Le texte Le vocabulaire Les révisions
Mena'hoth
Daf 12b
אוֹ כְּזַיִת אַשִּׁירַיִם בִּקְמִיצָה נָמֵי לֶאֱכוֹל שִׁירַיִם לָא תָּנֵי אוֹ כְּזַיִת וְקָתָנֵי סֵיפָא פִּיגּוּל וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת אַלְמָא מַהְנְיָא לְהוּ הַקְטָרָה
Traduction
Or an olive-bulk, in the case of one’s intent with regard to the consumption of the remainder, because the remainder is already the size of an olive-bulk. Therefore, in the case of the removal of the handful as well, i.e., when he teaches: One who removes a handful to partake of its remainder, Rabbi Ḥiyya did not teach: Or to consume an olive-bulk of its remainder, despite the fact that he could have done so in that clause. Rava concludes his proof: And yet the latter clause teaches that if one burned the handful with the intent to consume the remainder after its designated time, the offering is piggul and one is liable to receive karet on account of it. Evidently, burning is effective in rendering a lacking remainder as piggul.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לָא הָא מַנִּי רַבִּי אֶלְעָזָר הִיא דִּתְנַן הַקּוֹמֶץ וְהַלְּבוֹנָה וְהַקְּטֹרֶת וּמִנְחַת כֹּהֲנִים וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ וּמִנְחַת נְסָכִים שֶׁהִקְרִיב מֵאַחַת מֵהֶן כְּזַיִת בַּחוּץ חַיָּיב וְרַבִּי אֶלְעָזָר פּוֹטֵר עַד שֶׁיַּקְרִיב אֶת כּוּלּוֹ
Traduction
Abaye said to Rava: No, one cannot prove from here that the mishna is discussing the case of a remainder that became lacking. The reason for this is: In accordance with whose opinion is this mishna of Rabbi Ḥiyya? It is in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, as we learned in a mishna (Zevaḥim 109b): With regard to the handful of flour, and the frankincense, and the incense, and the meal offering of priests (see Leviticus 6:16), and the meal offering of the anointed priest (see Leviticus 6:12–15), and the meal offering that accompanies the libations brought with animal offerings (see Numbers 15:1–16), where one sacrificed an olive-bulk from one of them outside the Temple courtyard, he is liable for sacrificing outside the courtyard. And Rabbi Elazar exempts one from liability until he sacrifices them in their entirety rather than just an olive-bulk from them.
Rachi non traduit
א''ל אביי. לרבא לעולם מדרבי חייא לא משמע דמתני' מיירי בחסרון דה''ט דלא תני רבי חייא או כזית בברייתא דידיה דרבי חייא ר''א היא דלא חשיב הקטרה עד שיקטיר כולו:
דתנן הקומץ. דמנחת ישראל:
והלבונה. של מנחה:
והקטרת. שבכל יום:
(ומנחת כהנים. מנחה שהתנדב כהן דאינה נקמצת אלא כליל דכתיב וכל מנחת כהן כליל תהיה) (ויקרא ו':ט''ז):
ומנחת כהן משיח. חביתי כ''ג נמי כתיב בה (ויקרא ו':ט''ז) כליל תקטר:
ומנחת נסכים. נמי כליל היא:
עד שיקטיר [את] כולו. אלמא לא חשיב הקטרה בכזית הלכך לא תני ר' חייא או כזית במתני' אפי' בשירים כיון דבקמיצה לא מיתני ליה או כזית כלומר בהקטרת קמיצה לא מצי למיתני מתני' הקומץ ע''מ להקטיר כזית מקומצה למחר דהא לא מפגל בהכי דלא חשיב כהקטרה גמורה הילכך לאו מחשבה היא ואי קשיא תנא דידן אמאי תנא להקטיר מקומצה למחר הא לר''א לא הויא הקטרה עד שיקטיר גם הלבונה ואשתכח דלית בהקטרה מחשבה שלמה:
כֵּיוָן דִּבְהַקְטָרַת קְמִיצָה לָא מִתְּנֵי לֵיהּ אוֹ כְּזַיִת מִקּוּמְצָהּ בַּחוּץ בְּשִׁירַיִם נָמֵי לָא מִתְּנֵי לֵיהּ אוֹ כְּזַיִת
Traduction
Abaye concludes: Since with regard to the burning of the handful he could not teach: Or burn an olive-bulk of its handful outside the Temple, as according to Rabbi Elazar one is not liable for burning anything less than the full handful and therefore intent to burn only an olive-bulk does not render the offering piggul, with regard to the remainder as well, he did not teach: Or an olive-bulk.
אִי רַבִּי אֶלְעָזָר הַאי לְהַקְטִיר קוּמְצָהּ לְהַקְטִיר קוּמְצָהּ וּלְבוֹנָתָהּ מִיבְּעֵי לֵיהּ דִּתְנַן הַקּוֹמֶץ וְהַלְּבוֹנָה שֶׁהִקְרִיב אֶת אֶחָד מֵהֶן בַּחוּץ חַיָּיב וְרַבִּי אֶלְעָזָר פּוֹטֵר עַד שֶׁיַּקְרִיב אֶת שְׁנֵיהֶם
Traduction
The Gemara asks: If the mishna of Rabbi Ḥiyya is really in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, then this statement: To burn its handful outside the Temple courtyard, should have been phrased: To burn its handful and its frankincense outside the Temple courtyard, as we learned in a mishna (Zevaḥim 110a): With regard to the handful and the frankincense, in a case where one sacrificed only one of them outside the Temple courtyard, he is liable. Rabbi Eliezer exempts from liability one who burns only one of them until he sacrifices both of them together.
לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְקוֹמֶץ דְּמִנְחַת חוֹטֵא
Traduction
The Gemara responds: The mishna of Rabbi Ḥiyya is necessary only for the handful of the meal offering of a sinner, which has no frankincense. Since only the burning of the handful permits the remainder of the sinner’s meal offering for consumption, one’s intent to burn it the next day renders the offering piggul. With regard to this meal offering, one is not liable for burning anything less than the full handful, according to Rabbi Elazar, and therefore it does not teach: Or an olive-bulk.
Rachi non traduit
ומשני מתני' בהקטרת קומץ לחודיה במנחת חוטא קמיירי. דאין בה לבונה וע''מ להקטיר לבונתה דתני במתני' דהוי פיגול מוקים לה בלחם הפנים דאין בה אלא הקטרת לבונה:
וְאִיכְּפֵל תַּנָּא לְאַשְׁמוֹעִינַן קוֹמֶץ דְּמִנְחַת חוֹטֵא אִין וְכֵן כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר קוֹמֶץ דְּמִנְחַת חוֹטֵא הוּא וְרַבִּי אֶלְעָזָר הִיא
Traduction
The Gemara asks: And did the tanna go to all that trouble [ve’ikhpal] just to teach us a halakha that is applicable only in the case of the handful of the meal offering of a sinner? The Gemara responds: Yes, he did. And similarly, when Rav Dimi came to Babylonia from Eretz Yisrael, he said that Rabbi Elazar ben Pedat said: When the mishna discusses an instance where one has intent to sacrifice the handful of a meal offering outside, it is referring to the handful of the meal offering of a sinner, and it is in accordance with the opinion of Rabbi Elazar.
Rachi non traduit
איכפל. טרח:
הֲדַר אָמַר רָבָא לָאו מִילְּתָא הִיא דַּאֲמַרִי דְּתַנְיָא קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא שֶׁאִם נִפְרְסָה אַחַת מֵהֶן חַלּוֹתֶיהָ כּוּלָּן פְּסוּלוֹת
Traduction
Rava then said: That which I said, that the burning of the handful with the intent to consume the remainder the next day is effective in rendering even a remainder that became lacking in measure as piggul and to remove it from being subject to misuse of consecrated property is nothing, as it is taught in a baraita: The verse states with regard to the shewbread: ''It is most holy'' (Leviticus 24:9). The restrictive term ''it'' teaches that the shewbread must remain whole, so that if one of the loaves of the shewbread broke and consequently became lacking in measure, then all of its loaves are disqualified, and the burning of the bowls of frankincense do not render them permitted for consumption.
Rachi non traduit
לאו מילתא היא דאמרי. דודאי לא מהניא להו הקטרה לשירים שחסרו:
הוא. בלחם הפנים כתיב (שם כד) כי קדש קדשים הוא לו:
פסולות. וישרפו:
Tossefoth non traduit
הוא שאם נפרסה אחת כו'. פי' בקונטרס בלחם הפנים דכתיב כי קדש קדשים הוא לו ונראה דע''כ כשנפרסה משפירקה איירי או משראויה לפרק דאי עד שלא פירקה מאי קשיא ליה לרבא מהכא הא כי אמר רבא דמהניא ביה הקטרה הני מילי בשחסרו בין קמיצה להקטרה והכא ה''ל כמנחה שחסרה קודם קמיצה דפסולה היא ואין מקטיר עליה את הקומץ כדאמר לעיל (מנחות דף ח.) עד שלא פירקה נפרס לחמה הלחם פסול ואין מקטיר עליו את הבזיכין ועוד דדייק מינה הא יצאת או נטמאת והיינו לאחר שפירקה ודומיא דהכי מיירי נפרסה אחת מחלותיה לאחר שפירקה דמקטיר עליו את הבזיכין כדאמרינן לעיל ותימה היכי דייק מהכא דלא מהניא הקטרה למיקבעיה בפיגול ולאפוקי מידי מעילה ודוחק לומר דמדקתני לשון פסולות דייק דהוה ליה למימר אין נאכלות ועוד אם כן לידוק נמי מההיא דלעיל דקתני הלחם פסול ומקטיר עליו את הבזיכין ושמא הכא איכא לדחויי דהא מני רבי אליעזר היא דאמר אין זריקה מועלת ליוצא אבל מהך דייק ואפילו לרבי עקיבא ואם תאמר למה לי למידק רבי עקיבא היא משום דמשמע הא יצאת הנך דאיכא גוואי כשרה הוה ליה למידק הא יצאת אין שום פסול עליהם ומהניא להו הקטרה לפיגול ומעילה אלמא רבי עקיבא היא וכי האי גוונא הוי מצי למידק מההיא דלעיל דרבי עקיבא היא ושמא לא משמע ליה למידק הא יצאת מלשון פסולות כמו אהא דקתני כולן כו' ועוד נראה לפרש דדייק הכל מדדרש ליה קרא מדכתיב הוא שמע מינה לא מהניא להו הקטרה כלל אי נמי דייק מדאחמיר כולי האי דכי נפרסה האחת כולן פסולות שמע מינה דלא מהניא ליה הקטרה לפיגול ומעילה:
שאם נפרסה אחת מחלותיה כולן פסולות. למאי דמסיק דאתיא כרבי אליעזר אבל לרבי עקיבא האחרות כולן כשרות יש לתמוה דמאן דיליף מילתא ממילתא י' חלות שבמנחה של מחבת או של מרחשת כשחסרה אחת אמאי כולן פסולות כדדרשינן לעיל (מנחות דף ט:) פרט למנחה שחסרה נילף מהכא דכשרות ושמא התם חשיבי כולהו טפי כחלה אחת:
הָא יָצָאת הָנֵי דְּאִיכָּא גַּוַּואי כְּשֵׁרוֹת מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר זְרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵא רַבִּי עֲקִיבָא הִיא וְקָאָמַר נִפְרְסָה לָא
Traduction
Rava continues: It can be inferred from the baraita that if the loaves remained whole but one of them left the Temple, those that are inside the Temple are still fit. And whom have you heard who says: The sprinkling of the blood is effective in rendering piggul an item that left the Temple? It is Rabbi Akiva. And yet he says in this baraita that if one of the loaves broke, the burning of the frankincense is not effective for them. Similarly, with regard to the remainder of a meal offering that became lacking in measure, even Rabbi Akiva agrees that the burning of the handful is ineffective in rendering it piggul.
Rachi non traduit
הנך דגואי כשרות. אף על גב דלא הויא הקטרת בזיכין כשרה עד שתהא כל המנחה שלמה י''ב חלות של לחם הפנים אלמא הך חלה דיציאה מהניא להו למיהוי י''ב חלות ולאכשורי לבזיכין ולאישתרויי הנך באכילה אלמא זריקה כגון הקטרת בזיכין שהוא במקום דם זבחים מועלת ליוצא מדחשיב ליה בכלל י''ב חלות אלמא מהניא הקטרה לאחשובי בהדי הנך אף ע''ג דאסורה באכילה:
וקאמר נפרסה כולן פסולות. אלמא אפי' לר' עקיבא דאמר מהניא הקטרה ליוצא מידי חסרון לא מהניא הקטרה:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי מִי קָתָנֵי הָא יָצָאת דִּלְמָא הָא נִטְמֵאת הָנָךְ כְּשֵׁרוֹת
Traduction
Abaye said to Rava: How can you cite a proof from this baraita? Is it taught in this baraita: But if a loaf of shewbread left, those loaves that remain inside are fit? Perhaps all of the loaves are disqualified if even one of them left, and one should infer a different halakha from the baraita, that if one of the loaves became ritually impure, these that remain pure are fit.
Rachi non traduit
מי קתני יצאת. כשרה דתימא ר''ע היא:
דלמא. הכי דוק מיניה הא נטמאה אחת חברותיה כשרות דהא טומאה הציץ מרצה:
מַאי טַעְמָא דִּמְרַצֵּה צִיץ אֲבָל יָצָאת לָא וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא דְּאָמַר אֵין זְרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵא
Traduction
Abaye explains: What is the reason for such a distinction? The reason is that the frontplate of the High Priest effects acceptance for ritually impure offerings. But in a case where a loaf of shewbread left, the frontplate does not effect acceptance, and therefore all of the loaves are disqualified, as in a case where one loaf breaks. And if so, the baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, who says that sprinkling is not effective with regard to an item that left the Temple courtyard.
Rachi non traduit
אבל יצאת. דאין ציץ מרצה על היוצא לא מיתכשרי אינך דגואי משום דליכא הקטרה על י''ב חלות דהא חסרו להו:
ורבי אליעזר היא דאמר. לעיל אין זריקה מועלת ביוצא:
וּבְדִין הוּא דְּאִיבְּעִי לֵיהּ לְמִיתְנֵי נָמֵי יָצָאת וְהַאי דְּקָתָנֵי נִפְרְסָה הָא קָא מַשְׁמַע לַן דַּאֲפִילּוּ נִפְרְסָה דְּאִיתֵיהּ בִּפְנִים לָא מַהְנְיָא לֵיהּ הַקְטָרָה אֲבָל לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר זְרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵא אֲפִילּוּ חֶסְרוֹן נָמֵי מַהְנְיָא לֵיהּ הַקְטָרָה
Traduction
Abaye continues: And by right the baraita should have also taught that if one of the loaves of shewbread left, all the loaves are disqualified. And as for the fact that it teaches the halakha specifically with regard to a loaf that broke, this is what the baraita teaches us: That even if the loaf broke, in which case the loaf is still inside the Temple, burning is not effective with regard to it. But according to Rabbi Akiva, who says that sprinkling is effective with regard to an item that left the Temple, even in the case of a lacking measure, burning is effective with regard to it.
Rachi non traduit
ובדין. דאיבעי להו למיתני נמי שאם יצאת אחת מהן כולן פסולות:
מַתְנִי' לֶאֱכוֹל כַּחֲצִי זַיִת וּלְהַקְטִיר כַּחֲצִי זַיִת כָּשֵׁר שֶׁאֵין אֲכִילָה וְהַקְטָרָה מִצְטָרְפִין
Traduction
MISHNA: If one’s intent was to partake of half an olive-bulk of the remainder and to burn half an olive-bulk of it not at the appropriate time or not in the appropriate area, the offering is fit, because eating and burning do not join together.
Rachi non traduit
מתני' לאכול כחצי זית ולהקטיר חצי זית. למחר כשר:
גְּמָ' טַעְמָא דְּלֶאֱכוֹל וּלְהַקְטִיר הָא לֶאֱכוֹל וְלֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל מִצְטָרֵף
Traduction
GEMARA: The Gemara infers from the mishna: The reason that the two halves of an olive-bulk do not join together is because his intent was to partake of half an olive-bulk and to burn half an olive-bulk, which indicates that if his intent was to partake of half an olive-bulk of the remainder and to partake of half an olive-bulk of an item whose typical manner is such that one does not consume it, i.e., the handful, then the halves do join together to the amount of an olive-bulk and disqualify the offering.
Rachi non traduit
גמ' הא לאכול. חצי זית שירים לאכול חצי זית קומץ דהיינו דבר שאין דרכו לאכול מצטרפין לפסול:
שאין דרכו לאכול. לא הויא מחשבה אם חישב לאוכלו למחר וכיון דלא הויא מחשבה לא מצטרפין לפסול:
וְהָקָתָנֵי רֵישָׁא לֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל וּלְהַקְטִיר דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל אִין שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל לָא מַאן תַּנָּא
Traduction
The Gemara notes an apparent contradiction: But the first clause teaches, in the earlier mishna: If one’s intent was to partake of an item whose typical manner is such that one partakes of it, or to burn an item whose typical manner is such that one burns it on the altar, beyond its designated time, the offering is piggul. One can infer from this mishna that if his intent was to partake of an item whose typical manner is such that one partakes of it, yes, such intent disqualifies an offering. But if his intent was to partake of an item whose typical manner is such that one does not partake of it, this intent does not disqualify the offering, and likewise such intent does not join together with another to this end. If so, who is the tanna who taught the latter clause?
Rachi non traduit
מאן תנא. להך (רישא) דמתניתין דדייקינן מינה דאם חישב לאכול קומץ למחר הויא מחשבה:
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה הָא מַנִּי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא דְּאָמַר מְחַשְּׁבִין מֵאֲכִילַת אָדָם לַמִּזְבֵּחַ וּמֵאֲכִילַת מִזְבֵּחַ לָאָדָם
Traduction
Rabbi Yirmeya said: In accordance with whose opinion is this mishna? It is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, who says that one can have improper intent from the consumption performed by a person to the consumption performed by the altar, and from the consumption performed by the altar to the consumption performed by a person. In other words, if one’s intent was to burn the remainder the next day or to consume the handful the next day, such intent disqualifies an offering even though the remainder is intended for consumption by the priests and the handful is intended for burning upon the altar.
Rachi non traduit
אמר רבי ירמיה ר''א היא דאמר מחשבין מאכילת אדם למזבח. שאם חישב להקטיר שיריים למחר הוי מחשבה:
ומאכילת מזבח לאדם. שאם חישב על מנת לאכול קומץ למחר:
דִּתְנַן הַקּוֹמֵץ אֶת הַמִּנְחָה לֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל וּלְהַקְטִיר דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר כָּשֵׁר וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל
Traduction
The Gemara cites the relevant ruling of Rabbi Eliezer. As we learned in a mishna (17a): In the case of one who removes a handful from the meal offering with the intent to consume after its designated time an item whose typical manner is such that one does not consume it, i.e., the handful, or to burn beyond its designated time an item whose typical manner is such that one does not burn it on the altar, i.e., the remainder of the meal offering, the meal offering is fit. And Rabbi Eliezer deems it unfit, although it is not piggul and consuming it is not punishable by karet.
Rachi non traduit
שאין דרכו להקטיר. שירים:
פוסל. ואין חייבים עליו כרת וטעמא מפרש בריש פ''ג:
אַבָּיֵי אָמַר אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן לָא תֵּימָא הָא לֶאֱכוֹל וְלֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל אֶלָּא אֵימָא הָא לֶאֱכוֹל וְלֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל
Traduction
Abaye said: You may even say that the mishna here is in accordance with the opinion of the Rabbis. And do not say that one should infer from the mishna that if his intent was to partake of half an olive-bulk of an item whose typical manner is such that one consumes it and to partake of half an olive-bulk of an item whose typical manner is such that one does not partake of it, the offering is disqualified. Rather, say that if his intent was to partake of half an olive-bulk on the next day and to partake of half an olive-bulk outside the Temple, and each of these halves is from an item whose typical manner is such that one partakes of it, then the halves are joined together and disqualify the offering.
Rachi non traduit
אלא אימא הא לאכול ולאכול דבר שדרכו לאכול. כגון כחצי זית בחוץ כחצי זית למחר מצטרפין לפסול:
Tossefoth non traduit
אלא אימא הא לאכול ולאכול דבר שדרכו לאכול. מכאן ואילך כתובה בספרים בשיבוש וצריך להגיה כאן כמו שהיא כתובה בסוף פ''ב דזבחים (דף לא:):
וּמַאי קָא מַשְׁמַע לַן הָא בְּהֶדְיָא קָתָנֵי לַהּ לֶאֱכוֹל כְּזַיִת בַּחוּץ וּכְזַיִת לְמָחָר כְּזַיִת לְמָחָר וּכְזַיִת בַּחוּץ כַּחֲצִי זַיִת בַּחוּץ וְכַחֲצִי זַיִת לְמָחָר כַּחֲצִי זַיִת לְמָחָר וְכַחֲצִי זַיִת בַּחוּץ פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת
Traduction
The Gemara asks: And what is this teaching us? The previous mishna already teaches that principle explicitly: If one performed one of these rites with the intent to partake of an olive-bulk outside its designated area and an olive-bulk the next day, or an olive-bulk the next day and an olive-bulk outside its designated area, or half an olive-bulk outside its designated area and half an olive-bulk the next day, or half an olive-bulk the next day and half an olive-bulk outside its designated area, the offering is unfit but there is no liability for karet.
Rachi non traduit
הא בהדיא קתני לה כו'. והך סיפא דקתני שאין אכילה והקטרה מצטרפין למה לי אי למידק מינה הא לאכול ולאכול דבר שאין דרכו לאכול. כגון לאכול חצי זית שירים ולאכול חצי זית קומץ דמצטרפין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source