Vayedaber

אֵין לָהּ שִׁיעוּר לְמַעְלָה אֲבָל יֵשׁ לָהּ שִׁיעוּר לְמַטָּה דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי כַּיּוֹצֵא בּוֹ לוּלָב אֵין לוֹ שִׁיעוּר הָכִי נָמֵי דְּאֵין לוֹ שִׁיעוּר כְּלָל

Traduction

the baraita means that ritual fringes do not have a maximum measure, i.e., the strings can be as long as one wants; however, they do have a minimum measure, and if the strings are shorter than this measure they are not fit. As, if you do not say so, in a case similar to it, where it is taught that a lulav has no measure, is it possible that it also has no measure whatsoever?

Rachi non traduit

אין לה שיעור למעלה. דכמה דבעי ליהוי ארוך:

ויש לה שיעור למטה. דמשולשת ד' בעינן אבל בציר מהכי לא והדקתני משהו דבמשהו נמי מתכשרי גרדומי:

וְהָתְנַן לוּלָב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים כְּדֵי לְנַעְנֵעַ בּוֹ כָּשֵׁר אֶלָּא אֵין לוֹ שִׁיעוּר לְמַעְלָה אֲבָל יֵשׁ לוֹ שִׁיעוּר לְמַטָּה הָכִי נָמֵי אֵין לוֹ שִׁיעוּר לְמַעְלָה אֲבָל יֵשׁ לוֹ שִׁיעוּר לְמַטָּה

Traduction

But didn’t we learn in a mishna (Sukka 29b): A lulav that has three handbreadths in length, sufficient to enable one to wave with it, is fit for use in fulfilling the mitzva? This indicates that if the lulav is less than the measure, it is not fit. Rather, it must be that a lulav has no maximum measure, but it does have a minimum measure. So too, ritual fringes have no maximum measure, but they have a minimum measure.

תָּנוּ רַבָּנַן צִיצִת אֵין צִיצִית אֶלָּא עָנָף וְכֵן הוּא אוֹמֵר וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת רֹאשִׁי וְאָמַר אַבָּיֵי וְצָרִיךְ לְפָרוֹדַהּ כִּי צוּצִיתָא דְּאַרְמָאֵי

Traduction

§ The Sages taught in a baraita: The verse states: ''That they prepare for themselves strings'' (Numbers 15:38). The term strings [tzitzit] means nothing other than strings that hang down [anaf], and so it states in the verse: ''I was taken by a lock [betzitzit] of my head'' (Ezekiel 8:3). And Abaye says: And one is required to separate the ritual fringes like a gentile’s lock of hair, part of which is braided and the rest of which is allowed to hang loose.

Rachi non traduit

וצריך לפרודה כי צוציתא דארמאי. כבלורית של עובדי כוכבים דבוקות מלמטה ופרודות מלמעלה:

תָּנוּ רַבָּנַן הֵטִיל עַל הַקֶּרֶן אוֹ עַל הַגְּדִיל כְּשֵׁירָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב (אוֹמֵר) פּוֹסֵל בִּשְׁתֵּיהֶן

Traduction

The Sages taught in a baraita: If one affixed the ritual fringes to the tip of the corner or to the border [gadil], they are fit. Rabbi Eliezer ben Ya’akov disqualifies them in both cases.

Rachi non traduit

על הקרן. על שפת חודה של קרן:

גדיל. חוט עבה וחזק בבגד תחילה כדי שלא יהא נוח ליקרע. ל''א גדיל אלו הן חוטין שבשפתי שני הצדדים וקורין אוריל''ש:

כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב צִיצִית צְרִיכָה שֶׁתְּהֵא נוֹטֶפֶת עַל הַקֶּרֶן שֶׁנֶּאֱמַר עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם כְּמַאן כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב

Traduction

The Gemara asks: In accordance with whose opinion is that which Rav Giddel says that Rav says: Ritual fringes must be inserted into a hole above the corner and hang down onto the corner of the garment, as it is stated: ''On the corners of their garments'' (Numbers 15:38)? In accordance with whose opinion is this? The Gemara answers: It is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov.

Rachi non traduit

שתהא נוטפת על הקרן. שתהא תולה ומכה על הקרן כלומר כשיגביהנה למעלה מן השפה כדי שתהא תולה ונוגעת התלויה בקרן:

אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְצָרִיךְ שֶׁיַּרְחִיק מְלֹא קֶשֶׁר גּוּדָל

Traduction

Rabbi Ya’akov says that Rabbi Yoḥanan says: And one must distance the hole through which the ritual fringes are inserted into the garment the length of a full thumb joint from the edge of the garment.

Rachi non traduit

שירחיק מלא קשר גודל. צריך שיגביהנה מן השפה מלא קשר גודל שיעור הציפורן עם בשר עד פרק ראשון:

וְאִיצְטְרִיךְ דְּרַב פָּפָּא וְאִיצְטְרִיךְ דְּרַבִּי יַעֲקֹב דְּאִי מִדְּרַב פָּפָּא הֲוָה אָמֵינָא תּוֹךְ שָׁלֹשׁ דְּלָא לַירְחֵיק טְפֵי וְכַמָּה דִּמְקָרַב מְעַלֵּי אִיצְטְרִיךְ דְּרַבִּי יַעֲקֹב

Traduction

The Gemara notes: And it was necessary to state the ruling of Rav Pappa (41b) that the ritual fringes must be inserted into a hole within three fingerbreadths of the edge of the garment, and it was also necessary to state the ruling of Rabbi Ya’akov. This is because if the location of the hole was taught only from the statement of Rav Pappa, I would say that his ruling that the hole must be within three fingerbreadths of the edge of the garment was to teach that one may not distance the hole from the edge of the garment by more than this amount, but the closer the hole is to the edge of the garment, the better. Consequently, it was necessary to include the statement of Rabbi Ya’akov.

Rachi non traduit

ואיצטריך דרב פפא. דאמר לעיל ארבעה בתוך שלשה דמשמע שלא יגביהנה יותר מג' אצבעות:

וכמה דקריב לשפה טפי מעלי. ואפילו בחודה של שפה ליתכשר:

וְאִי מִדְּרַבִּי יַעֲקֹב הֲוָה אָמֵינָא מְלֹא קֶשֶׁר גּוּדָל דְּלָא לִיקְרַב טְפֵי וְכַמָּה דְּרַחִיק מְעַלֵּי צְרִיכָא

Traduction

And if the location of the hole was taught only from the statement of Rabbi Ya’akov, I would say that his ruling that it must be a full thumb joint away from the edge of the garment was to teach that one may not situate the hole closer than that to the edge of the garment, but the further he places it, the better. Therefore, both statements were necessary.

רָבִינָא וְרַב סַמָּא הֲווֹ יָתְבִי קַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי חַזְיֵיהּ רַב סַמָּא לְקַרְנֵיהּ דִּגְלִימֵיהּ דְּרָבִינָא דִּסְתַר וּבְצַר מִמְּלֹא קֶשֶׁר גּוּדָל אֲמַר לֵיהּ לָא סָבַר לַהּ מָר לְהָא דְּרַבִּי יַעֲקֹב אֲמַר לֵיהּ בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּיה אִיתְּמַר

Traduction

The Gemara relates that Ravina and Rav Samma were sitting before Rav Ashi. Rav Samma saw that the corner of Ravina’s cloak was torn and therefore the hole through which the ritual fringes were inserted was less than the full length of a thumb joint from the edge of the garment. Rav Samma said to Ravina: Doesn’t the Master hold in accordance with that statement of Rabbi Ya’akov that the hole must be at least the length of a thumb joint from the edge of the garment? Ravina said to Rav Samma: It was stated that this distance is required at the time when the ritual fringes are made. If the corner tears later, causing the hole to be closer to the edge of the garment, the ritual fringes remain fit.

Rachi non traduit

דסתר ובצר ממלא קשר גודל. דנסתר ונרחב [הנקב] וירד [הגדיל] למטה עד שעמד בציר ממלא קשר: אי נמי נסתר הבגד מלמטה שקורין אנפיליי''ר עד שנפחת מן השפה עד הנקב ממלא קשר גודל:

בשעת עשייה [איתמר]. דרבי יעקב ואנא נמי בשעת עשייה [הוה] מלא קשר גודל:

אִיכְּסִיף אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לָא תִּתְּקִיף לָךְ חַד מִינַּיְיהוּ כִּתְרֵי מִינַּן

Traduction

Rav Samma became embarrassed because he had asked his question based on a mistaken assumption. Rav Ashi said to Rav Samma: Do not be upset that Ravina is a greater scholar than you are; one of them, i.e., the Sages of Eretz Yisrael, is like two of us, i.e., the Sages of Babylonia.

Rachi non traduit

איכסף. רב סמא:

א''ל. לרב סמא:

חד מינייהו. מבני ארץ ישראל ורבינא מא''י הוה:

רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב רָמֵי אַרְבַּע וְעָיֵיף לְהוּ מֵיעָף וּמְעַיֵּיל לְהוּ בִּגְלִימָא וְאָבֵיק לְהוּ מֵיבָק קָסָבַר בָּעֵינַן תְּמָנְיָא בִּגְלִימָא כִּי הֵיכִי דְּלֶיהְוֵי גְּדִיל גְּדִילִים בִּמְקוֹם פְּתִיל

Traduction

§ With regard to attaching ritual fringes to a garment, the Gemara relates that Rav Aḥa bar Ya’akov would affix four strings to the garment, and he would first fold them in half and then insert them at the point of the folds into the hole of the garment, so that on one side there were eight strings and on the other side there were four loops. He would then take the eight strings and loop them through the four loops and pull them tight, thereby attaching them to the garment. The Gemara explains that he held that we require eight strings when they are initially placed in the garment, in order that there be twisted cord and ''twisted cords'' (Deuteronomy 22:12), i.e., four doubled strings, at the place, i.e., the time, when he creates the loose hanging string.

Rachi non traduit

ועייף להו. כופל לה קודם שיתלם בציצית:

ומעייל להו בגלימא. מכניס הכפל בנקב הטלית:

ואביק להו מיבק. עונבן שחוזר ומכניס שתים הראשים בתוך הכפל ותלויין בעניבה בטלית דהכי דריש גדיל שנים גדילים תרתי משמע שהן ד' חוטין ואחר כך כופלן לשמנה:

Tossefoth non traduit

ואביק להו מיבק. נ''ל שלא היה מעביר דרך נקב האבק אלא שבעה חוטין לכל היותר והשמיני מניח וקושר בו דאל''כ היה יכול להעביר הציצית מן הטלית דרך האבק אחר עשייתן ולא משכחת כלאים בציצית:

תמניא בגלימא. דריש גדילים ארבעה וכן מתכלת שבשעת נתינתן בטלית יהו שמונה ורבי ירמיה מדפתי סובר כן ואם כן הוו להו שיתסר דלית ליה אבק:

רַב יִרְמְיָה מִדִּפְתִּי רָמֵי תְּמָנְיָא דְּאִינְהוּ שִׁיתְּסַר וְלָא אָבֵיק לְהוּ מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא עָבֵיד כְּדִידַן

Traduction

Rav Yirmeya of Difti would affix eight strings that are sixteen strings after they are placed in the hole of the garment and half of each string hangs down on each side, and he would not loop them as Rav Aha bar Ya’akov did. Mar, son of Ravina, would prepare ritual fringes like ours, placing four strings through the hole and allowing both ends of each string to hang down, thereby forming eight.

Rachi non traduit

רמי ח'. חוטין דכתיב גדילים לרבות עוד שנים גדילים דהוו תמניא חוטין. כך קבלה מרבינו יעקב הזקן דמסכת יבמות:

דאינהו שיתסר. לאחר שהכניסן בטלית כופלן והן שיתסר:

כדידן. מכניס ד' חוטין ואחר כך כופלן לשמונה:

רַב נַחְמָן אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה רָמֵי חוּטֵי וְקָא מְבָרֵךְ לַעֲשׂוֹת צִיצִית אֲמַר לֵיהּ מַאי צִיצִי [דְּקָא] שָׁמַעְנָא הָכִי אָמַר רַב צִיצִית אֵין צְרִיכָה בְּרָכָה

Traduction

§ The Gemara relates that Rav Naḥman found Rav Adda bar Ahava affixing strings to a garment and reciting the blessing that concludes: To prepare ritual fringes [tzitzit]. Rav Naḥman said to Rav Adda bar Ahava: What is this tzitzi sound that I hear? This is what Rav says: Ritual fringes do not require a blessing when one attaches them to the garment.

Rachi non traduit

רמי חוטין. היה מטיל ציצית לטליתו:

ציצי. ליגלג:

אין צריכה ברכה. בשעת עשייה:

כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב הוּנָא עָל רַב חִסְדָּא לְמִירְמֵא דְּרַב אַדְּרַב וּמִי אָמַר רַב צִיצִית אֵין צָרִיךְ בְּרָכָה וְהָא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב מִנַּיִן לְצִיצִית בְּגוֹי שֶׁהִיא פְּסוּלָה שֶׁנֶּאֱמַר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ וְלֹא הַגּוֹיִם יַעֲשׂוּ

Traduction

With regard to this statement of Rav, the Gemara relates that when Rav Huna died, Rav Ḥisda went into the study hall to raise a contradiction from one statement of Rav to another statement of Rav, as follows: Did Rav actually say that ritual fringes do not require a blessing when one attaches them to the garment? But doesn’t Rav Yehuda say that Rav says: From where is it derived that ritual fringes attached by a gentile are unfit? It is derived from a verse, as it is stated: ''Speak unto the children of Israel and command them that they prepare for themselves strings'' (Numbers 15:38). The Sages derive from here that the children of Israel shall prepare ritual fringes, but the gentiles shall not prepare ritual fringes.

Tossefoth non traduit

מנין לציצית בעובד כוכבים שהיא פסולה. משמע הא אשה כשירה ולא אמר כל שאינו בלבישה אינו בעשייה דהא לא כתיב בגופה לבישה אלא בכלאים ומילתא אחריתי היא וגבי תפילין דרשי כי האי גוונא:

וְהָא מַאי רוּמְיָא אָמַר רַב יוֹסֵף קָסָבַר רַב חִסְדָּא כָּל מִצְוָה שֶׁכְּשֵׁירָה בְּגוֹי בְּיִשְׂרָאֵל אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ כָּל מִצְוָה שֶׁפְּסוּלָה בְּגוֹי בְּיִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְבָרֵךְ

Traduction

The Gemara asks: But what is the contradiction between these two statements of Rav? Rav Yosef said: Rav Ḥisda held that in the case of any mitzva for which the necessary item is fit when produced by a gentile, if it is produced by a Jew, he does not need to recite a blessing. Conversely, any mitzva for which the necessary item is unfit when produced by a gentile, if it is produced by a Jew, he needs to recite a blessing when he produces the item.

Rachi non traduit

מאי רומיא. מאי קושיא:

כל מצוה שכשירה בעובד כוכבים בישראל אינו צריך ברכה. דאין יכול לומר אשר קדשנו דהא עובד כוכבים נמי כשר בה. מפי המורה:

Tossefoth non traduit

בישראל אינו צריך לברך. דמשמע צונו ולא לאחרים:

וּכְלָלָא הוּא וַהֲרֵי מִילָה דִּכְשֵׁירָה בְּגוֹי דְּתַנְיָא עִיר שֶׁאֵין בָּהּ רוֹפֵא יִשְׂרָאֵל וְיֵשׁ בָּהּ רוֹפֵא אַרְמַאי וְרוֹפֵא כּוּתִי יָמוּל אַרְמַאי וְאַל יָמוּל כּוּתִי דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כּוּתִי וְלֹא אַרְמַאי

Traduction

The Gemara asks: And is this an established principle? But what about circumcision, which is valid if performed by a gentile, as it is taught in a baraita: In a city in which there is no Jewish physician, and in which there is an Aramean, i.e., a gentile, physician and a Samaritan physician, it is preferable that the Aramean circumcise the Jewish boys of the city and the Samaritan not circumcise them; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: It is preferable that the Samaritan circumcise the boys and the Aramean not circumcise them. Nevertheless, all agree that a circumcision performed by a gentile is valid.

Rachi non traduit

רופא. מוהל:

ואל ימול כותי. לפי שמל לשם הר גריזים כדמפרש התם במסכת ע''ז (דף כז.):

Tossefoth non traduit

ואל ימול כותי. לאחר שהמיר דתו דסתמייהו לשם הר גריזים אע''ג דגירי אמת הן ועובד כוכבים אע''ג דבפ' המביא תניין (גיטין דף כג.) קא אמר גבי גט עובד כוכבים אדעתא דנפשיה עביד שאני התם דסתם אשה לאו לגירושין קיימא אבל סתם מילה לשמה קיימא והכי משני גבי זבחים (דף ב:) ומתוך כך ניחא בסמוך דמכשר ציצית בעובד כוכבים מדכתיב ועשו להם דמשמע אחרים יעשו להם ובתר הכי מכשר רב טוייה שלא לשמה ומייתי תנאי מתפילין משמע דבציצית נמי בעי לשמה אע''ג דעובד כוכבים כשר ותימה כיון דסתמא לשמו קאי אמאי איצטריך לרבות עובד כוכבים וי''ל כי היכי דלא נימעטי מבני ישראל ותימה וגבי ספרים ותפילין ומזוזות למה לי למעוטי עובד כוכבים מוקשרתם וכתבתם תיפוק לי דסתמא לאו לשמו קאי דבפרק הניזקין (גיטין דף נד:) פסל אזכרות שלא כתב לשמן דאמרינן התם ס''ת שכתבתי אזכרות שבה לא כתבתי לשמן משמע אלא סתמן כתבן דאיבעי למימר שכתבתי שלא לשמן וי''ל דאיצטריך משום עבד ואשה צדוקי ומסור ומומר אע''ג דתני עובד כוכבים הכי נמי תני כותי אע''ג דסתמיה לשם הר גריזים ולא איצטריך ליה קרא אי נמי לא דק ובעי למימר שלא לשמן דפ' כל הגט (גיטין דף כד.) תנן כל הגט שנכתב שלא לשם אשה פסול ואע''ג דסתמא נמי פסול אלמא לא דייק אי נמי נראה דאזכרות לבד בעינן כולי האי ואיצטריך למעוטי אי כתב בלא אזכרה:

וּבְיִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְבָרֵךְ דְּאָמַר מָר הַמָּל אוֹמֵר בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַמִּילָה

Traduction

And despite the fact that circumcision performed by a gentile is valid, when it is performed by a Jew, he must recite a blessing, as the Master said: The one who circumcises a child says: Blessed are You, Lord our God, King of the universe, Who has sanctified us through His mitzvot and has commanded us concerning circumcision.

מִידֵּי הוּא טַעְמָא אֶלָּא לְרַב רַב מִיפְסָיל פָּסֵיל דְּאִיתְּמַר מִנַּיִן לְמִילָה בְּגוֹי שֶׁפְּסוּלָה דָּרוּ בַּר פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אָמַר וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר

Traduction

The Gemara answers: Is there reason to resolve the contradiction according to anyone but Rav? Rav himself invalidates circumcision performed by a gentile, as it was stated: From where is it derived that circumcision performed by a gentile is not valid? Daru bar Pappa says in the name of Rav: This is derived from the verse: ''And God said unto Abraham: And as for you, you shall keep My covenant, you, and your seed after you throughout their generations'' (Genesis 17:9). The verse indicates that only the descendants of Abraham may perform circumcision.

Rachi non traduit

מידי הוא טעמא. דמקשי רב חסדא:

אלא לרב רב מיפסל פסיל. מילה בעובד כוכבים הלכך איכא למימר דרב חסדא לא קשיא אלא לרב:

ואתה את בריתי תשמור. לנימול כמותך אני מוסרו:

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הִמּוֹל יִמּוֹל הַמָּל יִמּוֹל

Traduction

Rabbi Yoḥanan says that this halakha is derived from the doubled verb in the verse: ''Must be circumcised [himmol yimmol]'' (Genesis 17:13), which he interprets to mean: Only one who is circumcised [hammal] may circumcise [yamul] others.

Rachi non traduit

המול ימול. קרי ביה המל ימול:

סוּכָּה מְסַיַּיע לֵיהּ תְּפִילִּין הָוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ

Traduction

The Gemara notes that the halakha with regard to a sukka supports the opinion of Rav Ḥisda, who holds that when an item used for a mitzva can be created by a gentile, a Jew who creates it does not recite a blessing. And the halakha with regard to phylacteries is a conclusive refutation of his opinion.

Rachi non traduit

סוכה מסייע ליה. לרב חסדא:

הֲרֵי סוּכָּה דִּכְשֵׁירָה בְּגוֹי דְּתַנְיָא סוּכַּת גּוֹיִם סוּכַּת נָשִׁים סוּכַּת בְּהֵמָה סוּכַּת כּוּתִיִּים סוּכָּה מִכָּל מָקוֹם כְּשֵׁירָה וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא מְסוּכֶּכֶת כְּהִילְכָתָהּ

Traduction

The Gemara explains: A sukka is fit even if it was built by a gentile, as it is taught in a baraita: With regard to a booth built by gentiles, a booth built by women, a booth for domesticated animals, a booth built by Samaritans, a booth of any sort, each is fit for use as a sukka, provided that it is roofed in accordance with the halakha.

Rachi non traduit

סוכה מכל מקום. מפרש בפ''ק דמסכת סוכה:

וּבְיִשְׂרָאֵל אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ דְּתַנְיָא הָעוֹשֶׂה סוּכָּה לְעַצְמוֹ אוֹמֵר בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה בָּא לֵישֵׁב בָּהּ אוֹמֵר בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לֵישֵׁב בַּסּוּכָּה וְאִילּוּ לַעֲשׂוֹת סוּכָּה לָא מְבָרֵךְ

Traduction

And if a sukka was built by a Jew, he is not required to recite a blessing upon its construction, as it is taught in a baraita: One who constructs a sukka for himself recites: Blessed are You, Lord our God, King of the universe, Who has given us life, sustained us, and brought us to this time. When he comes to sit in the sukka, he recites: Blessed are You, Lord our God, King of the universe, Who has sanctified us through His mitzvot and commanded us to reside in the sukka. The Gemara notes that the baraita indicates that he recites a blessing at the time of construction, whereas he does not recite a blessing including the words: To construct a sukka, which confirms the opinion of Rav Ḥisda.

תְּפִילִּין תְּיוּבְתֵּיהּ וַהֲרֵי תְּפִילִּין דִּפְסוּלוֹת בְּגוֹי דְּתָנֵי רַב חִינָּנָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא

Traduction

By contrast, the halakha with regard to phylacteries is a conclusive refutation of Rav Ḥisda’s opinion. Phylacteries are unfit when written by a gentile, as it is taught by Rav Ḥinnana, son of Rava,