1. רַבִּי אוֹמֵר חַלּוֹת בּוֹלְלָן שֶׁנֶּאֱמַר חַלּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן כֵּיצַד עוֹשֶׂה נוֹתֵן שֶׁמֶן בִּכְלִי קוֹדֶם לַעֲשִׂיָּיתָהּ וְנוֹתְנָהּ וְלָשָׁהּ וְאוֹפָהּ וּפוֹתְתָהּ וְנוֹתֵן עָלֶיהָ שֶׁמֶן וּבוֹלְלָהּ וְחוֹזֵר וְנוֹתֵן עָלֶיהָ שֶׁמֶן _ _ _:
וְאִי
וְקוֹמֵץ
שָׁמֶן
שֶׁנִּבְלֶלֶת
2. וְחַלּוֹת בּוֹלְלָן וּרְקִיקִין מוֹשְׁחָן וּמוֹשֵׁחַ אֶת הָרָקִיק עַל פְּנֵי כּוּלּוֹ וּשְׁאָר הַשֶּׁמֶן מַחְזִירוֹ לַחַלּוֹת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן _ _ _ מוֹשְׁחָן כְּמִין כִּי וּשְׁאָר הַשֶּׁמֶן נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים:
הוּא
אִידַּךְ
אוֹמֵר
בִּפְנֵי
3. אוֹצִיא אֶת הַחַלּוֹת וְלֹא אוֹצִיא אֶת הָרְקִיקִין תַּלְמוּד לוֹמַר הִיא מַאי תַּלְמוּדָא אֵימָא לְהוֹצִיא _ _ _ כֹּהֲנִים:
פִּתִּים
מִנְחַת
רָבָא
וּמוֹשֵׁחַ
4. כֵּיצַד _ _ _ כְּמִין כִּי וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל וְכוּ' מַאי כְּמִין כִּי אָמַר רַב כָּהֲנָא כְּמִין כִּי יְווֹנִי:
מוֹשְׁחָן
אָמְרוּ
שִׁמְעוֹן
בָּהֶן
5. תָּנוּ רַבָּנַן _ _ _ בְּלוּלָה מְלַמֵּד שֶׁנִּבְלֶלֶת סוֹלֶת רַבִּי אוֹמֵר חַלּוֹת בּוֹלְלָן שֶׁנֶּאֱמַר חַלּוֹת בְּלוּלֹת אָמְרוּ לוֹ וַהֲלֹא לַחְמֵי תוֹדָה נֶאֱמַר בָּהֶן חַלּוֹת וְאִי אֶפְשָׁר לְבוֹלְלָן כְּשֶׁהֵן חַלּוֹת אֶלָּא סוֹלֶת:
סֹלֶת
וְקוֹמֵץ
כֹּהֲנִים
רָבָא
1. מִנְחָה ?
1 - bûcher.
2 - n. pr.
1 - don, oblation.
2 - sacrifice.
3 - tribut.
4 - prière de l'après-midi.
1 - couronne, diadème.
2 - destruction, ruine.
vous (f.).
2. חַלָּה ?
1 - nudité.
2 - union interdite.
3 - déshonneur.
n. pr.
1 - obscurité.
2 - n. pr.
1 - pain, gâteau.
2 - portion prélevée sur la pâte ou le pain.
3. חַלָּה ?
1 - souffrance.
2 - réprimande.
1 - honneur.
2 - richesse, force.
3 - esprit.
1 - pain, gâteau.
2 - portion prélevée sur la pâte ou le pain.
1 - blessure, dommage.
2 - hélas !
4. מִנְחָה ?
1 - don, oblation.
2 - sacrifice.
3 - tribut.
4 - prière de l'après-midi.
fermenté.
présent, récompense.
1 - déchargement, démontage.
2 - cueillette.
5. רָבָא ?
n. pr.
araignée.
1 - mesure, dimension.
2 - impôt.
3 - vêtement.
4 - qualité.
5 - coutume.
verger, bois.
Compléter le mot manquant
0 / 5
Retrouver la traduction
0 / 5

Score
0 / 10