Vayedaber

מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל כֹּהֲנִים כְּמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל יִשְׂרָאֵל מָה מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִקְמֶצֶת אַף מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל כֹּהֲנִים נִקְמֶצֶת

Traduction

the meal offering of a sinner brought by one of the priests as equivalent to the status of a meal offering of a sinner brought by an Israelite. Just as with regard to the meal offering of a sinner brought by an Israelite, a handful is removed, so too, with regard to the meal offering of a sinner brought by one of the priests, a handful is removed.

אִי מָה מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִקְמֶצֶת וּשְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִין אַף מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל כֹּהֲנִים נִקְמֶצֶת וּשְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִין

Traduction

The baraita challenges this: If so, then say as follows: Just as with regard to the meal offering of a sinner brought by an Israelite, a handful is removed and its remainder is eaten, so too, with regard to the meal offering of a sinner brought by one of the priests, a handful should be removed and its remainder eaten.

תַּלְמוּד לוֹמַר לַכֹּהֵן כַּמִּנְחָה לַכֹּהֵן כַּמִּנְחָה וְלֹא לָאִשִּׁים כַּמִּנְחָה הָא כֵּיצַד קוֹמֶץ קָרֵב בְּעַצְמוֹ וְשִׁירַיִם קְרֵיבִין בְּעַצְמָן

Traduction

Therefore, the verse states: ''And the remainder shall be the priest’s, as the meal offering,'' which is interpreted to mean that with regard to the rite performed by the priest, his meal offering is like the meal offering of the Israelite, but it is not like the meal offering of the Israelite with regard to consumption by the fires of the altar. How is this possible? In what ways does the meal offering of a priest resemble that of an Israelite in some respects and not in others? The priest’s handful is sacrificed by itself, like that of the Israelite, and the remainder is sacrificed by itself, unlike those of the Israelite, which are eaten.

Rachi non traduit

לכהן כמנחה. כלומר כל שיש לכהן לעשות בה יהא כמנחת חוטא של ישראל דנקמצת:

ולא לאשים כמנחה. לענין מזבח אין שוין מנחת חוטא של כהנים ומנחת חוטא של ישראל דשירי מנחת חוטא של ישראל נאכלין ומנחת חוטא של כהנים קריבין:

הָא שֶׁתְּהֵא עֲבוֹדָתָהּ כְּשֵׁרָה בּוֹ מֵהָכָא נָפְקָא

Traduction

§ According to the opinion of the first tanna in the baraita cited earlier, a priest may perform the rites of a meal offering of a sinner that he brings for himself based on the verse ''And the remainder shall be the priest’s, as the meal offering.'' The Gemara now asks: With regard to this halakha that its rite is valid when performed by him, is it derived from here?

מֵהָתָם נָפְקָא מִנַּיִן לַכֹּהֵן שֶׁבָּא וּמַקְרִיב קָרְבְּנוֹתָיו בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה תַּלְמוּד לוֹמַר וּבָא בְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ וְשֵׁרֵת

Traduction

It is derived from there, another verse cited in a baraita, which states: From where is it derived with regard to a priest that he may come and sacrifice his offerings at any time and at any hour that he desires, even when it is not during the period of his priestly watch? The verse states: ''And if a Levite comes from any of your gates from all of Israel, where he lives, and comes with all the desire of his soul to the place which the Lord shall choose, then he shall serve in the name of the Lord his God, as all his brothers the Levites do, who stand there before the Lord'' (Deuteronomy 18:6–7).

Rachi non traduit

ומקריב קרבנותיו. של עצמו אפי' במשמר שאינו שלו:

אִי מֵהָתָם הֲוָה אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי דָּבָר שֶׁאֵין בָּא עַל חֵטְא אֲבָל דָּבָר שֶׁבָּא עַל חֵטְא אֵימָא לָא

Traduction

The Gemara answers: If the halakha were derived from there, the verse in Deuteronomy, I would say: This statement, that a priest may perform his rites whenever he chooses, applies only to a matter that does not come to atone for a sin, as the verse is referring to an offering that he desires to bring. But with regard to a matter that comes to atone for a sin, I would say that he may not perform the rite himself. Therefore, the halakha of the meal offering of a sinner must be derived from the verse in Leviticus: ''And the remainder shall be the priest’s, as the meal offering.''

Rachi non traduit

דבר הבא על חטא. כגון מנחת חוטא:

וְהָא נָמֵי מֵהָכָא נָפְקָא מֵהָתָם נָפְקָא וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל הַנֶּפֶשׁ הַשֹּׁגֶגֶת בְּחֶטְאָה בִשְׁגָגָה מְלַמֵּד שֶׁהַכֹּהֵן מִתְכַּפֵּר עַל יְדֵי עַצְמוֹ

Traduction

The Gemara asks: And is this halakha that a priest may perform the rite of his own sin offering also derived from here, i.e., the verse: ''And the remainder shall be the priest’s, as the meal offering''? It is derived from there: ''And the priest shall effect atonement for the soul that sins unwittingly, when he sins unwittingly'' (Numbers 15:28). The term ''for the soul that sins unwittingly'' teaches that the priest may effect atonement even through himself, when he performs the rite.

Rachi non traduit

בחטאה בשגגה מלמד וכו'. דהכי משמע וכפר הכהן על הנפש השוגגת אפי' על נפשו של עצמו וקאמר על חטאת אע''ג דאתי על חטא:

אִי מֵהָהוּא הֲוָה אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי בְּשׁוֹגֵג אֲבָל בְּמֵזִיד לָא קָא מַשְׁמַע לַן

Traduction

The Gemara answers: If the halakha were derived from that latter verse, I would say: This statement, permitting him to effect his own atonement, applies when the offering is brought for a sin committed unwittingly. But with regard to an offering brought for a sin committed intentionally, the priest may not effect his own atonement. Therefore, the verse that states: ''And the remainder shall be the priest’s, as the meal offering,'' teaches us that the priest may perform the rite even for an offering that he brings for an intentional sin.

Rachi non traduit

ה''מ בשוגג. כדכתיב על הנפש השוגגת:

אבל אמזיד. כגון היכא דהויין נמי אמזיד כגון אשם חרופה ושמיעת קול לא יקריב בעצמו:

קמ''ל. והיתה לכהן כמנחה דהאי קרא במנחת חוטא דשבועת העדות כתיב דעשה בו מזיד כשוגג:

בְּמֵזִיד הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בִּזְדוֹן שְׁבוּעָה

Traduction

The Gemara clarifies: With regard to an offering brought for a sin committed intentionally, how can you find these circumstances? The Gemara answers: You can find them in the instance of a meal offering brought as atonement for intentionally taking a false oath of testimony that he was not aware of a certain incident involving another individual. The priest may perform the rites for a meal offering that he brings to atone for such a sin.

תַּנְיָא אִידַּךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל כֹּהֲנִים נִקְמֶצֶת וְהַקּוֹמֵץ קָרֵב בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְהַשִּׁירַיִם קְרֵיבִין בִּפְנֵי עַצְמָן רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר הַקּוֹמֶץ קָרֵב בְּעַצְמוֹ וְהַשִּׁירַיִם מִתְפַּזְּרִין עַל בֵּית הַדֶּשֶׁן

Traduction

§ With regard to the opinion of Rabbi Shimon that a handful of the meal offering of a sinner brought by a priest is separated and offered upon the altar, it is taught in another baraita that Rabbi Shimon says: With regard to the meal offering of a sinner brought by one of the priests, a handful is removed; and the handful is sacrificed by itself, and the remainder is sacrificed by itself. Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, says: The handful is sacrificed by itself, and the remainder is scattered upon the place of the ashes.

אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא הָוֵי בַּהּ רַבִּי יוֹחָנָן בֵּית הַדֶּשֶׁן דְּהֵיכָא אִי דִּלְמַעְלָה הַיְינוּ אֲבוּהּ אִי דִּלְמַטָּה יֵשׁ לְךָ דָּבָר שֶׁקָּרֵב לְמַטָּה

Traduction

With regard to the opinion of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan discusses it and asks: To which place of the ashes in the Temple is he referring? If he is referring to the one that is above, upon the altar, his opinion is identical to that of his father, Rabbi Shimon, who stated that the remainder is offered and burned upon the altar, after which the ashes are swept onto the ash heap upon the altar. If so, according to both opinions, the remainder is taken to the same place. And if Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, is referring to the ash heap that is below the altar, that is difficult: Do you have any item that is sacrificed below the altar?

Rachi non traduit

דלמעלה. על התפוח (הדשן) מגחלים שעל המזבח צוברים את הדשן לתפוח נמצא דלבסוף מתפזר על בית הדשן מ''ר ז''ל:

אלא אבית הדשן דלמטה. במקום שמשליך מוראה ונוצה ותרומת הדשן אצל הכבש ושם היו נבלעים ושם היה מתפזר:

Tossefoth non traduit

אי דלמטה. פי' בקונטרס על שפך הדשן בחוץ וקשה א''כ הוי נפסל ביוצא אלא נראה בעזרה במקום ששם פרים ושעירים נשרפין כדאמר בפרק טבול יום (זבחים קד:) דשלשה דשנים הן והא דתנן בפרק היה נוטל (סוטה דף כג.) ומנחתה מתפזרת אבית הדשן שם היתה ולא נפסלה ביוצא ור''ת מפרש במקום שמניחין תרומת הדשן אצל הכבש ולא יתכן דתרומת הדשן קודם תמיד היה ואחר התמיד היו מקריבין קרבנות ומנחות ואז כבר נצטנן:

ויש לך דבר שקרב למטה. ואע''ג דאיכא רצפת העזרה דנתקדשה לר' יהודה (זבחים דף נט.) אין זה למטה והיינו אבוה:

אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא דִּלְמָא לְאִיבּוּד אַחִיכוּ עֲלֵיהּ וְכִי יֵשׁ לְךָ דָּבָר שֶׁקָּרֵב לְאִיבּוּד

Traduction

Rabbi Abba said to Rabbi Ḥiyya bar Abba: Perhaps Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, means that the remainder is scattered there to be wasted. When the Sages heard this, they laughed at him, saying: But do you have any item that is sacrificed as part of the Temple service in order to be wasted?

Rachi non traduit

דלמא לאיבוד. שאין צריכין שום הקטרה אלא לאיבוד מפזרן על בית הדשן שלמטה:

וכי יש לך דבר שקרב. מתחילתו לאיבוד:

Tossefoth non traduit

ויש לך דבר שקרב לאיבוד. ואע''ג דאיכא שתי הלחם הבאין בפני עצמן דלשריפה קאתיין כדאמרי' בהתכלת (לעיל מנחות דף מו:) שאני התם דעיקר מצותן עם הכבשים לאכילה:

תָּנֵי אֲבוּהּ דְּרַבִּי אָבִין כָּל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל לַאֲכִילָה הִקַּשְׁתִּיהָ וְלֹא לְדָבָר אַחֵר

Traduction

The Gemara answers that there are consecrated items that are intentionally wasted. With regard to such items, the father of Rabbi Avin teaches: ''And every meal offering of the priest shall be offered in its entirety; it shall not be eaten'' (Leviticus 6:16). Why must this verse, which follows those discussing the High Priest’s daily griddle-cake offering, state that it shall not be eaten, after it already states that it is entirely offered? The verse teaches: I have likened the meal offering of a sinner brought by a priest to the daily griddle-cake offering brought by the High Priest with regard to eating, insofar as it is not eaten, but I have not likened it with regard to another matter, i.e., that the meal offering of a sinner is not burned in the manner of the griddle-cake offering.

Rachi non traduit

תני אבוה וכו'. מימרא בפני עצמו. ע''א מ''ר ז''ל וכי יש לך דבר שקרב לאיבוד תני אבוה דר' אבין לעולם מתפזרת אבית הדשן דלמטה ודקא אמרת וכי יש לך דבר קרב (כבר) לאיבוד גזירת הכתוב היא דכתיב כל מנחת כו' לאכילה הקשתיו מנחת חוטא של כהנים למנחת נדבתו תרוייהו אין נאכלות ולא לדבר אחר לענין הקרבה דשאני מנחת חוטא שלו אין קריבין אלא מתפזרים אבית הדשן:

Tossefoth non traduit

לאכילה הקשתיו. דאיתקשא מנחת חוטא לחביתין לעניין אכילה ולא להקרבה שזה לאיבוד וזה כליל:

מַאי קָא אָמַר אָמַר אַבָּיֵי הָכִי קָא אָמַר כָּל מִנְחַת כֹּהֵן לֹא תֵאָכֵל חוֹבָתוֹ כָּלִיל תִּהְיֶה נִדְבָתוֹ אֲמַר לֵיהּ רָבָא סַכִּינָא חֲרִיפָא מַפְסְקָא קְרָאֵי

Traduction

The Gemara asks: What is he saying, as the verse states explicitly that it must be entirely offered? Abaye said that this is what he is saying: This is how the verse is to be read: ''Every meal offering of the priest…shall not be eaten,'' when the offering is sacrificed to fulfill his obligation, such as the meal offering of a sinner. It is neither eaten nor completely burned, but rather placed on the ash heap. When the verse states: ''Shall be offered in its entirety,'' this is referring to his gift offering, which is completely burned in the manner of a griddle-cake offering. Rava said to him: This reading is like a sharp knife cutting the verses to pieces, as it interprets the beginning and end of the verse together, ignoring the middle.

Rachi non traduit

מאי קאמר. היכי שמעינן מהאי קרא חובתו או נדבתו דבעי' למימר לאכילה הקשתיו:

לא תאכל חובתו. מנחת חוטא אבל נקמצת כליל תהיה מנחת נדבתו שלא תהא נקמצת אלא מקטיר כולה כמנחת חביתין כיון דאית בהך קרא תרוייהו חובתו ונדבתו הלכך מצי למימר לאכילה הקשתיו דמקיש הכא חובתו לנדבתו:

סכינא חריפא מפסקא קראי. וכי יכול אדם להפסיק המקרא להטיל סופו לתחילתו בענין זה לא תאכל חובתו והדר תני לאכילה הקשתיו כו':

Tossefoth non traduit

מאי קאמר. דהא כליל נמי כתיב ביה אלמא לכליל נמי הוקשה הכי קאמר כלומר האי קרא לאו בחדא מנחה דאי בחדא מנחה לכתוב כליל ונישתוק דלא סבירא ליה הא דמסקינן לקמן משום לאו אלא לא תאכל קאי אמנחת חובתו וכליל תהיה אנדבתו כמו שמפרש אביי ורבא ואתרוייהו פריך ואיפוך אנא ומה שהקדים אביי לא תאכל לכליל תהיה כדי לקיים וכל מנחת כהן אכולהו מנחות דהכי קאמר אביי לא תאכל חובתו לאו חובתו דווקא קאמר אלא כלומר אף חובתו וכל שכן נדבתו אבל כליל תהיה אנדבתו דווקא קאי ורבא לא חייש בהא דשפיר מקיים וכל דמנחות הוקשו לחביתין הך לענין כליל והך לענין לא תאכל:

אֶלָּא אָמַר רָבָא כָּל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה נִדְבָתוֹ לֹא תֵאָכֵל חוֹבָתוֹ

Traduction

Rather, Rava says: When the verse states: ''Every meal offering of the priest shall be offered in its entirety,'' this is referring to his gift offering, which is entirely offered. When the verse states that it ''shall not be eaten,'' this is referring to his obligatory meal offering, which is neither eaten nor entirely offered.

וְאֵיפוֹךְ אֲנָא מִסְתַּבְּרָא נִדְבָתוֹ הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹיֵי שֶׁכֵּן תְּדִירָה לָא חָטֵי בְּסִים רֵיחֵיהּ

Traduction

The Gemara asks: But why should the verse be read that way? I can reverse the interpretation and say that the priest’s obligatory meal offering is entirely offered, and his gift offering shall be neither eaten nor entirely offered. The Gemara answers: It stands to reason that his gift offering should be included in the phrase ''shall be offered in its entirety,'' as it resembles the griddle-cake offering and differs from the meal offering of a sinner in several respects, namely, that it is frequent, that the priest bringing it did not sin, and that its scent is fragrant, as it is mixed with oil, and frankincense is added to it.

Rachi non traduit

ואיפוך אנא. דאימא נדבתו נקמצת ולא חובתו:

מסתברא נדבתו הוה ליה לרבויי. שיהא לה דין חביתין שאינה נקמצת משום דדמיא לחביתין:

שכן נדבתו תדירה. שיכול להתנדב בכל יום כחביתין שבאין בכל יום:

ולא חטי. נדבתו וחביתין אין באין על חטא:

ובסים ריחיה. שנדבתו וחביתין בלולין בשמן ולבונה וריחו נודף מה שאין כן במנחת חוטא. ע''א דבזה ובזה כתיב ריח ניחוח לאפוקי מנחת חוטא שאינה תדירה ובאה על חטא ואינה בלולה בשמן ואין כתיב בה ריח ניחוח:

Tossefoth non traduit

ובסים ריחיה. פירש בקונטרס בחד לישנא דכתיב במנחת נדבה וחביתין ריח ניחוח מה שאין כן במנחת חוטא וקשה דלא חשיב שמן ולבונה לכך נראה כלשון אחר שפירש דמינייהו בסים ריחיה:

אַדְּרַבָּה חוֹבָתוֹ הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹיֵי שֶׁכֵּן עִשָּׂרוֹן חוֹבָה הָנָךְ נְפִישָׁן

Traduction

The Gemara asks: On the contrary, the verse should be interpreted to include his obligatory meal offering, as the obligatory meal offering is similar to the griddle-cake offering in that, unlike the gift offering, it comprises a tenth of an ephah and bringing it is an obligation. The Gemara responds: Because these similarities between the gift offering and the griddle-cake offering are more numerous than those between the obligatory offering and the griddle-cake offering, it is logical that the verse is comparing the gift offering to the griddle-cake offering.

Rachi non traduit

שכן באה עשרון. בחביתין לאפוקי נדבתו שיכול להביא כמה עשרונים שירצה:

חובה. שמחוייב להביא כמו חביתין:

וְרַבָּנַן הַאי כָּל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל מַאי עָבְדִי לֵיהּ

Traduction

§ After discussing the opinions of Rabbi Shimon and Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, the Gemara asks: And as for the opinion of the Rabbis that no handful is removed from any of the meal offerings of the priests, with regard to this verse: ''And every meal offering of the priest shall be offered in its entirety; it shall not be eaten,'' what do they do with it? How do they interpret the superfluous phrase: ''It shall not be eaten''?

Rachi non traduit

ורבנן. דפליגי עליה דר''ש דאמר מנחת חוטא של כהנים כליל היא ואינה נקמצת האי לא תאכל מאי עבדי ליה וכו':

Tossefoth non traduit

ורבנן האי כל מנחת כו'. היינו בין רבנן בין ר''ש דפליגי עליה דרבי אלעזר ברבי שמעון:

מִיבְּעֵי לְהוּ לְכִדְתַנְיָא אֵין לִי אֶלָּא עֶלְיוֹנָה בְּכָלִיל תָּקְטָר וְתַחְתּוֹנָה בְּלֹא תֵאָכֵל

Traduction

The Gemara answers: They require it for that which is taught in a baraita: Concerning the griddle-cake offering, the verse states: ''It shall be entirely smoked for the Lord'' (Leviticus 6:15). From this verse and the verse that follows it, which states: ''And every meal offering of the priest shall be offered in its entirety; it shall not be eaten,'' I have derived only that the griddle-cake offering mentioned above, in the first verse, is subject to: ''It shall be entirely smoked,'' and that other meal offerings of priests mentioned below, in the second verse, are subject to: ''It shall not be eaten.''

Rachi non traduit

אלא עליונה. חביתין בכליל תקטר לחוד: לאו דלא תאכל בעליונה וחיוב כליל תקטר בתחתונה מנין ת''ל כו':

מִנַּיִן לִיתֵּן אֶת הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה וְאֶת הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה תַּלְמוּד לוֹמַר כָּלִיל כָּלִיל לִגְזֵירָה שָׁוָה נֶאֱמַר כָּאן כָּלִיל וְנֶאֱמַר לְהַלָּן כָּלִיל

Traduction

From where is it derived to apply the prohibition that was said about this case to that case, and the prohibition that was said about that case to this case, to teach that the priests’ meal offerings shall be entirely smoked and the griddle-cake offering shall not be eaten? The verse states: ''Entirely,'' in the first verse, and: ''Entirely,'' in the second, to be utilized as a verbal analogy: It is stated here, with regard to the priests’ meal offerings: ''Entirely,'' and it is stated there, with regard to the griddle-cake offering: ''Entirely.''

מָה לְהַלָּן בְּכָלִיל תָּקְטָר אַף כָּאן בְּכָלִיל תָּקְטָר וּמָה כָּאן לִיתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתוֹ אַף לְהַלָּן לִיתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתוֹ

Traduction

Just as there, the offering is subject to the prohibition of: ''It shall be entirely smoked,'' so too here, the offerings are subject to the prohibition of: ''It shall be entirely smoked.'' And just as here, with regard to the meal offering of the priest, the verse serves to impose a prohibition upon eating it, so too there, with regard to the griddle-cake offering, the verse serves to impose a prohibition upon eating it.

בָּעֵי רָבִינָא כֹּהֵן שֶׁאָכַל מִן הָאֵימוּרִין מָה הוּא לָאו דְּזָרוּת

Traduction

§ With regard to the prohibition against eating from certain offerings derived from the verse that states: ''Shall be offered in its entirety; it shall not be eaten,'' Ravina asks: In the case of a priest who ate from the sacrificial portions, what is the halakha? As to whether this priest violates the prohibition of a non-priest eating certain types of sacrificial meat, expressed in the verse: ''No non-priest shall eat of the sacrificial meat'' (Leviticus 22:10),

Rachi non traduit

לאו דזרות. כל זר לא יאכל קדש לא קמיבעיא ליה דכהן לגבי אימורים כזר הוי כדאמר בפירקין מן ונדריך אשר תדור:

Tossefoth non traduit

לאו דזרות. פי' בקונט' וכל זר לא יאכל קודש [וכפירושו] משמע בפ''ק דכריתות (דף ד:) גבי אכל חלב מן המוקדשים דקאמר רבי יהודה לוקה שלש וחשיב תרי לאוין דחלב וחד דכתיב וכל זר לא יאכל קודש וכן בפ' בתרא דמכות (דף יח.) אמר רבא זר שאכל מן העולה לפני זריקה חוץ לחומה לר''ש לוקה חמש ופריך לילקי נמי משום וכל זר לא יאכל קודש וקשה דההוא קרא בתרומה כתיב כדמוקי ליה בפרק י' יוחסין (קידושין דף סט:) וכתיב לעיל מיניה תושב ושכיר לא יאכל קודש ונראה דגרסי' בתרוייהו וזר לא יאכל כי קודש הם ובההיא שמעתא גופא דמכות (דף יח:) מייתי לה גבי זר שאכל מחטאת ואשם לפני זריקה פטור ואם תאמר והיכי לקי הכא ובכריתות אלאו דזרות הא מסיק התם במכות גבי עולה ה''מ היכא דחזי לכהנים הכא לכהנים נמי לא חזי וגבי זר שאכל מחטאת ואשם לפני זריקה פטור קאמר [נמי] דכל היכא דקרינא ביה ואכלו אותם אשר כופר בהם קרינא ביה וזר לא יאכל כי קודש הם ויש ליישב פירוש הקונטרס דהכא וגירסת הספרים דכריתות ודמכות (גם זה שם) דשייך ביה לאו דכל זר לא יאכל קודש אע''ג דכתיב בתרומה דילפינן קודש חט חט מתרומה כדאשכחנא בפרק הנשרפין (סנהדרין פד.) דיליף מעילה מתרומה ולא קים לן אזהרה במעילה אלא מתרומה אבל אלאו דוזר לא יאכל כי קודש הם לא לקי כיון דלא חזי לכהנים והא דנקט הכא לאו דזרות ולא קאמר לאו דמעילה לישנא דקרא נקט ומיהו קשיא לפירוש זה מהא דתניא התם כל חלב וכל דם לא תאכלו מה חלב לוקה שלש אף דם לוקה שלש ופרייך מאי שנא חלב דלוקה שלש דאית ביה הלין תרי לאוין דאמרינן ולאו דזרות דם נמי לילקי שלש דאית ביה הלין תרין לאוין דאמרינן ולאו דזרות ומשני איצטריך סד''א הואיל ואימעיט דם מטומאה אימעיט נמי דם מזרות קמשמע לן הקישא ואי זרות היינו לאו דמעילה הא בהדיא אימעיט דם מטומאה וממעילה בסוף כל הבשר (חולין קיז:) ובקונטרס לא גריס התם מטומאה אלא ממעילה ויש לפרש דהכי קאמר ס''ד אמינא הואיל ואימעיט ממעילה פירוש מקרבן מעילה אימעיט נמי מזרות כלומר ממלקות דלאו דמעילה דנפיק מוכל זר קמ''ל היקישא דכי ממעטינן דם בסוף כל הבשר היינו דווקא מקרבן מעילה ולא ממלקות והא דלא אמרינן איפכא דמיעוטא למלקות והיקישא לקרבן משום דהיקישא גבי לאו כתיב אבל אי גרסינן לטומאה קשה מה ראית למעט טומאה ולרבות זרות אימא איפכא ומיהו בכל ענין צריך טעם דעל כרחין אמת הוא דממעטינן טומאה ומרבינן זרות וי''ל משום דהיקישא דכל חלב וכל דם גבי זרות דהכל זרים אצל חלב ודם אבל סתם בני אדם טהורין וא''ת ואי דמפרשינן דלאו דזרות הוא לאו דוכל זר לא יאכל כי קודש הם תקשי לן דלילקי נמי אלאו דמעילה וי''ל דלא חשיב לאו דמעילה משום דלא חשיב אלא לאוי דלא שייכי אלא בחלב ואימורין אבל לאו דמעילה שייך אף בבשר ובקדשי בדק הבית ועוד דשייך נמי בהנאה בלא אכילה והא דפריך התם לעיל דליחייב נמי משום כי קודש היינו משום דהתם חשיב לאו דנותר ולא שייך בחלב טפי מבשאר בשר וא''ת ולרבנן דפליגי התם בכריתות (דף ד:) עליה דרבי יהודה וממעטי דם מזרות אם כן בסוף כל הבשר (חולין דף קיז.) דחשיב חומר בחלב מבדם ליחשוב לאו דזרות וי''ל דפלוגתא לא קמיירי וא''ת אמאי לא חשיב בכריתות (דף ד:) לאו דחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכול לא תאכלוהו (ויקרא ז':
כ''ד) וי''ל דלאו בעניינא דקדשים כתיבא כי הני דהתם ומיהו קשה דלילקי משום לאו דהכא דכל שהוא בכליל תהיה הרי הוא בבל תאכל וי''ל דפלוגתא היא הכא אי נמי הוי לאו שבכללות: