Vayedaber

Simple Havroutah

Me'ilah

Daf 7b

נִזְרַק דָּם שֶׁל אֶחָד מֵהֶם, אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁכְּשֵׁם שֶׁדָּמָהּ פּוֹטֵר אֶת בְּשָׂרָהּ מִן הַמְּעִילָה, אַף יִפְטוֹר בְּשַׂר חֲבֶירְתָּהּ מִן הַמְּעִילָה?

Traduction

And in a case where the blood of one of the sin offerings was sprinkled, do you not concede that just as the sprinkling of its blood exempts its meat from the halakhot of misuse, so too, it exempts the meat of the other animal from the halakhot of misuse?

Rachi non traduit

נזרק דמה וכו'. נפסלה השניה במותר חטאת:

אִם הִצִּיל בְּשַׂר חֲבֶירְתָּהּ מִן הַמְּעִילָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָּסוּל, דִּין הוּא שֶׁיַּצִּיל אֶת בְּשָׂרָהּ!

Traduction

If so, one may infer from here by an a fortiori inference with regard to the case of sprinkling the blood of meat that left the courtyard: If the sprinkling of its blood spared the meat of the other animal from the halakhot of misuse, even though that animal is unfit, as it is a leftover sin offering, it is only right that the blood that was sprinkled should exempt its own meat, despite the fact that it left the courtyard.

Rachi non traduit

דין שיפטור את בשרה. ואע''פ שיש פסול יוצא:

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם רַב אוֹשַׁעְיָא: תְּשׁוּבָה גְּנוּבָה הֱשִׁיבוֹ רַבִּי עֲקִיבָא לְאוֹתוֹ תַּלְמִיד, בְּבַת אַחַת – אִין, בְּזֶה אַחַר זֶה – לָא,

Traduction

With regard to this reply by Rabbi Akiva, Reish Lakish says in the name of Rav Oshaya: Rabbi Akiva gave a deceptive response to that student of his, Rabbi Shimon. Reish Lakish elaborates: Based on Rabbi Akiva’s reply, one would think that if the two sin offerings were slaughtered at the same time, then yes, the blood of one sin offering exempts the meat of the other from the halakhot of misuse. But if they were slaughtered one after the other, it does not exempt the meat of the other offering.

Rachi non traduit

תשובה גנובה השיבו. כלומר לא היתה מעלייתא הא דהשיבו ושחט את שתיהן דמשמע דבבת אחת אז דמה פוטר בשר חבירתה אע''ג דפסול הוא דהכי משמע דכי היכי דמפרש רבי אלעזר לעיל דלא אמר רבי עקיבא אלא ששחט שתיהן בבת אחת האי דאמר רבי עקיבא נמי הכא ושחט את שתיהן היינו בבת אחת הא שחטן בזה אחר זה לא והיינו תשובה גנובה כיון דפסול הוא דמשעה שזרק דמה של אחת מהן נפסל השניה במותר חטאת:

Tossefoth non traduit

תשובה גנובה. פי' עלומה ומכוסה כי יש להשיב עליה ולא בא לסתור התשובה שהשיב ר''ע לר''ש דודאי יפה השיבו אלא הלשון אינו מיושב יפה דנקט בבת אחת דכיון דפסל הוא השני ואפילו הכי קאמר ר''ע דזריקת הכשר פוטרתו מידי מעילה א''כ סבירא ליה לר''ע דחשבינן ליה כזבח אחד וכיון דחשבינן כזבח אחד מה לי בזה אחר זה אמר ליה ר' יוחנן לריש לקיש ואתה אי אתה אומר כן בתמיה כלומר והא ודאי דבבת אחת בעינן דכחד לא חשיב להו דהא אילו הפריש שני אשמות לאחריות ושחט שתיהן וקדם והעלה אימורים של אחד מהם קודם זריקה אי אתה מודה שירדו הכי גרסינן ה''פ קדם והעלה אימורים של אחד מהם קודם זריקת חבירו ואחר כך זרק חבירו שלא העלה אימורים אי אתה מודה שירדו האימורים של אותו שהעלה בלא זריקת דמו ואי ס''ד חד גופא הוא אם כן הוה לאחשובי הני אימורין כאילו היו מאותן שזרק דמן ולא הוה ליה למימר ירדו דהאמר עולא אימורי קדשים קלים כו' והא דנקט קדשים קלים לרבותא נקט וכ''ש קדשי קדשים דקדשי טפי וקליט להו מזבח וכן לעיל דנקט אשמות כ''ש חטאות:

דְּכֵיוָן דְּפָסוּל הוּא, מָה לִי בְּבַת אַחַת, מָה לִי בְּזֶה אַחַר זֶה?!

Traduction

But since in either case the other offering, whose blood was not sprinkled, is unfit, as it is a leftover sin offering, what difference does it make to me whether they were slaughtered at the same time or whether they were slaughtered one after the other? In either case, according to Rabbi Akiva, the sprinkling of one should exempt the meat of the other from the halakhot of misuse.

Rachi non traduit

מה לי בבת אחת מה לי בזה אחר זה. הואיל וסבירא ליה לר' עקיבא דדמה פוטר בשר חבירתה אע''ג דפסול משום מותר חטאת כי היכי דחשבת להו כגוף אחד בשחטן נמי בזה אחר זה תהא דמה פוטר את של חבירתה אלא ודאי תשובה גנובה היא דלא שנא:

אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: וְאַתָּה, אִי אַתָּה אוֹמֵר כֵּן?

Traduction

Rabbi Yoḥanan said to Reish Lakish in response: And you, who raise this difficulty, do you not also say the same, that there is a difference between a case where they were slaughtered at the same time, and are therefore considered one entity, when the sprinkling of the blood of one offering exempts the meat of the other, and a case where they were slaughtered one after the other, and are therefore considered two separate entities, which means that the blood of one offering does not exempt the meat of the other?

Rachi non traduit

א''ל ר' יוחנן לר''ל ואתה אי אתה אומר כן. דחשבת להו כגוף אחד אף כי שחטן בזה אחר זה דדמה פוטר בשר חבירתה:

אִילּוּ הִפְרִישׁ שְׁתֵּי אֲשָׁמוֹת לְאַחְרָיוּת, וְשָׁחַט אֶת שְׁנֵיהֶן, וְקָדַם וְהֶעֱלָה אֵימוּרִין שֶׁל אֶחָד מֵהֶן קוֹדֶם זְרִיקָה, אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁאִם עָלוּ – יֵרְדוּ?

Traduction

But in a case where one separated two guilt offerings as a guarantee for his obligation of a single guilt offering, i.e., that if one were lost he could achieve atonement by means of the second, and one slaughtered both of them, and the priest first brought up the sacrificial portions of one of them onto the altar before sprinkling any blood, and then sprinkled the blood of the other offering, would you not concede that even if the sacrificial portions of this offering whose blood was not sprinkled ascended the altar, that they shall descend without being sacrificed? The proper procedure is that first the blood is sprinkled and only then are the sacrificial portions brought up onto the altar to be sacrificed.

Rachi non traduit

אילו הפריש שני אשמות לאחריות. שאם יאבד אחד מהן שיתכפר באחר. והאי דנקיט שני אשמות וכל שכן שתי חטאות דחטאת חמירא קדושתיה מאשם:

ושחט את שניהם וקדם והעלה אימורין של אחד מהן קודם זריקה. ואח''כ זרק הדם מאשם שלא קרבו אימורין:

אי אתה מודה שאם עלו. אותן אימורין שירדו דזריקת דם דאידך לא מהניא להני אימורין דלאו דידיה משום דמגופא אחרינא נינהו:

וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ חַד גּוּפָא הוּא, אַמַּאי אִם עָלוּ – יֵרְדוּ? הָאָמַר עוּלָּא: אֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁהֶעֱלָן לִפְנֵי זְרִיקַת דָּם – לֹא יֵרְדוּ, נַעֲשָׂה לַחְמוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ!

Traduction

Rabbi Yoḥanan analyzes this case: And if it enters your mind to say that even when the two offerings were slaughtered one after the other they are still considered as one entity, why is it the halakha that if the sacrificial portions ascended the altar, they shall descend? Doesn’t Ulla say that sacrificial portions of offerings of lesser sanctity which one brought up to the altar before the sprinkling of the offering’s blood, and are therefore not yet fit for the altar, shall not descend, but are sacrificed, as the sacrificial portions have become the food of the altar, by virtue of their placement upon it?

Rachi non traduit

ואי ס''ד. כדקאמרת בזה אחר זה נמי פוטר בשר חבירתה משום טעמא דאמרת דכחד גופא הוא הכא אם עלו אמאי ירדו:

האמר עולא. גבי גוף אחד אימורי קדשים קלים שהעלן לפני זריקת דמים לא ירדו שנעשו לחמו של מזבח דקלטן מזבח דכיון דחד גופא הוא כי הדר וזריק הדם לאחר העלאת אימורין הויא זריקה ולא ירדו ואם כדבריך דטעמיה דר''ע הוי משום דכחד גופא דמו כי קדם והעלה אימורין ושוב נזרק הדם דאידך דלא העלו אימורין ליהני ליה דאם עלו לא ירדו אלא מדאמרינן דירדו שמע מינה דלאו משום דחד גופא הוא אלא היינו טעמיה דר''ע דכי שחט שתיהן בבת אחת דמה פוטר בשר חבירתה דרצה מזה זורק ורצה מזה זורק ולא אוקמינן טעמא משום דחד גופא הוא ולא תשובה גנובה השיבו:

אִישְׁתִּיק. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: קַצֵּצְתִּינּוּן לְרַגְלוֹהִי דְיָנוֹקָא.

Traduction

Reish Lakish was silent, as he had no answer to Rabbi Yoḥanan’s difficulty. Rabbi Yoḥanan said in this regard: We have cut off the legs of the child, i.e., I have refuted Reish Lakish’s opinion by raising a difficulty that eliminates the basis for his opinion.

Rachi non traduit

אישתיק. ר''ל:

אמר רבי יוחנן קצצתינון לרגליה דינוקא. ר''ל קרי ינוקא לפי שהיה בחור ממנו דאותביה הכי ולא ידע להשיבו. לישנא אחרינא דדייקא דדייק דקאי הכי. ואי קשיא לך מ''ש גבי חטאות בבת אחת דכי זרק דמה של אחת מהן דפוטר את בשר חבירתה והכא לא מרצה זריקה דחד האימורין דאידך דאמרינן אם עלו ירדו הא לא קשיא דודאי גבי מעילה אמרינן דדמה של אחת מהן פוטרת את חבירתה מן המעילה אבל לרצות האימורין במזבח ודאי לא מרצה אלא זריקת דם שלו בעינן אע''ג דשחט שתיהן בבת אחת:

Tossefoth non traduit

אמר רבי יוחנן קצצתינון רגלוהי דינוקא. כלומר סתרתי דברי ר''ל דודאי לאו טעמא דר''ע משום דחד גופא הוא דא''כ גבי מפריש שני אשמות וכו' שהבאתי למעלה הוה לן למימר לא ירדו כדפרישית דנעשו לחמו של מזבח אלא ודאי טעמיה דר''ע משום בת אחת וא''ת מ''מ כיון דמהני טעמא דבבת אחת לענין לפטור הבשר מן המעילה למה לא יועיל באימורין לעשותן לחמו של מזבח כמו דמדמה להו בטעמא דחד גופא הוא י''ל דלא דמי דאמרינן דטעמא גבי לפטור בשר מן המעילה משום בת אחת ניחא דודאי כיון דרצה מזה זורק רצה מזה זורק דין הוא שיפטור מן המעילה אף בשר חברתה שלא נזרק דמה אבל ליעשות לחמו של מזבח ולומר דלא ירדו לא חשיבא כל כך האי טעמא אלא אי אמרת דטעמא משום חד גופא א''כ הוי טעם חשוב אף לענין שלא ירדו:

מַתְנִי' יֵשׁ מַעֲשֵׂה דָמִים בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר, וּבְקָדָשִׁים קַלִּים כּוּלְּהוּ לְהַחֲמִיר.

Traduction

MISHNA: With regard to establishing liability for misuse of consecrated items, there is an aspect of leniency and an aspect of stringency in the act of sprinkling the blood of offerings of the most sacred order. But with regard to the sprinkling of the blood in the case of offerings of lesser sanctity, it contains in its entirety aspects of stringency, i.e., there are only aspects of stringency.

Rachi non traduit

מתני' מעשה דמים. היינו זריקה:

כֵּיצַד? קָדְשֵׁי קָדָשִׁים לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים – מוֹעֲלִין בְּאֵימוּרֵיהֶן וּבַבָּשָׂר. לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים – מוֹעֲלִין בְּאֵימוּרֵיהֶן, וְאֵין מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר.

Traduction

How so? The status of offerings of the most sacred order is that before the sprinkling of blood, one is liable for misusing their sacrificial portions that are to be burned on the altar, and for misusing the meat that is to be eaten by the priests. Since the meat is prohibited prior to sprinkling the blood, it is in the category of items consecrated to God, which are subject to the halakhot of misuse. After the sprinkling of the blood of offerings of the most sacred order, one is still liable for misuse of their sacrificial portions, as they remain prohibited to be eaten and are in the category of items consecrated to God, but one is not liable for misuse of the meat, as it is now permitted for consumption by the priests. This explains how there is an aspect of leniency in the sprinkling of the blood of offerings of the most sacred order.

Rachi non traduit

לאחר זריקת דמים אין מועלין בבשר. דכבר יש בו שעת היתר לכהנים והיינו להקל דשוב אין בו מעילה:

וְעַל זֶה וְעַל זֶה – חַיָּיב מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא. נִמְצָא, מַעֲשֵׂה דָמִים בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר,

Traduction

By contrast, for consumption of both this, the sacrificial portions, and that, the meat, after the sprinkling of the blood, one is liable to receive karet due to violation of the prohibition against consumption of piggul, and the prohibition against consumption of notar, and the prohibition against consumption of sacrificial meat while ritually impure. Consequently, the act of sprinkling blood of offerings of the most sacred order is found to contain an aspect of leniency and an aspect of stringency.

Rachi non traduit

על זה וזה. על האימורין ועל הבשר לאחר זריקה חייב משום פיגול ונותר וטמא והיינו להחמיר דקודם זריקה אין חייבין בכל [הני אבל] לאחר זריקה נקבעו בכל הני:

Tossefoth non traduit

ועל זה וזה חייבין עליו משום פיגול נותר וטמא. פירוש על זה ועל זה על הבשר ועל האימורים [בקדשי קדשים] נמצא מעשה דמים [להקל ולהחמיר] פירוש להקל שע''י זריקת הדמים אין מועלין דלא מיקרו תו קדשי ה' ולהחמיר לחייב עליו משום פיגול נותר וטמא:

וּבְקָדָשִׁים קַלִּים כּוּלָּן לְהַחֲמִיר. כֵּיצַד? קָדָשִׁים קַלִּים לִפְנֵי זְרִיקַת דָמִים – אֵין מוֹעֲלִין לֹא בָּאֵימוּרִין וְלֹא בַּבָּשָׂר, לְאַחַר זְרִיקַת דָמִים – מוֹעֲלִין בָּאֵימוּרִין וְאֵין מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר.

Traduction

But with regard to the sprinkling of the blood of offerings of lesser sanctity, all of their aspects are of stringency. How so? The status of offerings of lesser sanctity is that before the sprinkling of the blood, one is not liable for misuse, not for their sacrificial portions nor for the meat. After the sprinkling of the blood, one is liable for misuse of their sacrificial portions, but one is not liable for misuse of the meat. This explains how the sprinkling of the blood in the case of offerings of lesser sanctity causes a stringency in terms of the halakhot of misuse.

Rachi non traduit

לאחר זריקת דמים מועלין באימורין. והיינו להחמיר דקודם זריקה לא הוה בהו מעילה כלל והשתא איתא מעילה באימורין:

עַל זֶה וְעַל זֶה חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא. נִמְצָא מַעֲשֵׂה דָמִים בְּקָדָשִׁים קַלִּים כּוּלָּן לְהַחֲמִיר.

Traduction

And for consumption of both this, the sacrificial portions, and that, the meat, after the sprinkling of the blood, one is liable to receive karet due to violation of the prohibition against consumption of piggul, and of the prohibition against consumption of notar, and of the prohibition against consumption of sacrificial meat while ritually impure. Consequently, in the act of sprinkling the blood of offerings of lesser sanctity, it is found that all of their aspects are of stringency.

Rachi non traduit

ועל זה ועל זה וכו'. והיינו נמי להחמיר כדפרישית לעיל:

נמצא מעשה דמים וכו':

גְּמָ' קָתָנֵי ''אֵין מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר'' – מְעִילָה הוּא דְּלֵיכָּא, הָא אִיסּוּרָא אִיכָּא, וְאַמַּאי? הָא מָמוֹנָא דְכֹהֵן הוּא!

Traduction

GEMARA: The mishna teaches: After the sprinkling of the blood of offerings of the most sacred order, one is not liable for misusing the meat. The Gemara infers from this that there is no liability for misuse of consecrated property, but there is a prohibition for the priest to eat from it even after the blood has been sprinkled. The Gemara therefore asks: But why is there such a prohibition? Isn’t the meat the property of the priests after the blood has been sprinkled, and therefore it is permitted for them in consumption?

Rachi non traduit

גמ' קתני. רישא בשר קדשי קדשים לאחר זריקה אין מועלין בבשר:

מעילה הוא דליכא. משמע הא איסורא איכא לכהן האוכלן ואמאי הא ממונא דכהן הוא:

Tossefoth non traduit

הא איסורא איכא. שאסור לאכול והא ממונא דכהן הוא קושיא היא דבהדיא כתיב בקרא (ויקרא ז) דכהנים אכלי להו:

לָא קַשְׁיָא, מִשּׁוּם דְּנָסֵיב רֵישָׁא ''מוֹעֲלִין'', נָסֵיב סֵיפָא ''אֵין מוֹעֲלִין''.

Traduction

The Gemara answers: This is not difficult, as the above inference is invalid. The reason that the mishna taught that one is not liable, rather than saying that the meat is permitted, is as follows: Since the first clause mentions the phrase: One is liable for misusing, the latter clause also mentions the parallel phrase: One is not liable for misusing. Therefore, the above inference is incorrect, as there is in fact no prohibition for the priests to eat the meat.

Rachi non traduit

נסיב בסיפא. והאי דקתני אין מועלין לאו דוקא דמשמע מעילה הוא וכו' אלא משום דתנא רישא קודם זריקה מועלין בבשר דהא מועלין דוקא הוא דאכתי אין בו היתר לכהנים תנא סיפא נמי אין מועלין:

אֵימָא סֵיפָא: ''בְּקָדָשִׁים קַלִּים כּוּלְּהוּ לְהַחֲמִיר. כֵּיצַד? בְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים – אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן וּבְאֵימוּרֵיהֶן, וְאֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא. לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים – מוֹעֲלִין בְּאֵימוּרֵיהֶן וְאֵין מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר''.

Traduction

The Gemara continues to analyze the mishna. Say the latter clause: But with regard to the sprinkling of the blood of offerings of lesser sanctity, all of their aspects are of stringency. How so? The status of the meat of offerings of lesser sanctity is that before the sprinkling of the blood, one is not liable for misuse, not for their meat nor for their sacrificial portions. And one is not liable due to violation of the prohibition against piggul, notar, or the consumption of sacrificial meat while ritually impure. After the sprinkling of the blood, one is liable for misuse of their sacrificial portions, and one is not liable for misuse of the meat.

Rachi non traduit

אימא סיפא כו' מעילה הוא דליכא. בבשר [הא איסורא איכא] לישראל האוכלו:

מְעִילָה הוּא דְּלֵיכָּא, הָא אִיסּוּרָא אִיכָּא, וְאַמַּאי? הָא מָמוֹנָא דִבְעָלִים הוּא!

Traduction

The Gemara infers as above: There is no liability for misuse of the meat of offerings of lesser sanctity, but there is a prohibition for the owners to consume it, even after the blood has been sprinkled. But why is there such a prohibition? Isn’t this meat the property of the owners after the blood has been sprinkled, and it is permitted for them in consumption?

Rachi non traduit

והא ממונא [דבעלים] הוא וכו'. והכא ליכא למימר משום דנסיב רישא מועלין תנא סיפא נמי אין מועלין דבתרוייהו [בסיפא] דרישא [ובסיפא] דסיפא אין מועלין קתני וכי היכי דדייקינן הכא הא איסורא איכא ה''נ דייקינן בסיפא [דרישא] ואמאי אית ביה איסור אכילה:

Tossefoth non traduit

הא ממונא דבעלים הוא. ולא משני כדלעיל דאגב מועלין באימורים קתני אין מועלין בבשר דודאי לעיל משני שפיר דאיידי דתנא רישא מועלין באימורים ובבשר גבי לפני זריקת דמים תנא נמי גבי אחר זריקה ואין מועלין בבשר אע''ג דאיסורא נמי ליכא אלא הכא גבי קדשים קלים דלא שייכא שום מעילה בבשר אף קודם זריקה לית ליה למיתני אין מועלין בבשר אגב מועלין באימורים ונראה דלא פריך אלא למ''ד היתר אכילה שנינו דאי למ''ד היתר זריקה אם כן לאחר זריקה ר''ל לאחר שניתר לזריקה ואף על פי שלא נזרק ואם כן מאי פריך הכא ממונא דבעלים הוא ודאי דאיסורא כיון שלא נזרק הדם:

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לַיּוֹצְאִין, וְרַבִּי עֲקִיבָא הִיא.

Traduction

Rabbi Ḥanina says in explanation: This is referring to meat that was taken out from the place where it is permitted to be eaten before the sprinkling of the blood, and the blood was later sprinkled. In such a case, the meat is prohibited. And this ruling is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva in the mishna on 6b, who rules that sprinkling is effective in that it exempts the meat of the offerings of the most sacred order from the halakhot of misuse, and renders the meat of offerings of lesser sanctity subject to misuse, even if the meat left the courtyard.

Rachi non traduit

א''ר חנינא ליוצא. כגון שיצא הבשר חוץ למחיצתו ושוב נזרק הדם ור''ע היא דאמר זריקה מועלת ליוצא (דם) דכי אמר ר''ע זריקה מועלת ליוצא להוציאו ממעילה ולהביאו לשריפה ולאלתר כמו שאר קדשים פסולין ולהכי מהניא ליה זריקה שאינו נשרף לאלתר אלא עד שתעובר צורתו:

כִּי אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא זְרִיקָה מוֹעֶלֶת, לַיּוֹצֵא לִשְׂרֵיפָה,

Traduction

Rabbi Ḥanina continues: The tanna here is teaching that when Rabbi Akiva says that sprinkling is effective with regard to the meat of offerings of the most sacred order or the sacrificial portions of offerings of lesser sanctity that left the courtyard, with regard to the halakhot of misuse, piggul, notar, and the prohibition against consumption of sacrificial meat while ritually impure, that applies specifically with regard to the halakhot of its burning, that it is not burned right away, but that one must wait until the following morning to burn it.

Tossefoth non traduit

כי אמר רבי עקיבא מועלת ליוצא לשרפה. פירוש אין הכי נמי דאיסורא איכא דמיירי בבשר שיוצא עד כאן לא קאמר ר''ע דזריקה מועלת ליוצא אלא לענין לאקבועי בפיגול ונותר וטמא וצריך עיבור צורה לשרפן שאין זה קרוי פסולו בגופו דאמר בפסחים (דף פב.) ישרף מיד דזריקה מהניא ליה ומשוי ליה כאילו לא יצא והויא ליה פסולו מחמת דבר אחר דאמרינן בפסחים (שם) שצריך עיבור צורה אבל לאכילה לא מרצה כלומר אבל לענין שיאכל לא מהניא זריקה ולא נראה דמה לו להזכיר עיבור צורה דלא איירי ביה ר''ע הל''ל עד כאן לא קאמר ר''ע אלא לאקבועי במעילה ולחיוביה משום פיגול ונותר וטמא ועוד קשיא דבפסחים (דף פב.) משמע דלא מהניא זריקה להצריך עיבור צורה דאמר התם נטמא הפסח או שיצא ישרף מיד ונראה לפרש דה''נ קאמר כי קאמר רבי עקיבא זריקה מועלת ליוצא כלומר לענין דברים האמורים במשנה לאקבועי בפיגול אבל מכל מקום לשריפה אזיל מיד דלא פליג אמתני':

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source