Vayedaber

Simple Havroutah

Mena'hoth

Daf 79b

וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר לַהּ כְּווֹתֵיהּ דַּאֲבוּהּ דְּאָמַר כָּל הָעוֹמֵד לִזְרוֹק כְּזָרוּק דָּמֵי

Traduction

And Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, holds in accordance with the opinion of his father in this matter, as Rabbi Shimon said: Any blood of an offering that stands fit to be sprinkled upon the altar is considered as if it were already sprinkled. Accordingly, although the blood was spilled after it was collected in the cup and was not actually sprinkled, it is nevertheless considered as if it were sprinkled.

Rachi non traduit

ורבי אלעזר סבירא ליה כאבוה דאמר כל העומד ליזרק כזרוק דמי. להכי נתקדשו בשני המתירין בשחיטה ובזריקה אבל להכי לא הוי כזרוק שיהא הזבח כשר אלא אם יש שם זבח אחר יקריבו עמו משום דסבר כרבי שמעון דאמר כל העומד לזרוק כזרוק דמי:

אָמַר מָר אִם יֵשׁ זֶבַח אַחֵר יִקְרְבוּ עִמּוֹ וְהָא אָמַר רַב חִסְדָּא שֶׁמֶן שֶׁהִפְרִישׁוֹ לְשׁוּם מִנְחָה זֹה פָּסוּל לְשׁוּם מִנְחָה אַחֶרֶת אָמַר רַבִּי יַנַּאי לֵב בֵּית דִּין מַתְנֶה עֲלֵיהֶם אִם הוּצְרְכוּ הוּצְרְכוּ וְאִם לָאו יְהוּ לְזֶבַח אַחֵר

Traduction

§ The Master said in the mishna: If there is another offering that was slaughtered and requires libations, the libations should be sacrificed with that offering. The Gemara asks: But didn’t Rav Ḥisda say that oil that one separated for the sake of this one meal offering is unfit to be brought for the sake of another meal offering? Likewise, shouldn’t libations separated for one offering be unfit for sacrifice with another offering? Rabbi Yannai says: The court tacitly stipulates concerning the libations that if they were required for the offering for which they were separated, they were required and are brought with that offering. But if not, e.g., where the offering was disqualified, they should be brought with another offering.

Rachi non traduit

פסול לשם מנחה אחרת. הכי נמי נימא לנסכים שהקדישם לשם זבח [זה] לא יקרבו עם זבח אחר:

Tossefoth non traduit

לב בית דין מתנה עליהן. פירשתי התם (לעיל פרק א' מנחות דף טו:):

אִי הָכִי שֶׁמֶן נָמֵי שֶׁמֶן גּוּפַהּ דְּמִנְחָה הוּא

Traduction

The Gemara asks: If that is so, then shouldn’t it be that the court tacitly stipulates concerning the oil as well? The Gemara responds: The oil is part of the meal offering itself and cannot be brought for the sake of another meal offering, whereas the libations merely accompany the offering and are not an integral part of it.

Rachi non traduit

שמן נמי. יהא לב בית דין מתנה עליו שיהא כשר למנחה אחרת:

שמן גופה דמנחה הוא. ובגופה דמנחה אין יכול להתנות שתבא לשם מנחה אחרת אבל נסכים אינן גופיה דזבח כולי האי דהא אמרינן (לעיל מנחות דף מד:) מנחת נסכים אפילו למחר ויכולין להתנות בהן:

וְלַיתְנוֹ עֲלֵיהֶן דְּנִיפְּקוּ לְחוּלִּין גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ מוֹצִיאִין מִכְּלֵי שָׁרֵת לַחוֹל

Traduction

The Gemara challenges: If it is so that the court tacitly stipulates concerning the libations, then let the court tacitly stipulate concerning them that if the offering they are meant to accompany is disqualified, they shall emerge to non-sacred status altogether. The Gemara responds: It is a rabbinic decree that the court does not tacitly make this stipulation, lest people who are unaware of such a stipulation see that an item that was previously sanctified has become non-sacred, and they will mistakenly say: One may remove sanctified items from service vessels to become non-sacred.

Rachi non traduit

וליתנו. בית דין מעיקרא עליהן דנסכים שאם הוצרכו הוצרכו ואם לאו יהו חולין ואמאי מתנה שיהו לזבח אחר:

גזירה שמא יאמרו. בעלמא בלא תנאי ובלא נפסל הזבח:

מוציאין נסכים מכלי שרת לחול. וקיימא לן שכל דבר שכלי שרת מקדש אינו יוצא לחולין והם אינם יודעים דשחיטת הזבח מקדש אלא יהו סבורין שכלי שרת מקדשא להו לנסכים ואפי' הכי התנו שיהיו לזבח אחר:

Tossefoth non traduit

וליתנו עלייהו וליפקו לחולין. אע''פ שכבר קידשו בכלי שרת אפילו תמצי לומר כלי שרת מקדשים שלא מדעת הני מילי קודש אבל חולין לא מקדשי:

הַשְׁתָּא נָמֵי גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ נְסָכִים שֶׁהִפְרִישָׁן לְשׁוּם זֶבַח זֶה כְּשֵׁרִין לְשׁוּם זֶבַח אַחֵר

Traduction

The Gemara objects: If the Sages did not tacitly make such a stipulation because they were concerned that people might mistakenly conclude that items that were already consecrated in service vessels can become non-sacred, then now as well, where the court tacitly stipulates that the libations should be sacrificed with another offering, let there be a rabbinic decree against such a stipulation, lest people say: Libations that one separated for the sake of one offering are fit for the sake of a different offering ab initio.

Rachi non traduit

השתא נמי וכו' כשרים [כו'] לזבח אחר. אף על פי שלא נמצא זבח פסול:

הָתָנֵי מַתִּתְיָה בֶּן יְהוּדָה כְּגוֹן שֶׁהָיָה זֶבַח זָבוּחַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה

Traduction

The Gemara responds: Mattitya ben Yehuda teaches that the mishna is referring specifically to a case where there was another offering that was slaughtered at the same time. In such a case, there is no concern that people will reach this mistaken conclusion, as one who sees that the libations are sacrificed immediately with the other offering will simply assume that they were separated for the sake of that offering from the outset.

Rachi non traduit

[כגון שהיה]. מתני' דתני יקריבו עמו כגון שהיה זבח אחר זבוח באותה שעה ונפסל זה ומיד היו הנסכים לזבח האחר ודמי כאילו לשם האי זבח הובאו נסכים ולא אתו למימר נסכים שהפרישו וכו':

אֲבָל אֵין זֶבַח זָבוּחַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מַאי נִפְסָל בְּלִינָה אַדְּתָנֵי סֵיפָא אִם לָאו יִפָּסְלוּ בְּלִינָה לִיפְלוֹג וְלִיתְנֵי בְּדִידַהּ בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁהָיָה זֶבַח זָבוּחַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֲבָל אֵין זֶבַח זָבוּחַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא

Traduction

The Gemara objects to this: According to the explanation of Mattitya ben Yehuda, it can be inferred from the mishna that if there is another offering that was slaughtered at the same time, then the libations are sacrificed with that offering; but if there is not another offering that was slaughtered at the same time, then what should be done with the libations? They should be disqualified by being left overnight. If so, rather than teaching in the latter clause of the mishna: And if there is not another offering that requires libations, they should be disqualified by being left overnight; let the tanna distinguish and teach the distinction within the case itself as follows: In what case is this statement said? It is said in a case where there was another offering that was slaughtered at the same time. But if there is not another offering that was slaughtered at the same time, the libations are not sacrificed with another offering.

Tossefoth non traduit

ליפלוג וליתני בדידה. מכאן מוכח דגרס במתניתין ואם לנו ולא גרסינן ואם לאו דא''כ הא קא מפלגי:

הָכִי נָמֵי קָא אָמַר בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁהָיָה זֶבַח זָבוּחַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֲבָל אֵין זֶבַח זָבוּחַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁנִּפְסְלוּ בְּלִינָה וּפְסוּלִין

Traduction

The Gemara responds: That is also what the tanna of the mishna is saying: In what case is this statement said? It is said in a case where there was another offering that was slaughtered at the same time. But if there is not another offering that was slaughtered at the same time, the libations are immediately considered as if they were disqualified by being left overnight, and they are disqualified.

וּמִי אִית לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר לֵב בֵּית דִּין מַתְנֶה עֲלֵיהֶן

Traduction

The Gemara explained above that the mishna is also in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, and that he holds in accordance with the opinion of his father that any blood that stands fit to be sprinkled is considered as if it has been sprinkled. The Gemara also explained that the mishna allows for the sacrifice of the libations with another offering because the court tacitly stipulates that the libations should be brought with another offering if the first offering becomes disqualified. In light of this, the Gemara asks: But does Rabbi Shimon ben Elazar, i.e., the father of Rabbi Elazar, accept the principle that the court tacitly stipulates concerning the libations?

Rachi non traduit

ומי אית ליה לר''ש לב בית דין מתנה עליהם. דקא תריץ למתני' כרבי אלעזר ברבי שמעון וסבר לה כאבוה ופרכינן ליה כו' וקמתרץ לב בית דין מתנה עליהם אלמא דר' שמעון סבר לב בית דין מתנה עליהם:

Tossefoth non traduit

ומי אית ליה לרבי שמעון לב ב''ד מתנה עליהן. משום דאמרן דרבי אלעזר ברבי שמעון סבר לה כוותיה דאבוה קפריך הכא מר' שמעון וכן לעיל בסוף רבי ישמעאל (מנחות דף עב:) דחיק לאוקמיה כוותיה גבי שלא כמצותה:

וְהָא אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן תְּמִידִין שֶׁלֹּא הוּצְרְכוּ לַצִּיבּוּר לְדִבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן אֵין נִפְדִּין תְּמִימִים לְדִבְרֵי חֲכָמִים נִפְדִּין תְּמִימִים

Traduction

But didn’t Rav Idi bar Avin say that Rav Amram said that Rabbi Yitzḥak said that Rabbi Yoḥanan said: With regard to animals that were designated as daily offerings but that in the end were not needed for use by the public, and have inherent sanctity, how shall they be redeemed? According to the statement of Rabbi Shimon, they may not be redeemed as long as they are unblemished, since they retain the status of offerings. But according to the statement of the Rabbis, they may be redeemed even when they are unblemished, as the court initially stipulates that if they are not needed they will not assume the status of an offering. Since Rabbi Shimon disagrees with the Rabbis, it may be inferred that according to Rabbi Shimon, one does not say that the court tacitly stipulates concerning the offerings.

Rachi non traduit

תמידין שלא הוצרכו לציבור. כגון אותן ארבעה שהיו נשארים ביום ר''ח אדר כשהיו נוטלין ב' היו נשארים ד' ואותן לא היו צריכין לפי שאותן הבאין בר''ח ניסן באין מתרומה חדשה. ע''א מ''ר ז''ל שלא הוצרכו לציבור שאבדו והפריש אחרים תחתיהם ואח''כ נמצאו לדברי רבי שמעון דאמר במסכת שבועות (דף יב.) פר ושעיר של יום הכיפורים שאבדו והפריש אחרים תחתיהן ואח''כ נמצאו כי לא יקרבו בחג הסוכות יקרבו בחג המצות דאין נפדין תמימים דאין תנאי בית דין שהתנו אם לא הוצרכו יפדו מועיל בהן הני תמידין נמי אין נפדין תמימים דאין תנאי בית דין מועיל בהן לדברי רבי שמעון אלא ירעו לדברי חכמים דאמרי יפדו דתנאי ב''ד מועיל בהן הני תמידין דהכא נמי נפדין ומדקאמר לדברי רבי שמעון אין נפדין אלמא דסבירא ליה דאין לב בית דין מתנה עליהן:

שָׁאנֵי הָתָם דְּאִית לְהוּ תַּקַּנְתָּא בִּרְעִיָּיה

Traduction

The Gemara responds: In general, Rabbi Shimon holds that the court stipulates concerning them. And it is different there, in the case of the daily offerings, because they have an alternative arrangement through which their total loss may be avoided, as they may be left in the field to graze until they develop a blemish, at which point they may be sold. Since there is no arrangement for the libations save for sacrificing them with another offering, even Rabbi Shimon holds that the court stipulates concerning them.

Rachi non traduit

שאני התם. דס''ל אין נפדין דהא אית להו תקנתא לא סבירא ליה מתנה עליהן:

Tossefoth non traduit

דאית ליה תקנה ברעייה. תימה לה''ר משה דהוה ליה למימר שאני התם דאית להו תקנתא לקיץ המזבח כדאיתא בשבועות (דף יב. ושם) וי''ל דנקט רעייה כי היכי דלא תקשי משעירי חטאות ולא מיבעיא קאמר לא מיבעיא בתמידין דאין נפדין דהוה קיץ למזבח אלא אפי' שעירי חטאות דאין נפדין לר' שמעון משום דאית להו תקנתא ברעייה:

מַתְנִי' וְלַד תּוֹדָה וּתְמוּרָתָהּ הִפְרִישׁ תּוֹדָה וְאָבְדָה וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ אֵינָהּ טְעוּנָה לֶחֶם שֶׁנֶּאֱמַר וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה הַתּוֹדָה טְעוּנָה לֶחֶם וְלֹא וְלָדָהּ וְלֹא חִילּוּפָהּ וְלֹא תְּמוּרָתָהּ טְעוּנִין לֶחֶם

Traduction

MISHNA: With regard to the offspring of an animal designated as a thanks offering, or an animal that is its substitute; or in a case where one separated an animal as a thanks offering and it was lost and he separated another in its stead, and the first animal was then found, in all three cases, the second animal, i.e., the offspring, the substitute, or the replacement, is sacrificed, but it does not require the bringing of accompanying loaves. This is as it is stated: ''If he sacrifices it for a thanks offering, then he shall sacrifice with the thanks offering unleavened cakes mingled with oil, and unleavened wafers spread with oil, and cakes mingled with oil, of fine flour poached'' (Leviticus 7:12). The verse indicates that the initial thanks offering requires loaves, but neither its offspring, nor its replacement, nor its substitute requires loaves.

Rachi non traduit

מתני' ולא חילופה. זו היא חילופה שאבדה והפריש אחרת תחתיה ושוב נמצאת דקרבה נמי בתודה:

גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן מַהוּ אוֹמֵר תּוֹדָה יַקְרִיב אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיב מִנַּיִן לְמַפְרִישׁ תּוֹדָתוֹ וְאָבְדָה וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ וְנִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן עוֹמְדוֹת מִנַּיִן שֶׁאֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה יַקְרִיב וְלַחְמָהּ עִמָּהּ תַּלְמוּד לוֹמַר הַתּוֹדָה יַקְרִיב

Traduction

GEMARA: The Sages taught in a baraita: What is it that the verse teaches when it states: He sacrifices for a thanks offering? The verse states: If he sacrifices for a thanks offering. From where is it derived that with regard to one who separated an animal as his thanks offering and it was lost and he separated another in its stead, and the first animal was then found, and now they both stand fit to be sacrificed, from where is it derived that he may sacrifice whichever one of them he wishes, and its loaves are brought along with it? The verse states that he shall sacrifice the thanks offering, i.e., as long as he sacrifices some thanks offering.

Rachi non traduit

גמ' תנו רבנן מהו אומר תודה יקריב. דלא הוה צריך למימר אם על תודה יקריבנו דמצי למיכתב והקריב על זבח התודה והשתא לא דייק אלא יקריב לחודיה וקא דייק דהוא מיעוט לומר דעל אחד מהם מקריב לחם ולא שתים:

יָכוֹל שֶׁתְּהֵא שְׁנִיָּה טְעוּנָה לֶחֶם תַּלְמוּד לוֹמַר יַקְרִיבֶנּוּ אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם אַחַר שֶׁרִיבָּה הַכָּתוּב וּמִיעֵט מִנַּיִן לְרַבּוֹת וְלָדוֹת וַחֲלִיפוֹת וּתְמוּרוֹת לְהַקְרָבָה תַּלְמוּד לוֹמַר אִם עַל תּוֹדָה יָכוֹל יְהוּ טְעוּנוֹת לֶחֶם תַּלְמוּד לוֹמַר וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה תּוֹדָה טְעוּנָה לֶחֶם וְלֹא וְלָדָהּ וְלֹא חִילּוּפָהּ וְלֹא תְּמוּרָתָהּ טְעוּנִין לֶחֶם

Traduction

The baraita continues: One might have thought that the second animal also requires loaves to be brought with it. Therefore, the verse states: ''He sacrifices it,'' indicating that only one thanks offering requires loaves, but not two. Since the verse included the second animal as fit for sacrifice and excluded it from the requirement to bring loaves with it, from where is it derived that the verse also includes a thanks offering’s offspring, replacements, and substitutes as fit for sacrifice? From the fact that the verse states: ''If for a thanks offering,'' one might have thought that they would require loaves to be brought with them. Therefore, the verse states: ''Then he shall sacrifice with the thanks offering,'' indicating that the initial thanks offering itself requires loaves, but neither its offspring, nor its replacement, nor its substitute requires loaves.

Rachi non traduit

אחר שריבה הכתוב. להקרבה מיעט (מין) שאין טעון לחם:

מנין לרבות ולדות וכו'. ואפילו נתכפר בראשונה הויין הני בני הקרבה:

אם על. ריבה דכל אלו קריבין:

שְׁלַח רַב חֲנִינָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְאַחַר כַּפָּרָה אֲבָל לִפְנֵי כַפָּרָה טְעוּנִין לֶחֶם

Traduction

§ With regard to the offspring, substitute, and replacement of a thanks offering, the Gemara relates: Rav Ḥanina sent a letter from Eretz Yisrael to the Sages in Babylonia containing the following statement in the name of Rabbi Yoḥanan: The mishna taught that the offspring, replacement, and substitute do not require loaves only in a case where they were sacrificed after the owner achieved atonement, i.e., where the initial thanks offering was already sacrificed with its loaves; but if they were sacrificed before he achieved atonement, they require loaves.

Rachi non traduit

לא שנו. הא דתנן לא ולדות וחליפין טעונין לחם:

אלא אחר כפרה. לאחר שנתכפר באחת מהן שאם הקריב שוב לאחרת אין טעונין לחם:

אבל לפני כפרה. אם הקריב לולדות ולתמורה ולחליפין טעונין לחם:

הָוֵי בַּהּ רַב עַמְרָם אַהֵיָיא אִילֵּימָא אַחֲלִיפֵי תּוֹדַת חוֹבָה אִי לִפְנֵי כַפָּרָה תְּנֵינָא אִי לְאַחַר כַּפָּרָה תְּנֵינָא

Traduction

Rav Amram discussed this halakha sent in the name of Rabbi Yoḥanan and asked: To which halakha in the mishna is this referring? If we say that Rabbi Yoḥanan is referring to the replacement for an obligatory thanks offering, then there is no novelty in his statement. If his intention is to teach that where the thanks offering was found before the owner achieved atonement with its replacement, the replacement requires loaves, we already learned this in the baraita, as it states: He may sacrifice whichever one of them he wishes, and its loaves are brought along with it. And if his intention is to teach that where the thanks offering was found after the owner achieved atonement with the replacement, the thanks offering does not require loaves, this too we already learned in the baraita, as it teaches that only the first offering requires loaves.

Rachi non traduit

אהייא. קאמר רבי יוחנן לא שנו:

אילימא אחליפי תודת חובה. כגון דאמר עלי דהויא עליה חובה דהכי משמע ליה דרבי יוחנן אמתניתין קמהדר דקתני ולא ולדה ולא חילופה טעונה לחם ומתני' בתודת חובה קמיירי דמדקתני הפריש אחרת תחתיה מכלל דתודה חובה היא דאמר עלי דאי לא הויא חובה לא הוי מפריש אחרת תחתיה ומתני' סתמא קתני דליכא למשמע מידי אי לפני כפרה מיירי אי לאחר כפרה וקאמר רבי יוחנן לא שנו וכו':

לפני כפרה תנינא. דטעונין לחם כדאמר מנין למפריש תודה כו' דמדקאמר מפריש אחרת תחתיה מכלל דתודת חובה היא וקתני והרי שתיהן עומדות איזו שירצה יקריב ולחמה עמה דהיינו לפני כפרה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source