Daf 12a
ומאי נפקא מינה? למיפשט מינה לטומאה, דאי אמרת טעמייהו דרבנן משום דאדם נאמן על עצמו יותר ממאה איש – לא שנא טומאה חדשה ולא שנא טומאה ישנה.
ואי אמרת טעמיהון דרבנן משום דאמר ''מיגו'' היא – פטרי ליה רבנן מטומאה ישנה, אבל מטומאה חדשה מחייב. מאי טעמא? טומאה ישנה, מיגו דאי בעי אמר ''טבלתי'' – פטור, כי אמר נמי ''לא נטמאתי'' – פטור, דאיכא למימר: מאי ''לא נטמאתי'' דקאמר – לא עמדתי בטומאתי אלא טבלתי.
אבל טומאה חדשה – מחייב, מאי טעמא? דכי אמר נמי ''טבלתי'' – מחייב, דאמרו ליה עדים: השתא נטמאת.
מאי? תא שמע: אמר לו עד אחד: נטמאת, והוא אומר: לא נטמאתי – פטור. יכול אפילו שנים? אמר רבי מאיר: קל וחומר, אם הביאוהו שנים למיתה חמורה – לא יביאוהו לידי קרבן הקל? וחכמים אומרים: אדם נאמן על עצמו יותר ממאה איש. שמע מינה טעמייהו דרבנן משום דאמרי: אדם נאמן על עצמו יותר ממאה איש.
אָמַר רַבִּי אַמֵּי: לְעוֹלָם טַעְמָא דְּרַבָּנַן מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן ''מִיגּוֹ'', וְהָכִי קָתָנֵי: מִתּוֹךְ שֶׁאִם רָצָה לוֹמַר: לֹא עָמַדְתִּי בְּטוּמְאָתִי – פָּטוּר, הִילְכָּךְ אָדָם נֶאֱמָן עַל עַצְמוֹ יוֹתֵר מִמֵּאָה אִישׁ. אִי הָכִי, הַיְינוּ חֵלֶב!
מַהוּ דְּתֵימָא: ''אָכַלְתִּי חֵלֶב'', קָמְתָרֵיץ דִּיבּוּרֵיהּ: לָא אָכַלְתִּי שׁוֹגֵג אֶלָּא מֵזִיד, אֲבָל: נִטְמֵאתָ, וְהוּא אוֹמֵר: לֹא נִטְמֵאתִי, אֵימָא לָא קָמְתָרֵיץ דִּבּוּרֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן: הָכָא נָמֵי: לֹא עָמַדְתִּי בְּטוּמְאָתִי אֲבָל טָבַלְתִּי.
תָּא שְׁמַע: ''וְהִתְוַדָּה'' – מוֹדֶה בַּדְּבָרִים – חַיָּיב, אֵין מוֹדֶה בַּדְּבָרִים – פָּטוּר. אָמַר לוֹ עֵד אֶחָד: נִטְמֵאתָ, וְהוּא אוֹמֵר: לֹא נִטְמֵאתִי – פָּטוּר.
יָכוֹל אֲפִילּוּ שְׁנַיִם מַכְחִישִׁין? אָמַר רַבִּי מֵאִיר: אִם הֱבִיאוּהוּ שְׁנַיִם לִידֵי מִיתָה חֲמוּרָה, לֹא יְבִיאוּהוּ לִידֵי קָרְבָּן הַקַּל? רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נֶאֱמָן אָדָם עַל עַצְמוֹ יוֹתֵר מִמֵּאָה אִישׁ.
וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוּדָה בַּחֲלָבִין וּבְבִיאַת מִקְדָּשׁ, אֲבָל בְּטוּמְאָה – לָא מוֹדוּ לֵיהּ.
בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵּימָא
איבעיא להו: מאי טעמייהו דרבנן, משום דאדם נאמן על עצמו יותר ממאה איש, או דלמא משום דאמרינן: מיגו דאי בעי אמר ''מזיד הייתי'' – פטור, כי אמר נמי ''לא אכלתי'' – מהימן ופטור?
אֶלָּא לָאו בְּחַד, וְקָתָנֵי כִּי אֵין מַכְחִישָׁן מְהֵימַן, שְׁמַע מִינָּה.
אָמַר רַבִּי מֵאִיר: קַל וָחוֹמֶר.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source