1. וְהָקָתָנֵי סֵיפָא ''נְתָנוֹ לִצְלוֹחִית מוֹעֲלִין בָּהֶן'' מִכְּלָל דְּרֵישָׁא אֲפִילּוּ _ _ _ לוּגִּין נָמֵי לָא:
בִּשְׁלֹשֶׁת
לְטַעְמָא
נִסְכֵּיהֶם
וְלֹא
2. מַתְנִי' הַקֵּן שֶׁבְּרֹאשׁ הָאִילָן שֶׁל הֶקְדֵּשׁ לָא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין שֶׁבָּאֲשֵׁירָה _ _ _ בְּקָנֶה הַמַּקְדִּישׁ אֶת הַחוֹרֶשׁ מוֹעֲלִין בְּכוּלּוֹ:
הֶדְיוֹט
יַתִּיז
מְנַחֵם
רֵישׁ
3. מַתְנִי' שָׁרְשֵׁי אִילָן שֶׁל הֶדְיוֹט הַבָּאִין בְּשֶׁל הֶקְדֵּשׁ וְשֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁבָּאִין בְּשֶׁל הֶדְיוֹט לֹא נֶהֱנִין וְלֹא _ _ _ מַעְיָן שֶׁהוּא יוֹצֵא מִתּוֹךְ הַשָּׂדֶה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין יָצָא חוּץ לַשָּׂדֶה נֶהֱנִין מִמֶּנּוּ:
בִּצְלוֹחִית
מוֹעֲלִין
מִכְּלָל
קָאָמַר
4. אֶלָּא אִי אִיתְּמַר אַסֵּיפָא אִיתְּמַר מוֹעֲלִין בָּהֶן אָמַר _ _ _ לָקִישׁ אֵין מוֹעֲלִין אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה לוּגִּין:
רֵישׁ
מַעְיָן
אָמַר
הַקֵּן
5. הַמַּיִם שֶׁבַּכַּד שֶׁל זָהָב לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין נְתָנָן בִּצְלוֹחִית _ _ _ בָּהֶן:
הַמַּיִם
עֲקִיבָא
לַשָּׂדֶה
מוֹעֲלִין
1. שָׁלֹשׁ ?
n. pr.
1 - annonce.
2 - récompense qu'on donne pour une bonne nouvelle.
trois.
n. pr.
2. שָׂדֶה ?
1 - fumée, vapeur.
2 - n. pr.
1 - fils.
2 - blé.
3 - pur.
4 - sauvage.
5 - dehors.
6 - excepté.
7 - bœuf sauvage.
8 - Job 37. 11 : אַף בְּרִי, - (il charge le nuage) aussi de pluie, de fécondité (v. רְוָיָה) ; selon d'autres, בְּרִי de בָּרָה : même (dans) la pureté de l'air (v. טָרַח).
9 - n. pr.
1 - champ, terre.
2 - campagne, pays.
illusions.
3. צְלֹחִית ?
vase, plat.
moitié.
1 - figure, idole.
2 - gond d'une porte.
3 - ambassadeur, héraut.
4 - saumure.
5 - douleur, tourment.
6 - jus.
pustule, gale, dartre.
4. שָׂדֶה ?
n. pr.
1 - champ, terre.
2 - campagne, pays.
lieu désert.
action de transporter ou de rejeter.
Compléter le mot manquant
0 / 5
Retrouver la traduction
0 / 4

Score
0 / 9