves were shaped with indentations so that the rods were embedded in them.

Rachi non traduit

והאיכא קנים. שבין כל לחם ולחם ואיכא טפי:

משקע להו. פגימות עושה בלחם בעוד שהיה בצק והקנים היו משוקעים בהם ואינו מגביה הלחם:

מַאי טַעְמָא מִשּׁוּם אִיעַפּוֹשֵׁי לֶחֶם סוֹף סוֹף קָא מִיעַפַּשׁ לֶחֶם דְּמַגְבַּהּ לֵיהּ פּוּרְתָּא

Traduction

The Gemara asks: What is the reason that the rods are required? They are required because the bread is apt to become moldy. The rods prevent this by enabling the air to circulate between the loaves. But if the rods are sunk into the loaves, ultimately the bread will become moldy. The Gemara answers that the priest would raise the rods slightly above the loaves. The rods were not completely embedded in the loaves, and there was a small gap between the loaves that enabled the air to circulate.

Rachi non traduit

וקא פריך מאי טעמא. כלומר מכדי קנים מאי טעמא היו בין כל לחם:

משום איעפושי. שיהא אויר בינתים שלא יתעפשו:

סוף סוף. כיון דמשקע להו ליכא אוירא ומיעפש הלחם:

פורתא. שלא יהא משוקע כל כך:

וְהָאִיכָּא הָהוּא פּוּרְתָּא כֵּיוָן דְּלָא הָוֵי טֶפַח לָא חָשֵׁיב לֵיהּ

Traduction

The Gemara asks: But if so, isn’t there that slight gap between each of the six loaves, causing the total height of each arrangement to be more than fifteen or twelve handbreadths? The Gemara answers: Since the gaps did not amount to a single handbreadth, Rabbi Yoḥanan did not count them.

וְהָאִיכָּא בָּזִיכִין בְּגַוֵּויהּ דְּלֶחֶם הֲווֹ יָתְבִי וּלְבַהֲדֵי לֶחֶם הֲווֹ קָיְימִי וְהָאִיכָּא קְרָנוֹת קְרָנוֹת לְגַוֵּויהּ דְּלֶחֶם כָּיֵיף לְהוּ וְלֶחֶם עֲלַיְיהוּ נָח לֵיהּ

Traduction

The Gemara asks: But aren’t there also the bowls of frankincense that are placed above the arrangements, adding to the total height of the items consecrated by the Table? The Gemara answers: The bowls of frankincense would rest inside the middle of the bread and consequently their height corresponded with that of the bread. The Gemara asks: But aren’t there the hornlike protrusions of the shewbread, which are seven fingerbreadths in height? These protrusions should be added to the total height of the arrangements. The Gemara answers: With regard to the protrusions, the priest would fold them into the bread, and the loaf of bread above rested upon them. The protrusions therefore did not increase the height of the arrangements.

Rachi non traduit

והאיכא בזיכין. קשיא לי אמאי פריך הכי דהא שלחן לא מקדש להו לבזיכין:

והאיכא קרנות. שבולטין ועשויין בראשי הדופן:

Tossefoth non traduit

והאיכא בזיכין. הקשה בקונטרס אמאי פריך הכי דהא שולחן לא מקדש להו לבזיכין ונראה דלא קשה (ליה) מידי דהא אמרינן בפ''ק (לעיל מנחות דף ז.) דקומץ מנחה מכלי שעל גבי קרקע שכן מצינו בסילוק בזיכין משמע דהוי כקומץ מע''ג השלחן: