Le texte Le vocabulaire Les révisions
Mena'hoth
Daf 80a
אֶלָּא אַחֲלִיפֵי תּוֹדָה נְדָבָה בֵּין לִפְנֵי כַפָּרָה בֵּין לְאַחַר כַּפָּרָה טְעוּנוֹת לֶחֶם מַרְבֶּה בְּתוֹדוֹת הוּא
Traduction
Rather, perhaps Rabbi Yoḥanan was referring not to the replacement for an obligatory thanks offering, but to the replacement for a voluntary thanks offering. This too is difficult, because whether the initial thanks offering was found before the owner achieved atonement with the replacement or after he achieved atonement, both offerings require loaves, as the owner is considered one who increases thanks offerings. That is, since he was not required to bring a replacement for the offering, if he brings another offering it is considered an additional voluntary offering, and a voluntary thanks offering requires loaves.
Rachi non traduit
אלא אחליפי תודה נדבה. דקאמר הרי זו ואבדה ומפריש אחרת תחתיה כלומר דאסיפא דהא ברייתא קאי דקאמר מנין תמורה וחליפין דסתמא קתני וקמשמע לן בחליפי תודה נדבה ואמר רבי יוחנן עלה לא שנו כו':
בין לפני כפרה בין לאחר כפרה. שנתכפר באחרות טעונות שתיהן לחם דמרבה בתודות הוא דהואיל ולא נתחייב להפריש אחרת והפרישה גלי אדעתיה שדעתו היה להרבות בתודות של נדבות והלכך מביא בלחמיהן:
אֶלָּא אַוְּלַד תּוֹדָה נְדָבָה בֵּין לִפְנֵי כַפָּרָה בֵּין לְאַחַר כַּפָּרָה אֵין טְעוּנִין לֶחֶם מוֹתַר דְּתוֹדָה הִיא אֶלָּא אַוְּלַד תּוֹדָה חוֹבָה לִפְנֵי כַפָּרָה טָעוּן לֶחֶם לְאַחַר כַּפָּרָה אֵין טָעוּן לֶחֶם
Traduction
Rather, perhaps Rabbi Yoḥanan was referring to the offspring of a voluntary thanks offering. This too is difficult, because whether the offspring was sacrificed before the owner achieved atonement with its mother or after he achieved atonement, offspring do not require loaves, as this is considered a leftover of the thanks offering, which does not require loaves. Rather, perhaps Rabbi Yoḥanan was referring to the offspring of an obligatory thanks offering. Rabbi Yoḥanan teaches that if the offspring was sacrificed before the owner achieved atonement, it requires loaves, but if it was sacrificed after he achieved atonement, it does not require loaves.
Rachi non traduit
אלא אוולד תודה נדבה. כגון שהפריש וילדה בין הקריבה לפני כפרה בין לאחר כפרה אין טעונה לחם דמותר דתודה היא שכבר נתכפר באחר והוי כמפריש מעות לתודתו וניתותרו דכל דבר הבא מאליו כגון ולד חשיב מותר:
אלא אוולד תודת חובה. וכי קתני לעיל ולא ולדה טעון לחם לאחר כפרה אבל לפני כפרה טעון והתם ליכא למיפרך בין לפני וכו' מרבה בתודות הוא דאין אדם מרבה בתודת חובה:
מַאי קָא מַשְׁמַע לַן דְּקָסָבַר רַבִּי יוֹחָנָן אָדָם מִתְכַּפֵּר בִּשְׁבַח הֶקְדֵּשׁ הָוֵי בַּהּ נָמֵי אַבָּיֵי כִּי הַאי גַוְונָא
Traduction
The Gemara asks: According to this explanation, what is Rav Ḥanina teaching us by sending this letter? He teaches us that Rabbi Yoḥanan holds: A person achieves atonement with the enhancement of consecrated property, even though it is not the initial consecrated property. If one sacrifices the offspring of an obligatory thanks-offering before the thanks-offering itself, he achieves atonement with the offspring, even though it is an enhancement of the consecrated thanks-offering. Accordingly, if he offers it before its mother, it requires loaves. The Gemara notes: Abaye also discusses the letter sent by Rav Ḥanina in this way and reaches conclusions similar to those of Rav Amram.
Rachi non traduit
אדם מתכפר בשבח הקדש. דהיינו הולד [של תודת חובה] וכיון דיכול להתכפר באיזו שירצה או באם או בולד הכי נמי טעונות לחם:
הוי בה אביי נמי כהאי גוונא. אהייא ותירץ אוולד תודת חובה:
Tossefoth non traduit
מאי קמשמע לן דקסבר רבי יוחנן מתכפר אדם בשבח הקדש. משמע הכא דפשיטא לן דאית ליה לרבי יוחנן הך סברא וכן משמע נמי בפרק בתרא דכריתות (דף כז.) דבעי רבי אלעזר אדם מתכפר בשבח הקדש או לא אמר רבי יוחנן כמה שנים גדל זה בינינו ולא שמע הלכה זו ממנו מכלל דאמרה ר' יוחנן אין ועל הדא אמרה דתנן וולד תודה ותמורתה כו' ומייתי הך דשמעתין ותימה דבתמורה בפ' כיצד מערימין (תמורה דף כה.) אמר רבי יוחנן הפריש חטאת מעוברת וילדה רצה בה מתכפר רצה בוולדה מתכפר מאי טעמא קסבר ר' יוחנן אם שיירה משוייר עובר לאו ירך אמו הוא והוה ליה כמפריש שתי חטאות לאחריות רצה בה מתכפר רצה בחברתה ומותיב התם ר' אלעזר ומסיק כתנאי ופריך רבא ממאי דטעמא דר' יוחנן דאם שיירו משוייר דלמא היינו טעמא דרבי יוחנן דאדם מתכפר בשבח הקדש א''ל רב המנונא מכדי רבי אלעזר תלמידיה דר' יוחנן ויתיב קמיה דר' יוחנן ולא אהדר ליה האי שינויא ואת אמרת טעמא דר' יוחנן משום דאדם מתכפר בשבח הקדש נראה לפרש דדווקא בחטאת צריך לומר טעמא משום דאם שיירו משוייר דאם איתא דאינו משוייר משום דעובר ירך אמו לא היה מתכפר בשבח הקדש משום דקיימא לן (מעילה דף י:) חמש חטאות מתות ולד חטאת כו' אבל השתא דעובר לאו ירך אמו הוא מתכפר בולד כבשתי חטאות לאחריות דמי והא דקיימא לן ולד חטאת מתה מיתוקמא בהפרישה ואח''כ נתעברה אבל בולד תודה מתכפר אפי' הפרישה ואח''כ נתעברה דאדם מתכפר בשבח הקדש כדאיתא הכא ובכריתות (דף כז.) ומתיישבת בכך שמעתא דבסמוך אמר שמואל כל שבחטאת מתה בתודה אין טעון לחם ומסיק שמואל כר''ש סבירא ליה דאמר חמש חטאות מתות ורועה לר''ש לית ליה כלל ושמואל מאי קמשמע לן לאפוקי מדרבי יוחנן הא שפיר אית ליה לרבי יוחנן נמי האי כללא דאם אדם מתכפר בשבח הקדש בתודה הכי נמי מתכפר בשבח הקדש בחטאת ואינה מתה בחטאת ולכך טעונה לחם כתודה אלא ודאי בחטאת אין מתכפר בשבח הקדש דאי כשהפריש חטאת מעוברת ההוא לא מיקרי שבח הקדש לר' יוחנן כיון דלאו ירך אמו הוא דאם שיירו משוייר דהוה ליה כמפריש שתי חטאות לאחריות ואי בהפרישה ואחר כך נתעברה הוה ליה ולד חטאת מתה ואין מתכפר בה וכיוצא בה בתודת חובה טעונה לחם דמתכפר בשבח הקדש ומיהו קצת קשה דלקמן גבי מפריש חטאת מעוברת מסיק דלמא אם שיירו משוייר וטעמא דר' יוחנן דקסבר אדם מתכפר בשבח הקדש:
אִיתְּמַר נָמֵי אָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן חִילּוּפֵי תוֹדָה נְדָבָה בֵּין לִפְנֵי כַפָּרָה בֵּין לְאַחַר כַּפָּרָה טְעוּנָה לֶחֶם מַרְבֶּה בְּתוֹדוֹת הוּא וְלַד תּוֹדָה נְדָבָה בֵּין לִפְנֵי כַפָּרָה בֵּין לְאַחַר כַּפָּרָה אֵין טָעוּן לֶחֶם מוֹתַר דְּתוֹדָה הוּא וְולַד תּוֹדָה חוֹבָה לִפְנֵי כַפָּרָה טְעוּנִין לֶחֶם לְאַחַר כַּפָּרָה אֵין טְעוּנִין לֶחֶם
Traduction
With regard to the conclusions of Rav Amram and Abaye, it was also stated: Rav Yitzḥak bar Yosef says that Rabbi Yoḥanan says: If one achieves atonement with the replacement for a voluntary thanks offering, whether the thanks offering was found before he achieved atonement or after he achieved atonement, the replacement requires loaves, as the owner is considered one who increases thanks offerings. The offspring of a voluntary thanks offering, whether it was sacrificed before he achieved atonement or after he achieved atonement, does not require loaves, as offspring is considered a leftover of the thanks offering. And with regard to the offspring of an obligatory thanks offering, if it was sacrificed before he achieved atonement, it requires loaves, but if it was sacrificed after he achieved atonement, it does not require loaves.
Rachi non traduit
לפני כפרה טעונות לחם. דאדם מתכפר בשבח הקדש לאחר כפרה אין טעונין לחם דמותר דתודה היא ובוולד דתודה נדבה להכי לפני כפרה נמי אין טעונין לחם משום דאין אדם מתכפר בתודת נדבה:
אָמַר שְׁמוּאֵל כֹּל שֶׁבְּחַטָּאת מֵתָה בְּתוֹדָה אֵין טְעוּנָה לֶחֶם כֹּל שֶׁבְּחַטָּאת רוֹעָה בַּתּוֹדָה טְעוּנָה לֶחֶם
Traduction
§ The Gemara cites additional halakhot with regard to the loaves of a thanks offering that was lost and another animal was taken as its replacement: Shmuel says: In any situation in which a sin offering would be placed in isolation for it to die, if that same situation occurs with a thanks offering, it does not require loaves. And in any situation in which a sin offering would be placed in the field to graze until it develops a blemish, if that same situation occurs with a thanks offering, it requires loaves.
Rachi non traduit
כל שבחטאת מתה. מפרש לקמן:
מֵתִיב רַב עַמְרָם מַהוּ אוֹמֵר הַתּוֹדָה יַקְרִיב מִנַּיִן לְמַפְרִישׁ תּוֹדָתוֹ וְאָבְדָה וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ וְנִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן עוֹמְדוֹת מִנַּיִן שֶׁאֵיזוֹ מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה יַקְרִיב וְלַחְמָהּ עִמָּהּ תַּלְמוּד לוֹמַר הַתּוֹדָה יַקְרִיב יָכוֹל תְּהֵא שְׁנִיָּה טְעוּנָה לֶחֶם תַּלְמוּד לוֹמַר יַקְרִיבֶנּוּ אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם
Traduction
Rav Amram raises an objection from the baraita cited on 79b: What is it that the verse teaches when it states: He sacrifices for a thanks offering? From where is it derived that one who separated an animal as his thanks offering and it was lost and he separated another in its stead, and the first animal was then found, and now they both stand fit to be sacrificed, from where is it derived that he may sacrifice whichever one of them he wishes, and its loaves are brought along with it? The verse states: He sacrifices for a thanks offering. One might have thought that the second animal also requires loaves to be brought with it. The verse states: ''He sacrifices it,'' indicating that only one thanks offering requires loaves, but not two.
וְאִילּוּ גַּבֵּי חַטָּאת כִּי הַאי גַּוְנָא רוֹעָה דִּתְנַן הִפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וְאָבְדָה וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ וְנִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן עוֹמְדוֹת מִתְכַּפֵּר בְּאַחַת מֵהֶן וּשְׁנִיָּה תָּמוּת דִּבְרֵי רַבִּי וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין חַטָּאת מֵתָה אֶלָּא שֶׁנִּמְצֵאת לְאַחַר שֶׁנִּתְכַּפְּרוּ בְּעָלִים הָא קוֹדֶם שֶׁנִּתְכַּפְּרוּ בְּעָלִים רוֹעָה
Traduction
Rav Amram continues: Whereas with regard to a sin offering in a case like this, the Rabbis hold that the animal is placed in the field to graze, as we learned in a mishna (Temura 22b): If one separated his sin offering and it was lost, and he separated another animal in its stead, and the first sin offering was found, and both animals stand fit for sacrifice, then he achieves atonement with one of them and the second animal shall be left to die; this is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. And the Rabbis say: A sin offering is left to die only if it was found after its owner achieved atonement. It may be inferred from the opinion of the Rabbis that if it is found before the owner achieved atonement, it is placed in the field to graze.
Rachi non traduit
ואילו גבי חטאת. אם נמצאת לפני כפרה רועה שאין חטאת מתה אלא אותה שנמצאת לאחר שכיפרו הבעלים הא נמצאת קודם שכיפרו הבעלים רועה ואילו תודה בכה''ג דהפריש תודה ואבדה והפריש אחרת תחתיה והרי שתיהן עומדות שניה אין טעונה לחם דכתיב (ויקרא ז) יקריבנו לאחד ולא שתים והיכי קאמר כל שבחטאת רועה בתודה טעונה לחם:
שְׁמוּאֵל כְּרַבִּי סְבִירָא לֵיהּ דְּאָמַר אֲבוּדָה בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה מֵתָה
Traduction
The Gemara responds: Shmuel holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, who said: An animal separated as a sin offering that was lost at the time of the separation of its replacement, even if it was found before the replacement was sacrificed, is left to die. The principle stated by Shmuel is therefore correct, since in every situation in which a sin offering is left to die, a thanks offering does not require loaves.
Rachi non traduit
שמואל כרבי סבירא ליה דאמר אבודה בשעת הפרשה דשניה מתה. אפילו נמצאת קודם שנתכפרו בעלים להכי לשמואל אין טעונין לחם:
אֶלָּא רוֹעָה לְרַבִּי הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ כִּדְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא דְּאָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא הִפְרִישׁ שְׁתֵּי חַטָּאוֹת לְאַחְרָיוּת מִתְכַּפֵּר בְּאֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה וְהַשְּׁנִיָּה תִּרְעֶה
Traduction
The Gemara asks: But if Rabbi Yehuda HaNasi holds that even in such a case the second sin offering is left to die, how can you find a case where the sin offering is placed in the field to graze according to the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi? The Gemara responds: It can be found in a case like that of Rabbi Oshaya, as Rabbi Oshaya says: If one separated two sin offerings, one to achieve atonement for his sin and the other as a guarantee in case the first one is lost, he may achieve atonement with whichever of them he wishes, and the second shall be placed in the field to graze.
Rachi non traduit
אלא רועה לרבי היכי משכחת לה. דקאמר שמואל כל שבחטאת רועה בתודה טעונה לחם:
Tossefoth non traduit
רועה לרבי היכי משכחת לה. דרבי אושעיא אליבא דרבי אמרה כדאיתא בתמורה בפרק וולד חטאת (דף כד.):
הפריש שתי חטאות לאחריות מתכפר באחת מהן. לא בהפריש בזו אחר זו דאם כן אין מתכפר בשניה ומתכפר באחת מהן משמע באיזה שירצה ובמפריש בבת אחת נמי לא איירי דכל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו כדאיתא בפ' האיש מקדש (קדושין דף נ:) אלא כגון דאמר תיקדוש אחת מהן מתוך השתים כי ההיא דליקדשו ארבעים מתוך שמונים דלעיל אבל צריך לדקדק דלא תיקשי אם אין ברירה דגבי תודה ששחטה על פ' חלות לא קשיא מברירה כדפרישית לעיל [מנחות דף עח:
ד''ה ליקדשו]:
וְהָא גַּבֵּי תוֹדָה כִּי הַאי גַוְונָא אֵין טְעוּנָה לֶחֶם אֶלָּא שְׁמוּאֵל כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ דְּאָמַר חָמֵשׁ חַטָּאוֹת מֵתוֹת
Traduction
The Gemara challenges: But in a case like this involving a thanks offering, the animal does not require loaves. Therefore, if Rabbi Yehuda HaNasi holds that in such a case the sin offering is placed in the field to graze, then Shmuel cannot hold in accordance with his opinion, since according to Shmuel, in circumstances where a sin offering would be left to graze, a thanks offering in the same circumstances would require loaves. Rather, Shmuel holds in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who said: There are five sin offerings that are left to die; one is a sin offering that was lost and found before its replacement was sacrificed, and another is the case where a sin offering was separated as a guarantee.
Rachi non traduit
והא גבי תודה כה''ג. שאם הפריש שתי תודות לאחריות שאם תאבד האחת תהא שניה תחתיה אין טעונה לחם דכתיב יקריבנו לאחד ולא לשנים והיכי קאמר כל שבחטאת רועה בתודה טעונה לחם:
אלא שמואל. לא סבר לא כרבי ולא כרבנן:
אלא כר''ש. דאמר חמש חטאות מתות ולד חטאת ותמורת חטאת וחטאת שמתו בעליה ושנתכפרו בעליה באחר ושעיברה שנתה דלית ליה השניה רועה ודכוותה גבי תודה אין טעונה לחם שאם הפריש ב' תודות לאחריות וכו' דהיינו שכפרו בעליה דמתה היא בחטאת להכי גבי תודה אין טעונים לחם:
וְהָא רוֹעָה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן לֵית לֵיהּ כְּלָל
Traduction
The Gemara challenges: But it cannot be that Shmuel holds in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, since Rabbi Shimon does not hold that there are any circumstances in which a sin offering is placed in the field to graze. Accordingly, if Shmuel holds in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, how can he say: And in any situation in which a sin offering would be placed in the field to graze until it develops a blemish, if that same situation occurs with a thanks offering, it requires loaves?
Rachi non traduit
ופריך והיכי אמרת דשמואל כרבי שמעון סבירא ליה והא ר' שמעון לית ליה רועה כלל ושמואל אית ליה דאמר כל שבחטאת רועה:
שְׁמוּאֵל נָמֵי חֲדָא קָאָמַר כֹּל שֶׁבְּחַטָּאת מֵתָה בְּתוֹדָה אֵין טְעוּנָה לֶחֶם מַאי קָא מַשְׁמַע לַן לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר אָדָם מִתְכַּפֵּר בִּשְׁבַח הֶקְדֵּשׁ קָמַשְׁמַע לַן דְּלָא
Traduction
The Gemara responds: In fact, Shmuel also stated only one principle: In any situation in which a sin offering is placed in isolation for it to die, if that same situation occurs with a thanks offering, it does not require loaves. He did not state the second principle. The Gemara asks: What is Shmuel teaching us? The Gemara responds: Shmuel teaches us his statement to exclude the statement of Rabbi Yoḥanan, who said: A person achieves atonement with the enhancement of consecrated property. According to Rabbi Yoḥanan, the offspring of an obligatory thanks offering requires loaves if it is sacrificed before its mother. Shmuel teaches us that one does not achieve atonement with the enhancement of consecrated property, and the offspring of a thanks offering does not require loaves, which corresponds to the fact that the offspring of a sin offering is left to die.
Rachi non traduit
מאי קמ''ל. שמואל לימא הלכה כרבי שמעון:
לאפוקי מדרבי יוחנן. דאמר אדם מתכפר בשבח הקדש בולד:
קמ''ל. שמואל דהלכה כר' שמעון דה' חטאות מתות ולד חטאת כו' ואין מתכפר בו ובתודה אין טעונה לחם:
אָמַר רַבִּי אַבָּא זוֹ תּוֹדָה וְזוֹ לַחְמָהּ אָבַד הַלֶּחֶם מֵבִיא לֶחֶם אַחֵר אָבְדָה תּוֹדָה אֵינוֹ מֵבִיא תּוֹדָה אַחֶרֶת מַאי טַעְמָא לֶחֶם לִגְלַל תּוֹדָה וְאֵין תּוֹדָה לִגְלַל לֶחֶם
Traduction
§ With regard to the loaves of a thanks offering, Rabbi Abba says: If one volunteered to bring a thanks offering, and said: This animal is a thanks offering and this flour is designated for its loaves, then if the loaves were lost, he brings other loaves. If the thanks offering was lost, he does not bring another thanks offering, and the loaves are not sacrificed. What is the reason for this? The loaves are brought on account of the thanks offering; therefore, if there is no thanks offering, there are no loaves. But the thanks offering is not brought on account of the loaves; consequently, if the loaves were lost, the thanks offering is still sacrificed, and one brings different loaves.
Rachi non traduit
זו תודה וזו לחמה. אע''ג דלא אמר עלי אם אבד הלחם מביא לחם אחר דכיון דאמר זו נתחייב בלחמה וכל זמן שעיקר הזבח קיים חייב בלחמה:
מ''ט לחם לגלל תודה. דכתיב והקריב על זבח התודה חלות (ויקרא ז':י''ב):
ואין תודה לגלל לחם. משום הכי אבדה תודה אין מביא תודה אחרת אף על גב דלחמה קיים אין מביא תודה אחרת:
וְאָמַר רָבָא הִפְרִישׁ מָעוֹת לְתוֹדָתוֹ
Traduction
§ And with regard to the distinctions between a thanks offering and its accompanying loaves, Rava says: In the case of one who separated money for his thanks offering
Rachi non traduit
הפריש מעות לזבח תודתו. וניתותרו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source