Vayedaber

Simple Havroutah

Mena'hoth

Daf 55a

וּבְמַחְשָׁבָה מָה תְּרוּמָה גְּדוֹלָה בְּעַיִן יָפָה אַף תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר בְּעַיִן יָפָה

Traduction

and by thought. And this comparison also teaches that just as in the case of standard teruma one should give generously, so too, with regard to teruma of the tithe one should give generously. Therefore, one who separates teruma of the tithe from fresh figs for dried figs should do so generously, e.g., ten fresh figs for ninety dried ones, as though the volume of the dried figs was as large as that of fresh ones.

Rachi non traduit

במחשבה. כדאמרן בעלמא (שבת דף קמב.) נותן עיניו בצד זה ואוכל מצד אחר:

Tossefoth non traduit

במחשבה. פי' בקונטרס כדאמר בעלמא נותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר משמע שר''ל משום דכתיב ונחשב שרי לאכול בלא הפרשה ושרי נמי בשתיקה ע''י שנותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר דכל זה נפקא מונחשב עוד פי' לשון אחר בפ' בתרא דבכורות (דף נט.) במחשבה שמחשב ואומר שני לוגין שאני עתיד להפריש אע''פ שעתה אינו מפריש כלום ור''ל דדיבור צריך והא דשריא בלא הפרשה קרי מחשבה ואשכחן נמי דוכתא דקרי למחשבה דיבור כמו על כל דבר פשע דאמרינן (ב''מ דף מד.) דחייב על המחשבה כמעשה ונראה דבלא דיבור נמי הוה תרומה מדתנן במסכת תרומות (פ''א מ''א) חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה חרש שוטה וקטן וקתני סיפא חרש שדברו חכמים שאינו שומע ואינו מדבר משמע הא שומע ואינו מדבר תרומתו תרומה ומיהו בתוספתא דמסכת תרומות מצאתי מפני מה אמרו אלם לא יתרום מפני שאינו יכול לברך משמע דאי מברך אע''פ שלא ידבר בהרמה שפיר דמי ופ''ג דשבועות (דף כו:) נמי משמע בהדיא כשגמר בלבו אע''פ שלא הוציא בשפתיו גבי כל נדיב דקאמר דהוו תרומה וקדשים שני כתובין הבאין כאחד ולא ילפי' מינייהו שבועה ובמה שאוכל בלא הפרשה בזה אין קפידא דלכולי עלמא שרי בכל מקום אע''פ שאינו מפריש עתה כדמוכח ההיא דהלוקח יין מבין הכותים (גיטין דף כה:) דשרי לכולי עלמא אי לאו משום דאין ברירה או משום דחיישינן לבקיעת נוד ויש מקומות דשרינן כשאומר מעשר שני לצפונו או לדרומו (דמאי פ''ה מ''א ב) וא''ת וכיון דשרינן תרומה ע''י שנותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר אמאי אין מגביהין תרומות ומעשרות ביום טוב הא תנן במסכת שבת פרק נוטל (שבת דף קמא:) ר' יהודה אומר אף מעלין את המדומע באחד ומאה ופריך בגמרא (שם דף קמב.) הא מתקן הוא ושני ר' אלעזר בר''ש היא דאמר נותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר. ולהכי לא חשיב תיקון בשבת כשמעלהו כיון שאפשר במחשבה והכא נמי אפשר במחשבה וי''ל דשאני מדומע שכבר ניתקן אבל תחלת תיקונו של טבל לא הוה שרינן מטעם דאפשר במחשבה ואפי' דמאי אסור לתקן בשבת כדמוכח בבמה מדליקין (שבת דף לד.) אע''ג דשרי ליתן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר כדמוכח בפ''ק דחולין (דף ו:) גבי ר''מ שאכל עלה של ירק בבית שאן:

וּמִינַּהּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי יוֹסֵי אַבָּא הָיָה נוֹטֵל עֶשֶׂר גְּרוֹגְרוֹת שֶׁבַּמַּקְצוּעַ עַל תִּשְׁעִים שֶׁבַּכַּלְכַּלָּה אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לִכְמוֹת שֶׁהֵן אָמְרִינַן שַׁפִּיר אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ כְּמוֹת שֶׁהֵן בָּצַר לְהוּ

Traduction

The Gemara suggests: And from this statement of Rabbi Elazar, son of Rabbi Yosei, one can cite a proof for the opinion that food is to be measured in accordance with its initial size. As Rabbi Elazar, son of Rabbi Yosei, said: Father would set aside ten dried figs that were in a vessel for ninety fresh figs that were in a basket. Granted, if you say that we say one measures food items as they were initially, it is well, as Rabbi Yosei apparently considers the dried figs set aside as tithes as though they were still fresh figs. But if you say that one measures foods as they are in their current state, then in a case where one separates ten dried figs for ninety fresh figs they are less than the requisite amount, as the volume of ten dried figs is less than the volume of ten fresh figs. This indicates that the measure of the food is determined according to its initial state.

Rachi non traduit

ומינה. כלומר מהא דר' אלעזר גופה מייתי פירכא:

אלא אי כמות שהן השתא משערינן. בצר להו מעשרות לענין מדה אי הוה כייל להו להנך דתרם במנין משתכח מעשר זוטא:

כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר שָׁאנֵי גְּרוֹגְרוֹת הוֹאִיל וְיָכוֹל לְשׁוֹלְקָן וּלְהַחְזִירָן לִכְמוֹת שֶׁהֵן

Traduction

The Gemara answers that one cannot extrapolate from the example of dried figs to other cases. When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said that Rabbi Elazar says the following reason for that particular halakha: Dried figs are different, since one can boil dried figs in water and return them to their previous state; in other words, as they were when they were fresh. Consequently, one may separate them for fresh figs as though they too were fresh. One cannot extrapolate from here a principle with regard to other items.

תָּנוּ רַבָּנַן תּוֹרְמִין תְּאֵנִים עַל הַגְּרוֹגְרוֹת בִּמְקוֹם שֶׁרְגִילִין לַעֲשׂוֹת תְּאֵנִים גְּרוֹגְרוֹת וְלֹא גְּרוֹגְרוֹת עַל תְּאֵנִים וַאֲפִילּוּ בִּמְקוֹם שֶׁרְגִילִין לַעֲשׂוֹת תְּאֵנִים גְּרוֹגְרוֹת

Traduction

§ The Gemara discusses the possibility of separating fresh figs as teruma for dried ones. The Sages taught in a baraita: One may separate teruma from fresh figs for dried figs by number, e.g., ten fresh figs for ninety dried ones, in a place where they are accustomed to make fresh figs into dried figs, and therefore the fresh figs can be preserved by processing them into dried figs. But one may not set aside teruma from dried figs for fresh figs even in a place where they are accustomed to make fresh figs into dried figs.

Rachi non traduit

תורמין תאנים על הגרוגרות. ובמנין:

מקום שרגיל לעשות כו'. שמצויין אנשים שיעשו גרוגרות וישתמרו או הוא עצמו יעשה אותם גרוגרות לאחר זמן עם תאנים שלו:

אָמַר מָר תּוֹרְמִין תְּאֵנִים עַל הַגְּרוֹגְרוֹת בִּמְקוֹם שֶׁרְגִילִין לַעֲשׂוֹת תְּאֵנִים גְּרוֹגְרוֹת בִּמְקוֹם שֶׁרְגִילִין אִין בִּמְקוֹם שֶׁאֵין רְגִילִין לָא

Traduction

The Gemara analyzes this baraita. The Master said: One may separate teruma from fresh figs for dried figs in a place where they are accustomed to make fresh figs into dried figs. This indicates that in a place where they are accustomed to make dried figs, yes, one may set aside teruma in this manner. But in a place where they are not accustomed to make dried figs, one may not separate from fresh figs for dried ones, as the fresh figs are liable to spoil before they can be used.

Rachi non traduit

מקום שאין רגיל לא. דבעינן שיתרום מן המתקיים ותאנים לחין מרקיבין ואין משתמרין:

הֵיכִי דָמֵי אִי דְּאִיכָּא כֹּהֵן מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָגִיל אַמַּאי לָא וְהָתְנַן מְקוֹם שֶׁיֵּשׁ כֹּהֵן תּוֹרֵם מִן הַיָּפֶה

Traduction

The Gemara asks: What are the circumstances of this case? If it is referring to a situation where there is a priest present, and the owner of the produce can give him the teruma without delay, then even in a place where he is not accustomed to make dried figs, why may he not set aside fresh figs for dried ones? But didn’t we learn in a mishna (Terumot 2:4): In a place where there is a priest present, the owner of the produce separates teruma from the best-quality produce? In this case, the fresh figs are superior in quality to the dried ones, despite the fact that dried figs last longer.

Rachi non traduit

אי איכא כהן. שיתנם מיד:

תורם מן היפה. שמא כהן יאכלם מיד תאנים יפין ואין מתקיימין גרוגרות מתקיימין ואין יפין:

אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּלֵיכָּא כֹּהֵן אֵימָא סֵיפָא וְלֹא גְּרוֹגְרוֹת עַל הַתְּאֵנִים וַאֲפִילּוּ בִּמְקוֹם שֶׁרָגִיל לַעֲשׂוֹת תְּאֵנִים גְּרוֹגְרוֹת וְאִי דְּלֵיכָּא כֹּהֵן אַמַּאי לָא וְהָתְנַן מְקוֹם שֶׁאֵין כֹּהֵן תּוֹרֵם מִן הַמִּתְקַיֵּים אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּאִיכָּא כֹּהֵן

Traduction

Rather, it is obvious that the baraita is referring to a situation where there is no priest present, and by the time a priest is found the fresh figs might spoil. If so, say the latter clause of that baraita: But one may not set aside teruma from dried figs for fresh figs even in a place where they are accustomed to make fresh figs into dried figs. And if this is referring to a situation where there is no priest present, why may one not set aside dried figs, which can be preserved for a lengthy period, for fresh ones? But didn’t we learn in the same mishna (Terumot 2:4): In a place where there is no priest present, the owner of the produce separates teruma from that which will endure, not from the best-quality produce? Rather, it is obvious that this clause is referring to a situation where there is a priest present.

Rachi non traduit

ולא גרוגרות על התאנים. במנין:

ואפילו במקום שרגיל. ולא אמרינן סופו של כהן נמי לעשותן גרוגרות ונמצא שאינו מפסידן אלא זיל בתר השתא והרי הוא ממעט במעשר:

דליכא כהן. ובעי למצנעינהו עד דלישכח כהן וליתיב ליה הלכך תורם מן המתקיים:

רֵישָׁא דְּלֵיכָּא כֹּהֵן סֵיפָא דְּאִיכָּא כֹּהֵן אִין רֵישָׁא דְּלֵיכָּא כֹּהֵן סֵיפָא דְּאִיכָּא כֹּהֵן

Traduction

The Gemara challenges: If so, the first clause of the baraita addresses a case where there is no priest present, whereas the latter clause addresses a case where there is a priest present. The Gemara explains: Yes, the first clause of the baraita addresses a case where there is no priest present, and the latter clause addresses a case where there is a priest present.

אָמַר רַב פָּפָּא שְׁמַע מִינַּהּ דָּחֲקִינַן וּמוֹקְמִינַן מַתְנִיתִין בִּתְרֵי טַעְמֵי וְלָא מוֹקְמִינַן בִּתְרֵי תַּנָּאֵי

Traduction

Rav Pappa said: Learn from this discussion that we exert ourselves and interpret the mishna according to two reasons, i.e., two different situations in accordance with the opinion of one tanna, but we do not interpret it as being in accordance with the opinions of two tanna’im. An interpretation that maintains a single authorship of a mishna is preferable even if it requires explaining the mishna as discussing two different situations.

Rachi non traduit

בתרי טעמי. כגון הכא כדאמרינן רישא דליכא כהן וסיפא דאיכא כהן:

ולא מוקמי בתרי תנאי. דלא אמרי' רישא וסיפא דליכא כהן ודקפרכת והתנן תורם מן המתקיים תנאי היא דהא תרי תנאי פליגי בהכי:

Tossefoth non traduit

ולא מוקמינן בתרי תנאי. דהוה מצי לאוקמי בחד טעמא ובתרי תנאי דכולה דליכא כהן ורישא רבנן וסיפא כרבי יהודה דפליג אדרבנן בפרק שני דמסכת תרומות (מ''ו) וקאמר לעולם תורם מן היפה:

מַתְנִי' כָּל הַמְּנָחוֹת נִילּוֹשׁוֹת בְּפוֹשְׁרִין וּמְשַׁמְּרָן שֶׁלֹּא יַחְמִיצוּ וְאִם הֶחְמִיצוּ שְׁיָרֶיהָ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר כָּל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה' לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ וְחַיָּיב עַל לִישָׁתָהּ וְעַל עֲרִיכָתָהּ וְעַל אֲפִיָּיתָהּ

Traduction

MISHNA: All the meal-offerings that come as matza are to be kneaded with lukewarm water so that the dough will bake well, as only a small amount of oil is added. And one must watch over them to ensure that they do not become leaven while kneading and shaping them, and if a meal offering or even only its remainder becomes leaven, one violates a prohibition, as it is stated: ''No meal offering that you shall bring to the Lord shall be made with leaven; as you shall burn no leaven nor any honey as an offering made by fire to the Lord'' (Leviticus 2:11). And one is liable to be flogged for kneading the meal offering, and for shaping it, and for baking it, if the meal offering becomes leaven.

Rachi non traduit

מתני' שנאמ' כל המנחה אשר תקריבו וגו'. ארישא קאי דקתני ומשמרן שלא יחמיצו מקודם קמיצה משתעי:

עריכתה. טורני''ר:

Tossefoth non traduit

כל המנחות נילושות בפושרין. אע''ג דאמרינן בפ' כל שעה (פסחים דף לו.) חיטין של מנחות אין לותתין אותן הא מפרש התם משום דלתיתה ליתא במקום זריזין אבל לישה נהי דליתא בזריזין במקום זריזין איתא דאמר מר בללה זר כשרה חוץ לחומת עזרה פסולה ומכאן קשיא דמשמע כל המנחות אפילו לחם הפנים דהוי בכלל כל המנחות וההיא לאו במקום זריזין היא דתנן לקמן בפ' שתי הלחם (מנחות דף צה:) דלחם הפנים לישתן ועריכתן בחוץ ויש לומר דהא אמרינן בפ' כל שעה (פסחים לו.) ציבור שאני ומיהו קשיא ממנחת מאפה דיחיד היא ולישתן ועריכתן בחוץ כלחם הפנים דמ''ש כיון דלא בעיא שמן עד לאחר אפייה כדקאמר לקמן (מנחות דף עד:) החלות בוללן א''כ לא קדשה עדיין והויא לישתה בחוץ וי''ל דבפ' שתי הלחם (לקמן מנחות צה:) פריך רישא אסיפא ומשני לה רב אשי ומסיק דברותא היא וצ''ל מי ששנה זו לא שנה זו למ''ד מדת יבש נתקדשה לישתן בפנים דעשרון נתקדש ובו היה מודד לכל המנחות כדתנן פ' שתי מדות (לקמן מנחות פז.) ותנא דהכא סבר מדת יבש נתקדשה וקשיא קצת דלא מסיק האי טעמא בפ' כל שעה (פסחים דף לו.) ושמא נקט ההוא טעמא דהוי בכל המנחות כגון מנחת סולת ומחבת ומרחשת אפילו למ''ד מדת יבש לא נתקדשה:

גְּמָ' מְנָא הָנֵי מִילֵּי אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר קְרָא לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם אֲפִילּוּ חֶלְקָם לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ

Traduction

GEMARA: The mishna states that one who allows the remainder of a meal offering to become leavened violates a prohibition. The Gemara asks: From where is this matter derived? Reish Lakish said: The verse states: ''It shall not be baked with leaven. I have given it as their portion of My offerings made by fire'' (Leviticus 6:10). This section of the verse can be read as a single sentence, to indicate: Even their portion of meal offerings, i.e., the remainder eaten by priests after the removal of the handful to be burned on the altar, shall not be baked with leaven.

Rachi non traduit

גמ' מה''מ. דחייב [בשירים] ועובר בלא תעשה דמקרא דמתניתין לא שמעינן אלא קומץ דלגבוה אזיל:

וְהַאי לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא לֹא

Traduction

The Gemara asks: And does this verse come for this purpose? It cannot, as it is necessary as the source for a different halakha, for that which is taught in a baraita: The verse states: ''It shall not

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source