Le texte Le vocabulaire Les révisions
Mena'hoth
Daf 61b
מָה כָּאן כֹּהֵן אַף לְהַלָּן כֹּהֵן וּמָה לְהַלָּן בְּעָלִים אַף כָּאן בְּעָלִים הָא כֵּיצַד כֹּהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ תַּחַת יְדֵי בְּעָלִים וּמֵנִיף
Traduction
Just as here, in the case of first fruits, it is the priest who takes the basket in his hand and waves it, so too there, in the case of the peace offering, a priest performs the waving. Just as there, with regard to a peace offering, it is the owner who performs the waving, as it is written: ''He who offers…his hands shall bring it,'' so too here, the owner waves the first fruits. How so; how can the waving be performed by both the priest and the owner? The priest places his hands beneath the hands of the owner and waves the first fruits together with the owner.
Rachi non traduit
מה כאן. בבכורים [כהן]:
Tossefoth non traduit
כהן מניח ידו תחת ידי הבעלים ומניף. לאו דווקא קאמר תחת יד הבעלים ממש דא''כ הויא לה יד הבעלים חציצה בין הכלי ובין יד הכהן ובסוף שתי מדות (לקמן מנחות צד.) מסקינן גבי בעלי חברין לינפו כולהו בהדי הדדי קא הויא חציצה אלא הבעלים אוחזין באוגני הכלי והכהן בשוליו מלמטה והיינו תחת יד הבעלים והכי תנן בהדיא בשילהי מס' בכורים (מ''ו) הגיע לארמי אובד אבי מוריד הסל מעל כתיפו ואוחז בשפתותיו והכהן מניח ידו תחתיו ומניפו ובקונטרס פי' לקמן בפרק שתי מדות (מנחות דף צג.) דתנופת הכהן לא איכפת לן אם יש בה חציצה דעיקר תנופה בבעלים היא וקשה דמנא ליה הא הא תרוייהו כתיבן ובירושלמי משמע קצת דהוי [תחת ידיו] ממש דגרסי' גבי תנופת מנחת סוטה וכהן מניח ידו כו' ואין הדבר כעור מביא מפה ואינו חוצץ מביא כהן זקן ואפילו תימא ילד אין יצר הרע מצוי לאותה שעה ומיהו מצינו למימר דאע''פ שזה למטה וזה למעלה פעמים נוגעין ידיו בידה על ידי שמתיחד בתנופה:
וְלֵימָא נָמֵי כְּדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה דְּתַנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר וְהִנַּחְתּוֹ זוֹ תְּנוּפָה אַתָּה אוֹמֵר זוֹ תְּנוּפָה אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא הַנָּחָה
Traduction
The Gemara asks: And let the mishna also say that the halakha that first fruits require waving is in accordance with the statement of Rabbi Yehuda, as it is taught in a baraita: Rabbi Yehuda says with regard to the verse written in the portion of first fruits: ''And you shall place it before the Lord your God'' (Deuteronomy 26:10), the reference is not to the placement of the fruits alongside the altar. Rather, this is a reference to waving the first fruits. Do you say that this is a reference to waving, or perhaps it is a reference only to actual placement of the first fruits?
Rachi non traduit
ונימא נמי. תנא דמתניתין והבכורים כדברי ר' יהודה דשמעינן ליה נמי דאמר דבעי תנופה לבכורים:
הנחה. שיניחוהו לפני המזבח:
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְהִנִּיחוֹ הֲרֵי הַנָּחָה אָמוּר הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים וְהִנַּחְתּוֹ זוֹ תְּנוּפָה
Traduction
He explains: When it states earlier: ''And the priest shall take the basket from your hand, and place it before the altar of the Lord your God'' (Deuteronomy 26:4), placement alongside the altar is already stated; how do I realize the meaning of: ''And you shall place it''? This is a reference to waving. It is therefore clear that Rabbi Eliezer ben Ya’akov is not the only tanna who holds that there is a requirement of waving the first fruits, as indicated by the mishna; Rabbi Yehuda also maintains this opinion.
אָמַר רָבָא הוֹאִיל וּפָתַח בּוֹ הַכָּתוּב תְּחִלָּה רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר הוֹאִיל וְרַב גֻּבְרֵיהּ
Traduction
Rava says: The tanna of the mishna could have said that this halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. He preferred to ascribe this opinion to Rabbi Eliezer ben Ya’akov, since the verse opened first with the phrase cited by Rabbi Eliezer ben Ya’akov as the source for the requirement of waving the first fruits, as Rabbi Eliezer ben Ya’akov derives this halakha from the verse: ''And the priest shall take the basket from your hand'' (Deuteronomy 26:4); whereas Rabbi Yehuda derives it from the later verse: ''And you shall place it before the Lord your God'' (Deuteronomy 26:10). Rav Naḥman bar Yitzḥak says: The tanna preferred to cite this halakha in the name of Rabbi Eliezer ben Ya’akov since his strength in Torah is great, as the halakha is invariably in accordance with his opinion.
Rachi non traduit
הואיל ופתח כו'. ולהכי נקט ר' אליעזר בן יעקב משום דהוא יליף טעמא מידיו דהוא רישא דקרא:
ורב גבריה. שהוא חכם ביותר דקיימא לן (עירובין דף סב:) משנת ר''א [ב''י] קב ונקי:
וְאֵימוּרֵי שַׁלְמֵי יָחִיד וְחָזֶה וָשׁוֹק שֶׁלָּהֶן אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁים בְּיִשְׂרָאֵל אֲבָל לֹא בַּאֲחֵרִים מַאי קָאָמַר
Traduction
§ The mishna teaches: And the sacrificial portions of the peace offerings of an individual, which are consumed on the altar, and their breast and thigh, which are eaten by the priests, require waving. This requirement applies to peace offerings belonging both to men and to women, by male Jews and not by others. The Gemara asks: What is the mishna saying? This statement is apparently self-contradictory, as the mishna first states that offerings brought by women require waving, and then it indicates that the offerings of others, including women, do not require waving.
Rachi non traduit
מאי קאמר. רישא קתני אחד נשים ואחד אנשים והדר קתני אבל לא באחרים דמשמע אנשים ולא נשים:
אָמַר רַב יְהוּדָה הָכִי קָאָמַר אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים קָרְבָּנָן טָעוּן תְּנוּפָה וּתְנוּפָה עַצְמָהּ בְּיִשְׂרָאֵל אֲבָל לֹא בִּידֵי נָשִׁים
Traduction
Rav Yehuda said that this is what the tanna of the mishna is saying: Both with regard to men and with regard to women, their offerings require waving, but the waving itself is performed only by male Jews, i.e., if the owner is a male he waves the offering together with a priest. But in the case of offerings brought by women, the female owner does not participate in the waving, as the priest alone performs the mitzva.
Rachi non traduit
קרבנן טעון תנופה. ושל נשים מניף להו כהן לחודיה:
תָּנוּ רַבָּנַן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְנִיפִין וְאֵין הַגּוֹיִם מְנִיפִין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְנִיפִין וְאֵין הַנָּשִׁים מְנִיפוֹת
Traduction
§ The Sages taught in a baraita: With regard to peace offerings, the verse states: ''Speak to the children of Israel, saying: He who offers his sacrifice of peace offerings to the Lord shall bring his offering out of his sacrifice of peace offerings. His own hands shall bring the offerings of the Lord made by fire. The fat with the breast he shall bring, that the breast may be waved for a wave offering before the Lord'' (Leviticus 7:29–30). From the phrase: ''The children of [benei] Israel,'' it may be derived that the Jewish people wave their offerings, but gentiles who bring their offerings do not wave them. Furthermore, as the term ''benei'' can also mean: Sons of, it may be derived that only sons of Israel, i.e., males, wave their offerings, but that women do not wave their offerings.
Rachi non traduit
בני ישראל מניפין. דכתיב בצו את אהרן דבר אל בני ישראל לאמר המקריב וגו':
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי מָצִינוּ שֶׁחִלֵּק הַכָּתוּב בֵּין קָרְבַּן יִשְׂרָאֵל לְקָרְבַּן גּוֹיִם לְקָרְבַּן נָשִׁים בִּסְמִיכָה יָכוֹל נַחְלוֹק בִּתְנוּפָה
Traduction
Rabbi Yosei says: We have found that the Torah differentiates between the offering of a Jew and the offering of gentiles and also between the offering of men and the offering of women, with regard to the obligation of placing hands. Placing hands is performed only on offerings of male Jews, not on those brought by gentiles and women. Therefore, one might have thought that a similar distinction should apply to the halakha of waving. Can we therefore differentiate between these different offerings also with regard to waving, and conclude that this requirement also applies only to offerings of male Jews, not those brought by gentiles or women?
Rachi non traduit
מצינו כו'. דתניא בת''כ ברישיה בני ישראל וסמך בני ישראל סומכין ואין העובדי כוכבים סומכין בני ישראל סומכין ואין בנות ישראל סומכות:
יכול נחלוק בתנופה. שלא יהא קרבן נשים ועובדי כוכבים טעון תנופה כישראל:
Tossefoth non traduit
מצינו שחילק הכתוב בין קרבן ישראל לקרבן עובדי כוכבים לקרבן נשים בסמיכה. פי' בקונטר' דתניא בת''כ ברישיה בני ישראל וסמך בני ישראל סומכין ולא העובדי כוכבים סומכין בני ישראל סומכין ולא בנות ישראל סומכות ולקמן בסוף שתי מדות (ג''ז שם) אמרינן נמי בני ישראל סומכין ואין העובדי כוכבים סומכין וא''ת ותיפוק לי מדדרשי' בסוף שתי מדות (גז''ש) קרבנו ולא קרבן עובד כוכבים וי''ל דאיצטריך קרבנו דלא תימא שיסמוך ישראל בשבילן כגון שמביא נסכים בשבילו וא''ת מקרבנו ולא קרבן חבירו נפקא ויש לומר דהוה אמינא כיון דאינו יכול לסמוך יסמוך אחר בשבילו ולא דמי לקרבן חבירו דבר סמיכה הוא וכי תימא אשה נמי ליבעי מיעוט שלא יסמוך אחר בשבילה שמא יש מיעוט אי נמי כיון דגלי בעובדי כוכבים הוא הדין באשה וא''ת ול''ל קרא למעוטי התם ידו ולא יד שלוחו תיפוק לי מקרבנו ולא קרבן חבירו וי''ל דאיצטריך תרי קראי דלא תימא כי שוייה שליח עדיף דשלוחו של אדם כמותו:
יכול נחלוק בתנופה. שלא יהא קרבן עובדי כוכבים וקרבן נשים טעון תנופה (בישראל) לא מה לי חלק בסמיכה כו'. כלומר לא נחלוק כדמסיק דיש טעם בסמיכה שיהא בבעלים והכתוב מיעט עובדי כוכבים ונשים אבל תנופה בכהנים נמי וכשמיעט הכתוב עובדי כוכבים ונשים מיעט ולא כהנים ויש ספרים שכתוב בהן מת''ל בני ישראל בני ישראל מניפין ואין העובדי כוכבים מניפין ואין הנשים מניפות וברוב ספרים לא מסיים בהו ואין העובדי כוכבים מניפין ועוד קשה דלקמן (מנחות דף סב:) דתניא והאשה כהן מניף על ידה ה''ל למיתני והאשה והעובד כוכבים כהן מניף על ידיהם ועוד מתני' דתנן א' אנשים וא' נשים ה''ל למתני א' אנשים וא' נשים וא' עובדי כוכבים:
בישראל אבל לא באחרים. מפ' רב יהודה דהכי קאמר אחד אנשים ואחד נשים ואחד עובדי כוכבים קרבנן טעון תנופה ותנופה עצמה בישראל אבל לא בידי נשים ולא בידי עובדי כוכבים ובקונטר' כתוב גירסא אחרת כמו ששנינו בת''כ אמר רבי יוסי מצינו שלא חלק הכתוב בין קרבן עובדי כוכבים לקרבן נשים לסמיכה יכול לא נחלוק בתנופה מה לי חלוק בסמיכה שאין סמיכה אלא בבעלים לא נחלוק בתנופה שהתנופה בכהנים וכיון שיש תנופה שלא בבעלים יש לנו לחלוק ולהוציא קרבן עובדי כוכבים לגמרי מדין תנופה שאין חזה ושוק שלהן חלוק משאר הבשר שהכל לכהנים אבל קרבן נשים שחזה ושוק לכהנים והשאר לבעלים יהא קרבנן טעון תנופה בכהנים ומה ת''ל בני ישראל בני ישראל מניפין ואין הנשים מניפות ולשון זה מיושר שבכמה מקומות בשמועה זו יש להבין שקרבן עובדי כוכבים אין טעון תנופה כלל כך הגי' בקונטרס וקצת קשה דאע''פ שאין חזה ושוק חלוק משאר הבשר יהו כזבחי שלמי צבור דתנופתן כמו שהן לרבי כדלקמן ועוד דתני דכל שלמי העובד כוכבים לכהנים משום דערל אסור בקדשים כדאמר בפ' הערל (יבמות עד.) מ''מ אי בעי יהיב ליה לישראל דשאר הבשר שרי לישראל בר מחזה ושוק דאסור ומה נפשך חזה ושוק שלהן חלוק משאר הבשר שזה מותר לזרים וזה אסור לזרים וגירסא ראשונה יש ליישב קצת דלא בעי למיתני במתניתין אחד אנשים ואחד נשים ואחד עובדי כוכבים וכן בברייתא דלקמן לא בעי למיתני והאשה והעובד כוכבים משום דלמאן דאמר לקמן בפרק ואלו מנחות (מנחות דף עג:) שלמי העובד כוכבים עולות לא שייך עובד כוכבים בתנופה כלל דעולה לא בעיא תנופה אפילו בישראל ואי דיהיב ליה לישראל כדתניא התם עובד כוכבים שהתנדב להביא שלמים נתנן לישראל אוכלן ישראל ומפ' דהכי קאמר על מנת שיתכפר בהן ישראל אוכלן ישראל מסתברא דכי האי גוונא בעי תנופה דדינן כקרבן ישראל ומיהו רישא דמתני' ודאי לאו כמאן דאמר שלמי העובד כוכבים עולות דקתני הגשה ולא תנופה מנחת העובדי כוכבים משמע דנקמצת ושיריה לכהנים מדבעי' הגשה ולמאן דאמר שלמי העובד כוכבים אין מתנדב עובד כוכבים אלא עולות במנחות נמי אין מתנדב אלא מנחת נסכים דכוליה כליל ובמנחת נסכים תנן ולא תנופה ולא הגשה ואע''פ דהא דממעטינן מהגשה הוי טעמא משום דאינה באה בגלל עצמה אלא עם הזבח כדאמר ר' שמעון כיון דהתנדב מנחת נסכים הוי דינה כבאה עם הזבח תדע מדלא חשיב לה גבי הגשה:
לָא מָה לִי חִלֵּק בִּסְמִיכָה שֶׁהַסְּמִיכָה בִּבְעָלִים
Traduction
Rabbi Yosei explains: No; this conclusion is incorrect, since what is the reason that the Torah differentiates between males Jews on the one hand and gentiles and women on the other hand, with regard to placing hands? The reason is that the case of placing hands is unique, as it is performed only by the owner of the offerings; he cannot appoint an agent to perform this ceremony on his behalf. Therefore, since gentiles and women may not perform this ceremony themselves, it is logical that their offerings are excluded from this requirement.
Rachi non traduit
לא. כלומר לא נחלוק:
דמה לי חלק בסמיכה. כלומר טעם יש בסמיכה שהסמיכה בבעלים עצמן כדאמרינן בפ' שתי מדות (לקמן מנחות צג:) ידו ולא יד שלוחו הלכך עובדי כוכבים ונשים אחר שמעטן הכתוב מלסמוך אין בקרבנן סמיכות:
נַחְלוֹק בִּתְנוּפָה שֶׁהַתְּנוּפָה בְּכֹהֲנִים אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְנִיפִין וְאֵין הַגּוֹיִם מְנִיפִין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְנִיפִין וְאֵין הַנָּשִׁים מְנִיפוֹת
Traduction
By contrast, can we differentiate between males Jews on the one hand and gentiles and women on the other hand, with regard to waving as well? Since waving is also performed by priests, there is no reason to distinguish between offerings of male Jews and offerings brought by others, as the priests can wave those on behalf of their owners. If so, what is the meaning when the verse states: ''The children of [benei] Israel''? It means that only the Jewish people wave their offerings, but gentiles who bring their offerings do not wave them. Only sons of [benei] Israel, i.e., males, wave their offerings, but women do not wave their offerings.
Rachi non traduit
נחלוק בתנופה. בתמיה:
שהתנופה בכהנים. ויכולים עובדי כוכבים ונשים לעשות כהן שליח:
א''כ. דטעון תנופה מה ת''ל בני ישראל בני ישראל מניפין הן עצמן ואין הנשים מניפין הן עצמן אלא כהן:
תַּנְיָא אִידַּךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵין לִי אֶלָּא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גֵּרִים וַעֲבָדִים מְשׁוּחְרָרִין מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר הַמַּקְרִיב
Traduction
It is taught in another baraita: With regard to the phrase: ''The children of Israel,'' I have derived only that the requirement of waving applies to the children of Israel, i.e., those who were born Jewish. From where is it derived that the same applies to converts and to emancipated Canaanite slaves? The verse states, immediately after that phrase: ''He who offers [hammakriv] his sacrifice of peace offerings'' (Leviticus 7:29), which indicates that the halakha of waving applies to anyone who brings his offering to the Temple, including converts and emancipated slaves.
Rachi non traduit
תניא אידך. בתנופה:
ת''ל המקריב. כל דהו:
Tossefoth non traduit
אין לי אלא בני ישראל גרים ועבדים משוחררים מנין תלמוד לומר המקריב. משמע דלא הוו בכלל בני ישראל וכן בפ' הערל (יבמות עד:) אמרי' דבר אל בני ישראל אשה כי תזריע אין לי אלא בני ישראל גיורת ושפחה משוחררת מנין ת''ל אשה ואית דלא גרסי משוחררת ושם פירשתי ותימה דבפרק בנות כותים (נדה לד.) דרשי' בני ישראל מטמאין בזיבה ואין העובדי כוכבים מטמאין אבל גרים ומשוחררין לא ממעטינן וכן גבי גונב נפש בפ' הנחנקין (סנהדרין פו.) לא ממעטינן מבני ישראל גרים ומשוחררין וכן בפ''ק דערכין (ד' ה:) דרשי' בני ישראל מעריכין ואין העובדי כוכבים מעריכין ולא ממעטינן לא גרים ולא עבדים אע''פ שאינם משוחררין ושמא בכל הנך יש שום ריבוי דמרבי גרים ומשוחררין:
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא זֶה כֹּהֵן הַמַּקְרִיב כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר יָדָיו תְּבִיאֶינָה הֲרֵי בְּעָלִים אָמוּר הָא כֵּיצַד כֹּהֵן מַנִּיחַ יָדָיו תַּחַת יְדֵי הַבְּעָלִים וּמֵנִיף
Traduction
The baraita challenges: Or perhaps this term does not serve to include converts and emancipated Canaanite slaves, but rather this is referring to the priest who sacrifices [hammakriv] the sacrificial portions on the altar? The baraita answers: This term cannot be referring to the priest, as when it states: ''His own hands shall bring the offerings of the Lord made by fire. The fat with the breast he shall bring, that the breast may be waved for a wave offering before the Lord'' (Leviticus 7:30), the requirement of waving by the owner is stated. Since the obligation of the owner to wave is stated in this verse, and the obligation of the priest is derived from the verbal analogy from the term ''hand'' written with regard to a peace offering, evidently both the owner and the priest must wave the offering. The Gemara asks: How so? The Gemara answers: The priest places his hands beneath the hands of the owner and waves the offering together with the owner.
Rachi non traduit
או אינו. אומר המקריב אלא המקריב את החלב הוא יניף ולא בעלים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source