Vayedaber

Simple Havroutah

Mena'hoth

Daf 22a

כִּי זַכִּי לְהוּ רַחֲמָנָא לְיִשְׂרָאֵל דְּאִית לְהוּ לִשְׁכָּה לְכֹהֲנִים דְּלֵית לְהוּ לִשְׁכָּה לָא זַכִּי לְהוּ רַחֲמָנָא קָא מַשְׁמַע לַן

Traduction

when the Merciful One granted the Jewish people the right to use the salt when eating their offerings, he granted this to Israelites, who have an obligation to donate their half-shekels to the chamber, as this fund supplies the salt that is applied to the offerings. With regard to the priests, who do not have an obligation to donate their half-shekels to the chamber, the Merciful One did not grant them the right to make use of the salt. To counter this, the mishna in tractate Shekalim teaches us that the court granted to the priests the right to use the salt when eating their offerings.

Rachi non traduit

כי זכי להו רחמנא. לשכה למלוח קרבנם משל הקדש לישראל הוא דזכי להו משום דאית להו לשכה כלומר שהם נתנו השקלים בלשכה שמהן נקנה המלח אבל כהנים שאין חייבין לשקול לא להכי איצטריך תנאה:

וְעֵצִים דִּפְשִׁיטָא לֵיהּ לְתַנָּא דְּמִשֶּׁל צִיבּוּר מְנָלַן דְּתַנְיָא יָכוֹל הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה יָבִיא עֵצִים מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁמֵּבִיא נְסָכִים מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ תַּלְמוּד לוֹמַר עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ מָה מִזְבֵּחַ מִשֶּׁל צִיבּוּר אַף עֵצִים וָאֵשׁ מִשֶּׁל צִיבּוּר דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי שִׁמְעוֹן

Traduction

The Gemara asks: And with regard to the wood, concerning which it is obvious to the tanna of the baraita that it is brought from communal supplies, from where do we derive this halakha? The Gemara answers: As it is taught in a baraita: One might have thought that one who says: It is incumbent upon me to bring a burnt offering, must bring wood from his home on which the burnt offering will be sacrificed, just as he brings libations from his home along with a burnt offering (see Numbers, chapter 15). Therefore, the verse states with regard to the burnt offering: ''On the wood that is on the fire which is upon the altar'' (Leviticus 1:12); the Torah juxtaposes the wood to the altar, teaching that just as the altar was built from communal funds, so too, the wood and fire are brought from communal supplies. This is the statement of Rabbi Elazar bar Rabbi Shimon.

Tossefoth non traduit

ועצים דפשיטא ליה לתנא משל צבור מנלן. וא''ת ולילף ממלח כדלעיל דאין להשיב מלבונה ושמא יש צד אחד:

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר מָה מִזְבֵּחַ שֶׁלֹּא נִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ הֶדְיוֹט אַף עֵצִים וָאֵשׁ שֶׁלֹּא נִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן הֶדְיוֹט מַאי בֵּינַיְיהוּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ חַדְתֵי

Traduction

The baraita continues: Rabbi Elazar ben Shammua says: Just as the altar was not used by an ordinary person, as it was built for the purpose of serving as an altar for God, so too, the wood and fire should not have been used previously by an ordinary person, so one does not bring the wood from his home. The Gemara asks: What is the difference between the two opinions? The Gemara answers: The difference between the two is whether there is a requirement that the wood be new, i.e., that it had never been used. According to the opinion of Rabbi Elazar bar Rabbi Shimon, the wood is fit provided that it comes from communal supplies, even if it is not new wood, whereas according to Rabbi Elazar ben Shammua it must be new wood.

Rachi non traduit

חדתי. לר' אלעזר בן שמוע בעינן חדתי:

וְעַתִּיקֵי לָא וְהָכְתִיב וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה אֶל דָּוִד יִקַּח וְיַעַל אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב בְּעֵינָיו רְאֵה הַבָּקָר לָעֹלָה וְהַמֹּרִגִּים וּכְלֵי הַבָּקָר לְעֵצִים הָכָא נָמֵי בְּחַדְתֵי

Traduction

The Gemara asks: And is it in fact the halakha that old, i.e., previously used, wood is not fit to be burned on the altar? But isn’t it written: ''And Araunah said to David: Let my lord the king take and offer up what seems good to him; behold the oxen for the burnt offering, and the threshing instruments [morigim] and the equipment of the oxen for the wood'' (II Samuel 24:22)? Despite the fact that the threshing instruments and equipment of the oxen have been used previously, apparently they are fit to be used when offering a burnt offering. The Gemara answers: Here too, the verse is speaking of new instruments and equipment that had not been previously used.

Rachi non traduit

הכא נמי בחדתי. שעדיין לא נשתמש בהן ארונה:

מַאי מוֹרִיגִּים אָמַר עוּלָּא מִטָּה שֶׁל טַרְבֵּל מַאי מִטָּה שֶׁל טַרְבֵּל אָמַר רַב יְהוּדָה עִיזָּא דְּקוּרְקְסָא דְּדָשׁוּ בַּהּ דִּשְׁתָּאֵי אָמַר רַב יוֹסֵף מַאי קְרָאָה הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ לְמוֹרַג חָרוּץ חָדָשׁ בַּעַל פִּיפִיּוֹת תָּדוּשׁ הָרִים

Traduction

Tangentially, the Gemara asks: What is the meaning of the term morigim mentioned in this verse? Ulla said: It is a turbal bed. This was not a known expression in Babylonia, so the Gemara asks: What is a turbal bed? Rav Yehuda said: It is referring to a serrated [dekurkesa] board that the threshers use for threshing, which is dragged over the grain by an animal in order to separate the kernels from the stalks. Rav Yosef said: What is the verse from which the meaning of morigim is derived? It is the verse that states: ''Behold, I have made you a new threshing sledge [morag] having sharp teeth; you shall thresh the mountains'' (Isaiah 41:15).

Rachi non traduit

עיזא. עז של ברזל נותנין עליו להכבידו:

עיזא דקורקסא. קורקסא נסר גדול מלא יתידות:

דדיישי דישא. שנותנין אותו על התבואה וקושרין בו שוורים ומושכין אותו ונידושת התבואה:

מאי קרא. מוריגים לצורך דישה דכתיב מורג וכתיב תדוש:

חרוץ. יפה ומצמיד:

מַתְנִי' נִתְעָרֵב קוּמְצָהּ בְּקוֹמֶץ חֲבֶירְתָּהּ בְּמִנְחַת כֹּהֲנִים בְּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ בְּמִנְחַת נְסָכִים כְּשֵׁרָה

Traduction

MISHNA: If a handful of one meal offering, which is to be burned on the altar, was intermingled with a handful of another meal offering, or with the meal offering of priests, or with the meal offering of the anointed priest, i.e., the High Priest, or with the meal offering of libations accompanying burnt offerings and peace offerings, all of which are burned in their entirety on the altar, it is fit for sacrifice, and the mixture is burned on the altar.

Rachi non traduit

מתני' במנחת כהנים כשרה. שהרי כולו כליל כמותו:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ בְּמִנְחַת נְסָכִים פְּסוּלָה שֶׁזּוֹ בְּלִילָתָהּ עָבָה וְזוֹ בְּלִילָתָהּ רַכָּה וְהֵן בּוֹלְעוֹת זוֹ מִזּוֹ

Traduction

Rabbi Yehuda says: If the handful was intermingled with the meal offering of the anointed priest, or with the meal offering of libations, the mixture is unfit because with regard to this, the handful from the standard meal offering, its mixture is thick, one log of oil mixed with a tenth of an ephah of flour, and with regard to that, the meal offering of the anointed priest and the meal offering of libations, its mixture is loose, three log of oil mixed with a tenth of an ephah of flour. And the mixtures, which are not identical, absorb from each other, increasing the amount of oil in the handful and decreasing the amount of oil in the meal offering of the anointed priest or the meal offering of libations, thereby invalidating both.

Rachi non traduit

ר' יהודה אומר אם נתערב הקומץ במנחת נסכים ומנחת כהן משיח פסולה. לפי שהקומץ דמנחת נדבת ישראל בלילתו עבה לוג לעשרון:

ומנחת כהן משיח ומנחת נסכים בלילתן רכה שלשה לוגין לעשרון דכתיב במנחת נסכים בלול ברביעית ההין שמן ויליף חביתין מינה שלשה לוגין לעשרון בפ' התכלת (לקמן מנחות נא.):

והן בולעות זו מזו. הקומץ בולע ממנחת נסכים והוה ליה ריבה שמנה ומנחת נסכים נמי פסולה דהוה ליה חיסר שמנה והאי דקתני פסולה ולא קתני פסולות משום דכולה מתניתין בלישנא דחדא מנחה איירי ורישא נמי הכי תנא נתערב קומצה בקומץ חבירתה כשרה והוה ליה למיתני כשרות:

אם יכול לקמוץ מזו בפני עצמה. שנפלה זו בצד זו ונשאר מזו כדי קומץ שלא נתערב כשרות ואם לאו פסולות דאמר בתורת כהנים מסלתה ולא מסלת חבירתה:

לא יקטיר. אפי' כל המעורבת דאין הקטרה מצוה אלא בקומץ ומקמץ נמי לא מצי קמיץ שני קומצים דדלמא בכל קומץ וקומץ יש מזה שנתערב וליכא קומץ שלם מחמת מנחה:

ואם הקטיר. כל המעורבת היא לא עלתה לבעלים דהא לא נקמצה ואין מנחת נדבה נתרת בלא קמיצה:

נתערב קומצה בשיריה. לא יקטיר את כולה משום דשירים אסורין להקטיר דכתיב לא תקטירו ממנו אשה לה' (ויקרא ב':י''א) כל שממנו לאשים הרי הוא בבל תקטירו:

Tossefoth non traduit

שזו בלילתה עבה. מנחת נדבה ולוג לעשרון כדדרשי' בפ' שתי מדות (לקמן מנחות פט.) כדכתיב במצורע עני ועשרון סלת בלול בשמן למנחה ולוג שמן דמייתא ליה למנחה ולוג שמן למתנדב מנחה לא יפחות מדבר הטעון לוג ומאי ניהו עשרון ומנחת הנסכים וכהן משיח שלשה לוגין לעשרון כדמפרש בקונט':

שזו בלילתה עבה וזו בלילתה רכה והן בולעות זו מזו. אע''ג דקתני פסולה דמשמע האחת נראה דשתיהן פסולות העבה והרכה מדקתני והן בולעות זו מזו ומיהו בבליעה חדא מיפסלי תרווייהו דכי בלע קומץ ממנחת נסכים מיפסיל קומץ דהוה ליה ריבה שמנה ומיפסלא מנחת נסכים דהוה ליה חיסר שמנה והא דקתני פסולה ולא קתני פסולות משום דכולה מתניתין בלישנא דחדא מנחה איירי ורישא נמי הכי תנן נתערב קומצה בקומץ של חבירתה כשרה והוה ליה למיתני כשרות וכששתיהן בלילתן עבה או רכה אף על פי שבולעות זו מזו לא חשיב לא ריבה שמנה ולא חיסר שמנה ולא מפסלא:

והן בולעות זו מזו. פי' בקונטרס הקומץ בולע מן מנחת נסכים והוה ליה ריבה שמנה ובגמ' גבי הא דפריך לרב חסדא דאמר בתר מבטל אזלינן ממתניתין דשתי מנחות שלא נקמצו דאם יכול לקמוץ מזו בפני עצמה ומזו בפני עצמה כשרה והא כיון דקמיץ ליה מחדא אידך הוה ליה שיריים ולא מבטל ליה שיריים לטיבלא ופי' בקונטרס שטיבלא דלא מבטל להו לשיריים דניהוו כריבה סולתה לא מצי למיפרך לרבי חנינא דנימא מהכא דבתר מבטל אזלינן דאי בתר בטל אזלינן שיריים מי הוי טיבלא דאי נמי בתר בטל אזלינן וטיבלא מבטל לשיריים לא הוי ריבה סולתה דבטילי וכמאן דליתיה דמי ולא מייתר ליה ופירוש זה סותר מה שפירש במשנה דמהאי טעמא לא יחשוב כמו ריבה שמנה ואין לפרש דמה דמיפסלן הכא לאו משום ריבה שמנה אלא משום חיסר שמנה דאדרבה לפי מה שמפרש בגמ' גבי חרב שנתערב בבלול לא מיפסלן אלא משום ריבה שמנה:

והן בולעות זו מזו. מין בשאינו מינו חשיב ליה בגמרא משום דאמרי' סלק את מינו כמי שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו שהסולת של קומץ רבה על השמן של מנחת נסכים ומבטלו ותימה דמהאי טעמא נמי ליפסול לרבי יהודה נתערב קומצה בקומץ חבירתה וזה הוא תימה לומר משום דבלילתן שוות אין זו בולעת מזו ועוד נתערב קומצה בשיריה דקתני סיפא דאם הקטיר עלתה לבעלים ופריך מינה בגמרא דליבטלו שיריים לקומץ ומשני ר' זירא נאמרה הקטרה בקומץ כו' למה לן האי שינויא הא אמרינן דבלילתן שוות ואין בולעות זו מזו ומאי אין קומץ מבטל קומץ שייך כאן ועוד תימה דבגזירה שוה דר' זירא אליבא דרבי יהודה נמי מסקי לה ומשמע דאין הקומץ מבטל חבירו אפי' קומץ דמנחת חוטא וקומץ דמנחת נדבה אף על פי שזה חרב וזה בלול ומה שכתוב בספרים בגמ' גבי חרב שנתערב עם בלול מאי לאו קומץ דמנחת חוטא דאיערב בקומץ דמנחת נדבה לא גרסינן הכי אלא כספרים דגרסי דאיערב במנחת נסכים אבל שום קומץ אין מבטל חבירו אפי' לרבי יהודה דאי משכחת חד קומץ דמבטל לא תתקיים גזירה שוה והשתא מנלן לרבי יהודה דלא יבטלו זה את זה קומץ דמנחת חוטא וקומץ דמנחת נדבה הא בלעי מהדדי ועוד תימה למאי דמסקינן מגזירה שוה דר' זירא אליבא דר' יהודה א''כ מנחת נסכים וקומץ נמי לא ליבטלו זה את זה ומיהו הא לאו פירכא היא דדוקא בקומץ ושיריים איכא גזירה שוה דהקטרה הקטרה אבל מנחת נסכים כולה כליל ואין כאן קומץ ושיריים:

גְּמָ' תְּנַן הָתָם דָּם שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם אִם יֵשׁ בּוֹ מַרְאִית דָּם כָּשֵׁר נִתְעָרֵב בְּיַיִן רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא מַיִם נִתְעָרֵב בְּדַם בְּהֵמָה אוֹ בְּדַם חַיָּה רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא מַיִם רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין דָּם מְבַטֵּל דָּם

Traduction

GEMARA: We learned in a mishna there (Zevaḥim 77b): In the case of blood of an offering fit for sacrifice that was mixed with water, if the mixture has the appearance of blood, it is fit for presenting on the altar, even though the majority of the mixture is water. If the blood was mixed with red wine, one views the wine as though it were water. If that amount of water would leave the mixture with the appearance of blood, it is fit for presentation. Likewise, if the blood was mixed with the blood of a non-sacred domesticated animal or the blood of a non-sacred undomesticated animal, one considers the blood as though it were water. Rabbi Yehuda says: Blood does not nullify blood. Therefore, the priest presents the blood of the mixture on the altar regardless of the ratio of sacred to non-sacred blood.

Rachi non traduit

גמ' דם. דקדשים:

כשר. לזריקה:

נתערב ביין. שהוא אדום:

רואין אותו כאילו הוא מים. ואם היה מים והיה מראית הדם ניכר ביניהם כשר:

בדם הבהמה. של חולין:

רואין אותו. את של חולין:

אין דם מבטל דם. וכשר:

Tossefoth non traduit

אם יש בו מראית דם כשר. לא באדמומית מעט מתכשר אלא מראית דם גמור קאמר למעוטי היכא דדיהה מראיתו דהא דדם הפר מרובה על דמו של שעיר משמע דאי לאו מטעם עולין או משום מין במינו היה בטל אע''פ שאם היה דמו של פר מים היה בו מראית דם שעיר קצת:

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר הַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁדָּמוֹ שֶׁל פַּר מְרוּבֶּה מִדָּמוֹ שֶׁל שָׂעִיר רַבָּנַן סָבְרִי

Traduction

Rabbi Yoḥanan says: And both the first tanna and Rabbi Yehuda derived their opinions from one verse. With regard to the sacrificial rites performed by the High Priest on Yom Kippur, the Torah teaches that after sprinkling of the blood of the bull and of the goat separately between the staves of the Ark and on the Curtain, the blood of the two animals is mixed together and presented on the golden altar inside the Sanctuary. The verse states: ''And he shall take of the blood of the bull and of the blood of the goat and put it on the corners of the altar'' (Leviticus 16:18). It is a known matter that the blood of the bull is more than the blood of a goat. Why then is the blood of the goat not nullified? Rabbi Yoḥanan explains: The Rabbis, i.e, the first tanna, hold:

Rachi non traduit

הדבר ידוע כו'. אפילו הכי קרי ליה אכתי נמי דם שעיר ואף על פי שנתערב בו דם הפר כדאמרינן במסכת יומא (דף נג:) עירה דם הפר לתוך דם השעיר:

Tossefoth non traduit

הדבר ידוע שדמו של פר מרובה על דמו של שעיר. פי' והיה לו לדמו של שעיר להיות בטל תימה דאיפכא הוה ליה למידק דאמרינן ביומא (דף נג:) שעירב דם הפר בדם השעיר וההיא דדם שנתערב במים אמרי' בפ' התערובות (זבחים עח:) ובפרק כיסוי הדם (חולין פז:) לא שנו אלא שנפלו מים לתוך דם אבל דם לתוך מים ראשון ראשון בטל והילכך האי דם הפר היה לו להבטל ראשון ראשון בדם השעיר ואפי' מאן דלית ליה ראשון ראשון בטל בפ' בתרא דמסכת ע''ז (דף עג.) הכא מודה משום דהוה ליה נראה ונדחה וי''ל דלא אמרינן ראשון ראשון בטל כשמערה בשפע הרבה ביחד כמו שמחלק בפרק בתרא דמסכת ע''ז (שם) בין חבית דנפיש עמודיה לצרצור קטן דלא נפיש עמודיה ואפילו מאן דאית ליה ראשון ראשון בטל בחבית ביותר מפי חבית היה מודה דלא בטל:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source