Le texte Le vocabulaire Les révisions
Mena'hoth
Daf 93a
קְרָאֵי לְמָה לִי קָרְבָּנוֹ וְלֹא קָרְבַּן חֲבֵירוֹ קָרְבָּנוֹ וְלֹא קָרְבַּן גּוֹי קָרְבָּנוֹ לְרַבּוֹת כָּל בַּעֲלֵי קָרְבָּן לִסְמִיכָה
Traduction
if the repeated term ''his offering'' is not needed to counter the a fortiori inferences, why do I need these three verses? The Gemara explains: One instance of ''his offering'' teaches that one places hands only on one’s own offering, but not on an offering of another person. Another instance of ''his offering'' teaches that one places hands only on one’s own offering, but not on an offering of a gentile. The third instance of ''his offering'' serves to include all the owners of a jointly owned offering in the requirement of placing hands, i.e., they are all required to place their hands on the offering.
Rachi non traduit
ולא קרבן חבירו. שאין אדם סומך על קרבן חבירו:
ולא על קרבן עובד כוכבים. דסמיכה בבעלים בעינן:
כל בעלי קרבן. מי שיש לו חלק בקרבן סומך עליו:
Tossefoth non traduit
קראי למה לי. פי' בקונטרס דתלת קרבנו כתיבי בשלמים בויקרא ואם מן הצאן קרבנו אם כבש הוא מקריב קרבנו וסמך ידו על ראש קרבנו ובת''כ משמע דאקרבנו דעז קאי והתם לא כתיבי אלא תרי ואם עז קרבנו והקריב ממנו קרבנו ושמא וסמך ידו על ראשו חשיב כמו קרבנו:
הַיּוֹרֵשׁ סוֹמֵךְ
Traduction
§ The mishna states: If the owner of an offering died, then the heir is regarded as the offering’s owner. Therefore, he places his hands on the offering and brings the accompanying libations, and he can substitute a non-sacred animal for it. Although it is prohibited to perform an act of substitution, if the owner of an offering does this, his attempt is successful to the extent that the non-sacred animal is thereby consecrated, even though the original offering also remains sacred.
תָּנֵי רַב חֲנַנְיָה קַמֵּיהּ דְּרָבָא יוֹרֵשׁ אֵינוֹ סוֹמֵךְ יוֹרֵשׁ אֵינוֹ מֵימֵר וְהָא אֲנַן תְּנַן הַיּוֹרֵשׁ סוֹמֵךְ וּמֵבִיא אֶת נְסָכָיו וּמֵימֵר
Traduction
Rav Ḥananya taught a baraita in the presence of Rava: An heir does not place hands on an offering he inherited, and an heir cannot substitute a non-sacred animal for an offering he inherited. Rava asked: But didn’t we learn in the mishna: The heir places his hands on the offering, and brings the accompanying libations, and he can substitute a non-sacred animal for it and thereby consecrate the non-sacred animal?
אֲמַר לֵיהּ אֶיפְכַאּי אֲמַר לֵיהּ לָא מַתְנִיתִין מַנִּי רַבִּי יְהוּדָה הִיא דְּתַנְיָא יוֹרֵשׁ סוֹמֵךְ יוֹרֵשׁ מֵימֵר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר יוֹרֵשׁ אֵינוֹ סוֹמֵךְ יוֹרֵשׁ אֵינוֹ מֵימֵר
Traduction
Rav Ḥananya said to Rava: Should I reverse the current version of the baraita to have it be in accordance with the mishna? Rava said to him: No, as whose opinion is expressed in the mishna? It is the opinion of Rabbi Yehuda, as it is taught in a baraita: An heir places hands, and an heir can effect substitution. Rabbi Yehuda says: An heir does not place hands, and an heir cannot effect substitution.
Rachi non traduit
ורבי חנניה אמר ליה איפכאי. כלומר דאתני יורש סומך ויורש מימר כי היכי דלא תקשה ליה מתניתין:
אמר ליה לא צריכת. דמתניתא דתני אינו סומך ואינו מימר רבי יהודה היא:
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה קָרְבָּנוֹ וְלֹא קָרְבַּן אָבִיו וְיָלֵיף תְּחִלַּת הֶקְדֵּשׁ מִסּוֹף הֶקְדֵּשׁ מָה סוֹף הֶקְדֵּשׁ יוֹרֵשׁ אֵינוֹ סוֹמֵךְ אַף תְּחִילַּת הֶקְדֵּשׁ יוֹרֵשׁ אֵינוֹ מֵימֵר
Traduction
The Gemara clarifies: What is the reasoning of Rabbi Yehuda? He expounds the term ''his offering'' as teaching that one places hands only on one’s own offering, but not on one’s father’s offering that one inherited. And furthermore, Rabbi Yehuda derives the halakha concerning who can substitute a non-sacred animal for an offering, which is the initial stage of consecration, from the halakha concerning who performs the rite of placing hands on the offering, which is the final stage of consecration: Just as with regard to the final stage of consecration, an heir does not place his hands, so too, with regard to the initial stage of consecration, an heir cannot effect substitution.
Rachi non traduit
ויליף תחלת הקדש. דהיינו תמורה שמקדישה תחילה מסוף הקדש מסמיכה שהוא סומך בשעת שחיטה דתכף לסמיכה שחיטה:
יורש אינו סומך. כדאמר קרבנו ולא קרבן אביו:
Tossefoth non traduit
תחלת הקדש מסוף הקדש. תמורה מסמיכה ובנזיר בפרק בית שמאי (נזיר דף לא.) חשיב לתמורה סוף הקדש אבל הכא לגבי סמיכה חשיב תחלת הקדש ואית ספרים דגרסי הכא איפכא ובפ' הזהב (ב''מ נה.) נמי קרי תמורה סוף הקדש לגבי חילול:
וְרַבָּנַן הָמֵר יָמִיר לְרַבּוֹת אֶת הַיּוֹרֵשׁ וְיָלֵיף סוֹף הֶקְדֵּשׁ מִתְּחִילַּת הֶקְדֵּשׁ מָה תְּחִלַּת הֶקְדֵּשׁ יוֹרֵשׁ מֵימֵר אַף סוֹף הֶקְדֵּשׁ יוֹרֵשׁ סוֹמֵךְ
Traduction
And as for the Rabbis, from where do they derive their opinion? The verse states: ''If he shall substitute [hamer yamir] animal for animal'' (Leviticus 27:10), with the doubled form of hamer yamir serving to include the heir as one capable of effecting substitution. And furthermore, they derive the halakha concerning who performs the rite of placing hands, which is the final stage of consecration, from the halakha concerning who can effect substitution, which is an initial stage of consecration: Just as with regard to the initial stage of consecration, an heir can effect substitution, so too, with regard to the final stage of consecration, an heir places his hands.
וְרַבָּנַן הַאי קָרְבָּנוֹ מַאי עָבְדִי לֵיהּ קָרְבָּנוֹ וְלֹא קָרְבַּן גּוֹי קָרְבָּנוֹ וְלֹא קָרְבַּן חֲבֵירוֹ קָרְבָּנוֹ לְרַבּוֹת כָּל בַּעֲלֵי קָרְבָּן לִסְמִיכָה
Traduction
The Gemara asks: And as for the Rabbis, what do they do with this term: ''His offering''? The Gemara explains how the Rabbis expound each mention of the term. One instance of ''his offering'' teaches that one places hands only on one’s own offering, but not on an offering of a gentile. Another instance of ''his offering'' teaches that one places hands only on one’s own offering, but not on an offering of another person. The third instance of ''his offering'' serves to include all the owners of a jointly owned offering in the requirement of placing hands, i.e., they are all required to place their hands on the offering.
Tossefoth non traduit
קרבנו ולא קרבן עובד כוכבים. הא דדרשינן בפרק כל המנחות באות מצה (לעיל מנחות סא:) בני ישראל סומכין ואין העובדי כוכבים סומכין פירשתי שם:
וְרַבִּי יְהוּדָה לְרַבּוֹת כָּל בַּעֲלֵי קָרְבָּן לִסְמִיכָה לֵית לֵיהּ וְאִי נָמֵי אִית לֵיהּ גּוֹי וַחֲבֵירוֹ מֵחַד קְרָא נָפְקָא אִיַּיתַּרוּ לֵיהּ תְּרֵי קְרָאֵי חַד קָרְבָּנוֹ וְלֹא קָרְבַּן אָבִיו וְאִידַּךְ לְרַבּוֹת כָּל בַּעֲלֵי קָרְבָּן לִסְמִיכָה
Traduction
The Gemara clarifies: And Rabbi Yehuda does not hold that one of the mentions serves to include all the owners of a jointly owned offering in the requirement of placing hands, so he is able to expound it to exclude an heir from the requirement. Alternatively, if he holds that one of the mentions serves to include owners of a jointly owned offering, then he must derive that one does not place hands on the offering of a gentile or of another person from the same one mention in the verse, which leaves him two more mentions in the verses. One he expounds to teach that on ''his offering'' he places hands, but not on his father’s offering that he inherited, and the other mention remains to include all the owners of a jointly owned offering in the requirement of placing hands.
Rachi non traduit
עובד כוכבים וחבירו מחד קרא נפקא. דזה וזה איננו שלך ותרוייהו מהאי טעמא הוא דסמיכה בבעלי' בעינן:
Tossefoth non traduit
לרבות כל בעלי קרבן לסמיכה לית ליה. פי' בקונ' אחד סומך על ידי כולן ובריש תמורה (דף ב.) פירש בקונט' דלא סמכי כלל ויש ספרים שכתוב שם מ''ט דלא מייחד קרבן דידהו משמע כפירושו אבל קשה דלקמן אמרי' קרבנו לרבות כל בעלי סמיכה שיכול ומה תנופה שנתרבתה בשחוטין מתמעטה במחוברין סמיכה שלא נתרבתה בשחוטין אין דין שתתמעט במחוברין משמע דאי לאו קרא הוה אמינא דהוי כתנופה דאחד מניף על ידי כולן וכאן נמי אחד סומך על ידי כולן:
וְרַבִּי יְהוּדָה הַאי הָמֵר יָמִיר מַאי עָבֵיד לֵיהּ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְרַבּוֹת אֶת הָאִשָּׁה דְּתַנְיָא לְפִי שֶׁכָּל הָעִנְיָן כּוּלּוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּלְשׁוֹן זָכָר מָה סוֹפֵינוּ לְרַבּוֹת אֶת הָאִשָּׁה תַּלְמוּד לוֹמַר הָמֵר יָמִיר
Traduction
The Gemara asks: And as for Rabbi Yehuda, what does he do with the use of the doubled form in this verse: ''If he shall substitute [hamer yamir]''? The Gemara answers: He requires it to include a woman among those who can effect substitution. As it is taught in a baraita: Since the entire matter of substitution is stated in the Torah only in the masculine form, what is the reason that we ultimately come to include a woman? The verse states: ''If he shall substitute [hamer yamir],'' using a doubled form.
Rachi non traduit
אינו מדבר אלא בלשון זכר. לא יחליפנו ולא ימיר בלשון זכר הוא:
מה סופינו. כלומר היאך נרבה את האשה:
תלמוד לומר המר ימיר. לרבות את האשה:
Tossefoth non traduit
מיבעי ליה לרבות את האשה. תימה דבפרק אין מעמידין (ע''ז כז.) שמעינן ליה לר' יהודה גבי המול ימול דברה תורה כלשון בני אדם ושמא במקום שהפסוק מוכיח לא אמרינן:
לפי שכל הענין כולו אינו מדבר אלא בלשון זכר. בכמה מקומות בעי קרא למעט אשה כגון בני ישראל סומכין ואין בנות ישראל סומכות וכן (סוטה דף כג:) בגניבתו ולא בגניבתה אע''פ שכל הענין אינו מדבר כולו אלא בלשון זכר משום דהשווה הכתוב אשה לאיש לכל עונשים שבתורה (קדושין דף לה.) אלא הכא היינו טעמא כדמפרש בריש תמורה (דף ב:) מהו דתימא הני מילי עונש דשוה בין ביחיד בין בציבור אבל הכא כיון דעונש שאינו שוה בכל הוא דתנן אין הציבור והשותפין עושין תמורה אשה נמי כי עברה לא תילקי קמ''ל וא''ת ולמה ליה למימר שכל הענין כולו הוה ליה למימר לפי שיש לנו ללמוד תחלת הקדש מסוף הקדש דכי היכי דאינה סומכת אינה ממירה ועוד קשה דנילף סוף הקדש כגון שחיטה מתחילת הקדש כגון סמיכה ונבעי שחיטה בבעלים ומיהו בזה י''ל כדאמר בהקומץ רבה (לעיל מנחות יט.) דגלי רחמנא בפרו של אהרן ושחט את פר החטאת אשר לו מכלל דבעלמא לא בעינן בעלים ועוד קשה הא דתנן בריש תמורה (דף ז:) דאין כהנים ממירין בבכור משום דכתיב הוא ותמורתו יהיה קדש היכן קדושה חלה בבית בעלים אף תמורה בבית בעלים תיפוק ליה דילפינן תחילת הקדש מסוף הקדש מסמיכה דבעלים ועוד קשה דבעי התם בתמורה (דף ב:) עובד כוכבים מהו שימיר נילף מסמיכה דאין עובד כוכבים סומך ויש לומר דדווקא גבי יורש גמרי מהדדי דאי חשיב קרבנו לגבי האי חשיב נמי לגבי האי אבל בעלמא לא ילפי מהדדי כלל:
וְרַבָּנַן דָּרְשִׁי מִוְּאִם וְרַבִּי יְהוּדָה וְאִם לָא דָּרֵישׁ
Traduction
And as for the Rabbis, they derive that a woman can effect substitution from the term: ''And if'' (Leviticus 27:10), in the phrase ''and if he shall substitute.'' And Rabbi Yehuda does not expound the term ''and if'' at all.
Rachi non traduit
ורבנן נפקי לאשה מואם:
Tossefoth non traduit
ורבי יהודה ואם לא דריש. הא דבעלמא דריש ר' יהודה וי''ו פירשתי בסוף התכלת (לעיל מנחות נא:
ד''ה וי''ו):
מַתְנִי' הַכֹּל סוֹמְכִין חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן וְסוֹמֵא וְגוֹי וְהָעֶבֶד וְהַשָּׁלִיחַ וְהָאִשָּׁה
Traduction
MISHNA: Everyone who brings an animal offering places hands upon its head, except for a deaf-mute, an imbecile, a minor, a blind person, a gentile, a Canaanite slave, the agent of the owner of the offering who brings the offering on the owner’s behalf, and a woman.
Tossefoth non traduit
הכל סומכין. בריש ערכין (דף ב.) אמרי' הכל לאיתויי יורש ותימה הא תנא ליה רישא וכמו כן קשה מהכל ממירין דאמרי' התם בריש תמורה (דף ב.) דהכל לאיתויי יורש ודלא כרבי יהודה וממתני' דלעיל שמעינן לה דאוקימנא דלא כר' יהודה וי''ל דאורחיה דתנא הכי כיון דלא מייתר ליה בבא בכך רגיל לשנות תיבה אחת אגב אורחיה אע''ג דתני לה בהדיא בשאר דוכתי כדאשכחן בכתובות בפ' נערה (כתובות דף מח:
ושם) דתנן לעולם היא ברשות האב כו' מפרש בגמ' מאי לעולם לאפוקי ממשנה ראשונה אע''ג דמשנה ראשונה ואחרונה תנן בפרק אע''פ (כתובות נז.) וכן בריש יבמות (דף ג.) תנן פוטרות משום דאי תנא אוסרת ה''א אוסרת לייבם אבל מיחלץ חלצה אע''ג דהא מילתא שמעינן מכמה מתני' דאפי' חליצה לא בעי כדקתני (שם דף ב.) כל היכולה למאן ולא מיאנה צרתה חולצת ולא מתיבמת אלמא דאינך אפי' חליצה לא בעו עוד תנן (שם דף יג:) חלצו בית הלל מכשירין ואי בעיא חליצה אפי' מדרבנן היו פוסלין כדאשכחן בריש החולץ (יבמות לו:) גבי מת בתוך שלשים ועמדה ונתקדשה דאם אשת כהן אינה חולצת שלא תיפסל לו ובריש ברכות (דף ב. ושם) נמי אמרינן מילתא אגב אורחיה קמ''ל העריב שמשו אוכל בתרומה אע''פ שהיא משנה במסכת נגעים (פי''ד מ''ג):
וּסְמִיכָה שְׁיָרֵי מִצְוָה
Traduction
And the requirement of placing hands is a non-essential mitzva; therefore, failure to place hands does not prevent the owner from achieving atonement.
עַל הָרֹאשׁ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם וּבִמְקוֹם שֶׁסּוֹמְכִין שׁוֹחֲטִין וְתֵכֶף לִסְמִיכָה שְׁחִיטָה
Traduction
The rite of placing hands is performed by leaning on the head of the offering with two hands. And in the same location in the Temple that one places hands, one slaughters the animal. And immediately following the rite of placing hands, the slaughter is performed.
גְּמָ' בִּשְׁלָמָא חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן דְּלָאו בְּנֵי דֵעָה נִינְהוּ גּוֹי נָמֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל סוֹמְכִין וְאֵין גּוֹיִם סוֹמְכִין אֶלָּא סוֹמֵא מַאי טַעְמָא לָא
Traduction
GEMARA: The Gemara explains why certain types of people do not place hands on an offering: Granted, a deaf-mute, an imbecile, and a minor do not place their hands on the offering, as they are not mentally competent. The exclusion of a gentile is also understandable, as the verses concerning placing hands are introduced with: ''Speak to the children of Israel and say to them'' (Leviticus 1:2), which indicates that the children of Israel place hands upon their offerings, but gentiles do not place their hands upon their offerings. But with regard to a blind person, what is the reason that he does not place his hands on his offering?
רַב חִסְדָּא וְרַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי חַד אָמַר אָתְיָא סְמִיכָה סְמִיכָה מִזִּקְנֵי עֵדָה
Traduction
Rav Ḥisda and Rav Yitzḥak bar Avdimi disagree as to the source of the exclusion of a blind person. One said that it is derived from a verbal analogy between the mention of placing hands in the passage detailing the general requirement to do so, and the mention of placing hands stated with regard to the bull offering brought for a community-wide violation perpetrated due to an erroneous ruling of the Sanhedrin, which is performed by the Elders of the congregation, i.e., the judges of the Sanhedrin: Just as the judges may not be blind (see Sanhedrin 34b), so too the rite of placing hands is not performed by a blind person.
Rachi non traduit
גמ' אתיא סמיכה. לכל קרבן מסמיכה דזקני עדה דפר העלם דבר של צבור דמה להלן סומא לא דאמרינן (סנהדרין דף יז.) אתך בדומין לך:
Tossefoth non traduit
רב חסדא ורבי יצחק בר אבדימי. כאן ולקמן בפרק שתי הלחם (מנחות דף צח.) משמע שהיה חברו של רב חסדא והוא היה רבו של רבא דאמר רבא בריש יבמות (דף ג.) ובפ' הנשרפין (סנהד' עה:) א''ל רב יצחק בר אבודימי אתיא הנה הנה אתיא זמה זמה ועוד אחר היה בימי רבי כדאשכחן בפ' כירה (שבת מ:) דאמר רב יצחק בר אבודימי פעם אחת נכנסתי אחר רבי לבית המרחץ כו' והוא היה רבו של רב דאמר בפ' הספינה (ב''ב פז.) איכא תנא דאתנייה לרב מדות אחוייה לרב יצחק בר אבודימי ורבינו שמואל גריס דאתנייה רב בלא למ''ד כלומר ששנה לו רב במדות ור''ת מייתי ראיה מפרק כל הבשר (חולין קי.) דרבו של רב היה דאמר איכא תנא דאתנייה לרב כחל אחוייה לרב יצחק בר אבודימי ואי אפשר לגרוס שם דאתנייה רב דהוא דקמהדר ליה אני כחל מניקה שניתי לו ויש מפרשים דלו כמו ממנו כדאשכחן במועד קטן (דף כא.) ואם היו רבים צריכין לו:
אתיא סמיכה סמיכה מזקני. תימה אם כן ניבעי מנוקים מכל מום ולמאן דיליף מעולת ראייה נמעט סומא באחד מעיניו דפטר ליה מראייה ושאר כל הנהו דפטורים התם ועוד למה לי בני ישראל למעוטי נשים תיפוק לי מהכא:
וְחַד אָמַר אָתְיָא סְמִיכָה סְמִיכָה מֵעוֹלַת רְאִיָּיה
Traduction
And the other one said that it is derived from a verbal analogy between the mention of placing hands in the passage detailing the general requirement to do so, and the mention of placing hands stated with regard to the burnt offering of appearance brought by an individual on the pilgrimage Festivals: Just as a blind person is exempt from making the pilgrimage to Jerusalem and bringing the offering (see Ḥagiga 2a), so too he is excluding from the requirement of placing hands.
Rachi non traduit
מעולת ראייה. דהתם כתיב יראה יראה ואמרינן (חגיגה דף ד:) פרט לסומא:
Tossefoth non traduit
יליף מעולת ראייה. אע''ג דעולת ראייה גופה מעולת נדבה גמרה כדבסמוך וקיימא לן (זבחים דף מט:) דדבר הלמד בהיקש אין חוזר ומלמד בג''ש הני מילי היכא דיליף ההיא מילתא גופה אבל הכא ילפינן עולת חובה דטעונה סמיכה מעולת נדבה והדר גמרינן סומא דלא:
וּלְמַאן דְּאָמַר מֵעוֹלַת רְאִיָּיה מַאי טַעְמָא לָא יָלֵיף מִן זִקְנֵי עֵדָה
Traduction
The Gemara asks: And according to the one who said that the exclusion of a blind person is derived from the burnt offering of appearance, what is the reason that he does not derive this from the placing of hands performed by the Elders of the congregation?
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source