Vayedaber

Simple Havroutah

Mena'hoth

Daf 85a

אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן קַשְׁיָא

Traduction

Having reconciled all the apparent contradictions between the two baraitot according to the opinion of Reish Lakish, the Gemara asks: But according to Rabbi Yoḥanan, who holds inferior produce cannot be consecrated as first fruits, the first baraita is difficult, as it states that inferior produce can be consecrated.

Rachi non traduit

אלא לרבי יוחנן. דאמר לא קדש והא הכא דלדברי הכל קדש בחורבה עבודה וכל הני אע''פ שאינן מובחרים (דהא) לדברי הכל מביא וקורא:

תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא שֶׁבְּגַג וְשֶׁבְּחוּרְבָּה מֵבִיא וְקוֹרֵא שֶׁבְּעָצִיץ וְשֶׁבִּסְפִינָה אֵינוֹ מֵבִיא כָּל עִיקָּר

Traduction

The Gemara answers: The baraitot cited above contradict Rabbi Yoḥanan’s opinion. But there is a dispute between tanna’im with regard to this issue, as it is taught in a baraita: With regard to produce that grew on a roof, or that grew in a ruin, the owner brings it and recites the accompanying passage. With regard to produce that grew in a flowerpot, or that grew on a ship, the owner does not bring it at all. Rabbi Yoḥanan holds in accordance with that baraita.

Rachi non traduit

תנאי היא. דאיכא תנא דאמר שבעציץ ושבספינה אינו מביא והוא הדין לתמרים שבהרים ושבעמקים ורבי יוחנן דאמר כי האי תנא:

Tossefoth non traduit

תנאי היא. תימה אכתי קשיא לר' יוחנן מגג וחורבה ואין לומר דגג וחורבה לא דמיא למתניתין דהא בכולה שמעתין משמע דמגג וחורבה נמי פריך מדקאמר קתני מיהא שבגג ושבחורבה כו' ועוד קאמר בשלמא לר''ש בן לקיש גג אגג לא קשיא משמע אבל לר' יוחנן קשיא:

וְכוּלָּן אֵינָן בָּאוֹת אֶלָּא מִן הַמּוּבְחָר כּוּ' אָמְרִי לֵיהּ יוֹחָנָא וּמַמְרֵא לְמֹשֶׁה תֶּבֶן אַתָּה מַכְנִיס לְעֶפְרַיִים אֲמַר לְהוּ אָמְרִי אִינָשֵׁי לְמָתא יַרְקָא יַרְקָא שְׁקוֹל

Traduction

§ The mishna states: And all meal offerings come only from the optimal produce. One of the places the mishna mentions as having good-quality produce is Aforayim. The superior quality of its produce was so well known that Aforayim was used as an example in colloquial aphorisms. In Moses and Aaron’s first meeting with Pharaoh, Aaron cast his staff to the ground, whereupon it turned into a serpent. Pharaoh’s necromancers then duplicated the feat using their incantations, only to then be confounded when Aaron’s staff swallowed up all of theirs (see Exodus 7:10–12). The Gemara relates the conversation that took place: Pharaoh’s two leading necromancers, Yoḥana and Mamre, said to Moses: Are you are bringing straw to Afarayim? Performing necromancy in Egypt, the world leader in sorcery, is like bringing straw to Afarayim, which is rich in the finest grains. Moses said to them: It is as people say: To a city rich in herbs, take herbs. If you want to guarantee that people will appreciate your merchandise, bring it to a place where they are familiar with it.

Rachi non traduit

א''ל יוחנא וממרא. ראשי מכשפים של מצרים למשה רבינו כשהתחיל לעשות האותות לעיני פרעה שהיו סבורין שהיה עושה אותם על ידי כשוף:

תבן אתה מכניס לעפריים. עפריים שהוא מקום הרבה תבואה אתה מביא לשם תבואה למכור בתמיה כך ארץ מצרים שהיא מלאה כשפים אתה בא לשם לעסוק בכשפים:

אמר להם למתא ירקא ירקא שקול. לעיר שגדל שם ירק הרבה הבא ירק שלך למכור לפי שמתקבצין שם הכל לקנות הם אמרו לו דברי ליצנות והוא השיב להם בענינם:

מַתְנִי' אֵין מְבִיאִין לֹא מִבֵּית הַזְּבָלִים וְלֹא מִבֵּית הַשְּׁלָחִים וְלֹא מִבֵּית הָאִילָן וְאִם הֵבִיא כָּשֵׁר

Traduction

MISHNA: Even when selecting grain for meal offerings from the locations mentioned in the previous mishna, one may not bring as a meal offering grain from a fertilized field, nor from an irrigated field, nor from a field of trees, as such fields do not produce grain of optimal quality. But if one did bring a meal offering of grain from such fields, it is fit.

Rachi non traduit

מתני' לא מבית הזבל. משדה הצריכה לזבל:

ולא מבית האילן. משדה שיש בו אילנות לפי שהאילנות עושים לה צל ואין התבואה גדלה יפה:

Tossefoth non traduit

אין מביאין כו'. בכל המנחות קאמרינן אע''ג דזורעה קודם לפסח שבעים יום היינו משום עומר דהא קתני כיצד בודק הגזבר מכניס ידו לתוכה אי בעומר דווקא הוה ליה למימר שלוחי ב''ד לכך אמרינן בגמרא אף חיטי כרזיים וכפר אחים משמע חיטי ממש והיינו במנחות אף על גב דמסיים בה לפי שאין מביאין את העומר הכי קאמרינן כי היכי דעומר אין מביאין כך במנחות יש לחזר אחר הסמוך לירושלים ותדע מדקתני ומעמר ודש ובעומר לא שייכא דישה דהא תנן (לעיל מנחות דף סו.) בקנים ובקולחות חובטין אותו כדי שלא יתמעך ומיהו קצת נראה בחיטי כרזיים לאו חיטי ממש אלא עיר אחת ששמה חיטי כרזיים ומשום עומר דלא מישתמיט בשום דוכתא דליבעי במנחות מן הקרוב לירושלים:

כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה נָרָהּ שָׁנָה רִאשׁוֹנָה וּבְשָׁנָה שְׁנִיָּה זוֹרְעָהּ קוֹדֶם לַפֶּסַח שִׁבְעִים יוֹם וְהִוא עוֹשָׂה סוֹלֶת מְרוּבָּה

Traduction

How does one produce optimal-quality grain? He plows the field during the first year, but he does not sow it, and in the second year, he sows it seventy days before Passover, and in that manner it produces grain that will provide an abundance of fine, high-quality, flour.

Rachi non traduit

כיצד הוא עושה. לשדה שמביא ממנה סלת:

נרה שנה ראשונה. ומניחה בורה:

[זורעה] קודם לפסח ע' יום. שכבר יש כח לחמה שזורחת עליה:

כֵּיצַד בּוֹדֵק הַגִּזְבָּר מַכְנִיס יָדוֹ לְתוֹכָהּ עָלָה בָּהּ אָבָק פְּסוּלָה עַד שֶׁיְּנַפֶּנָּה

Traduction

How does the Temple treasurer inspect the flour to determine whether it is of sufficiently high quality? The treasurer inserts his hand into the flour. If, when he removes his hand, flour powder covers it, the flour is unfit, until one sifts it with a fine sifter, so that no powder will remain.

Rachi non traduit

כיצד הוא בודק. שלא יהא אבק בסלת:

וְאִם הִתְלִיעָה פְּסוּלָה

Traduction

And if the flour became wormy, it is unfit for use in a meal offering.

גְּמָ' כֵּיצַד עוֹשֶׂה נָרָהּ שָׁנָה רִאשׁוֹנָה אִיבַּעְיָא לְהוּ הֵיכִי קָאָמַר נָרָהּ שָׁנָה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה נָרָהּ וְזוֹרְעָהּ אוֹ דִלְמָא נָרָהּ שָׁנָה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה זוֹרְעָהּ בְּלֹא נָרָהּ

Traduction

GEMARA: The mishna states: How does one produce optimal-quality grain? He plows the field during the first year, and in the second year he sows it. The Gemara clarifies what should be done in the second year: A dilemma was raised before the Sages: What is the tanna saying? Is he saying that he plows the field during the first year, and in the second year he plows it and sows it? Or perhaps he is saying that he plows the field during the first year, and in the second year he sows it without plowing it.

תָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אַף חִיטֵּי כָּרָזִיִּים וּכְפַר אַחִים אִלְמָלֵא סְמוּכוֹת לִירוּשָׁלַיִם הָיוּ מְבִיאִין מֵהֶן לְפִי שֶׁאֵין מְבִיאִין אֶת הָעוֹמֶר אֶלָּא מִן הַשָּׂדוֹת הַמּוּדְרָמוֹת וְהַמְנוֹנָרוֹת לְכָךְ שֶׁבָּהֶן חַמָּה זוֹרַחַת וּמֵהֶן חַמָּה שׁוֹקַעַת

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear a resolution, as it is taught in a baraita: Rabbi Yosei says: Also concerning grain grown in Kerazayim and Kefar Aḥim, if only those places had been close to Jerusalem, they would have brought barley from them for the omer. As the halakha is that one brings the omer only from the southern fields and those that were plowed for that purpose, as upon such fields, the sun rises and shines, and from those fields, the sun also sets. In other words, those fields are exposed to a lot of sunlight, so they produce a superior-quality crop. Kerazayim and Kefar Aḥim were such fields, but they were too far from Jerusalem for their barley to be used for the omer offering.

Rachi non traduit

גמ' כרזיים. של אותו מקום:

אלמלא שהן סמוכות לירושלים. הרבה והן עומדות בין ההרים דכתיב (תהילים קכ''ה:ב') ירושלים הרים סביב לה:

היו מביאין מהן. לפי שהן עומדות בדרום:

המודרמות. שבדרום:

שבהן החמה זורחת. כל היום:

המנונרות. חרושות הרבה לכך:

Tossefoth non traduit

מודרמות. פי' בקונטרס בדרומה של ירושלים ונראה לפרש דמיירי במשופעות לצד דרום שאז חמה זורחת בהן יותר ואין לחוש באיזו רוח של ירושלים:

כֵּיצַד עוֹשֶׂה נָרָהּ שָׁנָה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה חוֹרֵשׁ וְשׁוֹנֶה וְזוֹרְעָהּ קוֹדֶם לַפֶּסַח שִׁבְעִים יוֹם כְּדֵי שֶׁתְּהֵא סְמוּכָה לַחַמָּה וְעוֹשָׂה קָנֶה זֶרֶת וְשִׁיבּוֹלֶת זִרְתַּיִים

Traduction

The baraita continues: How does one produce optimal-quality grain? He plows the field during the first year, and in the second year, he plows it once and then repeats the plowing a second time, and he sows it seventy days before Passover. It is done this way in order that the sowing will be done close to the time when the strength of the sun reaches its climax, and will thereby produce a high-quality crop in which the length of a stalk is a handspan and the ear itself is two handspans.

Rachi non traduit

וזורעה קודם לפסח שבעים יום. שכבר מתחלת החמה לזרוח בקרן מזרחית צפונית וכשזורחת מושך העמוד מיד לדרום וכל היום היא זורחת לדרום:

Tossefoth non traduit

וזורעה קודם לפסח שבעים יום. תימה דבפרק המקבל (ב''מ קו:
ושם ד''ה וקיימא) תניא ר' מאיר אומר חצי תשרי מרחשון וחצי כסליו זרע [כו'] ר' יהודה היה מונה מתשרי ר''ש היה מונה ממרחשון והשתא מאן מיקל בכולהו תנאי ר''ש וכולי האי לא מיקל דלא משיך זמן זרע עד שבט וי''ל דה''מ חיטין אבל שעורין משוך זמן זריעתם עד אדר כדמוכח התם דפריך מהנך תנאי אר''ש בן לקיש דאמר זרעה ולא צמחה כל עידן זריעה זרע לה ואזיל ועד כמה אמר רב פפא עד דאתו אריסי מדברא וקיימא כימה להדי רישייהו ופי' שם בקונטרס דהיינו לאחר תשעה שעות ביום קרוב לסוף העשירית דכימה שהיא בזנב הטלה כדאמרי' בפ' הרואה (ברכות דף נח:) קיימא להדי רישייהו בראש כל אדם דהיינו באמצע הרקיע שנראה לכל אדם כאילו על ראשו הוא והן יומי אדר שגלגל קבועים בו י''ב מזלות וסדרן טש''ת סא''ב מע''ק גד''ד ולעולם ששה עולין וששה יורדין בניסן לעולם בתחילת עמוד השחר טלה מתחיל לעלות ומאזנים לשקוע וב' שעות המזל שוהה לעלות לאחר ב' שעות העולה גמר עלייתו והשוקע גמר שקיעתו נמצאו ששה עולין בשתים עשרה שעות של יום וששה בלילה כל ימי ניסן ראש טלה מתחיל לצאת ובאייר שור ובסיון תאומים וכן הסדר נמצא באדר מזל דגים מתחיל לעלות בבוקר ולסוף שתי שעות טלה מתחיל לעלות ולסוף ארבע גמר עלייתו ושור עולה לסוף שש גמר שור ומתחיל תאומים ולסוף שמונה גמר תאומים ומתחיל סרטן נמצא ראש טלה באמצע הרקיע שהרי עברו שש שעות משהתחיל לעלות ובשש שעות ראשו מגיע לאמצע הרקיע שהרי מתחלת עליית המזל עד תחלת שיקועו י''ב שעות נמצא שמשעה שמתחיל לעלות עד ו' שעות מגיע לאמצע הרקיע ולסוף ח' שעות משעלה הוי זנבו באמצע הרקיע נמצא זנב טלה באדר בסוף שעה עשירית באמצע הרקיע ומשני התם הא בחרפי הא באפלי ופירש שם בקונט' בחרפי חטין ושיפון הנזרעים בתחלת החורף באפלי שעורים וקטניות הנזרעים באדר ומיהו קשיא לפירוש הקונטרס דבי' שעות ביום אין כוכבים נראין ומזל כימה נראה ועוד וכי דרך פועלים לצאת ממלאכתם בעשרה שעות הא אמרינן בריש הפועלים (ב''מ דף פג:) דפועל בכניסתו לביתו משלו דהיינו בלילה על כן נראה דהיינו בשבט שמזל דלי מתחיל לעלות בבקר ונמצא דקיימא כימה ארישייהו בסוף היום:

וְקוֹצֵר וּמְעַמֵּר וְדָשׁ וְזוֹרֶה וּבוֹרֵר וְטוֹחֵן וּמְרַקֵּד וּמֵבִיא אֵצֶל גִּזְבָּר וְגִזְבָּר מַכְנִיס יָדוֹ לְתוֹכָהּ אִם עָלְתָה בָּהּ אָבָק אוֹמֵר לוֹ חֲזוֹר וְנַפֵּה אוֹתָהּ שְׁנִיָּה מִשּׁוּם רַבִּי נָתָן אָמְרוּ גִּזְבָּר סָךְ יָדוֹ שֶׁמֶן וּמַכְנִיס לְתוֹכָהּ עַד שֶׁמַּעֲלֶה כָּל אֲבָקָהּ

Traduction

And then one reaps the grain and gathers it together into a pile, and then he threshes the grain and winnows it, and then he sorts the inedible admixture from the edible grain, and then he grinds the grain and sifts it and brings the flour produced to the Temple treasurer. And the treasurer inserts his hand into it in order to check its quality. If upon removing his hand powder covers it, the treasurer says to the owner: Go back and sift it a second time. The Sages say in the name of Rabbi Natan that the treasurer would perform a more thorough examination of the flour’s quality. He douses his hand with oil and then inserts it into the flour until all of its powder will be brought up.

Rachi non traduit

סך ידו שמן ומכניס בסלת. וכך בודקה יפה שאם יש בה אבק מידבק בשמן:

קָתָנֵי מִיהַת חוֹרֵשׁ וְשׁוֹנֶה

Traduction

The Gemara explains that the baraita provides a resolution to the dilemma: In any event, the baraita teaches that during the second year, the owner of the field plows it once and then repeats the plowing. It is explicit, then, that during the second year the field should be plowed.

Rachi non traduit

קתני מיהא ושניה חורש ושונה. וזורעה ותפשוט מהא מתני' דבשניה נמי נרה:

וּלְטַעְמָיךְ מַתְנִיתִין לָא קָתָנֵי שׁוֹנֶה

Traduction

The Gemara rejects this proof: But even according to your reasoning, ultimately the mishna does not teach that he plows the field and then repeats the plowing;

Rachi non traduit

וליטעמיך - היכי תפשוט הא במתניתין לא קתני שונה

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source