Le texte Le vocabulaire Les révisions
Mena'hoth
Daf 101a
דְּמִכְּלֵי שָׁרֵת לָא אַשְׁכְּחַן דְּמִיפְּרִיק
Traduction
One cannot draw the conclusion that these substances can be redeemed, since we do not find a case where an item that has been consecrated in a service vessel is redeemed.
Rachi non traduit
דמכלי שרת לא אשכחן דבר דמיפריק. לאחר שקדש בכלי שרת ואפי' בהמה בעלת מום שנאמר בה פדיון לאחר שקידשה בכלי שרת כגון ששחט לא אשכחן בה פדיון:
וּבַעַל מוּם הֵיכָא אִיקְּרִי טָמֵא דְּתַנְיָא וְאִם כָּל בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲשֶׁר לֹא יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַה' בְּבַעֲלֵי מוּמִין שֶׁנִּפְדִּין הַכָּתוּב מְדַבֵּר
Traduction
The Gemara asks: And where is a blemished animal called ''impure'' in the Torah? The Gemara answers: As it is taught in a baraita with regard to redeeming an offering, that the Torah states: ''And if it be any impure animal, of which they may not bring an offering to the Lord, then he shall set the animal before the priest. And the priest shall value it, whether it is good or bad; as you the priest values it, so shall it be. But if he will indeed redeem it, then he shall add the fifth part thereof to your valuation'' (Leviticus 27:11–13). The verse is speaking of blemished animals that are redeemed, and they are referred to as impure because they are not fit to serve as offerings.
Rachi non traduit
ואם בבהמה הטמאה וגו'. וכתיב בתריה והעריך אותה וגו' אלמא נפדין:
אַתָּה אוֹמֵר בְּבַעֲלֵי מוּמִין שֶׁנִּפְדּוּ אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בִּבְהֵמָה טְמֵאָה מַמָּשׁ כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְאִם בַּבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה וּפָדָה בְעֶרְכֶּךָ הֲרֵי בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲמוּרָה הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים וְאִם כָּל בְּהֵמָה טְמֵאָה בְּבַעֲלֵי מוּמִין שֶׁנִּפְדּוּ הַכָּתוּב מְדַבֵּר
Traduction
The Gemara clarifies: Do you say that the verse is referring to blemished animals that were redeemed, or is it referring only to an actual non-kosher [tamei] animal, as the plain sense of the verse indicates? The Gemara responds: When the verse states later in that section: ''And if it be of an impure [tamei] animal, then he shall redeem it according to your valuation, and shall add to it the fifth part thereof'' (Leviticus 27:27), an actual non-kosher animal is mentioned as being subject to redemption. How do I realize the meaning of the verse: ''And if it be any impure [tamei] animal'' (Leviticus 27:11)? The verse is speaking of blemished animals that were redeemed, i.e., that have the possibility of being redeemed.
Rachi non traduit
טמאה ממש. כגון סוס וגמל וחמור:
כשהוא אומר. למטה מאותה פרשה ואם בבהמה הטמאה ופדה וגו':
יָכוֹל יִפָּדוּ עַל מוּם עוֹבֵר תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר לֹא יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַה' מִי שֶׁאֵינָהּ קְרֵיבָה לַה' כָּל עִיקָּר יָצְתָה זוֹ שֶׁאֵינָהּ קְרֵיבָה הַיּוֹם וּקְרֵיבָה לְמָחָר
Traduction
The Gemara continues to discuss this halakha: One might have thought that offerings are redeemed even due to the presence of a temporary blemish. Therefore, the continuation of the verse states: ''Of which they may not bring an offering to the Lord,'' which is referring to an animal that is not sacrificed to God at all. The verse serves to exclude this animal with a temporary blemish, which is not sacrificed today, while it remains blemished, but is sacrificed tomorrow, after the blemish disappears.
Rachi non traduit
מומין קבועין ועוברין מפרש בבכורות (דף לו:):
מוֹתֵיב רַב הוּנָא בַּר מָנוֹחַ הָעוֹפוֹת וְהָעֵצִים וְהַלְּבוֹנָה וּכְלֵי שָׁרֵת שֶׁנִּטְמְאוּ אֵין לָהֶן פִּדְיוֹן שֶׁלֹּא נֶאֱמַר פִּדְיוֹן אֶלָּא בִּבְהֵמָה בִּשְׁלָמָא עוֹפוֹת קְדוּשַּׁת הַגּוּף נִינְהוּ וְלֹא נֶאֱמַר אֶלָּא בִּבְהֵמָה
Traduction
Rav Huna bar Manoaḥ raises an objection to Shmuel’s opinion that even meal offerings and libations that are pure may be redeemed if they have not yet been consecrated in a service vessel. The mishna states: With regard to consecrated birds, wood for the altar, frankincense, and service vessels, once they became ritually impure, they have no possibility of redemption, as redemption of consecrated items is stated only with regard to an animal consecrated for the altar that became blemished. Granted, birds are not redeemed, since they are imbued with inherent sanctity, and the Torah stated that only with regard to blemished animals, not birds, is redemption possible for items of inherent sanctity.
Rachi non traduit
מותיב רב הונא. לשמואל:
עופות קדושת הגוף נינהו. דהן עצמן קרבין ואין צריכין קדושת כלי:
אֶלָּא עֵצִים וּלְבוֹנָה וּכְלֵי שָׁרֵת לִיפַּרְקוּ אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דִּטְהוֹרִין בְּעָלְמָא אֵין נִפְדִּין
Traduction
But with regard to wood, and frankincense that is not consecrated with inherent sanctity until it is placed in a service vessel, and service vessels themselves that became impure, since none of these possess inherent sanctity, let them be redeemed. Rather, is it not that these items are not redeemed because pure sacrificial items in general are not redeemed, even when they do not possess inherent sanctity?
Rachi non traduit
אלא עצים ולבונה. שלא קידשם בכלי וכלי שרת כי נטמאו ליפרקו דהא לאו קדושת הגוף נינהו אלא מכשירי קרבן הם אלא לאו משום דמנחות ונסכים טהורים אין נפדים והני אע''ג דנטמאו כו':
וְהָנֵי נָמֵי אַף עַל גַּב דְּנִטְמְאוּ כִּטְהוֹרִים דָּמוּ דְּעֵצִים וּלְבוֹנָה לָאו בְּנֵי אַשְׁוֹיֵי אוּכְלָא נִינְהוּ אֶלָּא חִיבַּת הַקּוֹדֶשׁ מַשְׁוֵה לְהוּ אוּכְלָא
Traduction
And these items too, i.e., the wood, frankincense, and service vessels, even though they became impure, they are treated like they are pure. Their impurity is incomplete because wood and frankincense are not capable of becoming food, and consequently they should not be susceptible to impurity at all. Rather, the regard for the sanctity of sacred property transforms their status into that of food, which renders them susceptible to ritual impurity.
Rachi non traduit
ועצים לאו בני קבולי טומאה נינהו אלא משום חיבת הקודש. דכתיב והבשר לרבות עצים ולבונה וה''מ כי משפי להו ונסרן ומייפן לגזירים לבקעיות יפות דחזו למערכה:
Tossefoth non traduit
אע''ג דנטמאו כטהורים דמו. מדלא קאמר טהורים נינהו משמע דמקבלי טומאה אלא דלא חשיבא טומאה ותימה דבפ' כל הפסולין (זבחים דף לד.) אמרינן והאמר מר והבשר לרבות עצים ולבונה הכא במאי עסקינן כגון שקדשו בכלי ואע''ג דאליבא דרבא מסיק הכי אביי נמי לא פליג בהא וי''ל דהתם מדאורייתא והכא מדרבנן והכא נמי הא קאמר עצים כמה דלא משפי להו לגזירין דלא מיתכשרי משמע דאז מקבלי טומאה מדאורייתא וקדושת כלי דהתם היינו שיפוי גזירין דהכא ובקונטרס פי' התם דמיירי בעצים שחתה במחתת כלי שרת מעל המזבח עם גחלים ולפיכך צ''ל דהכשר של שיפוי גזירין דהכא דרבנן ולא יתכן פירוש זה דבמסכת תמיד (דף כח:) משמע שהיה חותה מן המאוכלות הפנימיות וגם אין לפרש דמיירי אליבא דרבי בהקומץ רבה (לעיל מנחות דף כ:) במתנדב עצים דעצים קרבן נינהו ובעו כלי שרת דהא מסיק התם דנעשה כמי שקרבו מתירין דתנן כל שאין לו מתירין משיקדש בכלי ולרבי הא אמרי' עצים טעונין קמיצה אלמא יש להן מתירין אע''ג דבפרק הקומץ רבה (שם) אמר שהקומץ והשירים הכל למזבח אלמא קדושת כלי דהתם היינו שיפוי גזירין דהכא ובעצי המערכה ומתוך לשון הקונטרס משמע דכמה דלא משפי להו לגזירין טהורין לגמרי וכטהורין דמו לאו דוקא אלא טהורין ממש וא''ת וכי משפי להו לגזירין בקורדום היכי מקדשי והא קורדום אינו כלי שרת כדמשמע בתוספתא דתניא השואל קורדום של הקדש מחבירו ביקע בו ובא חבירו וביקע בו כולן מעלו נתנה לחבירו וחבירו לחבירו הראשון מעל והשני לא מעל ובעולה אינו כן נתנה לחבירו וחבירו לחבירו כולן מעלו ואמר בפ' השואל (ב''מ דף צט.) המשאיל קורדום של הקדש מעל לפי טובת הנאה שבו וחבירו מותר לבקע בו בתחילה ויש לפרש דקורדום דהתם לא במיוחד לעצי מערכה מיירי אבל כלי שרת היה להם מיוחד לעצים שמשפן ומנסרן ומייפן לעשות בקיעות יפות דחזו למערכה ואם תאמר וכיון דקורדום דתוספתא לאו כלי שרת הוא אמאי מעל השני הא מכיון דבקע הראשון ומעל בו יצא לחולין כדתנן במסכת מעילה (דף יט:) אין מועל אחר מועל במוקדשין אלא בהמה וכלי שרת בלבד כיצד רכב על גבי בהמה ובא חבירו ורכב ובא חבירו ורכב כולן מעלו שתה בכוס של זהב ובא חבירו ושתה ובא חבירו ושתה כולן מעלו מה שאין כן בקדושת דמים וי''ל דההיא דתוספתא מיירי בקורדום המסור ליד גזבר דומיא דנטל אבן או קורה של הקדש לא מעל דקתני התם בתר ההיא דקורדום וקתני בה נתנה לחבירו הוא מעל וחבירו לא מעל עד שידור תחתיה שוה פרוטה ופריך עלה הש''ס בפרק בתרא דמעילה (דף כ.) ובפרק קמא דחגיגה (דף י:) מכדי מיגזל גזלה מה לי הוא מה לי חבירו ומשני בגזבר המסורות לו אבני בנין עסקינן ולכך יוצא הקורדום כולו לחולין כשנותנו לחבירו שהרי מוציאו כולו מרשות הקדש אבל כשמבקע בו והוא סבור שהוא שלו אינו מוציאו מרשות הקדש אלא הנאת הביקוע כיון דגזבר הוא ועדיין בידו אינו יוצא מרשות הקדש ולכך מועלין כולן שאין הקורדום מתחלל על ידי הביקוע אבל איניש בעלמא שאינו סבור שהוא שלו כי מבקע ביה מיגזל גזליה ומפיק ליה מרשות הקדש ומתחללת הקדושת דמים בכך ואפי' אין מתכוין לגזול אלא דעתו להחזיר לרשות בעלים לאחר ביקוע הא קיימא לן (ב''ב דף סח.) שואל שלא מדעת גזלן הוי לרבנן וקם ליה כוליה ברשותיה דאפילו נתכוון להיות שואל כאילו נתכוון לגזול דמי והא דאמר בהשואל (ב''מ דף צט.) המשאיל קורדום של הקדש מעל לפי טובת הנאה שבו וחבירו מותר לבקע בו בתחלה וסתם משאיל סבור שהוא שלו מדלא מעל אלא לפי טובת הנאה שבו שחבירו מותר לבקע בו בתחלה דיצא לחולין ומיהו נראה שעדיין הקדש מעורב בו כיון שהוא סבור שהוא שלו ואינו מתכוין להוציא הקורדום מרשותו מ''מ שרי לבקע בו שהרי הנאת הביקוע כבר יצתה לחולין כיון שאינה מסורה לו והא דאמרינן גבי בית בפרק האומר משקלי (ערכין דף כא.) הקדישו משכיר הדר בו מעלה שכר להקדש ופריך כיון דמעל נפיק לחולין לאו כולי בית קאמר דאפי' קורדום כה''ג לא היה יוצא כולו לחולין אם השכיר לחבירו קורדום של הקדש מידי דהוה אמשאיל אלא השכר לבדו הוא דיצא לחולין וברוב ספרים נמי כתוב נפיק שכר לחולין:
דְּעֵצִים כַּמָּה דְּלָא מְשַׁפֵּי לְהוּ לִגְזִירִין לָא מִיתַּכְשְׁרִי לְבוֹנָה נָמֵי כַּמָּה דְּלָא קָידְשָׁה בִּכְלִי שָׁרֵת לָא מִיתַּכְשְׁרָה כְּלֵי שָׁרֵת נָמֵי הוֹאִיל וְאִית לְהוּ טָהֳרָה בְּמִקְוֶה
Traduction
With regard to wood, as long as one does not trim it into logs, it does not become susceptible to impurity. With regard to frankincense as well, as long as it is not consecrated in a service vessel, it does not become susceptible to impurity. With regard to service vessels also, since they have the capacity to attain purity in a ritual bath, their impurity is revocable. Apparently, the reason the mishna teaches that these items are not redeemed is because they are in some sense still regarded as pure, and consecrated items that are considered ritually pure are not redeemed, contrary to the opinion of Shmuel.
לָא לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ טְהוֹרִין בְּעָלְמָא נִפְדִּין וְהָנֵי מִשּׁוּם דְּלָא שְׁכִיחִי הוּא
Traduction
The Gemara responds: No, actually, I will say to you that in general, pure items are redeemed; and these items are not redeemed, despite the fact that they are not imbued with inherent sanctity, because they are not readily available. If these items can be redeemed when they are pure, then they may not be available for the Temple service.
Rachi non traduit
לעולם אימא לך טהורים בעלמא נפדין. והני כטהורים דמו והיינו טעמא דלא מיפרקי:
משום דלא שכיחי. ואי הוו להו פדיון טהורין פריק להו לחולין ותו לא משכחי גזברין מידי אחרינא לצורך העבודה:
בִּשְׁלָמָא לְבוֹנָה וּכְלֵי שָׁרֵת לָא שְׁכִיחִי אֶלָּא עֵצִים מִישְׁכָּח שְׁכִיחִי עֵצִים נָמֵי כֵּיוָן דְּאָמַר מָר כָּל עֵץ שֶׁנִּמְצָא בּוֹ תּוֹלַעַת פָּסוּל לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ הִילְכָּךְ לָא שְׁכִיחִי
Traduction
The Gemara challenges: Granted, frankincense and service vessels are not readily available, but wood is readily available. Why, then, may it not be redeemed? The Gemara answers: Wood usable for the Temple service is also difficult to procure. This is apparent since the Master said that any wood in which a worm is found is disqualified for use on the altar. Consequently, wood suitable for the altar is not readily available.
אָמַר רַב פָּפָּא אִי שְׁמִיעָא לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל הָא דְּתַנְיָא הַמַּתְפִּיס תְּמִימִים לְבֶדֶק הַבַּיִת אֵין פּוֹדִין אוֹתָן אֶלָּא לַמִּזְבֵּחַ שֶׁכָּל הָרָאוּי לַמִּזְבֵּחַ אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי מִזְבֵּחַ לְעוֹלָם וְאַף עַל גַּב דִּקְדוּשַּׁת דָּמִים נִינְהוּ אֵין נִפְדִּין הוֹאִיל וּטְהוֹרִים הֵם הֲוָה הָדַר בֵּיהּ
Traduction
The Gemara continues to discuss the opinion of Shmuel that libations and the flour for meal offerings are redeemed even when pure, as long as they have not been consecrated in a service vessel. Rav Pappa said that if Shmuel had heard that which is taught in the following baraita, he would have retracted his opinion. The baraita teaches: In the case of one who consecrates unblemished animals for Temple maintenance rather than for the altar, they are redeemed only for use on the altar. They may not be redeemed for any other use, in accordance with to the principle that any consecrated item that is fit to be sacrificed on the altar may never leave the altar. And even though these animals possess only sanctity that inheres in their value, they are not redeemed, since they are ritually pure and fit for the altar. Had Shmuel known this baraita, he would have retracted his opinion.
Rachi non traduit
תמימים. בהמה טהורה:
אלא למזבח. שימכרו לצרכי קרבנות:
הוה הדר ביה. ממאי דאמר (עופות) מנחות ונסכים נפדין טהורים אע''ג דראויין למזבח:
וְלָא הִיא שְׁמִיעָא לֵיהּ וְלָא הֲדַר בֵּיהּ לָאו אָמְרַתְּ הָתָם כֵּיוָן דְּלָא שְׁכִיחִי לָא מִיפַּרְקִי
Traduction
The Gemara responds: But that is not so; this baraita was heard by him, and he still did not retract his opinion. Rather, he explained it as follows: Didn’t you say there, i.e., earlier in the discussion of the mishna, that the reason one may not redeem wood, frankincense, and service vessels that were consecrated for Temple maintenance is that since they are not readily available, the Sages decreed that they are not redeemed?
הָכָא נָמֵי כֵּיוָן דִּשְׁכִיחִי מוּמִין דְּפָסְלִי בִּבְהֵמָה דַּאֲפִילּוּ בְּדוּקִּין שֶׁבָּעַיִן נָמֵי פָּסְלִי הִילְכָּךְ לָא שְׁכִיחִי
Traduction
Here, too, with regard to an unblemished animal that was consecrated for Temple maintenance, since blemishes that disqualify an animal as an offering are common, as even a blemish as insignificant as one on the cornea of the eye also disqualifies the animal, therefore, unblemished animals that are fit to be sacrificed on the altar are not readily available. That is why the Sages decreed that unblemished animals, even when consecrated for Temple maintenance, may be redeemed only for use as an offering on the altar. By contrast, meal offerings and libations, which were the subject of Shmuel’s statement, are readily available, and may be redeemed even when they are still pure.
Rachi non traduit
בדוקין. טייל''א:
רַב כָּהֲנָא אָמַר טְמֵאִין נִפְדִּין טְהוֹרִין אֵין נִפְדִּין וְכֵן אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא טְמֵאִין נִפְדִּין טְהוֹרִין אֵין נִפְדִּין אִיכָּא דְאָמְרִי אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא אֲפִילּוּ טְהוֹרִין נִפְדִּין
Traduction
§ After analyzing Shmuel’s opinion permitting the redemption of meal offerings and libations that are pure and have not yet been consecrated in a service vessel, the Gemara now cites a dissenting opinion: Rav Kahana said that only meal offerings and libations that are impure are redeemed, but those that are pure are not redeemed. And Rabbi Oshaya similarly said that those meal offerings and libations that are impure are redeemed, but those that are pure are not redeemed. There are those who say that Rabbi Oshaya says: Even pure ones are redeemed.
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר כּוּלָּן טְמֵאִין נִפְדִּין טְהוֹרִין אֵין נִפְדִּין חוּץ מֵעֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁל מִנְחַת חוֹטֵא
Traduction
Rabbi Elazar says: With regard to all meal offerings, if they are impure they are redeemed, and if they are pure, they are not redeemed, except for the tenth of an ephah of fine flour of a meal offering of a sinner, which is redeemed even if it is pure.
Rachi non traduit
כולן. כל המנחות:
חוץ ממנחת חוטא. שאפילו טהורה נפדית שהרי אמרה תורה בקרבן עולה ויורד (ויקרא ה) מחטאתו על חטאתו בכבשה או שעירה ובתורים כתיב (שם) מחטאתו ובמנחה כתיב על חטאתו ודרשינן (בפרק בתרא) דלהכי כתיב מחטאתו בכבשה דמשמע מקצת חטאתו שאם היה עשיר כשטימא מקדש והפריש מעות לכבשה או שעירה והעני יביא ממקצת דמי תורים או מנחה והשאר חולין ולהכי כתיב (שם) גבי עשירית האיפה על חטאתו דמשמע יוסיף שאם היה עני והפריש עשירית האיפה והעשיר יפדנה ויוסיף עליה מעות ויביא כבשה או שעירה:
שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה מֵחַטָּאתוֹ עַל חַטָּאתוֹ
Traduction
The reason for this is that the Torah stated with regard to an extremely destitute individual who brings a tenth of an ephah of fine flour: ''And the priest shall effect atonement for him for his sin [meḥattato] that he has sinned of one of these, and it shall be forgiven for him'' (Leviticus 5:13). By contrast, with regard to a wealthy person who brings a lamb as a sliding-scale offering, the verse states: ''And the priest shall effect atonement for him from his sin [al ḥattato] that he has sinned'' (Leviticus 5:6). The word ''al,'' which can also mean on, indicates that if an extremely destitute individual designates a tenth of an ephah for his meal offering and then becomes wealthy, he redeems his meal offering and adds money on to the original sum in order to purchase an offering that is appropriate for his current financial status. In that case, the meal offering is redeemed even if it is pure.
אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא שָׁמַעְתִּי פִּיגֵּל בְּמִנְחָה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אֵינוֹ מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין דִּתְנַן הָעָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם
Traduction
§ The Gemara cites another statement that Rabbi Oshaya says: I heard that according to Rabbi Shimon, when one rendered a meal offering piggul by sacrificing it with the intent to consume it beyond its designated time, it is not susceptible to the ritual impurity of food. As we learned in a baraita (Tosefta, Okatzin 3:12): Orla, diverse kinds in a vineyard,
Rachi non traduit
לרבי שמעון. דאמר לקמן כל האסור בהנאה אינו מטמא טומאת אוכלין:
הערלה. וכל הנך איסורי הנאה נינהו:
Tossefoth non traduit
פיגל במנחה לרבי שמעון אינו מטמא טומאת אוכלין. ומפרש טעמא משום דאוכל שאי אתה יכול להאכילו לאחרים אין קרוי אוכל ומוקי לה במסקנא דאקדשה במחובר שלא היה לה שעת הכושר דטהורין אין נפדין וא''ת א''כ עולה לרבי שמעון לא תטמא טומאת אוכלין דאוכל שאי אתה יכול להאכילו לאחרים הוא כמו מנחה שפיגל דלא מקבלת טומאה אם הקדישה במחובר וזה נמי לא היתה לה שעת הכושר וי''ל דאכילת מזבח שמה אכילה כדאשכחן באותו ואת בנו (חולין דף פא.) לענין אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים בהיא חולין ובנה עולה דחשיב עולה שחיטה הראויה ואפילו לרבא דלא חשיב ליה שחיטה הראויה ופטר משום אותו ואת בנו לר''ש לענין אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים מודה דשמה אכילה מידי דהוה אטריפה שנשחטה דשחיטה שאינה ראויה והויא אוכל שאתה יכול להאכילו ותדע דהא עצים ולבונה מקבלין טומאה לר''ש על כרחך משום אכילת מזבח דאי משום חיבת הקודש לחודיה הא לא מהניא חיבת הקודש לשוייה אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים דאי לא פיגל במנחה יטמא לר''ש טומאת אוכלין הואיל והיתה לה שעת הכושר קודם פיגול מיד כשנתקדש בכלי דחיבת הקודש מכשרתה ועוד כמו שמדקדק מפרה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source