Le texte Le vocabulaire Les révisions
Bekhoroth
Daf 47b
אִיתְּמַר: כֹּהֵן שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ בֵּן חָלָל — רַב חִסְדָּא אָמַר: הַבֵּן חַיָּיב לִפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ, רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר: אֵין חַיָּיב לִפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ. כֹּל הֵיכָא דְּמֵת הָאָב לְאַחַר שְׁלֹשִׁים, דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאֵין הַבֵּן חַיָּיב לִפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ, שֶׁהֲרֵי זָכָה אָבִיו בְּפִדְיוֹנוֹ.
Traduction
§ It was stated that in the case of a priest who married a divorcée and then died and left a son who was a priest disqualified due to flawed lineage [ḥalal] and has the status of a non-priest, Rav Ḥisda says: The son is obligated to redeem himself. Rabba bar Rav Huna says: He is not obligated to redeem himself. The Gemara explains: In any case that the father died after thirty days following the birth of the son, at which point the father was already obligated in his redemption, everyone agrees that the son is not obligated to redeem himself, as his father acquired his redemption money, i.e., it is as though he separated five sela coins and took the money for himself, since he is a priest.
Rachi non traduit
בן חלל. כישראל דמי וחייב בבכורה:
לאחר שלשים. ישנו במצות פדייה דכתיב (במדבר י''ח:ט''ו-ט''ז) ופדויו מבן חדש:
שהרי זכה אביו בפדיונו. דאי נמי יהיב (ליה) האב הוה מפריש ליה ושקיל ליה לנפשיה דהא כהן הוא וכיון דזכה האב בפדיונו מורישו לבנו עם שאר נכסיו:
Tossefoth non traduit
הבן חייב לפדות את עצמו. דהא לא זכה האב בפדיונו אלא חייב הבן לפדות עצמו אע''ג דליכא חיובא באב וכן מתני' דתנן נתגיירה מעוברת נשתחררה מעוברת (כשר) ותימה דבפ''ק דקדושין (דף כט.) גמרינן ממצות הבן על האב דדרשינן תפדה תפדה אשה שאין אחרים מצווין לפדותה אינה מצווה לפדות עצמה וה''נ האי בן שאין אחרים מצווין לפדותו לא יהא חייב לפדות עצמו וי''ל דלא דמי האי בן לאשה דלא שייך בה בשום אב פדיון כלל אבל הכא אם היה לו אב ישראל היה חייב לפדותו:
כִּי פְּלִיגִי הֵיכָא דְּמֵת הָאָב בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, רַב חִסְדָּא אָמַר: הַבֵּן חַיָּיב לִפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ, דְּהָא לֹא זָכָה אָבִיו (לְפִדְיוֹנוֹ) [בְּפִדְיוֹנוֹ]. רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר: אֵין הַבֵּן חַיָּיב לִפְדּוֹת עַצְמוֹ, דַּאֲמַר לֵיהּ: אָתֵינָא מִכֹּחַ גַּבְרָא דְּלָא מָצֵית לְאִשְׁתַּעוֹיֵי דִּינָא בַּהֲדֵיהּ.
Traduction
They disagree when the father died within thirty days of the birth of the son, before the obligation of redemption had taken effect. Rav Ḥisda says the son is obligated to redeem himself, as his father did not acquire his redemption money. Rabba bar Rav Huna says the son is not obligated to redeem himself, as he can say to a priest who demands the redemption money from him: I come due to the strength of a man with whom you cannot enter into judgment, i.e., if my father were alive he would have separated five sela coins and taken the money for himself, and I inherit his claim.
Rachi non traduit
לא זכה האב. דהא לא איחייב אב מעולם אלא בן נתחייב לאחר מיתת אביו ואיחייב ליה למיתביה לכהן אחר:
דאמר ליה. האי חלל לכהן אתינא מכח גברא כהן דלא מצית אישתעויי דינא בהדיה שאם היה אביו פודה אותו היה נוטל הפדיון לעצמו:
תְּנַן: נִתְגַּיְּירָה מְעוּבֶּרֶת — בְּכוֹר לַכֹּהֵן, וְאַמַּאי? לֵימָא לֵיהּ: אָתֵינָא מִכֹּחַ גַּבְרָא דְּלָא מָצֵית לְאִשְׁתַּעוֹיֵי דִּינָא בַּהֲדֵיהּ! שָׁאנֵי גּוֹי דְּלֵית לֵיהּ חַיִיס.
Traduction
The Gemara raises a challenge to the opinion of Rabba bar Rav Huna: We learned in the mishna: If one married a woman who converted while she was pregnant, having been impregnated by a gentile, the child is a firstborn with regard to redemption from a priest and must redeem himself. But why is this the halakha? Let this son say to the priest: I come due to the strength of a man with whom you cannot enter into judgment, as his father is a gentile, from whom the redemption money cannot be claimed. The Gemara responds: The case of a gentile is different, as he has no lineage [ḥayis], i.e., this man is not considered his father’s son at all.
Rachi non traduit
נתגיירה מעוברת. ולא ילדה עדיין מעולם אותו וולד בכור לכהן:
אמאי לימא ליה אתינא מכח גברא. דלא ציית דינא:
דלית ליה חייס. לגבי ישראל לית ליה שום יחס ואין זה בא מכחו דכקטן שנולד דמי:
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן יָאסִינְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כֹּהֵן שֶׁמֵּת בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים וְהִנִּיחַ בֵּן חָלָל — הַבֵּן חַיָּיב לִפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ, שֶׁלֹּא זָכָה הָאָב בְּפִדְיוֹנוֹ. מֵת לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם — אֵין הַבֵּן חַיָּיב לִפְדּוֹת עַצְמוֹ, שֶׁהֲרֵי זָכָה הָאָב בְּפִדְיוֹנוֹ.
Traduction
On this matter, the Gemara notes that Rabbi Shimon Yasinia says that Rabbi Shimon ben Lakish says, in accordance with the opinion of Rav Ḥisda: With regard to a priest who died within thirty days of the birth of his son and left a son who was a ḥalal, the son is obligated to redeem himself, as the father did not acquire his redemption money. If the father died after thirty days following the birth of the son, the son is not obligated to redeem himself, as his father already acquired his redemption money.
וְכֵן מִי שֶׁלֹּא שָׁהֲתָה אַחֲרֵי בַּעְלָהּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְכוּ'.
Traduction
§ The mishna teaches: And likewise a woman who did not wait three months after the death of her husband and she married and gave birth and it is unknown whether the son was born after a pregnancy of nine months and is the son of the first husband, or after seven months and is the son of the second husband, the son is a firstborn with regard to redemption from a priest but is not a firstborn with regard to inheritance.
בְּכוֹר לַנַּחֲלָה הוּא דְּלָא הָוֵי, הָא כְּפָשׁוּט שָׁקֵיל. וְאַמַּאי? לֵיזִיל לְגַבַּי הַאי וְלִידְחֲיֵיהּ, וּלְגַבַּי הַאי וְלִידְחֲיֵיהּ!
Traduction
The Gemara infers: This son is not a firstborn with regard to inheritance, but he takes a share of the inheritance like an ordinary son. But why is he entitled to any inheritance? Let him go to that son of the first husband and he will reject him, by demanding proof that he is from his family, and likewise let him go to that son of the second husband and he will reject him in the same manner.
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לַבָּא אַחֲרָיו, וְהָכִי קָאָמַר: בְּכוֹר לַכֹּהֵן, וְהַבָּא אַחֲרָיו אֵין בְּכוֹר לַנַּחֲלָה.
Traduction
Rabbi Yirmeya says: This ruling that he is not a firstborn with regard to inheritance is necessary only with regard to the son who follows him, born to the second husband, to teach that he is not a firstborn with regard to inheritance, as this son of uncertain status might be his firstborn brother. And when the mishna states: The child is a firstborn with regard to redemption from a priest but is not a firstborn with regard to inheritance, this is what it is saying: This son of uncertain status is a firstborn with regard to redemption from a priest, and the son who follows him, born to the second husband, is not a firstborn with regard to inheritance.
Rachi non traduit
לא נצרכא. מתני' דקתני אינו בכור לנחלה אלא מההוא שבא אחריו אלא איהו לא שקיל מידי דבנו הראשון אומר לו לא בן ראשון אתה וכן בנו האחרון אומר לו:
והכי קאמר בכור לכהן. הוי האי ספק ממה נפשך דהאי פטר רחם הוא וחייב לפדות את עצמו והבא אחריו (מבני) השני אינו בכור לנחלה דאמרין ליה אחיו אותו ספק בן אבינו הוא ואתה אינך בכור:
וְלִכְתְּבוּ הַרְשָׁאָה לַהֲדָדֵי! וְכִי תֵּימָא: מַתְנִיתִין שֶׁלֹּא בְּהַרְשָׁאָה — הָא מוֹקְמִינַן לַהּ קַמַּן דִּבְהַרְשָׁאָה!
Traduction
The Gemara suggests: And let the son with uncertain status and the son who follows him write an authorization to one another, by which each grants the other the right to claim his own share. In this manner they can claim the double portion together, as one of them is certainly the firstborn. And if you would say that the mishna is dealing with a case where there was no authorization, we interpret it later on (see 49a) as referring to a situation where there was an authorization.
Rachi non traduit
ולכתבו הרשאה זה לזה. הספק והבא אחריו יכתוב אחד הרשאה לחבירו על חלקו וילך ויתבע לו הבכורה ממה נפשך אם אני בכור תנו לי בשביל עצמי ואם אחי בכור תנו לי בשביל אחי דהא או הספק או הבא אחריו בכור:
וכי תימא מתני' שלא בהרשאה. מיירי והכי קאמר אם לא כתבו הרשאות אין כאן בכור לנחלה:
הא מוקמינן ליה לקמן דבהרשאה קמיירי. דאמר אמר שמואל בבא בהרשאה אלא ודאי הרשאה לא מהניא כלל הכא:
מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי יַנַּאי, דְּאָמַר רַבִּי יַנַּאי: הוּכְּרוּ וּלְבַסּוֹף נִתְעָרְבוּ — כּוֹתְבִין הַרְשָׁאָה זֶה לָזֶה,
Traduction
The Gemara answers: The mishna, which indicates that there is no firstborn with regard to inheritance here, supports the opinion of Rabbi Yannai, as Rabbi Yannai says: In a case where two sons of two men became confused and it is unknown who is the father of whom, if the two sons were initially recognized and were ultimately intermingled, each writes an authorization to the other, and the other sons in each family cannot claim that these sons are not their brother.
Rachi non traduit
מסייע ליה לרבי ינאי דאמר הוכרו ולבסוף נתערבו. כגון שתי נשים של שני אנשים שהוכרו וולדותיהן ואחר כך נתערבו ועכשיו כשהן באין כולן לירש דוחין אותן אחיהם דלכל אחד אמרי לאו אחינו אתה:
כותבין הרשאה זה לזה. האחד לחבירו על חלקו בנכסי אביו ובעל ההרשאה בא אצל יורשי שני האבות ואומר לכל אחד אם אחיכם אני תנו לי ואם זה אחיכם תנו לי חלקו וכן לבני השני. אבל לא הוכרו מעולם אין כותבין דלא היתה להם זכיה מעולם בנכסי [אביו] ומתני' נמי בדלא הוכרו מעולם דמעולם לא נודע איזה בכור ולא זכה אחד מהם בחזקת בכורה. הא דרבי ינאי בב''ב ביש נוחלין (ב''ב דף קכז.):
לֹא הוּכְּרוּ וּבְסוֹף נִתְעָרְבוּ — אֵין כּוֹתְבִין הַרְשָׁאָה זֶה לָזֶה.
Traduction
If they were not initially recognized and were ultimately intermingled, each does not write an authorization to the other, as even initially neither of them had any certain right to their father’s inheritance. Likewise, in the case of the uncertain son and the one who follows him in the mishna, neither one was ever recognized as his father’s firstborn. Therefore, writing an authorization is ineffective in claiming any inheritance.
מַתְנִי' אֵי זֶהוּ בְּכוֹר לַנַּחֲלָה וְלַכֹּהֵן? הַמַּפֶּלֶת שַׁפִּיר מָלֵא מַיִם, מָלֵא דָּם, מְלֵא גְּנִינִין, הַמַּפֶּלֶת כְּמִין דָּגִים וַחֲגָבִים שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, וְהַמַּפֶּלֶת לְיוֹם אַרְבָּעִים — הַבָּא אַחֲרֵיהֶם בְּכוֹר לַנַּחֲלָה וּלְכֹהֵן.
Traduction
MISHNA: Which is the offspring that is a firstborn both with regard to inheritance and with regard to redemption from a priest? In the case of a woman who miscarried a gestational sac full of water, or one full of blood, or one full of pieces of flesh; or one who miscarries a mass resembling a fish, or grasshoppers, or repugnant creatures, or creeping animals, or one who miscarries on the fortieth day after conception, the son who follows any of them is a firstborn with regard to inheritance and with regard to redemption from a priest.
Rachi non traduit
מתני' שפיר. עור הולד ממש:
גנינים. גוונים:
וחגבים. לאו וולד נינהו. וטעמא מפרש במס' נדה בהמפלת חתיכה (נדה דף כב:) שלא נאמרה בהן יצירה כלגבי אדם:
ליום ארבעים. שנתעברה דמיא בעלמא הוא עד דמטי למחר דמ' יום הוי יצירת הוולד:
יוֹצֵא דּוֹפֶן, וְהַבָּא אַחֲרָיו — שְׁנֵיהֶן אֵינָן בְּכוֹר, לֹא לַנַּחֲלָה וְלֹא לַכֹּהֵן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָרִאשׁוֹן לַנַּחֲלָה, וְהַשֵּׁנִי לְחָמֵשׁ סְלָעִים.
Traduction
In the case of a boy born by caesarean section and the son who follows him, both of them are not firstborn, neither with regard to inheritance nor with regard to redemption from a priest. Rabbi Shimon says: The first son is a firstborn with regard to inheritance if he is his father’s first son, and the second son is a firstborn with regard to redemption from a priest for five sela coins, because he is the first to emerge from the womb and he emerged in the usual way.
Rachi non traduit
יוצא דופן והבא אחריו. דרך רחם שניהן אינן בכור וטעמא מפרש בגמרא:
גְּמָ' רִאשׁוֹן לַנַּחֲלָה לֹא — ''וְיָלְדוּ לוֹ'' בָּעֵינַן, לְחָמֵשׁ סְלָעִים נָמֵי לָא — ''פָּטַר רֶחֶם'' בָּעֵינַן.
Traduction
GEMARA: The mishna teaches that neither a son born by caesarean section nor the son who follows him are firstborn, neither with regard to inheritance nor with regard to redemption from a priest. The Gemara explains: The first son, born by caesarean section, is not considered the firstborn with regard to inheritance, as we require fulfillment of the verse: ''And they have borne him children'' (Deuteronomy 21:15), written in the context of inheritance, and a caesarean section is not called a birth. Likewise, with regard to the redemption with five sela coins, this son is also not considered the firstborn, as we require fulfillment of the verse: ''Whatever opens the womb'' (Exodus 13:2), and he did not open his mother’s womb.
Rachi non traduit
גמ' וילדו לו בעינן. דרך לידה:
Tossefoth non traduit
ראשון לנחלה לא וילדו לו בעינן. מתוך פירוש הקונטרס משמע דמלשון לידה גמר וקשה דבנדה [ריש] פרק יוצא דופן (נדה דף מ.) (ברישי') מפרש דאין יושבין עליו ימי טומאה וימי טהרה משום דכתיב אשה כי תזריע וילדה זכר עד שתלד ממקום שמזרעת אבל מלשון לידה לא אלא יש לפרש דגמר הכא לידה [לידה] מהתם ור''ש דהכא לטעמיה כדאמר בסמוך דמרבי התם יוצא דופן (שם) מתלד דיושבין עליו ימי טומאה וימי טהרה וא''ת דהתם קאמר דמודה ר''ש לענין קדשים שאינו קדוש דגמר מבכור דכתיב ביה פטר רחם ופריך וליגמר לידה לידה מאדם דמרבינן יוצא דופן מתלד שכן פשוט קדוש זכר במתנות ומשני מבכור אית לן למילף דנפישין שכן אמו בהמות קדשים פגול נותר וטמא והשתא הכא נמי נילף מבכור בהמה שכן בכור מבכור וי''ל דאינך נפישי שכן אדם מאדם ואינם קדושים ולא שייך בהם פגול נותר וטמא ובכור אדם דכהונה דכתיב ביה פטר רחם לא מצי ר''ש למילף מבכור לנחלה דגבי בכור אדם דפטר רחם לא כתיב לידה:
וילדו לו בעינן. תימה כיון דדרשינן קרא בבכור א''כ בפרק יש נוחלין (ב''ב דף קכז.) דדרשינן טומטום שנקרע ונמצא זכר דאינו ממעט בחלק בכורה דאמר קרא וילדו לו בנים עד שיהא בן משעת לידה והאי דאינו נוטל פי שנים דריש מוהיה הבכור עד שיהא בן משעת הווייה וכן בפ' מי שמת (בבא בתרא דף קמב:) דנן בן שנולד לאחר מיתת אביו דאינו ממעט מחלק בכורה מדכתיב וילדו לו והא דאינו נוטל פי שנים דריש מדכתיב יכיר ואמאי כולהו מילתא תיפוק ליה מוילדו לו כיון דמוקמינן ליה בבכור וי''ל דאי לאו דכתיבי תרי קראי הוה מוקמינן ליה דוקא בבכור דאינו נוטל פי שנים דהיה מסתבר לאוקמי טפי בבכור שלא יטול חלק בבכורה מלהעמידו בפשוט שלא ימעט בחלק בכורה תדע דביוצא דופן דליכא תרי קראי דרשינן ליה לענין דאינו נוטל פי שנים ולא דרשינן ליה לומר דאינו ממעט:
שֵׁנִי לַנַּחֲלָה לֹא — ''רֵאשִׁית אוֹנוֹ'' בָּעֵינַן, לְחָמֵשׁ סְלָעִים נָמֵי לָא — קָסָבַר: בְּכוֹר לְדָבָר אֶחָד לָא הָוֵי בְּכוֹר.
Traduction
Similarly, the second son who follows him is not considered the firstborn with regard to inheritance, as we require fulfillment of the verse: ''For he is the first of his strength, the right of the firstborn is his'' (Deuteronomy 21:17), and this son is not the first. In addition, he is also not considered the firstborn with regard to the redemption of five sela coins, as the tanna of the mishna holds: A firstborn for only one matter, i.e., he opened his mother’s womb but is not her first child, is not considered a firstborn with regard to redemption.
Rachi non traduit
בכור לדבר אחד. כגון זה שהוא בכור לרחמים ואינו בכור לוולדות דהא הוה לו ולד זכר קודם לו:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָרִאשׁוֹן לַנַּחֲלָה, וְהַשֵּׁנִי לְחָמֵשׁ סְלָעִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: ''תֵּלֵד'' לְרַבּוֹת יוֹצֵא דּוֹפֶן.
Traduction
§ The mishna teaches that Rabbi Shimon says: The first son is a firstborn with regard to inheritance if he is his father’s first son, and the second son is a firstborn with regard to redemption from a priest for five sela coins. The Gemara explains: The verse states: ''And they have borne him children,'' and a caesarean section is not called a birth. Rabbi Shimon conforms to his standard line of reasoning, as he says with regard to a verse that deals with the ritual impurity of a woman after childbirth: ''But if she bears a girl'' (Leviticus 12:5), that the apparently superfluous term ''she bears'' serves to include a child born by caesarean section, and the same applies with regard to a firstborn for inheritance.
Rachi non traduit
לטעמיה דאמר. במס' נדה פ' יוצא דופן (נדה דף מ.) ואם נקבה תלד לרבות יוצא דופן דהוי לידה מעליא ויושבת עליו ימי טומאה וטהרה הלכך גבי וילדו לו נמי לידה מעליא חשיב ליה דגמרינן מהתם:
וְהַשֵּׁנִי לְחָמֵשׁ סְלָעִים, קָסָבַר: בְּכוֹר לְדָבָר אֶחָד הָוֵי בְּכוֹר.
Traduction
And Rabbi Shimon also rules that the second son is a firstborn with regard to redemption from a priest for five sela coins, as he maintains: A firstborn for only one matter, i.e., one who opened his mother’s womb but is not her first child, is considered a firstborn with regard to the redemption of the firstborn, despite the fact that he is not his mother’s first child.
Rachi non traduit
בכור לדבר אחד. כגון שני דהוי בכור לרחמים הוי בכור לכהן אבל ראשון אע''ג דבכור לדבר אחד הוא דהא הוי בכור לוולדות ולזכרים אפ''ה לא הוי בכור דבפטר רחם תלא רחמנא:
Tossefoth non traduit
בכור לדבר אחד הוי בכור. וא''ת מהאי טעמא גופיה דהיוצא דופן בכור לחמש סלעים ואע''ג דכתיב ביה פטר רחם כדאשכחן בסוף פ' שני (לעיל בכורות יט.) דתנן יוצא דופן והבא אחריו ר' טרפון אומר שניהם ירעו עד שיסתאבו ומפרש בגמ' דמספקא ליה בכור לדבר אחד אי הוי בכור אי לאו ואע''ג דהתם נמי כתיב פטר רחם י''ל דסברת ר''ש חלוקה מר' טרפון ואע''ג דהבא אחריו פשיט ליה טפי דהוי בכור מר' טרפון מ''מ יוצא דופן גרע ליה וממעט ליה מפטר רחם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source