Vayedaber

מַתְנִי' כָּל הַמְּנָחוֹת טְעוּנוֹת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁיפָה וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּעִיטָה שִׁיפָה וּבְעִיטָה בַּחִיטִּין וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בַּבָּצֵק כָּל הַמְּנָחוֹת בָּאוֹת עֶשֶׂר עֶשֶׂר חוּץ מִלֶּחֶם הַפָּנִים וַחֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁהֵם בָּאוֹת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כּוּלָּם בָּאוֹת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חוּץ מֵחַלּוֹת תּוֹדָה וּנְזִירוּת שֶׁהֵן בָּאוֹת עֶשֶׂר עֶשֶׂר

Traduction

MISHNA: All the meal offerings require rubbing three hundred times and striking five hundred times with one’s fist or palm. Rubbing and striking are performed on the wheat kernels to remove their husks prior to grinding them into flour. And Rabbi Yosei says: They are performed on the dough to ensure a smooth product. All of the meal offerings come as ten loaves or ten wafers from each one tenth of an ephah of flour, except for the shewbread and the griddle-cake offering of the High Priest, which come as twelve loaves or wafers; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Meir says: They all come as twelve loaves except for the four types of loaves that accompany the thanks offering and the two types of loaves that accompany the peace offering of naziriteship, which come as ten each.

Rachi non traduit

מתני' שיפה. שמשפשף בידו שמוליך ומביא בפיסת ידו עליהן:

בעיטה. שבועט בהן בגבות אצבעותיו באגרופו:

בחיטין. כדי שישרו קליפתן:

בבצק. בלישת הבצק שף ובועט:

באות עשר עשר. חלות או רקיקין:

Tossefoth non traduit

רבי יוסי אומר שיפה ובעיטה בבצק. פי' ולא בחיטין ובתוספ' (פ''ח) גרסינן אף בבצק ופליגא אהך ובתוספתא דיוקנית לא גרסי' אף:

גְּמָ' תָּנָא שָׁף אַחַת בּוֹעֵט שְׁתַּיִם שָׁף שְׁתַּיִם בּוֹעֵט שָׁלֹשׁ בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה אַמְטוֹיֵי וְאֵתוֹיֵי חַד אוֹ דִלְמָא אַמְטוֹיֵי וְאֵתוֹיֵי תְּרֵי מַאי תֵּיקוּ

Traduction

GEMARA: A tanna taught in a baraita that the rubbing and striking are done in the following manner: He rubs once and strikes twice. Then he rubs twice and strikes three times. This sequence is repeated one hundred times, so that he rubs three hundred times and strikes five hundred times. Rabbi Yirmeya raises a dilemma with regard to the rubbing: Is the rubbing of the hand back and forth over the surface of the item considered one rubbing, or is perhaps rubbing back and forth considered two distinct rubbings? What is the correct count? The Gemara states: The dilemma shall stand unresolved.

Rachi non traduit

גמ' שף אחת ובועט שתים שף שתים ובועט שלשה. נמצא דכי שף שלש פעמים בועט ה' פעמים ותו חוזר ועושה עד שגומר ש' פעמים שיפה ות''ק פעמים בעיטה:

בעי רבי ירמיה. הא דקתני שף אחת היינו אמטויי ואתויי דמה שמוליך ומביא בידו חשוב חד שיפה:

או דלמא. להולכה לחודה קרי חד שיפה וכן נמי להבאה לחודה חשיב שיפה כ''ש:

שִׁיפָה וּבְעִיטָה בַּחִיטִּין רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בַּבָּצֵק אִיבַּעְיָא לְהוּ בַּבָּצֵק וְלֹא בַּחִיטִּין אוֹ דִלְמָא אַף בַּבָּצֵק תָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא שִׁיפָה וּבְעִיטָה בַּחִיטִּין רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שִׁיפָה וּבְעִיטָה בַּבָּצֵק

Traduction

§ The mishna teaches: Rubbing and striking are performed on the wheat kernels, while Rabbi Yosei says: They are performed on the dough. The Gemara comments: A dilemma was raised before the Sages: Does Rabbi Yosei mean that these actions are performed on the dough and not on the wheat kernels? Or perhaps he means that they are performed not only on the kernels but also on the dough. The Gemara suggests: Come and hear a resolution, as it is taught in a baraita: Rubbing and striking are performed on the wheat kernels. Rabbi Yosei says: Rubbing and striking are performed on the dough.

Rachi non traduit

ר' יוסי אומר שיפה ובעיטה בבצק. ולא בחיטים:

כָּל הַמְּנָחוֹת בָּאוֹת כּוּ' שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לֶחֶם הַפָּנִים בְּהֶדְיָא כְּתִיב בֵּיהּ

Traduction

§ The mishna teaches that according to the opinion of Rabbi Yehuda, all of the meal offerings come as ten loaves or wafers, except for the shewbread and the griddle-cake offering of the High Priest, which come as twelve loaves or wafers. The Gemara examines the sources for these exceptions: With regard to the shewbread, it is written explicitly of it: ''And you shall take fine flour and bake twelve cakes of it'' (Leviticus 24:5).

Rachi non traduit

לחם הפנים בהדיא כתיב ביה. י''ב חלות:

חֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל אָתְיָא חֻקָּה חֻקָּה מִלֶּחֶם הַפָּנִים

Traduction

That the griddle-cake offering of the High Priest is also offered as twelve units is derived from a verbal analogy of the word ''obligation,'' written in the context of the verse discussing the shewbread. With regard to the griddle-cake offering, the verse states: ''And the anointed priest…shall offer it; it is an obligation forever'' (Leviticus 6:15), and the verse states with regard to the twelve loaves of the shewbread: ''And it shall be for Aaron and his sons…a perpetual obligation'' (Leviticus 24:9).

Rachi non traduit

אתי חוקה מלחם הפנים. דכתיב בלחם הפנים (ויקרא כ''ד:ט') (מאת בני ישראל) חק עולם וכתיב בחביתין (שם ו) חק עולם לה' מה להלן י''ב אף כאן י''ב:

Tossefoth non traduit

אתיא חוקה חוקה מלחם הפנים. תימה דבפ''ק (לעיל מנחות דף ח.) דרשינן חוקה דחביתין ובהקומץ רבה (שם דף יט.) דרשינן חוקה דלחם הפנים:

כָּל הַמְּנָחוֹת דְּבָאוֹת עֶשֶׂר עֶשֶׂר מְנָלַן גָּמַר מִלַּחְמֵי תוֹדָה מָה לְהַלָּן עֶשֶׂר אַף כָּאן עֶשֶׂר וְלֵילַף מִלֶּחֶם הַפָּנִים מָה לְהַלָּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַף כָּאן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה

Traduction

§ The Gemara asks: According to Rabbi Yehuda, who states in the mishna with regard to all the meal offerings that they come as ten loaves or ten wafers, from where do we derive this halakha? The Gemara answers that he derives it from the loaves of the thanks offering. Just as there, there are ten loaves, so too here, with regard to all other meal offerings, there are ten loaves. The Gemara challenges: But let him derive it from the shewbread: Just as there, there are twelve loaves, so too here, with regard to all other meal offerings, there must be twelve.

Rachi non traduit

שאר מנחות דבאות עשר עשר מנלן:

מה להלן. בלחמי תודה לכל מין עשר כדאמרינן בפירקין דלקמן (מנחות דף עז.):

מִסְתַּבְּרָא מִלַּחְמֵי תוֹדָה הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף שֶׁכֵּן יָחִיד הַמִּתְנַדֵּב שֶׁמֶן נִפְסָל שֶׁלֹּא בְּשַׁבָּת וְשֶׁלֹּא בְּטוּמְאָה

Traduction

The Gemara explains: It stands to reason that Rabbi Yehuda should derive the halakha of the other meal offerings from the loaves of the thanks offering, as the other meal offerings resemble the loaves of the thanks offering and differ from the shewbread in several respects: They are offered by an individual and not by the public; they are brought by one who donates and not as obligatory offerings; oil is used in their preparation; they are disqualified when left overnight, whereas, by contrast, the rite of the shewbread demands that it be left on the Table for eight days; they are not brought on the Sabbath, unlike the shewbread, whose rite is performed on the Sabbath; and they are not brought in a state of ritual impurity, unlike the shewbread, which is brought even in a state of impurity.

Rachi non traduit

שכן יחיד. דלחמי תודה ושאר מנחות הן קריבין יחיד שנתנדב דתרוייהו אתו בנדבה ותרוייהו טעונות שמן ותרוייהו נפסלות בלינה ותרוייהו לא דחו שבת ולא טומאה לאפוקי לחם הפנים שהן קרבן של צבור ואין באות בנדבה ואין טעונות שמן ואין נפסלות בלינה שהרי מניחם ח' ימים על השולחן ודוחה שבת וטומאה:

אַדְּרַבָּה מִלֶּחֶם הַפָּנִים הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף שֶׁכֵּן הֶקְדֵּשׁ וּלְבוֹנָה מַצָּה וָעֶצֶם

Traduction

The Gemara responds: On the contrary, Rabbi Yehuda should derive the halakha of the other meal offerings from the shewbread, as they resemble the shewbread in several respects: They are consecrated property of the most sacred order, whereas the loaves of the thanks offering are of lesser sanctity; and they are brought with frankincense, whereas the loaves of the thanks offering are not; they are brought only as unleavened bread, whereas the loaves of the thanks offering include some leavened bread; and each is brought as an offering by itself, whereas the loaves of the thanks offering are brought together with an animal sacrifice.

Rachi non traduit

שכן הקדש. המנחות ולחם הפנים קדשי קדשים:

מנחות טעונים לבונה והויין מצה תרוייהו:

ועצם. באין בגלל עצמם מה שאין כן בלחמי תודה שאין טעונין לבונה ויש בהן חמץ ובאות בגלל זבח:

הָנָךְ נְפִישָׁן

Traduction

The Gemara explains: These analogies between other meal offerings and the loaves of the thanks offering are more numerous than the analogies between other meal offerings and the shewbread. Therefore, the halakha of other meal offerings is derived from the loaves of the thanks offering.

וְאִי סְבִירָא לַן דָּבָר הַלָּמֵד בִּגְזֵירָה שָׁוָה חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּבִנְיַן אָב נֵילַף מֵחֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל מָה לְהַלָּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַף כָּאן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה

Traduction

The Gemara posited previously that according to Rabbi Yehuda, a verbal analogy teaches that, like the shewbread, the griddle-cake offering of the High Priest is brought as twelve units. The Gemara asks: And if we hold that a matter learned through a verbal analogy may subsequently teach as a paradigm, let us derive the halakha of the other meal offerings from the griddle-cake offering of the High Priest: Just as there, the meal offering comprises twelve units, so too here, other meal offerings should consist of twelve units.

Rachi non traduit

ואכתי פריך ואי סבירא לן דדבר הלמד בג''ש כגון חביתין דילפי חוק חוק מלחם הפנים דחוזר ומלמד בבנין אב ולאו בבנין אב הוא אלא במה מצינו דפלוגתא במס' זבחים (דף נ:) אי חוזר ומלמד הואיל ויליף מלחם הפנים:

לילף מחביתין. מה מצינו חביתין שהן י''ב חלות אף כל המנחות כו':

מִסְתַּבְּרָא מִלַּחְמֵי תוֹדָה הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף שֶׁכֵּן הֶדְיוֹט שֶׁהִתְנַדֵּב חֲצָאִין

Traduction

The Gemara responds: It stands to reason that Rabbi Yehuda should derive their halakha from the halakha of the loaves of the thanks offering, as the other meal offerings resemble the loaves of the thanks offering and differ from the griddle-cake offering in several respects: They are brought by an ordinary person and not by the High Priest; they are brought by one who donates and not as obligatory offerings; and they are only brought whole, while the High Priest’s griddle-cake offering is brought in halves, half in the morning and half in the afternoon.

Rachi non traduit

שכן הדיוט. לחמי תודה ושאר מנחות הדיוט יכול להביאן ובאין נדבה ואין באין לחצאין ויש בהם משום פגול ואין דוחין לא שבת ולא טומאה וחביתין הן קרבן של כהן גדול ואין באין בנדבה וקריבה לחצאין מחציתה בבקר ומחציתה בערב ואין בהן פיגול לפי שאין להם מתירין ודוחין שבת וטומאה:

לְפִיגּוּל שֶׁלֹּא בְּשַׁבָּת וְשֶׁלֹּא בְּטוּמְאָה

Traduction

In addition, they are disqualified as piggul, i.e., when they are sacrificed with the intent to be consumed after their appointed time, unlike the griddle-cake offering, which is not eaten at all; they are not brought on the Sabbath, unlike the griddle-cake offering; and they are not brought in a state of ritual impurity, whereas the griddle-cake offering is brought by the High Priest even while impure.

אַדְּרַבָּה מֵחֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף שֶׁכֵּן עִשָּׂרוֹן כְּלִי הֶקְדֵּשׁ וּלְבוֹנָה

Traduction

The Gemara challenges: On the contrary, Rabbi Yehuda should have derived the halakha of the other meal offerings from the High Priest’s griddle-cake offering, as the other meal offerings resemble the griddle-cake offering in several respects: They both contain a tenth of an ephah of fine flour, whereas the loaves of the thanks offering contain several tenths of an ephah; they are consecrated when placed in a service vessel, whereas the loaves of the thanks offering are consecrated when the thanks offering is slaughtered; they are consecrated property of the most sacred order, whereas the loaves of the thanks offering are of lesser sanctity; and they are brought with frankincense, whereas the loaves of the thanks offering are not.

Rachi non traduit

שכן עשרון. דחביתין ושאר מנחות אין באות אלא עשרון לאפוקי לחמי תודה שיש בהם כמה עשרונים:

כלי. חביתין ומנחות טעונות כלי כ''ש. ע''א כלי מקדשן ולחמי תודה שחיטת הזבח מקדשן:

הקדש. דחביתין ומנחות הויין קדשי קדשים:

מנחות וחביתין טעונים הגשה למזבח ובאות לאישים על המזבח מה שאין כן בלחמי תודה שאין טעונין הגשה ואין מהם לאישים:

מַצָּה וָעֶצֶם הַגָּשָׁה וְאִישִּׁים וְהָנֵי נְפִישָׁן

Traduction

In addition, they are brought only of unleavened bread, whereas the loaves of the thanks offering include some leavened bread; and each is brought as an offering itself, whereas the loaves of the thanks offering are brought together with an animal sacrifice; part of their rite is bringing them near the southwest corner of the altar, unlike the loaves of the thanks offering; and parts or all of them are placed on the fires of the altar, unlike the loaves of the thanks offering. The Gemara comments: And indeed, these similarities between other meal offerings and the griddle-cake offering are more numerous than the similarities between other meal offerings and the loaves of the thanks offering. Therefore, it seems more appropriate to derive the number of loaves from the griddle-cake offering.

הֶדְיוֹט מֵהֶדְיוֹט עֲדִיף לֵיהּ

Traduction

The Gemara answers: Nevertheless, Rabbi Yehuda prefers to learn the halakha of the other meal offerings, which are brought by an ordinary person, from the loaves of the thanks offering, which are brought by an ordinary person.

Rachi non traduit

הדיוט מהדיוט. מנחות מתודה דתרוייהו מנחת הדיוט לאפוקי חביתין שהן קרבן כהן גדול:

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כּוּלָּן בָּאוֹת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַאי קָסָבַר אִי סְבִירָא לֵיהּ דְּדָבָר הַלָּמֵד בִּגְזֵירָה שָׁוָה חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּבִנְיַן אָב יָלֵיף מֵחֲבִיתֵּי (דְּ)כֹהֵן גָּדוֹל דְּהָנֵי נְפִישָׁן

Traduction

§ The mishna teaches that Rabbi Meir says: They all come as twelve loaves. The Gemara explains: What does he hold? If he holds that a matter learned through a verbal analogy is subsequently used to teach as a paradigm, he derives the number of loaves in other meal offerings from the High Priest’s griddle-cake offering, which was itself derived from a verbal analogy, as these similarities between other meal offerings and the griddle-cake offering enumerated above are more numerous.

Rachi non traduit

רבי מאיר אומר וכו'. דהיינו טעמא דאי סבירא ליה דבר הלמד כו' וטעמא משום הנך נפישן כדאמר לעיל:

אִי סְבִירָא לֵיהּ דְּדָבָר הַלָּמֵד בִּגְזֵירָה שָׁוָה אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּבִנְיַן אָב יָלֵיף מִלֶּחֶם הַפָּנִים הֶקְדֵּשׁ מֵהֶקְדֵּשׁ עֲדִיף לֵיהּ

Traduction

And if he holds that a matter learned through a verbal analogy is not subsequently used to teach as a paradigm, then he derives the number of loaves in other meal offerings from the twelve loaves of the shewbread. This is because Rabbi Meir prefers to derive the status of the other meal offerings, which are consecrated property of the highest order, from the shewbread, which is also consecrated property of the highest order, in contrast to the loaves of the thanks offering, which are of lesser sanctity.

Rachi non traduit

יליף מלחם הפנים. דהקדש מהקדש עדיף ליה למילף לאפוקי לחמי תודה דקדשים קלים:

חוּץ מִלַּחְמֵי תוֹדָה וּנְזִירוּת שֶׁהֵן בָּאוֹת עֶשֶׂר עֶשֶׂר לַחְמֵי תוֹדָה בְּהֶדְיָא כְּתִיב בְּהוּ

Traduction

§ The mishna teaches that Rabbi Meir says: They all come as twelve loaves except for the loaves of the thanks offering and the loaves that accompany the guilt offering of naziriteship, which come as ten each. The Gemara explains the exceptions: With regard to the loaves of the thanks offering, it is written explicitly of them that these loaves are brought in units of ten, based on a verbal analogy: With regard to the thanks offering, the verse states: ''And of it he shall present one out of each offering for a gift [teruma] to the Lord'' (Leviticus 7:14), and with regard to teruma of the tithe it is stated: ''You shall set apart of it a gift [teruma] for the Lord, a tithe of the tithe'' (Numbers 18:26). Just as the teruma of the tithe consists of one portion of ten, so too, the loaves of the thanks offering are brought in units of ten (see 77b).

Rachi non traduit

בהדיא כתיב בהו. מפרש בפרק התודה (לקמן מנחות עז.):

נְזִירוּת דְּאָמַר מָר שְׁלָמָיו לְרַבּוֹת שַׁלְמֵי נָזִיר

Traduction

That ten loaves accompany the guilt offering of naziriteship is derived from a verse, as the Master says: The verse describing the thanks offering states: ''With cakes of leavened bread he shall present his offering with the sacrifice of his peace offerings for thanksgiving'' (Leviticus 7:13). The term ''his peace offerings'' serves to include the loaves of the peace offering of the nazirite. Just as each of the four varieties of loaves accompanying the thanks offering are brought in units of ten loaves, so too, the peace offering of the nazirite comprises ten loaves.

Rachi non traduit

שלמיו. על זבח תודת שלמיו לרבות שלמי נזיר לעשרה קבין ירושלמיות נמי מרבינן שבאין עשר חלות כתודה:

אָמַר רַב טוֹבִי בַּר קִיסְנָא אָמַר שְׁמוּאֵל לַחְמֵי תוֹדָה שֶׁאֲפָאָן אַרְבַּע חַלּוֹת יָצָא וְהָא בָּעֵינַן אַרְבָּעִים לְמִצְוָה

Traduction

§ The loaves of the thanks offering consist of ten of each of the following four types: Leavened loaves, unleavened wafers, standard unleavened loaves, and unleavened loaves made from flour mixed with water and oil. With regard to these loaves, Rav Tovi bar Kisna says that Shmuel says: In the case of loaves of the thanks offering that one baked as only four loaves, one of each of the four types, where each loaf is the size of ten loaves, he has fulfilled his obligation. The Gemara asks: But do we not require forty loaves? The Gemara answers: Forty loaves are brought in order to fulfill the mitzva in the optimal fashion, but he has nevertheless fulfilled his obligation with four loaves, one of each type.

Rachi non traduit

שאפאן ד' חלות. שהיה לו לעשות ארבעים ולא עשה כי אם ד' אחד מכל מין:

וְהָא בָּעֵי אַפְרוֹשֵׁי תְּרוּמָה מִינַּיְיהוּ וְכִי תֵּימָא דְּמַפְרֵישׁ מִכֹּל חֲדָא וַחֲדָא אֶחָד אָמַר רַחֲמָנָא שֶׁלֹּא יִטּוֹל פָּרוּס דְּאַפְרְשִׁינְהוּ בְּלֵישָׁה

Traduction

The Gemara challenges this: But an individual who brings the loaves as an offering is required to separate teruma from them by designating one loaf of each type to be given to the priests, which cannot be done where only one loaf of each type exists. And if you would say that he may separate a tenth-sized piece from each and every loaf, that is difficult: Doesn’t the Merciful One state: ''And of it he shall present one out of each offering for a gift [teruma] to the Lord,'' which teaches that he may not take sliced bread, but rather a whole loaf? The Gemara answers: This is a case where he separated it while kneading, so that it is not considered separating a slice.

Rachi non traduit

והא בעי אפרושי תרומה מינייהו. דכתיב והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה (ויקרא ז) והך תרומה אמרינן לקמן (מנחות דף עז:) דהויא אחת מי':

דמפריש מכל חדא. מכל אחת של ד' חלות:

דאפרשינהו בלישה. כל זמן שהן עיסה ושוב עשה החלות שלימות דלא הוי פרוס:

Tossefoth non traduit

דאפרשינהו בלישייהו. לכאורה דאין שם תרומה עליהם בעיסה דבשחיטת הזבח הוא דקדשי ותנן בפ' התודה (לקמן מנחות דף עח:) שחטה עד שלא קרמו בתנור לא קדש הלחם ותימה דבסוף פ''ק דנדרים (דף יב.) אמרינן כחלת אהרן וכתרומתו מותר הא כתרומת לחמי תודה אסור והא תרומת לחמי תודה לאחר זריקת דמים הוא ומשני לפני זריקת דמים וכדרב טובי בר קיסנא כדאפרשינהו בלישייהו וצריך לומר דלאו תרומה ממש הוו עד אחר אפייה וא''ת דמשמע הכא דהך דרב טובי בר קיסנא בדיעבד ובפרק קמא דנדה (דף ו:) גבי שפחתו של רבן גמליאל שהיתה אופה ככרות של תרומה ומוקי לה בתרומת לחמי תודה ופריך תרומת לחמי תודה באפייה מאי בעי ומשני דאפרשינהו בלישייהו כדרב טובי בר קיסנא וכי לא עשתה מצוה מן המובחר ויש לומר דהא דקאמר ארבע חלות הוא דיעבד דלכתחילה בעי ארבעים וגם היא עשתה ארבעים אלא שקודם אפייה הפרישה אותן של תרומה ולא הפרשה גמורה אלא שביררה אותן העתידות להיות תרומה לעשותן נאות ויפות:

מֵיתִיבִי כָּל הַמְּנָחוֹת שֶׁרִיבָּה בְּמִדַּת חַלָּתָן אוֹ שֶׁמִּיעֵט בְּמִדַּת חַלָּתָן כְּשֵׁרוֹת חוּץ מִלֶּחֶם הַפָּנִים וַחֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל וְלַחְמֵי תוֹדָה וּנְזִירוּת הוּא

Traduction

The Gemara raises an objection to the opinion of Shmuel from a baraita: All the meal offerings where one increased the measure of their loaves or where one decreased the measure of their loaves are nevertheless fit, except for the twelve loaves of shewbread, and the twelve loaves of the High Priest’s griddle-cake offering, and the ten loaves of each variety for the thanks offering and the ten loaves that accompany the guilt offering of naziriteship. Evidently, no fewer than forty loaves are fit for the thanks offering, in contradiction to the statement of Shmuel. The Gemara answers: He

Rachi non traduit

שריבה במדת חלתן. כגון שהיה לעשות י' חלות ועשה חלות גדולות שלא עשה מהן אלא או ז' או ח' או שמיעט שעשה י''ב חלות או י''ג חלות. ע''א שריבה היינו שהוסיף במנין החלות כגון שעשה י''ב:

חוץ מלחם הפנים וחביתין ולחמי תודה. שאם מיעט או ריבה במדת חלתן פסולות וקשיא לשמואל דאמר לחמי תודה שאפאן וכו':

הוא. שמואל: