Vayedaber

Simple Havroutah

Mena'hoth

Daf 25a

מַתְנִי' נִטְמָא הַקּוֹמֶץ וְהִקְרִיבוֹ הַצִּיץ מְרַצֶּה יָצָא וְהִקְרִיבוֹ אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה שֶׁהַצִּיץ מְרַצֶּה עַל הַטָּמֵא וְאֵינוֹ מְרַצֶּה עַל הַיּוֹצֵא

Traduction

MISHNA: If the handful became ritually impure and despite this the priest sacrificed it, the frontplate worn by the High Priest effects acceptance of the meal offering, and the remainder is eaten by the priests. If the handful left its designated area and despite this the priest then sacrificed it, the frontplate does not effect acceptance. The reason is that the frontplate effects acceptance for offerings sacrificed when ritually impure and does not effect acceptance for offerings that leave their designated areas.

Rachi non traduit

מתני' הציץ מרצה. והמנחה כשירה והשירים נאכלין:

גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים וְכִי אֵיזֶה עָוֹן הוּא נוֹשֵׂא אִם תֹּאמַר עֲוֹן פִּיגּוּל הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר לֹא יֵחָשֵׁב אִם תֹּאמַר עֲוֹן נוֹתָר הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר לֹא יֵרָצֶה

Traduction

GEMARA: The Sages taught in a baraita: It is written with regard to the frontplate: ''And it shall be upon Aaron’s forehead, and Aaron shall bear the sin committed with the sacred items, which the children of Israel shall hallow, even all their sacred gifts; and it shall be always upon his forehead, that they may be accepted before the Lord'' (Exodus 28:38). The Sages expounded: But which sin does he bear? If you say he atones for the sin of piggul, it is already stated: ''It shall not be credited to him'' (Leviticus 7:18). If you say he atones for the sin of notar, it is already stated in the same verse: ''It shall not be accepted.''

Tossefoth non traduit

ונשא אהרן את עון הקדשים כו'. פי' הקונטרס בפ''ק דפסחים (דף טז:) גרסינן אם עון נותר הרי כבר נאמר לא יחשב ואם עון פיגול הרי כבר נאמר לא ירצה ופי' דהכי איתא בפ''ב דזבחים (דף כח:) דאיסורא רבה חוץ לזמנו שהוא בכרת מקרא רבה ופרשה רבה בפרשת צו ואיסורא זוטא דחוץ למקומו דליכא כרת מקרא זוטא ופרשה זוטא בפרשת קדושים והביא ראיה דהכי איתא בת''כ ור''ת גריס איפכא בפיגול לא יחשב ובנותר לא ירצה משום דמסקינן בפ''ב דזבחים ותרוייהו מקרא אריכא נפקי דכתב ביה לא ירצה ולא יחשב ומה שנזכר פיגול קודם לנותר אע''ג דבמקרא כתיב ברישא חוץ לזמנו משום דלשון פיגול כתב במקרא בהדיא:

אם עון נותר כו'. לאו נותר ממש קאמר כדאמר בזבחים לאחר שהוכשר יחזור ויפסל אלא מחשבת נותר דהיינו מחשב לאוכלו חוץ לזמנו:

הָא אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶלָּא עֲוֹן טוּמְאָה שֶׁהוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ בְּצִיבּוּר

Traduction

Evidently, the High Priest wearing the frontplate bears only the sin of impurity in the offering of an individual. The frontplate is understood to atone for the sin of sacrificing an impure offering, as its general prohibition was permitted in certain circumstances, specifically in the case of the community, since in a situation where the entire community is impure it is permitted to sacrifice impure communal offerings ab initio.

Rachi non traduit

גמ' הא אינו נושא אלא עון טומאה. הואיל ויש בה צד קל:

שהותרה מכללה בצבור. דכתיב בתמיד (במדבר כח) במועדו אפילו בטומאה:

Tossefoth non traduit

הא אינו נושא אלא עון טומאה שהותרה מכללה בציבור. וא''ת תיפוק ליה דלא משכחת לה מידי דמתוקם ביה קרא אלא בטומאה ואומר ר''ת משום דכתיב לרצון להם משמע דבר שהוא לרצון במקום אחר ולהכי דחיק לאשכוחי הותר מכללו בכל הני דפריך וא''ת ונותר ופיגול היכן הותרו מכללן דאיצטריך ליה לא ירצה ולא יחשב ואומר ר''ת דפיגול הותר מכללו בבמה דלא שייך שם מחשבת חוץ למקומו ונותר כדי נסבה ואגב פיגול נקט נותר הואיל ואשכח ביה קרא אע''ג דלא צריך אי נמי הותר מכללו בראשו של מזבח דאיכא למ''ד אין לינה מועלת שם בריש תמיד נשחט (פסחים דף נט.) ובפרק המזבח מקדש (זבחים דף פז:) ומיהו פלוגתא דאמוראי היא וקשיא למ''ד לינה מועלת שם בראשו מהך ברייתא ונראה דנותר יש ללמדו עון עון מריצוי ציץ ופיגול נמי מצי למילף הכי ועוד יש לפרש דנותר הותר מכללו במנחת כהנים ומנחת כהן משיח וקומץ וכל דבר שאין לו מתירין דאין חייבין עליו משום פיגול כדתנן בזבחים בפרק בית שמאי (זבחים דף מג.) ואפי' פסולא נמי נראה דליכא כדאמרינן בסוף פ''ק דזבחים (דף יד.) מודה רבי שמעון בהולכת חטאות הפנימיות ופריך והאמר רבי (ישמעאל) כל שאינו על מזבח החיצון כשלמים אין חייבין עליו משום פיגול ושני מודה ר''ש לפסול מקל וחומר ומה שלא לשמן הכשר בשלמים פסול בחטאת חוץ לזמנו הפסול בשלמים אינו דין שפסול בחטאת משמע דאי לאו קל וחומר הוה אמינא דאפי' פסולא ליכא א''כ במנחת כהנים ומנחת נסכים דליכא קל וחומר דלא איפסלי שלא לשמן ליכא פסול כלל אלמא אשכחן נותר דהותר מכללו לגמרי:

מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי זֵירָא אֵימָא עֲוֹן יוֹצֵא שֶׁהוּתַּר מִכְּלָלוֹ בְּבָמָה

Traduction

Rabbi Zeira objects to this: Why not say that the frontplate atones for the sin of sacrificing offerings that leave the courtyard and are thereby disqualified, as its general prohibition was permitted in certain circumstances, specifically in the case of an offering sacrificed on a private altar during the period after the Jewish people had entered Eretz Yisrael and before there was an established location for the Tabernacle?

Rachi non traduit

מכללו בבמה. מכללו שנאסר יוצא במשכן הותר בבמות נוב וגבעון דאין שם קלעים ויוצא דנאסר במשכן מפרש בכיצד צולין (פסחים דף פב.) [מקרא] מדוע לא אכלתם את [החטאת] במקום הקדש:

Tossefoth non traduit

אימא עון יוצא כו'. מעון דזרות שהותר מכללו בבמה הוה מצי לאקשויי ולשנויי כגון מעון יוצא:

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אָמַר קְרָא לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי ה' עָוֹן דְּלִפְנֵי ה' אִין עָוֹן דְּיוֹצֵא לָא

Traduction

Abaye said to him: The verse states with regard to the frontplate: ''And it shall be always upon his forehead, that they may be accepted before the Lord'' (Exodus 28:38), teaching that in the case of a sin whose general prohibition is permitted before the Lord, i.e., in the Temple, yes, the frontplate atones for it. But in the case of the sin of offerings that leave the courtyard, whose general prohibition is not permitted before the Lord, the frontplate does not atone for it.

מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי אִילְעָא אֵימָא עֲוֹן שְׂמֹאל שֶׁהוּתַּר מִכְּלָלוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים

Traduction

Rabbi Ile’a objects to this: Why not say that the frontplate atones for the sin of performing the service using one’s left hand instead of one’s right, as its general prohibition was permitted in certain circumstances, specifically in the case of Yom Kippur, when the High Priest carries the spoon bearing the incense into the Holy of Holies with his left hand?

Rachi non traduit

ואימא עון שמאל. דלכתחילה בעינן ימין כדאמרינן בפרק ראשון (לעיל מנחות דף י.) כ''מ שנאמר אצבע כו':

ביום הכפורים. נטל את המחתה בימינו ואת הכף בשמאלו:

Tossefoth non traduit

ואימא עון שמאל שהותר מכללו ביוה''כ. הא דלא קאמר בהולכת אברים לכבש כדאמר בסוף פ''ק דזבחים (דף יד) הרגל של ימין בשמאלו משום דאין זו עבודה המעכבת כפרה ומהאי טעמא נמי לא פריך מעון לילה שהותר לאיברים ופדרים:

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אָמַר קְרָא עָוֹן עָוֹן שֶׁהָיָה בּוֹ וּדְחִיתִיו לְאַפּוֹקֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים דְּהֶכְשֵׁירוֹ בִּשְׂמֹאל הוּא

Traduction

Abaye said to him: The verse states: ''And Aaron shall bear the sin committed with the sacred items'' (Exodus 28:38), to say that the frontplate atones for a sin that was committed with the offering and I deferred it. This serves to exclude the spoon bearing the incense of Yom Kippur, where there is no sin that was deferred, since its proper performance is for the High Priest to hold it with his left hand, as he must hold both the coal pan and the spoon of incense.

Rachi non traduit

אמר קרא עון. ונשא אהרן את עון משמע שיש בו עון לכתחילה בכל מקום ודחיתי לעון בצבור מפני כבוד צבור ביחיד הציץ מרצה:

לאפוקי שמאל. דאין בה שום עון דהכי הוא הכשר מצותו:

רַב אָשֵׁי אָמַר עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים וְלֹא עֲוֹן הַמַּקְדִּישִׁין

Traduction

Rav Ashi said: The frontplate does not atone for the sin of sacrificing an offering with the left hand for a different reason: The verse states: ''And Aaron shall bear the sin committed with the sacred items [hakodashim],'' demonstrating that the frontplate atones for a sin inherent in the offering itself, and not for a sin committed by those who bring the offering [hamakdishin].

Rachi non traduit

רב אשי אמר. לא מצית אמרת ציץ מרצה על עון שמאל:

דאמר קרא עון הקדשים ולא מקדישים. עון התלוי בכהנים שחייבין לעבוד ולקדש קומץ בימין ועבדו בשמאל אינו נושא:

Tossefoth non traduit

עון קדשים ולא עון המקדישים. תימה הא למ''ד טומאה דחויה היא בצבור ובעיא ציץ לרצויי דאמרינן בפ''ק דיומא (דף ז:) דמרצה על הכהנים העושים בטומאה ולעיל בהקומץ זוטא פירשתי:

אֲמַר לֵיהּ רַב סִימָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי לְרַב אָשֵׁי וְאָמְרִי לַהּ רַב סִימָא בְּרֵיהּ דְּרַב אָשֵׁי לְרַב אָשֵׁי וְאֵימָא עֲוֹן בַּעַל מוּם שֶׁהוּתַּר מִכְּלָלוֹ בְּעוֹפוֹת דְּאָמַר מָר תַּמּוּת וְזַכְרוּת בִּבְהֵמָה וְאֵין תַּמּוּת וְזַכְרוּת בְּעוֹפוֹת

Traduction

Rav Sima, son of Rav Idi, said to Rav Ashi; and some say that it was Rav Sima, son of Rav Ashi, who said to Rav Ashi: But why not say that the frontplate atones for the sin of a blemished animal that is sacrificed, as its general prohibition was permitted in certain circumstances, specifically in the case of birds? As the Master says: The halakha that an offering must be unblemished and the halakha that a burnt offering must be male are taught with regard to animal offerings, but there is no requirement that an offering must be unblemished and male with regard to birds.

Tossefoth non traduit

ואימא עון בעל מום שהותר מכללו בעופות. וא''ת ואמאי לא פריך מעון טריפה שהותר במליקה דהא חשיב הותר מכללו בפרק קמא (לעיל מנחות דף ו.) דאמר טריפה שהותרה מכללה מאי היא אילימא בעולת העוף כו' ובטריפה לא כתיב לא ירצה ולאביי דמשני עון שהיה בו ודחיתיו ניחא דלאפוקי טריפת מליקה שהוכשרה בכך אבל לרב אשי קשיא ויש לומר דאמרינן עון קדשים ולא עון חולין לאפוקי טריפות דשייך בחולין וא''ת עון אונן שהותר מכללו אצל כהן גדול ולרב אשי דמשני לעיל עון קדשים ולא עון מקדישין ניחא אלא לאביי קשיא ושמא אית להו דהדדי וא''ת ואימא עון דמחוסר זמן כגון תוך ח' שהותר מכללו בעופות כדאמר בפ''ק דחולין (דף כב:) דבני יונה כשירין משיעלעו דם ויש לומר דכתיב ביה לא ירצה דהא מיום השמיני והלאה ירצה כתיב הא קודם לא ירצה ומיהו קשה מעון אותו ואת בנו דהותר מכללו בעופות ולפי מה שפי' עון קדשים ולא עון חולין ניחא ועוד אמרינן בפ' אותו ואת בנו (חולין דף פ:) דכל הפסולין שבשור ושה הרי הם בלא ירצה:

אֲמַר לֵיהּ עָלֶיךָ אָמַר קְרָא לֹא יֵרָצֶה כִּי לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה לָכֶם

Traduction

Rav Ashi said to him: With regard to your claim, the verse states about blemished animals: ''It shall not be accepted'' (Leviticus 22:23), and: ''But whatsoever has a blemish that you shall not bring; for it shall not be acceptable for you'' (Leviticus 22:20), teaching that in no case are blemished animals accepted as offerings, even due to the frontplate.

Rachi non traduit

לא ירצה. בשור ושה שרוע וקלוט וגו' (ויקרא כ''ב:כ''ג):

לא לרצון. כל אשר בו מום לא תקריבו וכו':

תָּנוּ רַבָּנַן דָּם שֶׁנִּטְמָא וּזְרָקוֹ בְּשׁוֹגֵג הוּרְצָה בְּמֵזִיד לֹא הוּרְצָה בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּיָחִיד אֲבָל בְּצִיבּוּר בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד הוּרְצָה וּבְגוֹי בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּאוֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן

Traduction

§ The Sages taught in a baraita: In the case of blood of an offering that became impure and a priest sprinkled it on the altar, if he did so unwittingly, the offering is accepted and effects atonement for the owner of the offering. If he sprinkled the blood intentionally, the offering is not accepted. In what case is this statement said? In the case of the offering of an individual. But in the case of a communal offering, whether he sprinkled the blood unwittingly or whether he did so intentionally, the offering is accepted. And in the case of an offering of a gentile where the blood of the offering became impure, whether the priest sprinkled the blood unwittingly or whether he did so intentionally, whether he did so due to circumstances beyond his control or whether he did so willingly,

Rachi non traduit

והאי שוגג ומזיד מפרש לקמן אהייא קאי אי אזריקה אי אטמא:

ובעובד כוכבים. עובד כוכבים ששילח קרבנו ונטמא הדם דאמרינן בפרק אלו מנחות (לקמן מנחות דף עג:) איש איש מבית ישראל אשר יקריב קרבנו מה ת''ל (קרבנו) איש איש לרבות את העובדי כוכבים שנודרין נדרים ונדבות כישראל:

שוגג. קסבר אין קרבנות מקבלין טומאה אונס שנטמא בעל כרחו אבל מזיד ורצון חדא מילתא היא אלא איידי דתנא אונס תנא רצון:

Tossefoth non traduit

אבל בצבור בין בשוגג בין במזיד הורצה. תימה דבהאשה רבה (יבמות דף צ.) מייתי רישא דהך ברייתא ודייק עלה והא הכא דרצויי מרצי ציץ דתניא על מה הציץ מרצה כו' והשתא מסיפא גופא הוה ליה לאיתויי כדקתני בסיפא הכא דבצבור בין בשוגג בין במזיד הורצה ומשמע הוא הדין יחיד אי לא משום דביחיד קנסינן מזיד ויש לומר דאי מסיפא הוה אמינא דטעמא לא משום ציץ אלא משום דטומאה הותרה בצבור אף על גב דלשון הורצה משמע ציץ:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source