Le texte Le vocabulaire Les révisions
Mena'hoth
Daf 89b
שֶׁל יוֹם בְּשֶׁל אֶמֶשׁ
Traduction
And one may mix together the libations of an offering brought on one day with those of the day before, if the meal offerings have the same ratio of oil to flour.
Rachi non traduit
וכן נמי מערבין נסכי כבשים של היום בנסכי כבשים של אמש כדאמרינן (לעיל מנחות דף טו:) מביא אדם זבחו היום ונסכיו מכאן עד י' ימים:
אֲבָל אֵין מְעָרְבִין נִסְכֵי כְבָשִׂים בְּנִסְכֵי פָרִים וְאֵילִים וְאִם בְּלָלָן אֵלּוּ בִּפְנֵי עַצְמָן וְאֵלּוּ בִּפְנֵי עַצְמָן וְנִתְעָרְבוּ כְּשֵׁרִים אִם עַד שֶׁלֹּא בָּלַל פָּסוּל
Traduction
But one may not mix together the libations of lambs with the libations of bulls or the libations of rams, as the meal offerings have different ratios of oil to flour. And nevertheless, if one intermingled the flour and oil of these lamb offerings by themselves and the flour and oil of these bull or ram offerings by themselves, and only then were they mixed together, then they remain fit to be sacrificed. If they were mixed together before the oil and flour of each offering were independently intermingled to form the meal offering, then they are disqualified.
Rachi non traduit
אבל אין מערבין וכו'. משום דהללו בלילתן רכה והללו בלילתן עבה:
בללן. לנסכי פרים בפני עצמן ולנסכי כבשים בפני עצמן ושוב נתערבו כשרין ואם נתערבו עד שלא בלל פסולה:
Tossefoth non traduit
בללן אלו בפני עצמן ואלו בפני עצמן [ונתערבו] כשרות. כרבנן דפליגי עליה דרבי יהודה בהקומץ רבה (לעיל מנחות כג.) דאמרי חרב שנתערב בבלול יקרב:
ואם עד שלא בלל נתערבו פסולות. דבעינן ראוי לבילה:
הַכֶּבֶשׂ הַבָּא עִם הָעוֹמֶר אַף עַל פִּי שֶׁמִּנְחָתוֹ כְּפוּלָה לֹא הָיוּ נְסָכָיו כְּפוּלִים
Traduction
With regard to the lamb offering that comes with the omer meal offering, which is accompanied by another meal offering and a wine libation, even though the quantity of flour used in its meal offering is doubled, i.e., one uses twice the amount that is generally used for meal offerings that accompany the sacrifice of a lamb, its oil and wine libations were not doubled; rather, three log of oil and three log of wine were used, per the standard quantities used for a lamb.
גְּמָ' וּרְמִינְהוּ
Traduction
GEMARA: The mishna states that different types of libations may be mixed together provided that the meal offerings have the same flour to oil ratio. And the Gemara raises a contradiction to this from a baraita discussing the verse: ''And he shall sacrifice, from the peace offerings, a fire to the Lord: The fat covering the innards, and all the fat that is on the innards, and the two kidneys with the fat that is on them, which is over the loins; and the diaphragm with the liver, with the kidneys, he shall take away. And Aaron’s sons shall burn it on the altar, apart from the burnt offering, which is on the wood that is on the fire; it is a fire of a pleasing aroma to the Lord'' (Leviticus 3:3–5).
וְהִקְטִירוֹ שֶׁלֹּא יְעָרֵב חֲלָבִים בַּחֲלָבִים
Traduction
The direct object of the term: ''And they shall burn,'' i.e., the pronoun ''it,'' is singular, despite referring to the many types of fats listed in the verse. This indicates that one may not mix fats of one offering with the fats of a different offering, but should burn the parts from each offering separately. Similarly, it follows that the libations accompanying different animal offerings should not be mixed together.
Rachi non traduit
גמ' שלא יערב חלבים. הכי נמי לא יערב נסכים:
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אִם נִתְעָרְבוּ קָא אָמַר
Traduction
Rabbi Yoḥanan says: The mishna stated only that if libations of different offerings were mixed together one may still sacrifice them, but not that this is permitted ab initio. Accordingly, there is no contradiction between the mishna and baraita.
Rachi non traduit
אמר רבי יוחנן. לא תימא מערבין לכתחלה אלא אם נתערבו קאמר והא דקתני והקטירו שלא יערב לכתחלה מיירי:
אִי הָכִי וְאֵין מְעָרְבִין נִסְכֵי כְבָשִׂים בְּנִסְכֵי פָרִים וְאֵילִים וַאֲפִילּוּ נִתְעָרְבוּ נָמֵי לָא וְהָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא בְּלָלָן אֵלּוּ בִּפְנֵי עַצְמָן וְאֵלּוּ בִּפְנֵי עַצְמָן וְנִתְעָרְבוּ כְּשֵׁרִין מִכְּלָל דְּרֵישָׁא לְכַתְּחִלָּה קָא אָמַר
Traduction
The Gemara infers: If that is so, then when the mishna states in its first clause: And one may not mix together the libations of lambs with the libations of bulls or the libations of rams, the intention is that even after the fact, if they were mixed together, they are also not valid. The Gemara challenges: But from the fact that the latter clause teaches: If one intermingled the flour and oil of these lamb offerings by themselves and the flour and oil of these bull or ram offerings by themselves and only then were they mixed together then they remain fit to be sacrificed, which is explicitly referring to the halakha after the fact, it may be inferred that the first clause stated the halakha ab initio.
Rachi non traduit
אי הכי. דקתני במתניתין אבל אין מערבין נסכי כבשים בנסכי פרים דאפי' נתערבו דיעבד נמי לא:
והא מדקתני סיפא נתערבו כשרות. דהיינו דיעבד:
מכלל דרישא אין מערבין לכתחלה. וה''ה רישא דרישא נמי מערבין לכתחלה והדר קשיא לדוכתי' שלא יערב חלבים בחלבים:
Tossefoth non traduit
והא מדקתני סיפא בללן אלו בפני עצמן כו'. תימה מאי קשיא דלעולם אין מערבין אפי' נתערבו נמי לא וכגון שלא בלל ונראה דלא מייתי ההוא דאין מערבין אלא משום דסיפא דבללן אלו בפני עצמן כו' עלה קאי אנסכי כבשים בנסכי פרים ואילים אבל לא דייק כלל אלא מהא דמדקתני סיפא ונתערבו בלשון דיעבד מכלל דמערבין דרישא לכתחילה קאמר:
אָמַר אַבָּיֵי הָכִי קָאָמַר מְעָרְבִין יֵינָן אִם נִתְעָרֵב סָלְתָּן וְשַׁמְנָן
Traduction
Abaye said that this is what the mishna is saying: When different animal offerings are sacrificed, their wine libations may be mixed together ab initio, but only if their fine flour and their oil from their respective meal offerings were already mixed together, albeit improperly.
Rachi non traduit
אמר אביי. ודאי רישא דמתניתין דתני מערבין לכתחילה היא ולא תיקשי לך דנתערבו נסכים דמתני' ביינות קמיירי והכי קאמר מערבין יינן של נסכים פרים ואילים לכתחלה אם נתערב כבר סלתן ושמנן מאיליהן הואיל והתחיל לערב ליכא משום לא יערב חלבים והא דתני אבל אין מערבין נסכי כבשים בנסכי פרים אפי' היכא דנתערב סלתן ושמנן:
וְיֵינָן לְכִתְחִלָּה לָא וְהָתַנְיָא בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּסֹלֶת וָשֶׁמֶן אֲבָל יַיִן מְעָרְבִין
Traduction
The Gemara asks: And is it correct that one may not mix together the wine libations of different offerings ab initio unless their flour and oil were already mixed? But isn’t it taught in the continuation of the baraita just cited: In what case is this statement, that one may not mix together parts from different offerings, said? It is said only with regard to flour and oil. But one may mix together the wine libations of different offerings. The implication is that this is the halakha even if their meal offerings had not been mixed together.
Rachi non traduit
ויין לכתחלה לא. אפי' דאילים ופרים אם לא נתערב סלתן ושמנן והא תניא בד''א דאין מערבין נסכי כבשים בנסכי פרים ואילים בסלת ושמן אבל יין מערבין לכתחילה בין נתערב סלתו ושמנו בין לא נתערב:
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי הָכִי קָאָמַר הֵיכָא דְּהוּקְטַר סָלְתָּן וְשַׁמְנָן מְעָרְבִין יַיִן לְכַתְּחִלָּה הֵיכָא דְּלָא הוּקְטַר אִם נִתְעָרֵב סָלְתָּן וְשַׁמְנָן מְעָרְבִין נָמֵי יֵינָן וְאִם לָאו אֵין מְעָרְבִין דִּלְמָא אָתֵי לְאִיעָרוֹבֵי סֹלֶת וְשֶׁמֶן לְכַתְּחִלָּה
Traduction
Rather, Abaye said that this is what the mishna is saying: With regard to offerings of similar types of animals, where their fine flour and their oil from their respective meal offerings have been burned on the altar, one may mix together the wine libations ab initio. And even where their fine flour and their oil have not been burned, if their fine flour and their oil have at least been mixed together, one may mix together their wine libations ab initio. But if the fine flour and oil have not been mixed together, then one may not mix the libations together. The reason is that if one does mix the libations, perhaps one will come to mix together their flour and oil ab initio, which is prohibited.
Rachi non traduit
אלא אמר אביי היכא דהוקטר כבר סלתן ושמנן. של פרים ואילים כמצותן:
מערב נמי יין. לכתחלה דליכא למיחש דילמא אתי לערובי סלתן ושמנן דבני הקטרה נינהו ואיכא משום והקטירו שלא יערב חלבים בחלבים שהרי כבר מעורבין ועומדין ואם לאו דלא הוקטר סלתן ושמנן אין מערבין דחיישינן דלמא אתי לעירובי סלת ושמן לכתחלה דאסור שלא יערב חלבים בחלבים והא דקתני ברייתא אבל יין מערבין היינו אם הוקטר סלתן ושמנן והא דקתני מציעתא דמתניתין אבל אין מערבין היינו בשלא נתערבו סלתן ושמנן:
כֶּבֶשׂ הַבָּא עִם הָעוֹמֶר תָּנוּ רַבָּנַן וּמִנְחָתוֹ שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לִימֵּד עַל כֶּבֶשׂ הַבָּא עִם הָעוֹמֶר שֶׁמִּנְחָתוֹ כְּפוּלָה
Traduction
§ The mishna teaches: With regard to the lamb offering that comes with the omer meal offering, the quantity of flour used in its meal offering is doubled, i.e., one uses twice the amount that is generally used for meal offerings that accompany the sacrifice of a lamb, but the quantities of oil and wine are not doubled. The Sages taught in a baraita: The verse states with regard to the omer meal offering: ''And its meal offering shall be two tenths'' (Leviticus 23:13). This verse teaches about the lamb that comes with the omer that the size of its meal offering is doubled.
Rachi non traduit
אע''פ שמנחתו כפולה. דכתיב ומנחתם שני עשרונים ושאר כבשים אין להם אלא עשרון לכבש:
לא היו נסכיו כפולים. אלא ג' לוגין יין וג' לוגין שמן:
לימד על כבש. כלומר דלימד בזבח זה מה שלא לימד בכל הזבחים:
יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁמִּנְחָתוֹ כְּפוּלָה כָּךְ יֵינוֹ כָּפוּל תַּלְמוּד לוֹמַר וְנִסְכּוֹ יַיִן רְבִיעִית הַהִין יָכוֹל לֹא יְהֵא יֵינוֹ כָּפוּל שֶׁאֵינוֹ נִבְלָל עִם מִנְחָתוֹ אֲבָל יְהֵא שַׁמְנוֹ כָּפוּל שֶׁנִּבְלָל עִם מִנְחָתוֹ תַּלְמוּד לוֹמַר וְנִסְכּוֹ כָּל נְסָכָיו לֹא יְהוּ אֶלָּא רְבִיעִית
Traduction
One might have thought that just as its meal offering is doubled, so too its wine libation should be doubled, i.e., instead of using a quarter-hin, as is generally done for lambs, one should use a half-hin. To counter this, the verse states, in its continuation: ''And its libation shall be of wine, a quarter-hin'' (Leviticus 23:13). One might have thought that it is only its wine libation that should not be doubled, as it is not intermingled with the flour of its meal offering, but its oil should be doubled, as it is intermingled with the flour of its meal offering. To counter this, the verse states: ''And its libation shall be of wine, a quarter-hin,'' which teaches that all of its libations shall be only a quarter-hin, but no more.
Rachi non traduit
שנבלל עם מנחתו. וסלתו כפולה היא כך יהא שמנו כפול:
מַאי תַּלְמוּדָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כְּתִיב וְנִסְכָּהּ וְקָרֵינַן וְנִסְכּוֹ
Traduction
The Gemara elaborates on the final proof in the baraita: What is the biblical derivation here? Rabbi Elazar says: There is an ambiguity as to whether the possessive pronoun in the term ''and its libation'' is referring to the lamb offering or the meal offering, both of which are mentioned previously in the verse. This is due to a disparity between the way the Hebrew word for the term is written and the way it is vocalized. It is written as veniskah, with the possessive pronoun in the feminine form. This would be referring to the meal offering [minḥa], which is a feminine noun. Accordingly, this means: The libation of the meal offering, and it is referring to the oil that is intermingled in the meal offering. And we read it as venisko, with the possessive pronoun in the masculine form. This would be referring to the lamb offering itself [keves], which is a masculine noun. Accordingly, this means: The libation of the lamb offering, which is a reference to the wine libation that accompanies the lamb offering.
Rachi non traduit
מאי תלמודא. היכי משמע מן ונסכו שאין שמנו כפול:
כֵּיצַד נִסְכַּהּ דְּמִנְחָה כְּנִסְכּוֹ דְּיַיִן מָה יַיִן רְבִיעִית אַף שֶׁמֶן נָמֵי רְבִיעִית
Traduction
How can this be explained? It teaches that the libation of the meal offering, i.e., its oil, is like the libation of the lamb of wine: Just as the quantity of wine used is a quarter-hin, so too, the quantity of oil used is a quarter-hin and no more.
Rachi non traduit
נסכה של מנחה. דהיינו שמן כנסכו של כבש דהיינו יין:
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֲשַׁם מְצוֹרָע שֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ טָעוּן נְסָכִים שֶׁאִם אִי אַתָּה אוֹמֵר כֵּן פְּסַלְתּוֹ
Traduction
§ The Gemara cites a related discussion: A guilt offering brought by a leper as part of his purification process is distinct from other guilt offerings in that there is an additional requirement that it must be brought together with a meal offering and a wine libation. Rabbi Yoḥanan says: In the case of a guilt offering of a leper that one slaughtered not for its own sake, although the leper can therefore no longer fulfill his obligation with it, the offering continues to be regarded as a guilt offering of a leper and still requires libations, i.e., a meal offering and a wine libation; as if you do not say this, you have disqualified it. To bring it without libations one would have to regard it as a standard guilt offering, but the halakha is that an offering may not be sacrificed for a different purpose than the one for which it was originally consecrated.
Rachi non traduit
טעון נסכים. כמו שאם שחטו לשמן ולהכי נקט אשם מצורע דאילו אשם דעלמא אם שחטו שלא לשמן קרב בלא נסכים כדמעיקרא אבל אשם מצורע דטעון נסכים איצטריך למימר דכי שחטו שלא לשמן טעון נסכים:
שאם אי אתה אומר כן. דטעון נסכים אלא יקריב בלא נסכים:
פסלתו. מליקרב ע''ג המזבח דלמצורע לא חזי שהרי נשחט שלא לשמו ולעולה לא חזי שהרי לא ניתק לרעייה ואין ראוי לנדבה דאשם לא אתי בנדבה אבל נסכים אתו למזבח ואשם לכהנים וצריך אשם אחר להכשירו:
Tossefoth non traduit
שאם אי אתה אומר כן פסלתו. תימה אם כן כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן דתניא בפ' התכלת (לעיל מנחות מח.) הדם יזרק והבשר יאכל אמאי הא כיון דבעי לחם ולא קדש הלחם יפסל וכן תודה ששחטה שלא לשמה תיפסל כיון דלא קדש הלחם ושלמי נזיר ששחטן שלא כמצותן דקאמר דאין טעונין לא לחם ולא זרוע וכן מפריש מעות לנזירותו ומת דאמר בפ' קמא (לעיל מנחות ד:) דמי שלמים יביא בהן שלמים ואין טעונים לחם ולרבא ניחא דמשני בשלמא הנך עולות נינהו אי לא חזו לעולת חובה חזו לעולת נדבה הכא נמי שלמים נינהו אי לא חזו לשלמי חובה חזו לשלמי נדבה אלא לאביי קשיא ואפי' לרבא נמי קשה דהא ציבור לא מייתו שלמי נדבה ויש לומר דלחם לא דמי לנסכים דנסכים חשיבי טפי כגוף הקרבן משום דקרבי למזבח אבל לחם לא חשיב כגוף הקרבן משום דאין בו למזבח וזרוע בשילה נמי אף על גב דגופא דזיבחא הוא אין לחוש בכך דשלמי נזיר גופייהו אפי' לא היה מקיים בהן מצות זרוע בשילה לא היו פסולין בכך הואיל ונעשו העבודות כמצותן:
מַתְקֵיף לַהּ רַב מְנַשְּׁיָא בַּר גַּדָּא אֶלָּא מֵעַתָּה כֶּבֶשׂ הַבָּא עִם הָעוֹמֶר שֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ תְּהֵא מִנְחָתוֹ כְּפוּלָה שֶׁאִם אִי אַתָּה אוֹמֵר כֵּן פְּסַלְתּוֹ
Traduction
Rav Menashya bar Gadda objects to this: If that is so, that whenever an offering is consecrated for a specific purpose that requires various additional conditions to be fulfilled beyond those normally required for that type of offering, then even if it is then slaughtered not for its own sake those conditions must still be fulfilled in order for the offering to be valid; then with regard to the lamb offering that comes with the omer meal offering the halakha should likewise be that if one slaughtered it not for its own sake, the flour in its meal offering should still be doubled in quantity, as normally required for the omer meal offering, because it continues to be regarded as an omer meal offering, as if you do not say this, you have disqualified it.
Rachi non traduit
כבש הבא עם העומר. דומיא דאשם מצורע דכי היכי דאשם מצורע טעון נסכים ואין שאר אשמות טעונין נסכים כך כבש הבא עם העומר נשתנית מנחתו משאר מנחות כבשים דאילו שאר כבשים אין טעונין אלא עשרון וזה טעון ב' עשרונות להכי נקט כבש הבא עם העומר:
וְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר שֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ יְהֵא טָעוּן שְׁנֵי גְזִירִין בְּכֹהֵן אֶחָד שֶׁאִם אִי אַתָּה אוֹמֵר כֵּן פְּסַלְתּוֹ וְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם שֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ יְהֵא טָעוּן שְׁנֵי גְזִירִין בִּשְׁנֵי כֹהֲנִים שֶׁאִם אִי אַתָּה אוֹמֵר כֵּן פְּסַלְתּוֹ
Traduction
And similarly, with regard to the daily morning offering, if one slaughtered it not for its own sake, it should still require the arrangement of two logs of wood on the fire on the altar by one priest, because it continues to be regarded as a daily morning offering; as if you do not say this, you have disqualified it. And similarly, with regard to the daily afternoon offering, if one slaughtered it not for its own sake, it should still require the arrangement of two logs of wood on the fire on the altar by two priests, because it continues to be regarded as a daily afternoon offering; as if you do not say this, you have disqualified it. The fact that Rabbi Yoḥanan did not mention these halakhot suggests that he holds they are not correct, but then his opinion is logically inconsistent.
Rachi non traduit
תמיד של שחר יהא טעון ב' גזירין בכהן אחד. כדמפרש במסכת יומא (דף כו:) ובער עליה הכהן עצים אבל בין הערבים ב' גזירין בב' כהנים כדכתיב ובער וערכו:
Tossefoth non traduit
תמיד של שחר טעון שני גזירין. בכהן אחד אחר סידור כל המערכה ושל בין הערבים בשני כהנים ושני גזירין כדמפרש בפרק ב' דמסכת יומא (דף כו:) כך פירש בקונטרס והכי תנן התם בפרק ב' (ג''ז שם) דתמיד קרב בתשעה בעשרה באחד עשר לא פחות ולא יותר עצמו בתשעה בחג ביד אחד צלוחית של מים הרי כאן עשרה בין הערבים בי''א עצמו בתשעה ושנים בידן שני גזירי עצים והשתא תימה אי גזירי עצים דתמיד של שחר בכהן אחד הוה ליה עצמו בעשרה או באחד עשר אי טעונים שני כהנים וצריך לומר דלא חשיבא שני גזירין של שחרית משום דלפני שחיטת תמיד השחר הן משכימין לסדר המערכה לא חשיב אלא העוסקין בשעת התמיד דסידור שני גזירין היה אפילו קודם תרומת הדשן כדאיתא בסידור המערכה דאביי בפרק אמר להן הממונה (יומא דף לג.) והיינו דאמר בירושלמי בפ''ב דיומא אמר רבי יוחנן לא גזרו על שני גזירין בשחרית פי' שיהו בשעת הקטרת איברים א''ר אסי מתניתין אמרה כן בכל יום קרב בין הערבים באחד עשר ולא אמר בשחרית כלום ומהשתא ליכא למידק מהתם כלל אי הויא בכהן אחד או בשני כהנים ומיהו יש לדקדק מהא דתניא התם בגמ' ביומא (דף כו:) מנין לתמיד של בין הערבים שטעון שני גזירין בשני כהנים שנאמר וערכו עצים על האש אם אינו ענין לתמיד של שחר שנאמר ובער עליה הכהן עצים בבקר תניהו ענין לתמיד של בין הערבים ואימא אידי ואידי בתמיד של שחר וקאמר רחמנא ניעבד בחד והדר נעביד בתרי אלמא משמע בהדיא דשל שחר בחד משום דכתיב וביער לשון יחיד ושל בין הערבים בתרי משום דכתיב וערכו לשון רבים ועוד תניא התם (דף כז:) בסוף פירקא מי שזכה בתרומת הדשן יזכה בסידור מערכה ובשני גזירי עצים:
אִין הָכִי נָמֵי אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי חֲדָא מִינַּיְיהוּ נְקַט
Traduction
The Gemara deflects the objection: Yes, it is indeed so that Rabbi Yoḥanan’s ruling should be extended to other cases, as Rav Menashya bar Gadda claimed. Rather, Abaye said: Rabbi Yoḥanan mentioned just one of them as an example, even though they are all correct.
Rachi non traduit
אין הכי נמי. דצריך למיעבד להו דינייהו כאילו נשחטו לשמן כמו אשם מצורע:
אלא אמר אביי. הא דלא אמרי אלא באשם מצורע חדא מינייהו נקט:
רַבִּי אַבָּא אָמַר בִּשְׁלָמָא הָנָךְ עוֹלוֹת נִינְהוּ
Traduction
Rabbi Abba said that there is a different resolution: Actually, Rabbi Yoḥanan’s ruling is limited to a guilt offering of a leper. The other offerings that Rav Menashya bar Gadda mentioned would be valid even if the additional conditions that originally applied to them were not fulfilled. The reason for this is as follows: Granted, these other offerings that Rav Menashya bar Gadda mentioned would be valid, as they are burnt offerings;
Rachi non traduit
בשלמא הנך. כבשים דעומר ותמיד ששחטן שלא לשמן לעולם אימא לך דלא צריכי הלכתייהו כדמעיקרא לא גזירין ולא מנחה כפולה ואפילו הכי לא מיפסלו למיקרב למזבח משום דעולות נינהו ואי לא חזו כו':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source