Le texte Le vocabulaire Les révisions
Mena'hoth
Daf 36b
וְהָא רַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא מְצַלּוּ בְּהוּ בְּאוּרְתָּא הָהוּא פְּלִיגָא
Traduction
The Gemara raises a difficulty: But Rav Ḥisda and Rabba bar Rav Huna would pray in the evening with phylacteries. The Gemara explains: That opinion represented in this incident disagrees with the ruling of Rav Naḥman.
Tossefoth non traduit
והא רב חסדא ורבה בר רב הונא מצלו בהו באורתא. פשיטא ליה דהא דקאמר רב נחמן אין הלכה כרבי יעקב לאו משום שיהא הלכה כחכמים דאם כן לימא הלכה כחכמים אלא למימר דהלכה כתנא קמא והא דלא אמר הלכה כת''ק לפי שהדבר שנוי סתם ולא נזכר בה לשון רבים ולא לשון יחיד. מ''ר:
וּמִי אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא הָכִי וְהָא אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא סָפֵק חֲשֵׁיכָה סָפֵק (לָא) [אֵין] חֲשֵׁיכָה לֹא חוֹלֵץ וְלֹא מַנִּיחַ הָא וַדַּאי חֲשֵׁיכָה חוֹלֵץ הָתָם בְּעֶרֶב שַׁבָּת אִיתְּמַר
Traduction
The Gemara asks: And did Rabba bar Rav Huna actually say this, that the mitzva of phylacteries applies at night? But doesn’t Rabba bar Rav Huna say: If it is uncertain whether it is nightfall or whether it is not nightfall, one neither removes his phylacteries, as it is not yet definitely night, nor dons them ab initio. This indicates that if it is definitely nightfall, one removes his phylacteries. The Gemara answers: Rabba bar Rav Huna’s ruling there was stated with regard to Shabbat eve, as one may not don phylacteries on Shabbat, when the mitzva does not apply.
Rachi non traduit
לא חולצין. אם מונחין ולא מניח אם חלוצין:
מַאי קָסָבַר אִי קָסָבַר לַיְלָה זְמַן תְּפִילִּין שַׁבָּת נָמֵי זְמַן תְּפִילִּין אִי קָסָבַר שַׁבָּת לָאו זְמַן תְּפִילִּין לַיְלָה נָמֵי לָאו זְמַן תְּפִילִּין דְּמֵהֵיכָא דְּמִמַּעֲטָא שַׁבָּת מֵהָתָם מִמַּעֲטִי לֵילוֹת
Traduction
The Gemara raises a difficulty with regard to this answer: What does Rabba bar Rav Huna hold? If he holds that night is a time when one performs the mitzva of wearing phylacteries, then Shabbat is also a time when one performs the mitzva of wearing phylacteries. If he holds that Shabbat is not a time when one performs the mitzva of wearing phylacteries, then night is also not a time when one performs the mitzva of wearing phylacteries. The reason for this statement is that from the source where Shabbat is excluded from the mitzva of phylacteries, nights are excluded from there as well.
Tossefoth non traduit
אי קסבר לילה זמן תפילין. וא''ת מכל מקום חולץ כדאמרינן בפ' במה אשה (שבת דף סא.) גמרא ולא בתפילין דאפי' למאן דאמר שבת זמן תפילין לא יצא דלמא מיפסקן ואתי לאיתויינהו ארבע אמות ברשות הרבים ומיהו לרבי ענני בר ששון דאמר בפרק במה אשה יוצאה (שבת דף סד:) בכבול לא אסרו אלא ברה''ר אבל בחצר שרי ניחא דהכא בחצר ור''ת פוסק כרבי ענני אבל לרב דאמר כל שאסרו חכמים לצאת לרה''ר אסרו לצאת לחצר קשה ואין לומר דמודה רב בבית דשרי דהא אמרינן בריש כירה (שבת מו.) השירים והנזמים והטבעות הרי הן ככל הכלים הניטלים בחצר ואמר עולא מה טעם הואיל ואיכא תורת כלי עליהם ואם היו ראויין להתקשט לא היה לומר טעם (דמשמע) דשרי לטלטל משום תורת כלי אע''ג דלא חזי בשבת דמדמי ליה התם לשרגא דנפטא וי''ל דמודה רב דתפילין דשרי בחצר דלא אסירי אלא ברה''ר דלא דמי לשאר תכשיטין דגזר רב בחצר דלמא מישתלי ואתי לאפוקי לרה''ר אבל תפילין כיון דעשויין למשמש בתפילין מידכר דכיר ליה כדאמר בפ''ק דשבת (דף יב.) גמרא לא יצא החייט במחטו דאמר שמואל יוצא אדם בתפילין עם חשיכה מ''ט כיון דאמר רבה בר אבוה חייב אדם למשמש בתפילין כל שעה ושעה הלכך מידכר דכיר להו וא''ת אם כן כי אמר רב (שבת דף סד:) כל שאסרו חכמים לצאת לר''ה אסור לצאת לחצר חוץ מכבול ופאה נכרית הוה ליה למימר נמי חוץ מתפילין וי''ל דלא מיירי רב אלא בתכשיטין ועוד משום דלמאן דאמר שבת לאו זמן תפילין הוא לא שייך למימר חוץ מתפילין ואם תאמר דהכא אמרינן ספק חשיכה לא חולץ ולא מניח ובפ''ק דשבת (דף יב.) קאמר יוצא אדם בתפילין ע''ש עם חשיכה משמע הא ספק חשיכה לא וי''ל התם ברשות הרבים והכא בחצר. מ''ר:
דְּתַנְיָא וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה יָמִים וְלֹא לֵילוֹת מִיָּמִים וְלֹא כָּל יָמִים פְּרָט לְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לֹא נֶאֶמְרָה חוּקָּה זוֹ אֶלָּא לְפֶסַח בִּלְבָד
Traduction
As it is taught in a baraita with regard to the end of the passage of the Torah that discusses both the mitzvot of the Paschal offering and phylacteries: ''And you shall observe this ordinance in its season from year [miyamim] to year'' (Exodus 13:10). This indicates that these mitzvot apply during the days [yamim] but not during the nights. Furthermore, the letter mem, meaning from, in the term: ''From year [miyamim],'' teaches: These mitzvot apply on some days, but not on all days. This excludes Shabbatot and Festivals, on which phylacteries are not worn. This is the statement of Rabbi Yosei HaGelili. Rabbi Akiva says: This verse, mentioning an ordinance, is stated only with regard to the Paschal offering, and it is not referring to phylacteries at all. Evidently, Rabbi Yosei HaGelili, who says that at night one is exempt from the obligation of donning phylacteries, says that on Shabbat one is exempt as well.
Rachi non traduit
ה''ג מימים ולא כל ימים כו':
אלא לפסח בלבד. וה''ק עשה פסח משנה לשנה:
Tossefoth non traduit
ושמרת את החוקה הזאת למועדה כו'. בפרק בא סימן (נדה נא:) ובסוף כיצד מברכין (ברכות דף מד:) דאמרינן דבני מערבא מברכי בתר דמסלקי תפילייהו לשמור חוקיו מפרש רבינו תם דלאחר שמסלק את טליתו ליכא מאן דמברך דלא שייכא ברכה דלשמור חוקיו אלא מתפילין דווקא דכתיב בהו חוקה ודווקא כשמסלקן סמוך לשקיעת החמה דדרשינן ימים ולא לילות ומחויב לסלקן כדאמרינן בסמוך הניח תפילין אחר שקיעת החמה עובר בעשה ובירושלמי דברכות פרק היה קורא אמרינן נמי על מילתא דבני מערבא דמברכי לשמור חוקיו כמאן דאמר בחוקת תפילין הכתוב מדבר אבל למאן דאמר דבחוקת הפסח הכתוב מדבר לא א''כ כל שכן דלאחר ציצית לא מברך ובפרק בא סימן (נדה נא:) גבי יש טעון ברכה לפניו ואין טעון ברכה לאחריו דקאמר לאיתויי מצות ופריך לבני מערבא דמברכי לבתר דמסלקי תפילייהו לאיתויי מאי הוה מצי למימר ציצית והאידנא לא מברכי לשמור חוקיו אפי' לאחר תפילין דבסמוך פסקינן דלילה זמן תפילין דקאמר הלכה ואין מורין כן ומדרבנן הוא דאסור דחיישינן שלא יישן בהם וקרא דושמרת את החוקה בחוקת הפסח הכתוב מדבר. מ''ר:
נָפְקָא לֵיהּ מֵהֵיכָא דְּנָפְקָא לֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּתַנְיָא רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר יָכוֹל יַנִּיחַ אָדָם תְּפִילִּין בְּשַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים תַּלְמוּד לוֹמַר וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ מִי שֶׁצְּרִיכִין אוֹת יָצְאוּ שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים שֶׁהֵן גּוּפָן אוֹת
Traduction
The Gemara answers: Rabba bar Rav Huna derives the exemption from the obligation to don phylacteries on Shabbat from a different source, the source where Rabbi Akiva derives it from, as it is taught in a baraita that Rabbi Akiva says: One might have thought that a person should don phylacteries on Shabbatot and Festivals. To counter this, the verse states: ''And it shall be for a sign for you on your arm, and for a remembrance between your eyes, so that God’s law shall be in your mouth; for with a strong arm God brought you out of Egypt'' (Exodus 13:9). This teaches that the obligation to don phylacteries applies when the Jewish people require a sign to assert their status as God’s nation, i.e., during the week. This serves to exclude Shabbatot and Festivals, as they themselves are signs of the Jewish people’s status as God’s nation and a remembrance of the exodus from Egypt. Consequently, no further sign is required on these days.
Rachi non traduit
נפקא ליה. כלומר לעולם קסבר לילה זמן תפילין הוא ושבת מימעיט ליה מהיכא דנפקא ליה לר' עקיבא:
שהן עצמן אות. בין הקב''ה לישראל דכתיב (שמות לא) כי אות היא וגו':
Tossefoth non traduit
יצאו שבתות וימים טובים שהן עצמן קרויין אות. לא משום דאסירי בעשיית מלאכה דאפי' חולו של מועד דשרי בעשיית מלאכה איכא אות בפסח דאסור באכילת חמץ ובסוכות דחייב בסוכה ובפרק בתרא דמועד קטן (דף יט. ושם) משמע דחולו של מועד חייב דאמר התם כותב תפילין לעצמו ולאחרים בטובה דברי ר''מ ר' יהודה אומר מערים ומוכר כדי פרנסתו את שלו וכותב לעצמו כו' אורי ליה רבה בר בר חנה לרב חננאל וכן אורי ליה רב הלכה כותב ומוכר כדי פרנסתו משמע דמניח במועד דאי משום לאחר המועד מה לי לעצמו מה לי לאחרים למה מותר לכתוב לעצמו שאין זה צורך פרנסתו מיהו לאו ראיה אפשר דרבי מאיר ור' יהודה לטעמייהו דאית להו שבת זמן תפילין בפרק בתרא דעירובין (דף צו:) עוד ראיה מירושלמי פרק בתרא דמועד קטן חד בר נש איבד תפילויי במועדא אתא לגבי רב חננאל שלח לגבי רבה בר בר חנה אמר ליה יהיב תפילויי ואזיל כתוב לך אמר ליה רב זיל כתוב ליה פירוש בלא הערמה מתני' פליגא על רב כותב הוא אדם תפילין ומזוזה לעצמו הא לאחר אסור רב פתר לה בכותב להניח ומסתמא רב (גרסינן כו') הוה סבירא ליה כהלכתא דשבתות וימים טובים לאו זמן תפילין אפילו הכי שרי לכתוב ולמכור תפילין בלא הערמה ולרבה בר בר חנה ע''י הערמה דכולהו אמוראי סבירא להו שבת לאו זמן תפילין רב חסדא ורבה בר רב הונא ואע''ג דסבירא להו לילה זמן תפילין ומיהו בזה חולק הש''ס שלנו דרבה בר בר חנה סבר כרב והתם פליגי. מ''ר:
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כָּל הַמַּנִּיחַ תְּפִילִּין אַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר עוֹבֵר בְּלָאו לֵימָא בְּרַבִּי אָבִין אָמַר רַבִּי אִילְעָא קָא מִיפַּלְגִי דְּאָמַר רַבִּי אָבִין אָמַר רַבִּי אִילְעָא כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר הִשָּׁמֶר פֶּן וְאַל אֵינוֹ אֶלָּא לֹא תַעֲשֶׂה
Traduction
Rabbi Elazar says: Anyone who dons phylacteries after sunset violates a positive mitzva. And Rabbi Yoḥanan says: He violates a prohibition. The Gemara suggests: Let us say that these Sages disagree with regard to the principle that Rabbi Avin says that Rabbi Ile’a says. As Rabbi Avin says that Rabbi Ile’a says: Any place where it is stated in the Torah any of the terms: Observe, or: Lest, or: Do not, this means nothing other than a prohibition, as these are negative terms.
Rachi non traduit
עובר בלאו. דכתיב ושמרת וכל השמר לא תעשה הוא:
דְּמָר אִית לֵיהּ דְּרַבִּי אָבִין וּמָר לֵית לֵיהּ דְּרַבִּי אָבִין
Traduction
The Gemara explains this suggestion: As this Sage, Rabbi Yoḥanan, is of the opinion that the ruling is in accordance with the opinion of Rabbi Avin, and therefore the verse: ''And you shall observe this ordinance in its season from year to year,'' from which the exclusion of nights is derived, is a prohibition, as it employs the term ''observe.'' And that Sage, Rabbi Elazar, is of the opinion that the ruling is not in accordance with the opinion of Rabbi Avin, and therefore the term: ''And you shall observe,'' is a positive mitzva.
לָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַבִּי אָבִין אָמַר רַבִּי אִילְעָא וְהָכָא בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי מָר סָבַר הִשָּׁמֶר דְּלָאו לָאו וְהִשָּׁמֶר דַּעֲשֵׂה עֲשֵׂה וּמָר סָבַר הִשָּׁמֶר דַּעֲשֵׂה נָמֵי לָאו
Traduction
The Gemara counters: No, everyone is of the opinion that the ruling is in accordance with the opinion that Rabbi Avin says that Rabbi Ile’a says, and here they disagree with regard to this: One Sage, Rabbi Elazar, holds that the term ''observe'' written with regard to a prohibition has the status of a prohibition, whereas that same term ''observe'' written with regard to a positive mitzva has the status of a positive mitzva, as the Torah is issuing a warning to take special care in the observance of a mitzva. Accordingly, the command with regard to the positive mitzva of phylacteries is a positive mitzva. And one Sage, Rabbi Yoḥanan, holds that the term ''observe'' written with regard to a positive mitzva is also a prohibition.
Rachi non traduit
השמר דלאו לאו. רבי אלעזר סבר השמר דכתיב במילתא דמזהר רחמנא לא תעשה הוי לאו גמור ללקות כגון (דברים כד) השמר בנגע צרעת דמשמע שלא יקוץ בהרתו וכן (שמות לד) השמר לך פן תכרות ברית וגו' אבל השמר דעשה כגון האי דמשמע לעשות תפילין עשה הוא:
וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר וְאִם לְשָׁמְרָן מוּתָּר וְאָמַר רָבִינָא הֲוָה יָתֵיבְנָא קַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי וְחָשַׁךְ וְהִנִּיחַ תְּפִילִּין וַאֲמַרִי לֵיהּ לְשָׁמְרָן קָא בָעֵי לְהוּ מָר וַאֲמַר לִי אִין וַחֲזֵיתֵיהּ לְדַעְתֵּיהּ דְּלָאו לְשָׁמְרָן הוּא בָּעֵי קָסָבַר הֲלָכָה וְאֵין מוֹרִין כֵּן
Traduction
And Rabbi Elazar says: And although it is prohibited to don phylacteries at night, if one does so in order to safeguard them from theft and the like, it is permitted.And Ravina said: I was sitting before Rav Ashi and it grew dark, and he donned phylacteries. And I said to him: Does the Master need to safeguard them? And he said to me: Yes. But I saw that his intention in donning them was not that he needed to safeguard them; rather, Rav Ashi holds: This is the halakha, that night is an appropriate time for phylacteries, but a public ruling is not issued to that effect.
Rachi non traduit
ואם לשומרן. שלא יאבדו מותר להניחן אפילו לאחר שקיעת החמה:
קסבר הלכה. דלילה זמן תפילין הוא:
ואין מורין כן. שמא ישכחם וישן בהן מדקאמר ליה לשומרן קבעינא:
אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא חַיָּיב אָדָם לְמַשְׁמֵשׁ בַּתְּפִילִּין בְּכָל שָׁעָה קַל וָחוֹמֶר מִצִּיץ וּמָה צִיץ שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא אַזְכָּרָה אַחַת אָמְרָה תּוֹרָה וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד שֶׁלֹּא (תַּסִּיחַ) [יַסִּיחַ] דַּעְתּוֹ מִמֶּנּוּ תְּפִילִּין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן אַזְכָּרוֹת הַרְבֵּה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה
Traduction
Rabba bar Rav Huna says: A person is obligated to touch his phylacteries regularly for the entire time that he is wearing them. This is derived from an a fortiori inference from the frontplate of the High Priest, as follows: And if with regard to the frontplate, which has only one mention of God’s name, the Torah states: ''And it should be always upon his forehead'' (Exodus 28:38), which means that the High Priest must always be aware that the frontplate is placed on his head and that he should not be distracted from it, then with regard to phylacteries, which have numerous mentions of God’s name, all the more so one must always be aware of them.
תָּנוּ רַבָּנַן יָדְךָ זוֹ שְׂמֹאל אַתָּה אוֹמֵר שְׂמֹאל אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא יָמִין תַּלְמוּד לוֹמַר אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם וְאוֹמֵר יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה וִימִינָהּ לְהַלְמוּת עֲמֵלִים וְאוֹמֵר לָמָּה תָשִׁיב יָדְךָ וִימִינֶךָ מִקֶּרֶב חֵיקְךָ כַלֵּה
Traduction
§ The Sages taught with regard to the verse: ''And it shall be for a sign for you on your arm [yadkha]'' (Exodus 13:9), that this is referring to the left arm. Do you say it means the left arm, or is it only the right arm? The verse states: ''Even My hand [yadi] has laid the foundation of the earth, and My right hand [vimini] has spread out the heavens'' (Isaiah 48:13). And another verse states: ''Her hand [yadah] she put to the tent pin, and her right hand [viminah] to the workmen’s hammer'' (Judges 5:26), and another verse states: ''Why do You withdraw Your hand [yadkha], even Your right hand [viminekha]? Draw it out of Your bosom and consume them'' (Psalms 74:11). All these verses employ the term yad with regard to the left hand, and use the term yamin, literally, right, without the term yad, to indicate the right hand.
Rachi non traduit
ידי יסדה ארץ וימיני וגו'. מדכתיב ידי וימין ש''מ יד היינו שמאל:
Tossefoth non traduit
ידך זו שמאל. ואם תאמר לעיל בספ''ק (מנחות דף י.) דאייתר ליה יד דמצורע לאגמורי איד דקמיצה דוימלא כפו היינו נמי בימין אדרבה הוה לן לאגמורי איד דתפילין דהוי בימין ודמי ליה דילפינן יד מיד והתם ילפינן כפו מיד ויש לפרש דניחא ליה לאגמורי התם עבודה מעבודה מיהו קשה דאתרוייהו נילף ושמא משום דלא דמי לההוא דהתם יד ממש והכא קיבורת בזרוע. מ''ר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source