Le texte Le vocabulaire Les révisions
Mena'hoth
Daf 10b
וַהֲרֵי זְרִיקָה דְּלָא כְּתִיב בַּיהּ אֶלָּא כְּהוּנָּה וּתְנַן זָרַק בִּשְׂמֹאל פָּסוּל וְלָא פְּלִיג רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר אַבָּיֵי פְּלִיג בְּבָרַיְיתָא דְּתַנְיָא קִבֵּל בִּשְׂמֹאל פָּסוּל וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר זָרַק בִּשְׂמֹאל פָּסוּל וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר
Traduction
The Gemara asks: But isn’t there the sprinkling of the blood, concerning which only the priesthood is written in the verse, and we learned: If one sprinkled the blood with his left hand it is disqualified; and Rabbi Shimon does not disagree with this ruling, indicating that Rabbi Shimon holds that a mention of the priesthood does not require a mention of the word finger? Abaye says: He disagrees with this ruling in a baraita, as it is taught in a baraita: If one collected the blood with his left hand it is disqualified, and Rabbi Shimon deems it fit. Additionally, if one sprinkled the blood with his left hand it is disqualified, and Rabbi Shimon deems it fit.
Rachi non traduit
פליג בברייתא. וה''ה למתניתין ואי קשיא ליתיב מקמיצה דלא כתיב אלא כהונה ותנן (לעיל מנחות דף ו.) קמץ בשמאל פסול ולא פליג רבי שמעון תריץ היינו טעמא דלא פליג במנחה כדאמרינן לקמן דנפקא ליה דשמאל פסול מקדש קדשים היא (כמנחה) כחטאת וכאשם:
Tossefoth non traduit
והרי זריקה כו' ותנן זרק בשמאל פסול ולא פליג רבי שמעון אמר אביי פליג בברייתא. תימה דאין זה בא במשנה בשום מקום ועוד הקשה ה''ר יעקב מאורלינ''ש אמאי פליג רבי שמעון נהי דלא כתב בה אלא כהונה מ''מ אתיא מהיקשא דזאת התורה דאמר לקמן בסוף התודה (מנחות דף פג.) ובזבחים פרק דם חטאת (זבחים דף צח.) מה חטאת אינה באה אלא מן החולין וביום ובידו הימנית אף כל כו' ופריך ידו הימנית מדרבה בר בר חנה נפקא דכל מקום שנאמר אצבע וכהונה אינו אלא ימין ומשני כדי נסבה אי נמי סבר לה כרבי שמעון דכהונה בעיא אצבע משמע בהדיא דר' שמעון יליף שאר קרבנות מחטאת והשיב לו ר''ת דגרסינן הכא והרי מליקה כו' ותנן מלק בשמאל פסולה ומשנה היא בזבחים בפרק חטאת העוף (זבחים דף סח.) הכי תנן לה התם כל הפסולים שמלקו מליקתן פסולה ואינה מטמאה בגדים אבית הבליעה מלק בשמאל או בלילה כו' והש''ס הביאה בקוצר שכן דרך הש''ס לקצר כמה משניות והסופרים טעו כאן וכתבו במקום מליקה זריקה ועוד אמר ר''ת דאפי' גרסינן זריקה מצינן למימר דהאי תנא סבר כרבי שמעון אבל ר' שמעון לא סבר לה כוותיה דלא יליף ימין בזריקה בשאר קרבנות מחטאת וקשה לפר''ת דאפילו גרסי' דמלק על כרחין אמת הוא דמכשר ר' שמעון זריקה בשמאל כדמוכח בסמוך ומייתי לה בפרק קמא דזבחים (דף יא.) ופרק שני (דף כה.) מאי טעמא דרבי שמעון בא לעובדה בכלי עובדה בשמאל כאשם והיינו בזריקת אשם שהוא בשמאל דבקבלה לא מיירי דאפי' חטאת נמי לא בעי ימין בקבלה לרבי שמעון כדמוכח בפ''ב דזבחים (דף כד.) דאמר ר' שמעון וכי נאמר יד בקבלה כו' וצריך לתרץ דהאי תנא סבר לה כר' שמעון אבל ר' שמעון לא סבר לה כוותיה ואם תאמר לפר''ת אי נמי גריס מלק מליקה נפקא לן בפ''ק דחולין (דף כא.) מדכתיב ואת השני יעשה עולה כמשפט דדרשינן כמשפט חטאת בהמה מה חטאת בהמה אינה באה אלא מן החולין וביום ובידו הימנית והתם נמי פריך ימנית מדרבה בר בר חנה נפקא ומשני דכהונה בעי אצבע ומהיקשא נמי דזאת התורה נפקי עופות למאן דאית ליה היקשא כמו שפירשתי בריש פירקין ויש לומר דמליקה שהיא כנגד שחיטה לא נפקא ובהזאה מיירי דבעיא ימין אי נמי ההוא תנא סבר לה כההוא תנא דפליג בפ''ב דזבחים (דף כד.) על ר' שמעון ופוסל קבלה בשמאל משום דקסבר מקרא נדרש לפניו ולאחריו ומוקי אצבע דכתיב גבי חטאת גם על קבלה ולדידהו ילפינן שפיר מליקה בימין מחטאת דקבלה לא שייך למילתא דליתא בעוף וילפינן מליקה אבל ר' שמעון דקאמר קבל בשמאל כשר ולית ליה ימין בחטאת בהמה אלא בהזאה לחודה בעולת העוף נמי לא הוה בעי ימין במליקה אלא בהזאה דוקא ואם תאמר כיון דר''ש פליג במליקה א''כ מתניתין דזבחים פרק חטאת העוף (זבחים דף סח.) דמלק בשמאל כו' לא אתיא כרבי שמעון הא ע''כ כר''ש אתיא מדקתני סיפא או בלילה אינו מטמא בגדים אבית הבליעה ומפרש טעמא משום דכל שפסולו בקודש אינו מטמא בגדים כו' ומפרש בגמ' דכיון דהך שחיטה מתרת את האיסור פירוש שאם עלה לא ירד והיינו כר' שמעון דלר' יהודה נשחטה בלילה תרד דממעט לה מזאת היא העולה בפ''ב דזבחים (דף כז:) ויש לומר דההוא תנא סבר לה כר' שמעון בחדא ופליג עליה בחדא אי נמי אפילו ר' יהודה היה מודה בעופות דלא ירדו משום לילה כיון דהוה פסולו בקודש דלא כתיבי מיעוטי אלא בבהמה ואם תאמר דבריש המזבח מקדש (זבחים פג:) מפקי ר' עקיבא ור' יוסי הגלילי מעולה וכבשים דמזבח מקדש את הראוי לו ומאן דדריש מכבשים פוסל הרבה בעוף יותר מבהמה וי''ל דר' יהודה סבר כמאן דדריש מעולה ולא כבשים או משאר דרשות דהתם ורבינו שמואל מיישב גירסת הספרים ומפרש והרי זריקה דלא כתיבא בה אלא כהונה ותנן זרק בשמאל פסול ומכיון דתנא כל הזבחים שקיבל בשמאל פסול כל שכן זריקה שהיא עיקר כפרה ולא פליג רבי שמעון אלא אקבלה ואי הוה פליג אזריקה הוה ליה לאשמועינן כח דהיתירא דמכשר ר' שמעון בזריקה וכל שכן בקבלה וא''ת וכיון דילפינן אצבע דחטאת מג''ש מאצבע מצורע דהוי בימין היכי ילפינן ימין בשאר קרבנות מחטאת בהיקישא דזאת התורה הא פלוגתא דאמוראי היא בריש איזהו מקומן (זבחים נ.) אי דבר הלמד בג''ש חוזר ומלמד בהיקישא או לא ונרא' מתוך כך דכל שכן דניחא הכי טפי דהכי פריך והרי זריקה דלא כתיבא ביה אצבע ולא פליג ר' שמעון ואע''ג דדרשינן ימין מהיקישא דחטאת הניחא למ''ד דבר הלמד מג''ש חוזר ומלמד בהיקישא אלא למ''ד אין חוזר ומלמד בהיקישא אמאי לא פליג ר' שמעון והשתא הא דמשני בחולין (דף כב.) סבר לה כר' שמעון דכהונה בעיא אצבע היינו כמ''ד חוזר ומלמד בהיקישא ואידך שנויא דמשני בפרק התודה (לקמן מנחות פג.) כדי נסבה הוי כמ''ד אין חוזר ומלמד בהיקישא ומיהו בפרק קמא דחולין (דף כב.) ליתא שינויא דכדי נסבה אבל בסוף דם חטאת (לקמן מנחות צח.) משני תרווייהו ומיהו אפשר דהכא מודו כולי עלמא דחוזר ומלמד בהיקישא כיון דמצורע חול דהוא מלמד ראשון ולתירוץ זה אנו צריכין בסמוך דדריש בא לעובדה ביד עובדה בימין כחטאת דהיינו חטאת והיקישא גופיה מג''ש ילפינן לה:
פליג בברייתא. הקשה בקונטרס ליתי מקמיצה דלא כתיב בה אלא כהונה ותנן קמץ בשמאל פסל ולא פליג רבי שמעון ותירץ דהיינו טעמא דלא פליג ר' שמעון דנפיק ליה דשמאל פסול מקדשי קדשים היא כחטאת וכאשם וקשה דאי ידע לברייתא דבסמוך מאי קשיא ליה מזריקה הא בהדיא פליג דמכשר זריקה בשמאל כדקתני לעובדה בכלי עובדה בשמאל כאשם דהיינו כזריקת אשם ונראה דהוה משני מיד יד נפקא:
וְאֶלָּא הָא דְּאָמַר רָבָא יָד יָד לִקְמִיצָה לְמָה לִי מִכְּהוּנָּה נָפְקָא
Traduction
The Gemara asks: But that which Rava says with regard to the superfluous terms in the passage discussing a leper: One derives a verbal analogy between the word ''hand'' written in that passage and the word ''hand'' written with regard to the removal of a handful from a meal offering, to indicate that the latter must also be performed with the right hand, why do I need this verbal analogy? One can derive that the handful must be removed with the right hand from the verse’s mention of the priesthood, as it is stated: ''And the priest shall remove his handful'' (Leviticus 5:12).
Rachi non traduit
מכהונה נפקא. דהא כתיב בה וקמץ הכהן ואמר רבא לעיל לרבנן דהיכא דכתיב אצבע או כהונה אינו אלא ימין יד יד למה לי:
חַד לְקוֹמֶץ וְחַד לְקִידּוּשׁ קוֹמֶץ
Traduction
The Gemara responds: Both derivations are necessary, one for the removal of the handful from a meal offering, and one for the sanctification of the handful, i.e., placing it into a second service vessel. Both must be performed with the right hand.
Rachi non traduit
לקידוש קומץ. דכי מקדש לקומץ בכלי יתנהו בימינו לתוך הכלי:
לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּלָא בָּעֵי קִידּוּשׁ קוֹמֶץ וּלְמַאן דְּאָמַר נָמֵי דְּבָעֵי קִידּוּשׁ קוֹמֶץ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן וּבִשְׂמֹאל אַכְשׁוֹרֵי מַכְשַׁר יָד יָד דְּרָבָא לְמָה לִי
Traduction
The Gemara asks: And according to Rabbi Shimon, who does not require sanctification of the handful, or according to the one who says that Rabbi Shimon also requires the sanctification of the handful but that he deems the sanctification fit when performed with the left hand (see 26a), why do I need the verbal analogy of Rava between ''hand'' and ''hand''?
Rachi non traduit
ולרבי שמעון דלא בעי קידוש קומץ. בפ''ג (לקמן מנחות כו.) דקתני שלא בכלי שרת פסולה ורבי שמעון מכשיר ופליגי תרי אמוראי לקמן בגמ' ר' ינאי ור' נחמן בר יצחק חד אמר טעמא דרבי שמעון דלא בעי מתן כלי דכיון דקמץ מכלי שרת מעלהו ומקטירו אפי' במקידה של חרס וחד אמר הכל מודים בקומץ שטעון קידוש והא דמכשר ר' שמעון שלא בכלי שרת בהקטרת המנחה קאמר והיינו דקפריך ולרבי שמעון דלא בעי קידוש קומץ כדמפרש רבי ינאי ולרב נחמן דאמר נמי ר' שמעון בעי קידוש קומץ בשמאל שמעינן ליה דמכשיר ר' שמעון לקידוש קומץ כדאמרינן לקמן בא לעובדה בכלי עובדה בשמאל כאשם:
יד יד דרבא למה לי אי לקמיצה גופה. דתיהוי בימין דלרבי שמעון לא נפקא ליה מכהונה כדאמרינן לעיל לרבי שמעון כהונה בעיא אצבע:
Tossefoth non traduit
ולמאן דאמר נמי בעי קידוש קומץ. היינו רב נחמן בר' יצחק ואיתותב לקמן בהקומץ רבה (מנחות דף כו.) ומכל מקום ניחא לפרושי מילתיה דר' שמעון ככולי עלמא:
בשמאל אכשורי מכשר. פירש בקונטרס כדאמרינן לקמן בא לעובדה בכלי עובדה בשמאל כאשם וקשה דהתם מיירי במעלה הקומץ בכלי להקטיר אבל כשנותן הקומץ בכלי שרת לקדשו לעולם אימא לך דבעי נתינה בימין כמו שהקמיצה בימין ובזבחים (דף כה.) פירש בקונטרס דמכשר בשמאל משום דלא עדיף מקבלה דמכשר רבי שמעון בשמאל וגם זה קשה דלעולם אימא לך דעדיף משום דכתיב בה קרא יד יד דרבא ושמא לא מסתבר ליה למדרש דעדיף מקבלה ואם תאמר מאן דבעי קידוש קומץ היינו רב נחמן לקמן בהקומץ רבה (מנחות דף כו.) פליג איהודה בריה דרבי חייא ויש לומר דהוה מפרש בא לעובדה ביד בקמיצה גופה כדמשמע הכא או בהעלאה ביד להקטיר לאחר שנתקדש בכלי:
אִי לִקְמִיצָה גּוּפַהּ אַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מִדְּרַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא נָפְקָא דְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר קְרָא קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִיא כַּחַטָּאת וְכָאָשָׁם
Traduction
If one suggests that it is necessary to indicate that the removal of the handful itself must be performed with the right hand, this cannot be, since this is derived from the verse cited by Rabbi Yehuda, son of Rabbi Ḥiyya. As Rabbi Yehuda, son of Rabbi Ḥiyya, says: What is the reason that Rabbi Shimon does not require that the handful be sanctified in a service vessel? As the verse states with regard to the meal offering: ''It is most holy, as the sin offering, and as the guilt offering'' (Leviticus 6:10).
Rachi non traduit
מאי טעמא דרבי שמעון. דאמר שלא בכלי שרת עובדה כשרה בפ''ג (שם.):
קדשי קדשים וגו'. במנחה כתיב:
בָּא לְעוֹבְדָהּ בַּיָּד עוֹבְדָהּ בְּיָמִין כְּחַטָּאת בָּא לְעוֹבְדָהּ בִּכְלִי עוֹבְדָהּ בִּשְׂמֹאל כְּאָשָׁם
Traduction
Rabbi Yehuda, son of Rabbi Ḥiyya, elaborates: The verse compares the meal offering to a sin offering and a guilt offering. Therefore, if the priest comes to perform the burning of the handful with his hand, he performs it with his right hand, like in the case of a sin offering, whose blood is sprinkled with the hand. And if he comes to perform it with a vessel, i.e., if he first sanctifies the handful in a service vessel, then he may perform it with his left hand, like in the case of a guilt offering, whose blood is sprinkled from a vessel. Since the removal of the handful is performed with the hand, the verse indicates that it must be performed with the right hand, and the verbal analogy is unnecessary.
Rachi non traduit
בא לעובדה ביד. שלא קידש קומץ בכלי אלא קמץ והוליך והקטיר בידו עובדה בימין כחטאת [דחטאת] לבד בימין היא דכתיב בה אצבע וכהונה ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו (ויקרא ד':כ''ה):
לעובדה בכלי. שקידש קומץ בכלי עובדה לקידוש קומץ בשמאל כאשם מצורע דכתיב ביה שמאל אלמא מדאקשי לחטאת מהכא נפקא דכל עבודות מנחה הנעשות ביד ימין בעינן ויד יד למה לי:
לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְקוֹמֶץ דְּמִנְחַת חוֹטֵא סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁלֹּא יְהֵא קָרְבָּנוֹ מְהוּדָּר כִּי קָמֵיץ לַהּ נָמֵי בִּשְׂמֹאל תִּתַּכְשַׁר קָמַשְׁמַע לַן
Traduction
The Gemara responds: The verbal analogy is necessary only for the handful of the meal offering of a sinner, to teach that it must be removed with the right hand. It might enter your mind to say: Since Rabbi Shimon says that this offering does not require oil and frankincense so that a sinner’s offering will not be of superior quality, perhaps when the priest removed the handful with his left hand, which is a manner of inferior quality, it should be fit as well. The verbal analogy therefore teaches us that the handful must always be removed with the right hand, even in the case of the meal offering of a sinner.
Rachi non traduit
לקומץ דמנחת חוטא. איצטריך יד יד:
Tossefoth non traduit
לקומץ דמנחת חוטא. אף על גב דוימלא כפו ממנה לא כתיב במנחת חוטא ומיניה ילפינן לעיל יד יד לקמיצה:
קָמַץ וְעָלָה בְּיָדוֹ צְרוֹר אוֹ גַרְגֵּר מֶלַח
Traduction
§ The mishna teaches: If a priest removed the handful of flour, and a stone or a grain of salt emerged in his hand,
Tossefoth non traduit
קמץ ועלה בידו צרור. ואם תאמר מאי איריא עלה אפי' נשאר בשיריים נמי דהויא לה מנחה שחסרה קודם קמיצה ופסולה כדאמרן לעיל ויש לומר שאין רגילות לצמצם העשרון שלא יהא בו מעט יותר ואם תאמר ולרבי יהודה בן בתירא נימא דיחזור ויקמוץ ושמא סתם לן תנא דלא כוותיה אי נמי יש לחלק בין קמיצה פסולה לקמיצה הנעשית מפסולין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source