Le texte Le vocabulaire Les révisions
Mena'hoth
Daf 18a
וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר בְּהָנָךְ פְּלִיגִי לְהַנִּיחַ דִּבְרֵי הַכֹּל פָּסוּל מַאי טַעְמָא גְּזֵירָה מִקְצָת דָּמוֹ אַטּוּ כָּל דָּמוֹ וְכָל דָּמוֹ פְּסוּלָא דְאוֹרָיְיתָא
Traduction
And Rabbi Yehuda holds that the Rabbis and Rabbi Eliezer disagree only in those cases, where one’s intention is to drink the blood or burn the meat of the offering. In those cases, the Rabbis deem the offering fit, since the improper intention involves making use of the item in an unusual manner. But if one’s intention is to leave of its blood until the next day, everyone agrees that the offering is unfit. What is the reason for this? It is a rabbinic decree disqualifying the offering when some of its blood is left over until the next day due to the concern that a priest may intend to leave over all of its blood, and if one’s intention is to leave all of its blood until the next day, the offering is rendered unfit by Torah law.
Rachi non traduit
ור' יהודה סבר. בשתיה הוא דפליגי רבנן משום דחישב במידי דלאו אורחיה אבל בלהניח דברי הכל פסולה:
גזירה. דמחשב להניח מקצת דמו אטו כל דמו וכל דמו פסולא דאורייתא הוא כדמפרש במסכת זבחים בפ' כל הפסולין (זבחים דף לו.) תרי קראי כתיבי בנותר כו':
Tossefoth non traduit
גזירה מקצת דמו כו'. תימה בלשתות מדמו נמי נגזר אטו כל דמו וי''ל לשתות כל דמו נמי לא משתמע שלא יעשה זריקה כלל אלא אחר זריקתה ישתה וא''ת לאכול אמאי מודים ליגזור אטו כל אימורים דהוי פסולא דאורייתא וי''ל דההיא נמי אפשר באכילה לאחר שהעלן ומשלה בהן האור שאינם אלא צלויין בעלמא ולא דמי להניח דמשמע שלא יעשה זריקה כלל ועוד באימורים לא מיפסיל זיבחא אם לא הוקטרו ומיהו בעל מנת להניח אימורין למחר או להוציאם לחוץ היה פוסל ר' יהודה כדתנן בזבחים בפרק כל הפסולין (זבחים דף לה:) ושמא טעמא משום דגזר להניח כל האימורים אטו להניח כל דמו:
דְּתַנְיָא אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוּדָה אִי אַתֶּם מוֹדִים לִי שֶׁאִם הִנִּיחוֹ לְמָחָר שֶׁפָּסוּל חִישֵּׁב לְהַנִּיחוֹ לְמָחָר נָמֵי פָּסוּל
Traduction
As it is taught in a baraita: Rabbi Yehuda said to the Rabbis: Do you not concede to me that if he left the blood until the next day without presenting it, that the offering is unfit? Therefore, if he intended to leave the blood until the next day, it is also unfit.
וַאֲתָא רַבִּי אֶלְעָזָר לְמֵימֵר אַף בְּזוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין
Traduction
And Rabbi Elazar comes to say that even in this case Rabbi Eliezer deems the offering unfit and the Rabbis deem it fit, as there is no distinction between a case where one intended to drink of the blood on the next day and where one intended to merely leave the blood until the next day.
וְסָבַר רַבִּי יְהוּדָה לְהַנִּיחַ מִדָּמוֹ לְמָחָר דִּבְרֵי הַכֹּל פָּסוּל וְהָתַנְיָא אָמַר רַבִּי כְּשֶׁהָלַכְתִּי לְמַצּוֹת מִדּוֹתַי אֵצֶל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ וְאָמְרִי לַהּ לְמַצּוֹת מִדּוֹתָיו שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ מָצָאתִי יוֹסֵף הַבַּבְלִי יוֹשֵׁב לְפָנָיו וְהָיָה חָבִיב לוֹ בְּיוֹתֵר עַד לְאַחַת אָמַר לוֹ רַבִּי הַשּׁוֹחֵט אֶת הַזֶּבַח לְהַנִּיחַ מִדָּמוֹ לְמָחָר מַהוּ
Traduction
The Gemara asks: And does Rabbi Yehuda in fact hold that if one’s intention is to leave some of the blood until the next day, everyone agrees that the offering is unfit? But isn’t it taught in a baraita: Rabbi Yehuda HaNasi said: When I went to Rabbi Elazar ben Shammua to clarify my knowledge, and some say that Rabbi Yehuda HaNasi said: When I went to clarify the knowledge of, i.e., study under, Rabbi Elazar ben Shammua, I found Yosef the Babylonian sitting before Rabbi Elazar ben Shammua. And every ruling that Rabbi Elazar ben Shammua taught was especially dear to him, until they began discussing one halakha, when Yosef the Babylonian said to him: My teacher, with regard to one who slaughters the offering with the intention to leave some of its blood for the next day, what is the halakha?
Rachi non traduit
למצות מדותי. לידע מיצוי תלמודיי ולשאל ספיקותיי:
למצות מדותיו. ללמד ולמצות מה שר' אלעזר חכם ממני:
והיה חביב. יוסף לרבי אלעזר וספרו בהלכות עד שהגיעו להלכה אחת של זבחים לשון אחר והיה חביב ליוסף כל מה שרבי אלעזר מלמדו עד שהגיעו להלכה אחת:
Tossefoth non traduit
עד אחת. במגילת סתרים דרבינו נסים גריס עד לאחת פירוש עד מאד כדמתרגמינן מאד לחדא וי''מ עד אחת עד הנפש שנקראת יחידה והשתא משמע הכא שרבי למד הרבה מרבי אלעזר בן שמוע וקשה דבסוף הערל (יבמות ד' פד.) אמר רבי כשהלכתי ללמוד תורה אצל רבי אלעזר בן שמוע חברו עלי תלמידיו כתרנגולין של בית בוקיא ולא הניחו לי ללמוד אלא דבר אחד במשנתינו ושמא מעשה זה היה אח''כ תדע דהתם קאמר ללמוד תורה והכא קאמר למצות מדותיו:
אָמַר לוֹ כָּשֵׁר עַרְבִית אָמַר לוֹ כָּשֵׁר שַׁחֲרִית אָמַר לוֹ כָּשֵׁר צָהֳרַיִם אָמַר לוֹ כָּשֵׁר מִנְחָה אָמַר לוֹ כָּשֵׁר אֶלָּא שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל צָהֲבוּ פָּנָיו שֶׁל יוֹסֵף הַבַּבְלִי
Traduction
Rabbi Elazar ben Shammua said to him: The offering is fit. Yosef the Babylonian repeated this question that evening, and Rabbi Elazar ben Shammua said to him that the offering is fit. He asked again the following morning, and Rabbi Elazar ben Shammua said to him that the offering is fit. Once again, he asked this question at noon, and Rabbi Elazar ben Shammua said to him that the offering is fit. When he asked the question a further time that late afternoon, Rabbi Elazar ben Shammua said to him: I hold that the offering is fit, but Rabbi Eliezer deems it unfit. Yosef the Babylonian’s face lit up [tzahavu panav] with joy.
Rachi non traduit
צהבו פניו. מחמת שמחה:
אָמַר לוֹ יוֹסֵף כִּמְדוּמֶּה אֲנִי שֶׁלֹּא כִּיוַּונְנוּ שְׁמוּעָתֵינוּ עַד עָתָּה אָמַר לוֹ רַבִּי הֵן אֶלָּא שֶׁרַבִּי יְהוּדָה פָּסוּל שָׁנָה לִי וְחָזַרְתִּי עַל כָּל תַּלְמִידָיו וּבִקַּשְׁתִּי לִי חָבֵר וְלֹא מָצָאתִי עַכְשָׁיו שֶׁשָּׁנִיתָ לִי פָּסוּל הֶחְזַרְתָּ לִי אֲבֵידָתִי
Traduction
Rabbi Elazar ben Shammua said to him: Yosef, it seems to me that our, i.e., my, halakhot were not accurate until now, when I said that the offering is fit. Yosef the Babylonian said to him: My teacher, yes, I agree that the offering is fit, as you said. But my reluctance to accept your statement was due to the fact that Rabbi Yehuda taught me that the offering is unfit, and I went around to all of Rabbi Yehuda’s disciples, seeking another disciple who had also heard this from him, but I could not find one, and thought that I must have been mistaken. Now that you have taught me that Rabbi Eliezer deems it unfit, you have returned to me that which I had lost.
Rachi non traduit
שלא כיווננו שמועתינו. כלומר דלא סליק לך אליבא דהילכתא כל דאמרי לך עד השתא:
רבי הן. כוונת וכוונת אלא משום הכי צהבו פני השתא שר' יהודה פסול שנה לי:
ולא מצאתי. והייתי מתיירא שמא שכחתי:
זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אָמַר אַשְׁרֵיכֶם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁדִּבְרֵי תוֹרָה חֲבִיבִין עֲלֵיכֶם בְּיוֹתֵר קָרָא עָלָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי וְגוֹ' הָא מִפְּנֵי שֶׁרַבִּי יְהוּדָה בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי אִלְעַאי וְרַבִּי אִלְעַאי תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְפִיכָךְ שָׁנָה לְךָ מִשְׁנַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר
Traduction
The baraita continues: Upon hearing this, Rabbi Elazar ben Shammua’s eyes streamed with tears, and he said: Happy are you, Torah scholars, for whom matters of Torah are exceedingly dear. Rabbi Elazar ben Shammua recited this verse about Yosef the Babylonian: ''O how I love Your Torah; it is my meditation all the day'' (Psalms 119:97). He continued: Because Rabbi Yehuda is the son of Rabbi Elai, and Rabbi Elai is the student of Rabbi Eliezer, therefore Rabbi Yehuda taught you the mishna of Rabbi Eliezer that the offering is unfit.
Rachi non traduit
הא מפני. הא משמע לשון טעם כלומר הרי מפני שרבי יהודה בנו של רבי אילעאי ורבי אילעאי תלמידו של רבי אליעזר כדאמרי' במסכת סוכה בפרק הישן (סוכה דף כז:) מעשה ברבי אילעאי שהלך להקביל פני ר' אליעזר כו':
שנה לך משנת רבי אליעזר. ולא שהלכה כן אלא חביבה היתה עליו ושנאה לך:
וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ דִּבְרֵי הַכֹּל פָּסוּל אַתְנְיֵיהּ מַאי הֶחְזַרְתָּ לִי אֲבֵידָתִי אִיהוּ פְּלוּגְתָּא קָאָמַר לֵיהּ
Traduction
The Gemara explains its objection: And if it enters your mind that Rabbi Yehuda taught Yosef the Babylonian that all agree that the offering is unfit, what did Yosef the Babylonian mean when he said to Rabbi Elazar ben Shammua: You have returned to me that which I had lost? Rabbi Elazar ben Shammua had said to him only that whether the offering is rendered unfit is subject to a dispute, and Yosef the Babylonian would have been taught that all agree that it is unfit.
Rachi non traduit
ואי סלקא דעתך רבי יהודה דברי הכל פסולה אתנייה. לרבי יוסף הבבלי מאי החזרת לי אבידה הא לא אמר ר' אלעזר בן שמוע כר' יהודה וקשיא למאן דאמר לעיל ר' יהודה סבר להניח דברי הכל פסול:
אֶלָּא מַאי כָּשֵׁר וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (פָּסוּל) פּוֹסֵל אַתְנְיֵיהּ אִי הָכִי מַאי הָא מִפְּנֵי פְּלוּגְתָּא אֲנַן נָמֵי פְּלוּגְתָּא קָא מַתְנִינַן
Traduction
Rather, what is it that Rabbi Yehuda taught Yosef the Babylonian? Did he teach him that the Rabbis deem the offering fit and Rabbi Eliezer deems it unfit? If that is so, what did Rabbi Elazar ben Shammua mean when he said that it was only because Rabbi Yehuda was the son of Rabbi Elai, who was the student of Rabbi Eliezer, that Rabbi Yehuda taught this dispute? According to Rabbi Elazar ben Shammua, we too teach this dispute. The fact that Rabbi Yehuda taught both opinions in a dispute does not require justification.
Rachi non traduit
אלא מאי. אתנייה ר' יהודה כשר לרבנן ור' אליעזר פוסל א''כ מאי הא מפני דמשמע מפני שחביבה עליו שנאה ולא שהלכה כן היא הא אנן נמי דברי ר''א בן שמוע פלוגתא מתנינן לר' יהודה (בזבחים דף לו.):
אֶלָּא לְעוֹלָם דִּבְרֵי הַכֹּל פָּסוּל אַתְנְיֵיהּ וּמַאי הֶחְזַרְתָּ לִי אֲבֵידָתִי דְּ[אַ]הְדַּר לֵיהּ מִיהָא שׁוּם פַּסְלוּת בָּעוֹלָם
Traduction
Rather, it must be that actually, Rabbi Yehuda taught Yosef the Babylonian that all agree that the offering is unfit; and what did Yosef the Babylonian mean when he said: You have returned to me that which I had lost? He meant that Rabbi Elazar ben Shammua had in any event returned to him that there is some opinion in the world concerning the unfitness of the offering if one’s intention was to leave over the blood until the next day. His answer reassured Yosef the Babylonian that there is in fact such an opinion.
Tossefoth non traduit
אלא לעולם דברי הכל פסול אתנייה. לפי מסקנא זו לא נוכל להוכיח לשום תנא פיגול כר' אליעזר ותימה דבפ''ב דזבחים (דף כז:) תנן השוחט את הזבח לאכול כזית מעור שתחת האליה למחר פיגול וחייבין עליו כרת וקאמרינן בגמרא סברוה דעור האליה כאליה דמי דקא מחשב מאכילת מזבח לאדם אמר שמואל הא מני רבי אליעזר היא דאמר מחשבין מאכילת אדם כו' וכמו כן קשיא מרבי יוחנן דלעיל דמפרש טעמא דרבי אליעזר מקרא ושמא לית להו מסקנא דהכא ועוד יש לתרץ דקסבר שמואל דלכולהו תנאי הוי פיגול והשלשה מחלוקות בלהניח אבל בהנך הוי פיגול בין לתנא קמא בין לרבי אליעזר אבל לרבי יוחנן לא נוכל לומר כן דהא בחדא מילתא קאמר ר''י דמודה רבי אליעזר שאין ענוש כרת ואין שני דבריו של רבי יוחנן יכולים להתקיים שצריך למצוא שני תנאים אליבא דרבי אליעזר דחד פסל וחד מפגל ולמאי דאסיקנא דברי הכל פסול אתנייה לא משכח להו:
מַתְנִי' לֹא יָצַק לֹא בָּלַל וְלֹא פָּתַת וְלֹא מֶלַח וְלֹא הֵנִיף לֹא הִגִּישׁ אוֹ שֶׁפְּתָתָן פִּתִּים מְרוּבּוֹת וְלֹא מְשָׁחָן כְּשֵׁירָה
Traduction
MISHNA: If one did not pour the oil onto the meal offering, or did not mix the oil into the meal offering, or did not break the loaves into pieces, or did not add salt, or did not wave the omer meal offering or the meal offering of a sota, or did not bring the meal offering to the altar, or if it happened that the priest broke the meal offerings that require breaking into greater pieces than appropriate, or did not smear oil on the wafers requiring this (see Leviticus 2:4), in all these cases the meal offering is fit.
Rachi non traduit
מתני' לא יצק. היינו יציקה אחרונה דבתחילה נותן שמן בכלי ואח''כ סולת ובולל וחוזר ויוצק שמן והכי מפרש בפ' אלו מנחות נקמצות (מנחות דף עד:):
(לא יצק) לא בלל כשר. וכגון שנתן כל הלוג במתן הראשון שהוא קודם לעשייתה דאי חיסר שמנה אמרו בפ' קמא (לעיל מנחות דף יא.) פסולה:
לא פתת. שנאמר פתות אותה פתים ואע''ג דבמנחת מחבת הוא דכתיב ה''ה לכל המנחות הנאפות תחילה כגון מחבת ומרחשת ומאפה שכולן באות עשר עשר ומצוה לפותתן כולן ואח''כ קומץ וזה אם לא פתת אלא כדי קמיצה כשר כדאמרינן באלו מנחות (לקמן מנחות דף עה:):
לא הניף. במנחת (חוטא) וקנאות דטעונות תנופה בפרק כל המנחות (מנחות דף סא.):
לא הגיש. בקרן דרומית מערבית כדמפרש בשמעתא:
פתתה. לאחר אפייתן פותתן וקומץ כדמפרש באלו מנחות (שם דף עה.) ופתתן מרובות גדולות יותר מדינן המפורש באלו מנחות נקמצות (שם דף עה:) מנחת ישראל כופל אחד לשנים ושנים לד':
ולא משחן. אותן הטעונות משיחה כדכתיב ורקיקי מצות משוחים בשמן (ויקרא ז':י''ב):
Tossefoth non traduit
מלח ולא הניף ולא הגיש. לא דקדק בסדר דתנופה קודמת למליחה כדתניא סוטה (דף יט.) והניף והגיש קמץ ומלח והקטיר ועוד אמרינן בגמרא לקמן (מנחות דף כ.) דאין לומר לא מלח כהן אלא זר וכי תעלה על דעתך שזר קרב אצל מזבח והיינו משום שהיתה המליחה אחר תנופה והגשה:
גְּמָ' מַאי לֹא יָצַק אִילֵּימָא לֹא יָצַק כְּלָל עִיכּוּבָא כְּתַב בָּהּ אֶלָּא לֹא יָצַק כֹּהֵן אֶלָּא זָר אִי הָכִי לֹא בָּלַל נָמֵי לֹא בָּלַל כֹּהֵן אֶלָּא זָר הָא לֹא בָּלַל כְּלָל פְּסוּלָה
Traduction
GEMARA: The Gemara asks: What does the mishna mean when it states that if one did not pour the oil onto the meal offering, the meal offering is fit? If we say that it means that he did not pour oil at all, that is difficult: Doesn’t the verse write with regard to the pouring of the oil that doing so is indispensable? Rather, the mishna must be referring to a case where a priest did not pour the oil onto the meal offering, but a non-priest did pour it. The Gemara notes: If so, that the first clause of the mishna is understood in this manner, then the next halakha in the mishna: If one did not mix the oil into the meal offering, should also be understood as referring to a case where a priest did not mix the oil into the meal offering, but a non-priest did mix it, so it is fit. This would indicate that if one did not mix the oil into the meal offering at all, the meal offering is unfit.
Rachi non traduit
גמ' עכובא כתיב בה. דהא נאמר יציקה במנחת הסולת ונשנית במנחת מחבת ואמרינן לקמן (מנחות דף יט:) כל מקום שהחזיר ושנה הכתוב בתורת מנחה אינו אלא לעכב אי נמי דכתיב (ויקרא ב) ויצקת עליה שמן מנחה היא היא מנחה ולא שלא יצק מנחה דכל היא עיכובא ואף על גב דדרשינן ליה באלו מנחות (לקמן מנחות דף עה.) למעוטי מנחת מאפה מיציקה שמעינן נמי עיכובא מיניה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source