Le texte Le vocabulaire Les révisions
Me'ilah
Daf 6a
תָּא שְׁמַע, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יֵשׁ נוֹתָר שֶׁמּוֹעֲלִין בּוֹ, וְיֵשׁ נוֹתָר שֶׁאֵין מוֹעֲלִין בּוֹ.
Traduction
The Gemara cites another source that might resolve the issue: Come and hear a baraita that can provide a proof with regard to the meaning of Rabbi Yehoshua’s statement about a period of fitness to the priests: Rabbi Shimon says that there is a case of notar, when the blood was left overnight and was rendered unfit, where one is liable for misusing the meat of the offering, and there is also a case of notar where one is not liable for misusing it.
כֵּיצַד? לָן לִפְנֵי זְרִיקָה – מוֹעֲלִין, לְאַחַר זְרִיקָה – אֵין מוֹעֲלִין.
Traduction
The baraita elaborates: How so? If the blood was left over and someone consumed the meat before the sprinkling of the blood, he is liable for misusing consecrated property. But if it was consumed after the sprinkling of the blood, he is not liable for misusing consecrated property, as the sprinkling removes the meat from being subject to the halakhot of misuse.
Rachi non traduit
כיצד לן. הדם כגון שנתקבל היום ולא נזרק עד למחר אם אכל הבשר לפני זריקה מועלין בו אכלו לאחר זריקה אין מועלין בו דסבירא ליה לר' שמעון זריקת לן מוציאה מידי מעילה כזריקת כשר. קתני מיהת לפני זריקה מועלין בו מאי לאו דהוה שהות ביום למיזרקיה דאי בעי זריק ואף על גב דנתקבל בכוס לא נפיק מידי מעילה עד לאחר זריקה ולהכי לפני זריקה מועלין בו הואיל ועדיין לא נזרק הדם לא היה בו שעת היתר ושמע מינה היתר אכילה שנינו:
Tossefoth non traduit
כיצד לן לפני זריקה מועלין בו לאחר זריקה אין מועלין בו קתני מיהא לפני זריקה מועלין בו לאו דהוה ביה שהות למיזרק דאי בעי זריק. והא לפני זריקה ממש שלא זרק מועלין בו ואע''ג דאיכא היתר זריקה מכל מקום מועלין בו משום דהיתר אכילה שנינו לא דלא הואי ליה שהות דקבליה סמוך לשקיעת החמה דלא נעשית הקבלה בהכשר:
קָתָנֵי מִיהַת: מוֹעֲלִין בּוֹ, לָאו דַּהֲוָה שְׁהוּת לְמִיזְרְקֵיהּ, דְּאִי בָּעֵי – זָרֵיק,
Traduction
The Gemara notes: In any event, Rabbi Shimon teaches that if one consumes the meat before the leftover blood was sprinkled, he is liable for misusing it. Is this not referring to a case where there was time left in the day to sprinkle the blood that had already been collected in the service vessel, and therefore, if he had desired, he could have sprinkled the blood? Nevertheless, the offering is subject to the halakhot of misuse. This indicates that merely collecting the blood in the service vessel alone, without actually sprinkling it, does not remove the offering from being subject to the halakhot of misuse.
וּשְׁמַע מִינַּהּ: הֶיתֵּר אֲכִילָה שָׁנִינוּ!
Traduction
And accordingly, one may conclude from the baraita that it is fitness of consuming the meat of the offering that we learned in Rabbi Yehoshua’s statement in the mishna. It is the fitness of consuming the meat of the offering that removes the possibility of being liable for the prohibition of misuse, not the fitness of sprinkling.
לָא, דְּקַבְּלֵיהּ סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה, דְּלֹא הָיָה שְׁהוּת לְמִזְרַק.
Traduction
The Gemara refutes this conclusion: No, the baraita is not referring to a case where there was time left in the day to sprinkle the blood that had already been collected. Rather, it is referring to a situation where the priest collected the blood shortly before sunset, where there was no time left in the day to sprinkle the blood while it was still daytime. Since the blood could not have been sprinkled, the offering is still subject to the prohibition of misuse. But if there had been time to sprinkle the blood, then that blood would be considered ready to be sprinkled, and the offering would no longer be subject to the prohibition of misuse, in accordance with the opinion that the criteria is the fitness of sprinkling of the blood.
Rachi non traduit
לא דקבליה סמוך לשקיעת החמה. ומשום הכי לן דלא הוה שהות למיזרקיה והוא אכל הבשר בלילה לפני זריקה להכי מועלין שהרי הדם עדיין לא היה ראוי ליזרק ולא מצינן למימר כל העומד ליזרק כזרוק דמי:
אֲבָל הָיָה שְׁהוּת, מַאי? הָכִי נָמֵי דְּאֵין מוֹעֲלִין?
Traduction
The Gemara raises a difficulty: But in that case, what is the halakha in a situation where there was time in the day to sprinkle the blood? According to the above claim, so too the halakha is that he is not liable for misusing the offering.
Rachi non traduit
אבל אי הוה שהות. דנראה לזריקה אמרינן כזרוק דמי ואין בו מעילה דהיתר זריקה שנינו:
מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי ''לִפְנֵי זְרִיקָה'', לִיתְנֵי ''קוֹדֶם שְׁקִיעָה'' וּ''לְאַחַר שְׁקִיעָה''!
Traduction
If so, why does Rabbi Shimon specifically teach this distinction between a case before sprinkling, when the offering is still subject to the halakhot of misuse, and after sprinkling, when the offering is no longer subject to misuse? Let Rabbi Shimon instead teach a more precise distinction, between a situation where the blood was collected before sunset and there was time to sprinkle it but it was left overnight, in which case the offering is not subject to the prohibition of misuse, and a situation where the blood was collected after sunset, in which case it is still subject to the prohibition of misuse.
Rachi non traduit
אי הכי. אדתני לן לפני זריקה ליתני הכי שקבלו קודם שקיעת החמה דהוה שהות למזרקיה ולן אין מועלין בו דהואיל והיה עומד ליזרק כזרוק דמי דהיתר זריקה שנינו קבלו לאחר שקיעת החמה דנשחט בלילה ולן ואכל הבשר מועלין בו דהא אינו ראוי ליזרק זריקה כשרה ולאו כזרוק דמי הילכך מועלין בו:
Tossefoth non traduit
מאי איריא דתני לפני זריקה. פירוש כלומר אמאי מפליג בין קודם לאחר זריקה ליפלוג בקודם זריקה גופיה בין קודם ראויות זריקה בין לאחר ראויות זריקה וליתני הכי קודם שקיעת החמה אין מועלין בו דאיכא ראויות זריקה לאחר שקיעת החמה מועלין בו דליכא ראויות זריקה ומשני ה''נ קתני קודם שיראה לזריקה כו' כלומר לפני זריקה לאו דוקא אלא ר''ל קודם שיראה לזריקה:
הָכִי נָמֵי קָתָנֵי: קוֹדֶם שֶׁיֵּרָאֶה לִזְרִיקָה, וּלְאַחַר שֶׁיֵּרָאֶה לִזְרִיקָה.
Traduction
The Gemara answers that this is indeed what Rabbi Shimon meant, as he actually taught: Before it was fit for sprinkling, the offering is still subject to the prohibition of misuse, but after it was fit for sprinkling, it is no longer subject to the prohibition of misuse.
Rachi non traduit
הכי נמי קתני קודם שיראה לזריקה. דהא דתני לפני זריקה היינו קודם שנראה לזריקה שקיבל אחר שקיעת החמה שעדיין לא נראה לזריקה אם אכל הבשר מועלין בו אבל אחר זריקה אחר שנראה לזריקה שקיבלו קודם שקיעת החמה דהוה שהות ביום למיזרקיה אין מועלין בו הואיל והיה עומד ליזרק כזרוק דמי ולעולם היתר זריקה שנינו:
תָּא שְׁמַע, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יֵשׁ פִּיגּוּל שֶׁמּוֹעֲלִין בּוֹ, וְיֵשׁ פִּיגּוּל שֶׁאֵין מוֹעֲלִין בּוֹ.
Traduction
The Gemara suggests another proof from a similar baraita. Come and hear: Rabbi Shimon says that there is a case of an offering of the most sacred order that was sacrificed with piggul intent where one is liable for misusing it, and there is also a case of piggul intent where one is not liable for misusing it.
Rachi non traduit
ת''ש רבי שמעון אומר כו'. וכולה מיתרצא כסוגיא דלעיל דיש נותר:
Tossefoth non traduit
תא שמע רבי שמעון אומר יש פיגול כו'. כלומר סוגית פיגול הוי כמו גבי נותר אמנם קשה היכי קאמר דמיירי דהויא שהות למיזרקיה אבל אימא פיגול דבקבלה לא מצית אמרת דהא מוקמת לה בנעשה קבלה בהכשר וגם בהילוך לא מצית אמרת דהא רבי שמעון הוא דמכשיר בהילוך בפרק קמא דזבחים (דף יג.) משום דהויא לה עבודה שאפשר לבטלה כגון שוחט בצד המזבח וזורק לכן נראה לי כגון שפיגל בסוף קבלה דהויא שהות למזרק בתחלת קבלה וקתני מועיל וש''מ היתר אכילה שנינו משמע אבל סיפא דאין מועיל מיירי לאחר זריקה ממש ותימה א''כ תיקשי לרב גידל דאמר דזריקת פיגול לא מפקע מידי מעילה וי''ל דרב גידל משני לה כדמסיק דהכא לפני זריקה היינו קודם שיראה לזריקה ולאחר זריקה לאחר שיראה לזריקה ולעולם קודם זריקה משום דהיתר זריקה שנינו ומ''מ קשה דא''כ אי הויא סייעתא למ''ד היתר אכילה שנינו ליתא לדרב גידל וזה אינו דלמ''ד היתר אכילה שנינו לא מצי ליישב מתניתא אם לא כדרב גידל דהא לעיל גבי מתני' דקתני שנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו מיירי על כרחך בזרק כבר מדקאמר מועלין דאי בלא זרק מאי איריא משום דפיגל אפילו לא פיגל נמי כיון דהיתר אכילה שנינו מ''מ כי פיגל אע''ג דזרק לא מפקע מידי מעילה אלמא כי אמרינן נמי היתר אכילה שנינו איתא לדרב גידל והכא משמע דליתא לדרב גידל אלא א''כ אמרינן דהיתר זריקה שנינו ואומר השר מקוצי דהא לא קשיא כלל למ''ד היתר אכילה שנינו אמר לך דכולי עלמא אית להו כוותי דהיתר אכילה שנינו ובמתני' אית ליה לר' יהושע לדרב גידל כדפירשנו דעל כרחך מיירי בזרק לר''ש דברייתא לית ליה לדרב גידל ורב גידל אמר לך דכולי עלמא אית להו כוותי דלא אתיא זריקת פיגול ומפקע מידי מעילה ובהא פליגי דרי יהושע אית ליה היתר אכילה שנינו ומיירי בזרק כדפירשנו לעיל ור''ש דמתניתא מיירי בלא זריקה ואית ליה היתר זריקה שנינו:
כֵּיצַד? לִפְנֵי זְרִיקָה – מוֹעֲלִין, לְאַחַר זְרִיקָה – אֵין מוֹעֲלִין.
Traduction
The baraita elaborates: How so? If someone consumed the meat before the sprinkling of the blood, he is liable for misusing consecrated property. If he consumed it after the sprinkling of the blood, he is not liable for misusing consecrated property, as the sprinkling removed the prohibition of misuse.
Rachi non traduit
לאחר זריקה אין מועלין בו. דסבירא ליה דזריקת פיגול מוציאה מידי מעילה בקדשי קדשים כזריקת כשר ופליגא אדרב גידל. והכא ליכא למידק לטעמיה דר''ש כדדייק לעיל בהפיגול לעולם מועלין בו טעמא דפיגול הא לא הוי פיגול אין מועלין בו דהא סבירא ליה לר''ש דזריקת פיגול מוציאה מידי מעילה כזריקת כשר:
קָתָנֵי מִיהַת: לִפְנֵי זְרִיקָה – מוֹעֲלִין בּוֹ, לָאו דַּהֲוָה שְׁהוּת לְמִיזְרְקֵיהּ, דְּאִי בָּעֵי – זָרֵיק, וְקָתָנֵי ''מוֹעֲלִין בּוֹ'', וּשְׁמַע מִינַּהּ: הֶיתֵּר אֲכִילָה שָׁנִינוּ!
Traduction
In any event, Rabbi Shimon teaches that if one consumes the meat of an offering that was rendered piggul before the blood was sprinkled, he is liable for misusing it. Is this not referring to a case where there was time left in the day to sprinkle the blood that had already been collected in the service vessel, and therefore, if he had desired, he could have sprinkled the blood? And yet Rabbi Shimon teaches that one is liable for misusing it. Once again, this would indicate that merely collecting the blood in the service vessel alone, without sprinkling, does not remove the possibility of the prohibition of misuse. And accordingly, one may conclude from the baraita that it is fitness of consuming the meat of the offering that we learned in Rabbi Yehoshua’s statement in the mishna.
לָא, דְּלָא הֲוָה שְׁהוּת לְמִיזְרְקֵיהּ. אֲבָל הֲוָה שְׁהוּת לְמִיזְרְקֵיהּ, מַאי? הָכִי נָמֵי דִּנְפַק מִידֵי מְעִילָה?
Traduction
The Gemara refutes this conclusion: No, the baraita is referring to a situation where the priest collected the blood shortly before sunset, where there was no time to sprinkle the blood while it was still daytime. Since the blood could not have been sprinkled, the offering is still subject to the prohibition of misuse. The Gemara raises a difficulty: But if so, what is the halakha in a case where there was time in the day to sprinkle the blood? According to the above claim, the offering is indeed removed from being subject to the halakhot of misuse.
מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי ''לְאַחַר זְרִיקָה'', לִיתְנֵי ''קוֹדֶם שְׁקִיעָה'' וּ''לְאַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה''!
Traduction
If so, why does Rabbi Shimon specifically teach this distinction between after sprinkling, when the offering is no longer subject to the halakhot of misuse, and before sprinkling, when the offering is still subject to misuse? Let Rabbi Shimon instead teach a more precise distinction, between a situation where the blood was collected before sunset and there was time to sprinkle it but it was left overnight, in which case the offering is not subject to the prohibition of misuse, and a situation where the blood was collected after sunset, in which case it is still subject to the prohibition of misuse.
הָכִי נָמֵי קָאָמַר: קוֹדֶם שֶׁיֵּרָאֶה לִזְרִיקָה, לְאַחַר שֶׁיֵּרָאֶה לִזְרִיקָה.
Traduction
The Gemara answers that that is indeed what Rabbi Shimon is saying: Before it was fit for sprinkling, the offering is still subject to the prohibition of misuse, but after it was fit for sprinkling, it is no longer subject to the prohibition of misuse.
תָּא שְׁמַע: הַפִּיגּוּל בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים – מוֹעֲלִין. מַאי לָאו דְּזָרַק, וּשְׁמַע מִינַּהּ: הֶיתֵּר אֲכִילָה שָׁנִינוּ! לָא, דְּלֹא זָרַק.
Traduction
§ The Gemara suggests another proof. Come and hear: An offering of the most sacred order which is piggul is subject to the halakhot of misuse. The Gemara analyzes this statement: What, is this baraita not referring to a case where the priest already sprinkled its blood? This would indicate that a fit offering, unlike a piggul offering, is no longer subject to the prohibition of misuse only once the blood is sprinkled. And if so, one may conclude from the baraita that it is fitness of consuming the meat of the offering that we learned in Rabbi Yehoshua’s statement in the mishna, i.e., this fitness of consuming the meat of the offering removes the prohibition of misuse. The Gemara rejects this suggestion: No, one cannot cite a proof from this baraita, as it is possible that the baraita is referring to a case where the priest did not yet sprinkle the blood.
Rachi non traduit
מאי לאו דזרק. וטעמא משום הכי הוא דפיגול אינו מוציא מידי מעילה אף על פי שזרק הא בכשר כיון שזרק אין מועלין בו ש''מ היתר אכילה שנינו דבעינן שזרק:
לא דלא זרק. אלא שנתקבל בכלי ובפיגול הוא דלא אמרינן כזרוק דמי הא בכשר אמרינן כזרוק דמי דהיתר זריקה שנינו:
Tossefoth non traduit
תא שמע הפיגול בקדשי קדשים מועלין כו'. לאו דזרק וש''מ היתר אכילה שנינו דמשמע דווקא פיגול מועלין דבלא פיגול אין מועלין בו ודווקא משום דזרק ואיכא היתר אכילה הא לא זרק אע''ג דלא פיגל מועלין כיון דליכא היתר אכילה וא''ת מנליה הא דדווקא בזרק מיירי למידק דבלא פיגל אין מועלין דילמא ה''ה בלא זרק י''ל דהכי פירושו לאו דזרק דהוה שהות למיזרק אבל לא זרק ומשום הכי מועלין דהיתר אכילה שנינו דאי היתר זריקה שנינו מכיון שניתקנה בהכשר מיד נפק מידי מעילה והא דקאמר הפיגול מיירי כשפיגל בסוף קבלה כמו שפירשנו למעלה ומשני לא דלא זרק כלומר דלא נראה לזריקה דליכא השתא היתר לזריקה וזה הפירוש דחוק הוא מאד דהא דזרק משמע דזרק ממש ופירש ריצב''א דה''ק מאי לאו דזרק כו' דאית ליה מסתמא אתא לאשמועינן כדרב גידל דזריקת פיגול לא מפקא מידי מעילה ועל כרחך מיירי בזרק ודוקא פיגל הוא דלא מפקע מידי מעילה הא לא פיגל אין מועלין וש''מ דהיתר אכילה שנינו דאי היתר זריקה שנינו א''כ הוה ליה למיתני לעולם כדלעיל לאשמועינן דמיירי לאחר זריקה וכדרב גידל אלא ודאי היתר אכילה שנינו וא''כ על כרחיך מיירי בזרק דאי בלא זרק מאי איריא פיגל אפילו לא פיגל נמי דהא בעינן היתר אכילה אלא ודאי מיירי בזרק והוי סייעתא לדרב גידל דודאי מיירי בזרק משום דהיתר אכילה שנינו לא דלא זרק כלומר אדרבה ליתא לדרב גידל דבזרק לא מיירי דאם כן הות מפקא מידי מעילה אלא מיירי בלא זרק ומשום דהיתר זריקה שנינו:
אֲבָל זָרַק מַאי? הָכִי נָמֵי דְּאֵין מוֹעֲלִין בּוֹ? מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי בְּקָדָשִׁים קַלִּים אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ,
Traduction
The Gemara asks: But if so, what, then, is the halakha in a case where the priest did sprinkle the blood? Is the halakha indeed that one is no longer liable for misusing it? If so, why does the latter clause of the baraita specifically teach: Unlike an offering of the most sacred order, in the case of the sacrificial portions of an offering of lesser sanctity one is not liable for misusing it?
Rachi non traduit
אבל זרק מאי ה''נ. דבעיא למימר דאין מועלין בפיגול מאי איריא דתני סיפא בקדשים קלים ליתני בקדשי קדשים כאן לפני זריקה מועלין בו לאחר זריקה אין מועלין:
לִיתְנֵי: כָּאן – לִפְנֵי זְרִיקָה, כָּאן – לְאַחַר זְרִיקָה!
Traduction
Let the baraita instead teach a distinction within the category of offerings of the most sacred order themselves: Here, the offering is subject to the prohibition of misuse because it is before the sprinkling of the blood, and there, the offering is not subject to the prohibition of misuse because it is after the sprinkling of the blood.
הָא אָתְיָא לְאַשְׁמוֹעִינַן: כֹּל לְאֵיתוֹיֵי לִידֵי מְעִילָה, זְרִיקָה כְּתִיקְנָהּ מַיְיתֵי לִידֵי מְעִילָה.
Traduction
The Gemara answers: The baraita could have taught that distinction, but it chose to state a distinction between offerings of the most sacred order and offerings of lesser sanctity because it comes to teach us this following principle: In any case where the result of sprinkling brings the offering into the category of the halakhot of misuse, e.g., the sacrificial portions of offerings of lesser sanctity, to which the halakhot of misuse apply only after the blood had been sprinkled, only sprinkling the blood properly brings the offering into the halakhot of misuse.
Rachi non traduit
ודאי הכי נמי. מצי תני ולא איצטריך סיפא:
אלא הא קמ''ל דכל לאיתויי לידי מעילה. כגון אימורי קדשים קלים זריקה כתיקנה שאין בה פיגול אתיא לידי מעילה האימורין ולא זריקת פיגול:
Tossefoth non traduit
כל לאיתויי כו'. שלא כתיקנה לא מייתא והיינו כרב גידל כל לאפוקי מידי מעילה שלא כתיקנה נמי מפקע מידי מעילה ולעיל בשמעתיה דרב גידל פירשתי טעם נכון:
כֹּל לְאַפּוֹקֵי מִידֵי מְעִילָה, אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא כְּתִיקְנָהּ נָמֵי מַפְקַע מִידֵי מְעִילָה.
Traduction
By contrast, in any situation where the result of sprinkling is removing the offering from the halakhot of misuse, e.g., the meat of an offering of the most sacred order, which was subject to the halakhot of misuse even before the blood was sprinkled, even sprinkling the blood improperly removes the offering from the halakhot of misuse. This ruling is not in accordance with the opinion of Rav Giddel.
Rachi non traduit
כל לאפוקי מידי מעילה. כגון בשר קדשי קדשים שלא כתיקנה כגון זריקת פיגול מפקע מידי מעילה ודלא כרב גידל והיינו דאמרינן במסכת מנחות הא איתותב רב גידל דהא סתמא ורבי שמעון תרוייהו סבירא להו דזריקת פיגול מוציאה מידי מעילה בקדשי קדשים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source