Vayedaber

וְשׁוֹר הַנִּסְקָל וְעֶגְלָה עֲרוּפָה וְצִפּוֹרֵי מְצוֹרָע וּפֶטֶר חֲמוֹר וּבָשָׂר בְּחָלָב כּוּלָּם מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אוֹכָלִין

Traduction

the flesh of an ox that is stoned, a heifer whose neck is broken,the birds sacrificed by a leper (see Leviticus 14:4–7), a firstborn donkey whose neck was broken, and meat cooked together with milk are all susceptible to the ritual impurity of food, despite the fact that they are forbidden for consumption.

Rachi non traduit

ושור הנסקל. ששחטו לאחר שנגמר דינו דאי נסקל ממש מטמא טומאה חמורה דנבילה היא:

ועגלה ערופה. ששחטה לאחר ירידתה לנחל איתן דאוסרתה:

וצפורי מצורע. ששחטן:

ופטר חמור. ששחטו לעובד כוכבים ולא בא עדיין לטומאת נבילות כגון בעודו מפרכס דאמרינן בהעור והרוטב (חולין דף קיז:) השוחט בהמה טמאה לעובד כוכבים ומפרכסת מטמאה טומאת אוכלין אבל לא טומאת נבילות:

פטר חמור. אסור בהנאה כל זמן שלא נפדה דקדוש בבכורה הוא ל''א ואפי' היו נבילות מטמא טומאת אוכלין וכגון דאיכא פחות מכזית דלא חזי לטומאת נבילות מצטרף לפחות מכביצה אוכלין להשלימו לכביצה:

בשר בחלב. איכא תנא דאסר ליה בהנאה בפרק כל הבשר (חולין דף קיד:):

Tossefoth non traduit

ועגלה ערופה. לאו כשנערפה דא''כ תיפוק ליה משום נבילה אלא בששחטה וקא סבר ירידתה לנחל איתן אוסרתה ולמאן דאמר עריפתה אוסרתה נמי מצינן למימר דקא סבר ר''ש עגלה בשחיטה כשירה כדאמרינן בפ''ב דכריתות (דף כה.) אי נמי משערפה ועריפתה מטהרתה מידי נבילה כדמוכח בסוף חטאת העוף (זבחים דף ע:):

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כּוּלָּן אֵין מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אוֹכָלִין וּמוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּבָשָׂר בְּחָלָב שֶׁמְּטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין הוֹאִיל וְהָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר

Traduction

Rabbi Shimon says: None of them are susceptible to the ritual impurity of food, since they are all items from which it is prohibited to derive benefit, and they are therefore not considered food. And Rabbi Shimon concedes with regard to meat cooked together with milk that it is susceptible to the ritual impurity of food since it, i.e., both the meat and the milk, had a time that it was fit for consumption before it was rendered forbidden.

Rachi non traduit

הואיל והיתה לו שעת הכושר. דאי תרו ליה כולי יומא בחלבא לא מיתסר עד שיבשלנו:

וְאָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מִכָּל הָאֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל אוֹכֶל שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהַאֲכִילוֹ לַאֲחֵרִים קָרוּי אוֹכֶל אוֹכֶל שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לְהַאֲכִילוֹ לַאֲחֵרִים אֵינוֹ קָרוּי אוֹכֶל

Traduction

And Rav Asi said that Rabbi Yoḥanan said: What is the reason for Rabbi Shimon’s opinion that an item from which it is prohibited to derive benefit is not susceptible to impurity of food? It is because it is stated: ''All food which may be eaten [ha’okhel asher ye’akhel], that on which water comes, shall be impure'' (Leviticus 11:34). The redundancy in the phrase ''food which may be eaten'' indicates that specifically food that you are able to feed to others, in this case, gentiles, is termed food for the purposes of susceptibility to the impurity of food, but food that you are not able to feed to others is not termed food. Therefore, items from which it is prohibited to derive benefit and which it is therefore prohibited to feed to others are not considered food in this context.

Rachi non traduit

שאי אתה יכול להאכילו לאחרים. עובדי כוכבים שאסורים בהנאה:

Tossefoth non traduit

אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים. הקשה ה''ר אליעזר ממיץ דהכא לא ממעט ר''ש מדכתיב אשר יאכל אלא איסור הנאה ובפרק כיסוי הדם (חולין דף פה. ושם) ממעט ר' שמעון אף טריפה מכיסוי משום דכתיב אשר יאכל ולא אמרי' איסורי הנאה דווקא וי''ל דהכא כתיב מכל האוכל דמשמע כל לרבויי אפילו אסור באכילה הילכך לא ממעט אלא איסור הנאה אבל התם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל כתיב ולא כתיב כל הילכך אמרינן ההיא דווקא דשרי באכילה:

וְהָא פִּיגֵּל בְּמִנְחָה נָמֵי אוֹכֶל שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לְהַאֲכִילוֹ לַאֲחֵרִים הוּא

Traduction

Rabbi Oshaya explains how this can be applied to piggul: A meal offering that one rendered piggul is also food that you are not able to feed to others, as it is prohibited to derive benefit from it. Consequently, it is not susceptible to the ritual impurity of food according to Rabbi Shimon.

Rachi non traduit

והאי דפיגל במנחה נמי אי אתה יכול להאכילו לאחרים. דבת שריפה היא ולקמן מוקי לה בשלא היתה לו שעת הכושר מעולם:

אִי הָכִי בָּשָׂר בְּחָלָב נָמֵי תִּיפּוֹק לֵיהּ דְּאוֹכֶל שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהַאֲכִילוֹ לַאֲחֵרִים הוּא

Traduction

The Gemara asks: If so, why doesn’t he also derive that meat cooked in milk is susceptible to impurity because it is food that you may feed to others, as Rabbi Shimon maintains that it is permitted to derive benefit from meat and milk cooked together?

Rachi non traduit

אי הכי. דטעמא דר''ש משום אוכל שאתה יכול להאכילו הוא:

דְּתַנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בָּשָׂר בְּחָלָב אָסוּר בַּאֲכִילָה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה שֶׁנֶּאֱמַר כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ מָה לְהַלָּן אָסוּר בַּאֲכִילָה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה אַף כָּאן אָסוּר בַּאֲכִילָה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה

Traduction

As it is taught in a baraita: Rabbi Shimon ben Yehuda says in the name of Rabbi Shimon: With regard to meat cooked in milk, eating it is prohibited and deriving benefit from it is permitted, as it is stated: ''For you are a holy people to the Lord your God; you shall not cook a kid in its mother’s milk'' (Deuteronomy 14:21). And elsewhere the verse states: ''And you shall be holy men to Me; therefore you shall not eat any flesh that is torn by animals [tereifa] in the field'' (Exodus 22:30). Just as there, with regard to an animal torn by animals, which is forbidden as a tereifa, i.e., an animal possessing a wound that will cause it to die within twelve months, eating it is prohibited but deriving benefit from it is permitted, so too here, with regard to meat cooked in milk, where being a holy people is also mentioned, eating it is forbidden but deriving benefit from it is permitted.

Rachi non traduit

מה להלן מותר בהנאה. כדכתיב לכלב תשליכון אותו והא הנאתו הוא מה שכלבו אוכל דמחשבתו עליו:

Tossefoth non traduit

בשר בחלב אסור באכילה ומותר בהנאה. בסוף כל הבשר (חולין דף קטו:) יליף איסי איסור אכילה מהך ג''ש ואיסור הנאה מק''ו ונראה דהיינו טעמייהו דר''ש סבר אין ג''ש למחצה וילפינן מינה אף היתר הנאה ואיסי סבר אהני ג''ש ואהני ק''ו אי נמי משום דבההוא קרא דטריפה איירי נמי בקדשים שיצאו חוץ למחיצתן כדאמר בפרק בהמה המקשה (חולין דף סח:) דאסירי אף בהנאה וגלי קל וחומר דילפינן מינייהו ורבי שמעון דהכא סבר דפשטיה דקרא בטריפה מיירי:

נאמר כאן אנשי קודש. וא''ת ונילף מבקודש באש תשרף דמיירי בפסול קודש כדאמר בפרק כל שעה (פסחים דף כד.) ואסירי בהנאה ויש לומר דילפינן עם קודש מאנשי קודש:

חֲדָא וְעוֹד קָאָמַר חֲדָא דְּאוֹכֶל שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהַאֲכִילוֹ לַאֲחֵרִים הוּא וְעוֹד לְדִידֵיהּ נָמֵי הָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר

Traduction

The Gemara answers: The baraita that cites Rabbi Shimon’s opinion states one reason why meat cooked in milk is susceptible to impurity and adds another. One reason is that it is food that you can feed to others. Therefore, it is called food for the purpose of being susceptible to impurity. And another reason is that even for him, i.e., a Jew, although it is currently prohibited to eat the milk and meat, it had a time when each was fit to be eaten, i.e., before they were cooked together; therefore, they remain susceptible to impurity.

Rachi non traduit

ועוד לדידיה נמי. לצורך ישראל עצמו הוה ליה שעת הכושר אבל אינך לא הוה להו שעת הכושר לקבל טומאה ולא הותרו מעולם ואפילו שור הנסקל קודם שנגח דבהמה בחייה בחזקת איסור עומדת ולטומאה נמי לא חזיא מחיים:

מֵיתִיבִי רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יֵשׁ נוֹתָר שֶׁהוּא מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין וְיֵשׁ נוֹתָר שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין

Traduction

The Gemara raises an objection to the opinion of Rabbi Oshaya from a baraita: Rabbi Shimon says that there is a case of the leftover of an offering that is susceptible to the ritual impurity of food, but there is also a case of the leftover of an offering that is not susceptible to the impurity of food.

כֵּיצַד לַן לִפְנֵי זְרִיקָה אֵינוֹ מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין לְאַחַר זְרִיקָה מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין

Traduction

How so? If it was left overnight before the sprinkling of the blood on the altar, it is not susceptible to the ritual impurity of food, as it never became fit for consumption. But if it was left overnight after the sprinkling of the blood, it is susceptible to the ritual impurity of food, since from after the sprinkling of the blood until it was left overnight, it was fit for consumption.

Rachi non traduit

לן לפני זריקה. לא היתה לו שעת הכושר:

(וְהָא) וּפִיגּוּל בֵּין בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים בֵּין בְּקָדָשִׁים קַלִּים אֵינוֹ מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין פִּיגֵּל בְּמִנְחָה מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין

Traduction

The baraita continues: And with regard to piggul, both in cases of offerings of the most sacred order as well as in cases of offerings of lesser sanctity, the meat of the offering is not susceptible to the impurity of food. This is because it was rendered forbidden for consumption at the beginning of the sacrificial rite, and was never fit for consumption. If the priest rendered a meal offering piggul, it is susceptible to the impurity of food, since it did have a period of time when it was acceptable, i.e., when it was still flour before it was consecrated as a meal offering. This ruling contradicts Rabbi Oshaya’s understanding that according to Rabbi Shimon, a meal offering that became piggul is not susceptible to the impurity of food.

Rachi non traduit

פיגל במנחה מטמאה טומאת אוכלין. וקשיא לרבי אושעיא:

Tossefoth non traduit

פיגל במנחה מטמא טומאת אוכלין. וקשיא לרבי אושעיא תימה למאי דס''ד השתא דאיירי רבי אושעיא אפי' בהיה לו שעת הכושר תיקשי ליה מההיא דלעיל דמודה רבי שמעון בבשר בחלב הואיל והיתה לה שעת הכושר ויש לומר דהוה אמינא שעת הכושר דבשר בחלב כגון שנתערבה קודם בישול כגון דתרי ליה כולי יומא בחלבא ואח''כ בישל וכי האי גוונא לא היתה למנחה שעת הכושר קודם שהקדישה:

לָא קַשְׁיָא כָּאן שֶׁהָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר כָּאן שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר

Traduction

The Gemara answers: That is not difficult, as here, in the baraita where Rabbi Shimon ruled that the meal offering that became piggul is susceptible to the impurity of food, it is referring to a case where it had a time in which it was fit for consumption. There, where it is not susceptible to the impurity of food, it is referring to a case where it did not have a time in which it was fit for consumption.

הֵיכִי דָּמֵי דְּלֹא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר דְּאַקְדְּשִׁינְהוּ בִּמְחוּבָּר

Traduction

The Gemara asks: What are the circumstances where it did not have a time in which it was fit for consumption? Before the flour was consecrated as a meal offering, it was certainly permitted for consumption. The Gemara answers: This would occur where he consecrated the wheat while it was still attached to the ground and was therefore not yet susceptible to impurity. Once harvested, it was already prohibited for consumption.

וְלִיפְרְקִינְהוּ הָנִיחָא לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא טְמֵאִין נִפְדִּין טְהוֹרִין אֵין נִפְדִּין שַׁפִּיר

Traduction

The Gemara raises a difficulty: The flour may still have a time in which it was fit. Let him redeem it before it is placed in a service vessel. Why is it regarded as not having a time in which it was fit for consumption? The Gemara qualifies the question: This distinction, between flour that came from wheat that was consecrated before it was harvested and wheat or flour that was consecrated at a later point, works out well according to this version of that which Rabbi Oshaya said: Impure meal offerings and libations that have not been consecrated in a service vessel are redeemed; if they are pure, they are not redeemed. Accordingly, it works out well that the flour does not have a time in which it was fit for consumption when it came from wheat that was consecrated before being harvested. It could not be redeemed and made fit for consumption.

Rachi non traduit

ליפרקינהו. כלומר והא קודם שקדשו בכלי יכול לפדותן ולאוכלן ואישתכח דהוה ליה שעת הכושר:

אֶלָּא לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר אֲפִילּוּ טְהוֹרִין נִפְדִּין לִפְרְקִינְהוּ

Traduction

But according to this version of what Rabbi Oshaya said: Even pure meal offerings and libations are redeemed, there remains the possibility of letting him redeem the meal offering while it is pure and before is consecrated in a service vessel. Therefore, it should be considered as having a time in which it is fit for consumption.

הַשְׁתָּא מִיהָא לָא פָּרֵיק

Traduction

The Gemara answers: In any event, now he has not redeemed it. Therefore, it is not considered to have had a time in which it is fit for consumption.

וְכֵיוָן דְּאִי בָּעֵי פָּרֵיק לֵיהּ שָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר כָּל הָעוֹמֵד לִפְדּוֹת כְּפָדוּי דָּמֵי

Traduction

The Gemara asks: How can the flour be considered as not having a time in which it is fit for consumption merely because he has not redeemed it, even though he could have redeemed it? Since in a case where if he wants, he may redeem it, don’t we attribute to Rabbi Shimon that he said that for any item that stands to be redeemed, it is as if it already is redeemed?

דְּתַנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר פָּרָה מְטַמְּאָה טוּמְאַת אוֹכָלִין הוֹאִיל וְהָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אוֹמֵר הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּרָה נִפְדֵּית עַל גַּב מַעֲרַכְתָּהּ

Traduction

The Gemara cites a source for this assertion: As it is taught in a baraita that Rabbi Shimon says: A red heifer, even if it has been slaughtered and it is therefore prohibited to derive benefit from it, is susceptible to the ritual impurity of food, since it had a time in which it was fit. And Reish Lakish said, explaining how it is possible to derive from this halakha that any item that could be redeemed is considered as though it has been redeemed: Rabbi Shimon would say that a red heifer is redeemed with money even when it has already been slaughtered and placed upon its pyre in preparation for being burned. If so, a meal offering that could be redeemed should also be considered fit for consumption, as it is considered as though it has been redeemed.

Rachi non traduit

פרה. אדומה אע''ג דאסורה בהנאה מודה ר''ש דמטמאה טומאת אוכלין:

ואמר ריש לקיש. מאי שעת הכושר הוה לה:

אומר היה ר' שמעון פרה נפדית על גב מערכתה. אפילו נשחטה כתיקונה אלמא אע''ג דלא פרקה הא חשיב ליה שעת הכושר הואיל ומצי למיפרקה:

Tossefoth non traduit

ההיא דפרה מטמאה טומאת אוכלין. מפורש בבבא קמא (דף עז.) יפה:

הָכִי הַשְׁתָּא בִּשְׁלָמָא פָּרָה עוֹמֶדֶת לִפְדּוֹת הִיא שֶׁאִם מָצָא אַחֶרֶת נָאָה הֵימֶנָּה מִצְוָה לִפְדּוֹתָהּ אֶלָּא הָנֵי מְנָחוֹת מִצְוָה לִפְדּוֹתָן

Traduction

The Gemara answers: How can these cases be compared? Granted, with regard to the red heifer, it is considered to be an item that stands to be redeemed, since if he found another animal choicer than it, there is a mitzva to redeem the first one and purchase the choicer one with the money. But is there a mitzva to redeem these meal offerings?

Rachi non traduit

מצוה לפדותה. בתמיה:

וְהָא לָן לִפְנֵי זְרִיקָה דְּמִצְוָה לְמִיזְרְקֵיהּ וְאִי בָּעֵי זָרַק וְקָתָנֵי דְּאֵין מִטַּמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין

Traduction

The Gemara challenges: But there is a case where sacrificial meat remained overnight before the sprinkling of the blood occurred, where there was a mitzva to sprinkle the blood the day before, and if he had wanted he could have sprinkled it, and the offering would not have been disqualified. And yet, Rabbi Shimon teaches in the baraita that sacrificial meat that remained overnight is not susceptible to the ritual impurity of food, even though it should have been considered fit for consumption on the day the offering was slaughtered, as the blood stood to be sprinkled and there was a mitzva to sprinkle it.

Tossefoth non traduit

והא לן לפני זריקה דמצוה למיזרקיה. אי לאו הנך שינויי דאסיקנא לרבי אושעיא ברייתא גופא לא קשיא ליה מאי שנא פיגל במנחה דמטמא טומאת אוכלין ומאי שנא לן לפני זריקה דאין מטמא דמנחה היתה לה שעת הכושר קודם שהוקדשה:

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן שֶׁלֹּא הָיְתָה שְׁהוּת בַּיּוֹם לְמִיזְרְקֵיהּ

Traduction

The Gemara answers: Here, we are dealing with a case where there was not sufficient time remaining in the day to sprinkle the blood, as the offering was slaughtered close to sunset. Therefore, the blood did not stand to be sprinkled and the meat was therefore never fit for consumption.

אֲבָל הָיְתָה לוֹ שְׁהוּת בְּיוֹם מַאי מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין

Traduction

The Gemara asks: But in a case where the offering was slaughtered when there was sufficient time remaining in the day to sprinkle the blood, what would then be the halakha according to Rabbi Shimon? Would meat left overnight be susceptible to the ritual impurity of food?

Rachi non traduit

אבל היה לו שהות ביום כו'. וממילא הוה ידענא כ''ש לאחר זריקה:

אַדְּתָנֵי לַן לְאַחַר זְרִיקָה מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין לִיפְלוֹג בְּדִידַהּ בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ שְׁהוּת בְּיוֹם אֲבָל הָיְתָה לוֹ שְׁהוּת בַּיּוֹם מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין

Traduction

If so, rather than Rabbi Shimon teaching the following: Sacrificial meat that was left overnight before the blood was sprinkled is not susceptible to the ritual impurity of food, but if left overnight after the sprinkling of the blood it is susceptible to the ritual impurity of food, instead let him distinguish within the case itself: In what case is this statement said? When is sacrificial meat left overnight without the blood of the offering having been sprinkled not susceptible to the ritual impurity of food? It is in a case where there was not sufficient time remaining in the day to sprinkle the blood; but if there was sufficient time remaining in the day to sprinkle the blood, it is susceptible to the ritual impurity of food.

הָכִי נָמֵי קָאָמַר לַן קוֹדֶם שֶׁיֵּרָאֶה לִזְרִיקָה אֵינוֹ מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין לְאַחַר שֶׁיֵּרָאֶה לִזְרִיקָה מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין

Traduction

The Gemara answers: That is indeed what he is saying in the baraita, that if the offering was left overnight before it was available for sprinkling, i.e., if it was slaughtered so late in the day that there was no time left to sprinkle the blood, it is not susceptible to the ritual impurity of food. By contrast, if it was left overnight after it was available for sprinkling, i.e., there was still time to sprinkle the blood, then it is susceptible to the ritual impurity of food.

Rachi non traduit

קודם שיראה לזריקה. דלא הוה ליה שהות:

וְהָא פִּיגֵּל בֵּין בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים בֵּין בְּקָדָשִׁים קַלִּים מִצְוָה לְמִיזְרְקֵיהּ

Traduction

The Gemara asks: Does Rabbi Shimon in fact hold that an item that stands to be redeemed is treated as though it has already been redeemed, and is therefore considered to have had a time in which it is fit, even if it was never actually redeemed? But isn’t it so that when one renders either offerings of the most sacred order or offerings of lesser sanctity piggul, there was a mitzva to sprinkle the blood once the offering was slaughtered,

Rachi non traduit

והא פיגל בין בקדשי קדשים כו' דמצוה למזרקיה. בלא מחשבה דאסור לשנות בקדשים: