Le texte Le vocabulaire Les révisions
Me'ilah
Daf 3b
קְלָטוּהָ מְחִיצוֹת לְכָל דָּבָר.
Traduction
it is admitted by the partitions of the courtyard for all matters; and from that point onward it has the status of a burnt offering sacrificed in the Temple with regard to all halakhot.
Rachi non traduit
קלטוה מחיצות. של עזרה לכל דבר דהוי כמי שהוקדשה מתחלה להקריבה למזבח דטעונה צפון וכל דברים הטעונים בקדשי מזבח ונפסלת ביוצא ובדרום ובשאר פסולין הנהוגין בקדשי מזבח:
בָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר: [עוֹלַת בָּמַת יָחִיד שֶׁהִכְנִיסָהּ, שֶׁנִּפְסְלָה] – עָלוּ, מַהוּ שֶׁיֵּרְדוּ?
Traduction
The Gemara continues: In this regard, Rabbi Elazar asks: In the case of a burnt offering consecrated to be sacrificed on a personal altar that one brought into the Temple courtyard and it was rendered unfit for sacrifice, e.g., it was slaughtered in the south rather than its proper place in the north, if its limbs ascended the altar to be sacrificed, what is the halakha as to whether they should descend? Although the animal was disqualified due to the change in location, had it been slaughtered in the south on a personal altar it would not have been disqualified.
Rachi non traduit
שנפסלה. ששחטה לההיא עולת במת יחיד לאחר שהכניסה לעזרה בדרום והעלה אותה הכהן לגבי המזבח בשוגג או במזיד מהו שתרד מאי לאו מדקמיבעיא ליה בהא דתחלתה לאו למזבח מכלל דאידך בעולת פנים סבירא ליה אי כרבה אי כרב יוסף:
מִדְּקָמִיבַּעְיָא לֵיהּ לַחֲדָא, מִכְּלַל דְּאִידַּךְ פְּשִׁיטָא לֵיהּ, אִי כְּרַבָּה אִי כִּדְרַב יוֹסֵף.
Traduction
The Gemara concludes: From the fact that Rabbi Elazar asked this question only with regard to this one case, one can conclude that in the other case, where the burnt offering was consecrated for sacrifice in the Temple, the halakha of the limbs that ascended the altar is obvious to him. He either holds that the halakha is that they are not sacrificed, in accordance with the opinion of Rabba, or he maintains that they are sacrificed, in accordance with the opinion of Rav Yosef.
חֲדָא מִגּוֹ חֲדָא קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ:
Traduction
The Gemara rejects this inference, as it is possible that Rabbi Elazar was actually uncertain with regard to that case as well; but he raises one dilemma as a result of the other. In other words, Rabbi Elazar was asking two questions, one predicated on the other, and the second question is valid regardless of whether he holds in accordance with the opinion of Rabba or Rav Yosef.
Rachi non traduit
לא לעולם לא פשיטא ליה אי כרבה אי כרב יוסף אלא חדא מגו חדא עולת במת יחיד מגו עולת פנים מבעיא ליה והכי קמיבעיא ליה עד כאן לא קאמר רבה בעולת פנים ששינה בשחיטתה או שיצאתה אם עלתה תרד אלא משום דמחיצה כתקונה פסלה כלומר היכא דמעיקרא כי אקדשה לשם קדושת פנים אקדשה להקריבה בעצמה דהיינו מחיצה כתיקנה התם כי שינה בה משום הכי פסלה אבל עולת במת יחיד הואיל והוקדשה תחילה שלא כתיקנה להקריבה בחוץ כי הכניסה לאחר מכן בפנים ושחטה בדרום או יצאת לא פסלה ואם עלתה לא תרד דהא דאמרינן דנפסלת בדרום או ביוצא היינו כשנכנסה תחילה למחיצת עזרה דהיינו כתיקנה:
עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבָּה הָתָם אִם עָלוּ – יֵרְדוּ, מְחִיצָה כְּתִיקְנָהּ –
Traduction
The Gemara elaborates: Even if Rabbi Elazar holds in accordance with the opinion of Rabba, that in a regular case the limbs are removed from the altar, one can claim that Rabba says that if the limbs ascend the altar they shall descend only there, i.e., if the burnt offering was consecrated for sacrifice in the Temple. In that case, the owner consecrated the offering with the intention of sacrificing it within the partition of the courtyard, where slaughtering is performed properly, in the north.
פָּסְלָה, שֶׁלֹּא כְּתִיקְנָהּ – לֹא פָּסְלָה,
Traduction
Consequently, if it was slaughtered in the south, that renders the offering entirely disqualified, and therefore even if it ascended the altar it must descend. But in a case where he consecrated the offering in order to sacrifice it improperly on a personal altar, slaughtering it in the south does not render the offering entirely disqualified, and therefore if it ascends the altar it does not descend.
אוֹ דִילְמָא: אֲפִילּוּ לְרַב יוֹסֵף דְּאָמַר אִם עָלְתָה – לֹא תֵּרֵד, מְחִיצָה כְּתִיקְנָהּ – קָלְטָה, שֶׁלֹּא כְּתִיקְנָהּ – לָא קָלְטָה. תֵּיקוּ.
Traduction
Or perhaps, the opposite is the case: Even according to the opinion of Rav Yosef, who said that if it ascends the altar it shall not descend, that halakha applies only in a case where the owner consecrated the offering in order to sacrifice it within the partition of the courtyard, in which case it was consecrated properly. In such an instance, the offering is admitted by the partitions of the courtyard, and therefore even in a case where it was disqualified, if it ascended the altar it does not descend. By contrast, in a case where he consecrated it in order to sacrifice it improperly on a personal altar, the offering is not admitted at all by the partitions of the courtyard, which means that even if it ascends the altar it must descend. The Gemara concludes that the dilemma shall stand unresolved [teiku].
Rachi non traduit
או דילמא אפילו לרב יוסף דאמר. בעולת פנים אי שינה בה אם עלתה לא תרד היינו טעמא דכיון שהקדישה להקריבה במחיצת העזרה דהיינו כתיקונה קלט לה מזבח דאם עלתה לא תרד: אבל עולת במת יחיד שהוקדשה תחלה שלא כתיקנה ואח''כ הכניסה בפנים דהיינו מחיצה שלא כתיקנה ויצאת או נשחטה בדרום אם עלתה תרד דלא קלט מזבח ולא אתאי תחילה למחיצת עזרה כתיקנה:
תיקו. ומדקמבעיא ליה אליבא דתרוייהו ש''מ דבשינוי מקום שחיטה דעולת פנים נמי לא פשיטא ליה אי כרבה אי כרב יוסף:
אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: זְרִיקַת פִּיגּוּל אֵינוֹ מוֹצִיא מִידֵי מְעִילָה בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְאֵינוֹ מֵבִיא לִידֵי מְעִילָה בְּקָדָשִׁים קַלִּים.
Traduction
§ With regard to the misuse of offerings that were rendered unfit, Rav Giddel says that Rav said: Sprinkling the blood of an offering with the intent to consume it after its appointed time [piggul], in a case where there was piggul intent during the slaughter as well, does not remove the meat of the offering from the status of being subject to the halakhot of misuse, in the case of offerings of the most sacred order. The reason is that its meat is still classified as ''the sacred items of the Lord'' (Leviticus 5:15), since there was no proper sprinkling that permitted the priests to partake of the offering, as it is piggul. Similarly, this sprinkling does not bring the sacrificial portions of offerings of lesser sanctity into the status of being subject to the halakhot of misuse, as only a valid sprinkling confers that status.
Rachi non traduit
א''ר גידל אמר רב זריקת פיגול. שחישב (בזריקה) לפגל הזבח ופגל נמי בזריקה והשתא הוקבעה לפיגול שיש בו כרת אינו מוציא מידי מעילה בקדשי קדשים כלומר דזריקת פיגול אינה חשובה כל כך שתוציא בשר קדשי קדשים מידי מעילה כזריקה כשרה דקיימא לן דמאחר שנזרק הדם כראוי יש בבשר היתר לכהנים ואין מועלין בו אבל הכא כיון דפיגל בזריקה לא יצא הבשר מידי מעילה דהא לא חזי לכהנים:
ואותה זריקה אינה מביאה לידי מעילה. האימורין של קדשים קלים כזריקה כשרה כדתנן בסיפא דמתניתין בקדשים קלים לאחר זריקת דמן מועלין באימורין ואין מועלין בבשר דלא חשיבא זריקה כלל לענין מעילה:
Tossefoth non traduit
אמר רב גידל אמר רב זריקת פיגול אינו מוציא מידי מעילה בקדשי קדשים. פירוש אם שחט בפיגול ואחר כך זרק סתם אין הזריקה מוציאתו מידי מעילה דניקרי ביה היתר לכהנים אע''ג דמהניא זריקה לאקבועי בפיגול דדרשינן (זבחים דף כח:) כהרצאת כשר כך הרצאת פסול אלמא בעינא בפיגול קריבת מתירין בהכשר סלקא דעתך אמינא דכמו כן חשבה רחמנא זריקה להוציא מידי מעילה ולהביאו למהוי כאילו תובע חלק גבוה קמ''ל רב גידל דתרתי לא עבדי לאקבועי בפיגול ולהוציא מידי מעילה:
יְתֵיב אַבָּיֵי וְקָאָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא, אֵיתִיבֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: הַשּׁוֹחֵט אֶת הַתּוֹדָה לִפְנִים, וְלַחְמָהּ חוּץ לַחוֹמָה – לֹא קִדֵּשׁ אֶת הַלֶּחֶם.
Traduction
The Gemara relates that Abaye sat and related this halakha, which Rav Giddel said that Rav said. Rav Pappa raised an objection to Abaye from a mishna (Menaḥot 78b): With regard to one who slaughters the thanks offering in its proper place inside the Temple courtyard, and at that time, its forty accompanying loaves were outside the wall, where it is prohibited to partake of the loaves, the loaves are not sanctified by this slaughtering.
Rachi non traduit
וקאמר להא שמעתא. דרב גידל:
ולחמה חוץ לחומה לא קדש הלחם. דכתיב על זבח התודה חלות (ויקרא ז':י''ב) ובעינן על בסמוך:
Tossefoth non traduit
ולחמה חוץ לחומה לא קדש הלחם. דאין הלחם קדוש אלא בשחיטת הזבח והואיל ובשעת שחיטת הזבח לא היה תוך לחומה לא קדש הלחם ואפילו קרמו פניה חוץ מאחת מהן לא קדש הלחם דאין שחיטת תודה מקדשת לחמה עד שיקרמו פניה משום דלחם כתיב (ויקרא ז) דמשמע קרימת פנים קדש הלחם:
שְׁחָטָהּ עַד שֶׁלֹּא קָרְמוּ פָּנֶיהָ בַּתַּנּוּר, וַאֲפִילּוּ קָרְמוּ כּוּלָּן חוּץ מֵאַחַת מֵהֶן – לֹא קָדַשׁ הַלֶּחֶם. שְׁחָטָהּ חוּץ לִזְמַנָּהּ וְחוּץ לִמְקוֹמָהּ – קָדַשׁ הַלֶּחֶם.
Traduction
Likewise, if he slaughtered the thanks offering before the surface of the loaves formed a crust in the oven, and this is the halakha even if the surface of all the loaves formed a crust except for one of them, the loaves are not sanctified, even those that had already formed a crust. If the priest slaughtered the thanks offering with the intent to partake of it or to burn the portions consumed on the altar beyond its designated time and it was thereby rendered piggul, or outside its designated area and was disqualified, the loaves are sanctified and are subject to the halakhot of misuse. This is presumably the case even if he also sprinkled the blood with piggul intent, as the mishna does not differentiate in this regard.
Rachi non traduit
ואפילו קרמו כולן חוץ מאחת מהן לא קדש הלחם. דבעינן בשעת זביחה שיהא כל הלחם ראוי:
שחטה חוץ לזמנה. דחישב עליה בשעת שחיטה לאוכלה חוץ לזמנה או חוץ למקומה [וקס''ד] אע''פ שזרק [במחשבת פיגול] קדש הלחם להכי דמועלין בו. אלמא דפיגול מייתי לידי מעילה בקדשים קלים וקשיא לרב גידל דאמר אינה מביאה לידי מעילה בקדשים קלים:
אַלְמָא פִּיגּוּל מַיְיתֵי לַהּ לִידֵי מְעִילָה! אִישְׁתִּיק.
Traduction
The Gemara explains the objection: Evidently, sprinkling the blood of offerings of lesser sanctity with the intent of piggul subjects offerings of lesser sanctity to the halakhot of misuse. This apparently contradicts the opinion that Abaye stated that Rav Giddel said that Rav said. Abaye was silent, and was unable to resolve the difficulty against Rav’s statement.
Tossefoth non traduit
אלמא פיגול מביא לידי מעילה. לכאורה משמע דהא דקאמר חוץ לזמנה וחוץ למקומה קדש הלחם רוצה לומר להביא לחם לידי מעילה וקשיא דודאי אין מעילה בלחם דלא מיקרי קדשי ה' דאף בתודה אין מעילה אלא באימורין ופירש [רבינו] האי דמיירי בארבעה לחמי תודה הניתנין לכהן וגם זה אינו נראה דלא משתמיט תנא בשום מקום שיש בהן מעילה ועוד בחזה ושוק הניתנין לכהנים אין בהן מעילה לכך נראה דמדמי הא דקאמר קדש הלחם ר''ל ליפסל להביאם לידי מעילה וה''ק אלמא כיון דקדש הלחם הכי נמי גבי זריקה שמביאה לידי מעילה:
כִּי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַבָּא, אֲמַר לֵיהּ: בִּזְרִיקָה.
Traduction
When Abaye came before Rabbi Abba and reported Rav Pappa’s comments, Rabbi Abba said to Abaye: That is not a difficulty, as Rav Giddel said that the intent of piggul during sprinkling does not subject offerings of lesser sanctity to the halakhot of misuse. Since the offering is rendered full-fledged piggul and is disqualified, it cannot become subject to the halakhot of misuse. By contrast, the mishna in Menaḥot is referring specifically to the intent of piggul during slaughtering, whereas there was no such intent during sprinkling. In such a case, the sprinkling was performed with proper intent, and therefore it subjects the offering to the halakhot of misuse.
Rachi non traduit
כי אתא. אביי לקמיה דר' אבא אמר ליה הא דרב פפא לא קשיא לרב גידל:
א''ל בזריקה. טעמא דקדש הלחם כשפגל בשחיטה משום דשתק בזריקה דלא פגל בזריקה הילכך לא הוי פיגול גמור בשחיטה לחודה להכי קדש הלחם ומועלין בו אבל הא דאמר רב גידל דאינו מביא לידי מעילה היינו דפיגל בזריקה ממש דהוי פיגול גמור:
Tossefoth non traduit
א''ל בזריקה. כלומר אין הפיגול נקבע עד שעת זריקה כדאמר (זבחים דף כח:) כהרצאת כשר כך הרצאת הפסול דבעי קרבו מתירים הילכך גבי לחם דכשנקרם הוי קדוש אמרינן קידש הלחם אבל גבי מעילה דבשעת שחיטה עדיין לא נקבע [פיגול] דזריקה מייתי לידי מעילה ואז נקבע הפיגול שחשב בשעת שחיטה אינו מביא לידי מעילה:
אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרָבָא: וְהָא אָמַר עוּלָּא: קוֹמֶץ פִּיגּוּל שֶׁהֶעֱלוֹ לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ – פָּקַע פִּיגּוּלוֹ מִמֶּנּוּ,
Traduction
Rav Ashi said to Rava, with regard to this explanation of Rav Giddel’s statement: But doesn’t Ulla say: In the case of a handful that is piggul, which is unfit for sacrifice, that was brought up onto the altar to be sacrificed and was burned by the fire of the altar, its piggul status lapsed from it, and it is fit for sacrifice?
Rachi non traduit
אמר ליה רב אשי לרבא והא אמר עולא. במס' זבחים בפרק בית שמאי (זבחים דף מג.) קומץ פיגול שחישב עליו לפגל בשעת קמיצה והעלהו לגבי המזבח כיון שמשלה בו האור פקע פגולו ממנו שאם פקע מיד וירד מעל גבי המזבח יעלה והוא הדין נמי לאיברי פיגול שהעלן לגבי המזבח כיון שמשלה בהן האור פקע פיגולן מהן. והאי דנקט קומץ פיגול משום דאי תנא באיברי פיגול לחוד לא הוה אתי קומץ מיניה דס''ד אמינא ה''מ אבר דמיחבר להכי כיון שמשלה בו האור במקצתו הוי כמו שמשלה בכולו ופקע פיגולו ממנו אבל קומץ דמיפרת אימא לא קמ''ל ולהכי נקט קומץ דאע''ג דמיפרת פקע פיגולו ממנו וכל שכן גבי אבר פיגול דכיון דמיחבר כי משלה האור במקצתו הוי כנשרף כולו ופקע פיגולו. מכל מקום קתני קומץ פיגול דפגל בקמיצה ופיגול דקמיצה הוי כמו פיגול דשחיטה דהיכי דקבע פיגול בקמיצה לחודה הכי נמי מיקבע פיגול בשחיטה לחודה אלמא דבשחיטה לחודה הוי פיגול גמור וקתני קדש הלחם שמביאו לידי מעילה אלמא דפיגול מייתי קדשים לידי מעילה וקשיא לרב גידל:
Tossefoth non traduit
קומץ פיגול. שפיגל בשעת קמיצה והעלהו פקע פיגול ממנו כדמפרש טעמא בסמוך וקמיצה היינו שחיטה כדחשיב במנחות (דף יג:) גבי עבודות שבמנחה כנגד ד' עבודות שבזבח ותני קומץ פיגול אלמא הוי פיגול נקבע קודם העלאה וקשה דהרבה משניות היה יכול להביא ממנחות שקורין לקמיצה ולשחיטה פיגול לכ''נ דפריך מדקאמר פקע פיגול משמע שהוקבע פיגול משעת קמיצה מדנקט פקע וא''ת ואי ס''ד לומר שנקבע פיגול משעת קמיצה והא בעינן הרצאת כשר (זבחים כח:) וי''ל דוקא לחייבו כרת אינו נקבע עד לאחר זריקה אבל שם פיגול חל משעת שחיטה כמו לענין להביא לידי מעילה ואם כן הקשה שפיר ומשני דמייתי לידי פיגול כלומר לעולם אין הפיגול עד שעת זריקה לענין להביא לידי מעילה והא דקפקע פיגול רוצה לומר איסור המביאו לידי פיגול בשעת הקטרה והא קתני עלה אם אחרים מביאין לידי פיגול הוא עצמו לא כ''ש סיומא מילתא דלעיל הוא ליתן טעם למה פקעה פיגול ובפ' ב''ש בזבחים (דף מג.) הוא ופריך התם מאי קאמר ומשני הכי קאמר אם אינו מקבל בפנים היאך יביא אחרים לידי פיגול כלומר ע''כ קבע פיגול דאם הוא פיגול כשמעלהו ע''ג המזבח אם כן עפרא בעלמא הוי ולא קרבן וא''כ היאך מביא השיריים לידי פיגול הא בעינן כהרצאת כשר אלמא משמע שחל הפיגול משעת קמיצה והוא הדין בזבח שחל משעת שחיטה דאי ס''ד דאינו חל עד שעת זריקה וכן במנחות עד שעת הקטרה אם כן היכי מוכיח עולא דעפרא בעלמא הוא אם לא פקע הפיגול דילמא לעולם לא פקע ומ''מ לא הוי עפרא בעלמא שהרי אין הפיגול חל עד שעת זריקה וכן במנחה בשעת הקטרת קומץ שאז הוא מתיר השיריים והשתא חלו תרוייהו אהדדי היתר שיריים ופיגול ומשני הא נמי איסורא דמייתי לידי פיגול כלומר לעולם אין הפיגול חל עד שעת זריקה ומכל מקום מוכיח עולא שפיר שפקע פיגולו דכיון דאיסורא דמייתי לידי פיגול מתחילה משעת קמיצה שהיא כנגד שחיטה אי לאו דפקע פיגול הוה לן לאחשוביה עפרא והוי לא קרבו מתיריו:
וּקְמִיצָה הַיְינוּ שְׁחִיטָה!
Traduction
And since the removal of the handful in the case of the meal offering is the same as slaughtering animal offerings, i.e., it is the equivalent rite, and in this case the improper intent during the removal of the handful rendered the meal offering piggul, the same should apply to slaughtering in the case of an animal offering: The sacrificial portions of the offerings of lesser sanctity should be rendered full-fledged piggul by slaughtering alone with the intent of piggul, regardless of the intent during sprinkling. If so, Rabbi Abba’s answer above is incorrect.
אֲמַר לֵיהּ: אִיסּוּרָא דְּמַיְיתֵי לִידֵי פִיגּוּל.
Traduction
Rava said to Rav Ashi: This is not a difficulty, as Ulla did not mean that the intent during the removal of the handful alone rendered the meal offering full-fledged piggul. Rather, he meant that a prohibited act was performed upon it which brings it to a status of piggul, but the full status of piggul is attained only if there is also improper intent at the time of the sacrificing of the handful, which is equivalent to sprinkling in the case of an animal.
Rachi non traduit
א''ל. מהכא לא תיקשי ליה דמאי דקאמר קומץ פיגול לא אמר דבקמיצה לחודה הוי פיגול אלא מאי קומץ פיגול איסורא דמתייא לידי פיגול שהתחיל לפגל בקמיצה דהיינו תחילת פיגול אבל לא הוי פיגול גמור עד דפגל נמי בהקטרה וה''ה לשחיטה הויא תחילת איסור פיגול ולא הוי פיגול גמור שלא פגל אלא בשחיטה לחודה והאי דא''ר גידל אינו מביא לידי מעילה היינו למי שפיגל בזריקה קאמר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source