Vayedaber

Simple Havroutah

Bekhoroth

Daf 3b

הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲפִילּוּ מוּם קַל. וְהָדִתְנַן: רָחֵל שֶׁיָּלְדָה מִין עֵז וְעֵז שֶׁיָּלְדָה מִין רָחֵל — פְּטוּרָה מִן הַבְּכוֹרָה, וְאִם יֵשׁ בּוֹ מִקְצָת סִימָנִין — חַיָּיב. מוּם קָבוּעַ הָוֵי לִשְׁחוֹט עָלָיו.

Traduction

This is what Rabbi Yoḥanan said: Even if only a slight blemish would result from the removal of the portion of the animal owned by the gentile, the animal still does not have firstborn status. And in addition, Rabbi Yoḥanan also commented on that which we learned in a mishna (16b): A ewe that gave birth to a goat of sorts and a goat that gave birth to a ewe of sorts are exempt from the mitzva of the firstborn. And if the offspring has some of the characteristics of its mother, it is obligated, i.e., subject to the obligations of firstborn status. Rabbi Yoḥanan commented: Nevertheless, it may not be sacrificed on the altar because this is a permanent blemish. Therefore, a priest is permitted to slaughter it outside of the Temple.

Rachi non traduit

הכי אמר רבי יוחנן. בי מדרשא דהאי חייב דקתני חייב ליתנו לכהן קאמר אבל למזבח לא קרב דהאי דאישתני הוי מום קבוע לשחוט עליו בחוץ כבכור בעל מום ששוחטו כהן ואוכלו:

אפי' מום קל. ואפי' אין לעובד כוכבים שותפות אלא באזנה שאם היה נוטל חלקו אינה לא נבלה ולא טרפה אלא מום קל בעלמא פטורה מן הבכורה:

בִּשְׁלָמָא מוּם קַל — קָא מַשְׁמַע לַן כִּדְרַב הוּנָא, וּלְאַפּוֹקֵי מִדְּרַב חִסְדָּא וְרָבָא.

Traduction

The Gemara asks: Granted that Rabbi Yoḥanan’s first statement that the animal does not have firstborn status even if it has a slight blemish is necessary, as he teaches us that he holds in accordance with the opinion of Rav Huna, who said previously (2b) that even if the gentile owns only the ear of the firstborn it does not have firstborn status, and his statement is to the exclusion of the opinions of Rav Ḥisda and Rava, who said the gentile must own a portion of the fetus that would render it a carcass or a tereifa if it were removed.

Rachi non traduit

כדרב הונא. דאמר אפי' אזנו:

אֶלָּא מוּם קָבוּעַ — מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? דְּכֵיוָן דְּאִישְׁתַּנִּי הָוֵה לֵיהּ מוּמָא? תְּנֵינָא: וּפִיו דּוֹמֶה כְּשֶׁל חֲזִיר — הֲרֵי זֶה מוּם!

Traduction

But with regard to Rabbi Yoḥanan’s second statement that a goat of sorts that was born to a ewe but has some characteristics of the mother is considered to have a permanent blemish, what is it teaching us? Is it teaching that since it looks different from the normal appearance of a sheep this appearance is considered a blemish? We already learned this in the mishna (40a): Or with regard to a lamb whose mouth is similar to that of a pig, that is a blemish that enables slaughter of the firstborn.

Rachi non traduit

תנינא. לקמן בפ' על אלו מומין שוחטין את הבכור (דף מ.):

וְכִי תֵּימָא, הָתָם נִשְׁתַּנָּה בְּדָבָר שֶׁאֵין בְּמִינוֹ קָדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה, הָכָא נִשְׁתַּנָּה בְּדָבָר שֶׁבְּמִינוֹ קָדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה, הָא נָמֵי תְּנֵינָא: עֵינוֹ אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה.

Traduction

And if you would say that there, where the animal’s mouth is similar to that of a pig, its appearance was altered into a being in whose species there is no sanctity of the firstborn, while here, where it looks like a goat, its appearance was altered into a being in whose species there is sanctity of the firstborn, and Rabbi Yoḥanan teaches that this animal too is considered to be blemished, we already learned this, too, in the subsequent mishna (40b): An animal with one of its eyes large and one small is also considered blemished.

Rachi non traduit

הכא נשתנה כו'. ולהכי איצטריך לר' יוחנן לאשמועינן דמום הוא:

או אחת גדולה. כשל עגל או אחת קטנה כשל אווז:

וְתַנָּא גְּדוֹלָה — גְּדוֹלָה כְּשֶׁל עֵגֶל, וּקְטַנָּה — קְטַנָּה כְּשֶׁל אַוָּוז. בִּשְׁלָמָא קְטַנָּה כְּשֶׁל אַוָּוז, אֵין בְּמִינוֹ קָדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה, אֶלָּא גְּדוֹלָה כְּשֶׁל עֵגֶל — יֵשׁ בְּמִינוֹ קָדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה! אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּאִישְׁתַּנִּי הָוֵה לֵיהּ מוּמָא?

Traduction

And a tanna taught in explanation of the mishna: A large eye is referring to one as large as that of a calf, and a small eye is referring to one as small as that of a goose. Granted, in the case of an eye as small as that of a goose the reason it is considered a blemish is that there is no sanctity of the firstborn among its species, i.e., that of a bird. But in the case of an eye that is as large as that of a calf there is sanctity of a firstborn among its species. Rather, is it not considered blemished because we say that since it has changed from the appearance of a sheep it is considered a blemish? Therefore, Rabbi Yoḥanan’s statement has still not introduced any novelty.

Rachi non traduit

יש במינו קדוש בבכורה. ואפי' הכי הוי מומא ואמאי איצטריך לרבי יוחנן למימר:

לָא, מִשּׁוּם דְּהָוֵה לֵיהּ ''שָׂרוּעַ''. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דִּתְנַן: מוּמִין אֵלּוּ, בֵּין קְבוּעִין בֵּין עוֹבְרִין — פּוֹסְלִין. יָתֵר עֲלֵיהֶן אָדָם: עֵינָיו שְׁתֵּיהֶן גְּדוֹלוֹת, שְׁתֵּיהֶן קְטַנּוֹת.

Traduction

The Gemara responds: No, an eye as large as that of a calf is considered a blemish because the animal is one that has a limb that is too large [sarua], which is listed in the Torah as one of the blemished animals (see Leviticus 22:23). The Gemara comments: This, too, stands to reason, as we learned in a mishna (43a): Concerning these blemishes that were taught with regard to an animal, whether they are permanent or transient, they also disqualify a priest from performing the Temple service. And the subsequent mishna (44a) adds: Beyond those are additional blemishes that apply exclusively to a person, i.e., a priest: If both of his eyes are large, or both of them are small.

Rachi non traduit

לא משום דהוה ליה שרוע. דשרוע האמור בתורה זו היא שאברו אחד גדול מחבירו אבל שינוי אחר כגון שבצמרו דומה לעז לא שמעינן דמום הוא הלכך איצטריך לרבי יוחנן לאשמועינן:

מומין אלו. שפירשו חכמים בבכור:

בין עוברין בין קבועין פוסלין. באדם בכהן כל זמן שמום בו לא יעבוד:

גַּבֵּי אָדָם הוּא דִּכְתִיב: ''אִישׁ אִישׁ מִזֶּרַע אַהֲרֹן'', דְּבָעֵינַן אִישׁ שָׁוֶה בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, אֲבָל בְּהֵמָה, שְׁתֵּיהֶן גְּדוֹלוֹת שְׁתֵּיהֶן קְטַנּוֹת — נָמֵי לָא הָוֵי מוּמָא.

Traduction

The reason for the latter halakha is that it is with regard to a person that it is written: ''Any man from the offspring of Aaron'' (Leviticus 22:4), which indicates that we require a man who is equal to the seed of Aaron, i.e., he has an ordinary appearance like other priests; but with regard to an animal, if both eyes are big or both eyes are small, it is also not a blemish.

Rachi non traduit

שוה בזרעו. שדומה לבני אדם:

אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה, מַאי טַעְמָא? אִי מִשּׁוּם שִׁינּוּי — אֲפִילּוּ שְׁתֵּיהֶן גְּדוֹלוֹת, שְׁתֵּיהֶן קְטַנּוֹת נָמֵי! אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דְּהָוֵה לֵיהּ ''שָׂרוּעַ''?

Traduction

Accordingly, if one of the animal’s eyes is big or one is small, what is the reason that it is considered a blemish? If it is due to the deviation in appearance, meaning it does not look like a sheep, then even if both eyes are big or both are small it should be considered a blemish. Rather, is it not because it is an animal with a limb that is too large?

Tossefoth non traduit

אלא לאו משום דהוה ליה שרוע. ושינוי לא הוי מומא וא''ת אם כן קשה טפי לר' יוחנן דאמר לעיל כיון דאישתני הוי מומא דהכא דייקינן שתיהן גדולות הוי שינוי ולא חשיב מומא ויש לומר ההיא דלעיל שינוי חמור טפי משתיהן גדולות או שתיהן קטנות:

לָא, לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ מִשּׁוּם שִׁינּוּי, שִׁינּוּי הָוֵי מוּמָא. וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ: אֲפִילּוּ שְׁתֵּיהֶן גְּדוֹלוֹת, שְׁתֵּיהֶן קְטַנּוֹת? הָתָם, אִי מֵחֲמַת בְּרִיּוּתָא יַתִּירָא — תַּרְוַויְיהוּ בָּעֵי לְמִיבְרָא, אִי מֵחֲמַת כְּחִישׁוּתָא יַתִּירָא — תַּרְוַויְיהוּ בָּעֵי מִיכְחַשׁ.

Traduction

The Gemara responds: No, actually I will say to you that the reason an animal with one big eye and one small eye is considered blemished is because of its deviation, as a deviation is considered a blemish. And as for that which is difficult for you, that if it is due to an anomalous appearance then even if both are big or both are small it should be considered a blemish, there it is not considered a deviation. This is because a particularly healthy animal has large eyes, while a particularly weak animal has small eyes. Therefore, only an animal with one large eye and with one small eye is considered to be blemished, as if the large eye is due to extreme health both should have been healthy, and if the small eye is due to extreme weakness both should have been weak.

Rachi non traduit

לעולם אימא לך כו'. ומהכא לא תסתבר משום שרוע:

תרוייהו בעו. והא ודאי משונה הוא. ואי קשיא אמאי איצטריך לר' יוחנן למימר הא אוקימנא דשינוי הוי מומא תריץ כיון דאיכא למימר נמי דלאו משום שינוי הוא אלא משום שרוע איצטריך לר' יוחנן למימר:

הָהִיא גִּיּוֹרְתָּא דַּהֲווֹ מָסְרִין לַהּ אַחֵי חֵיוְתָא לְפַטּוֹמַהּ, אֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לַהּ: לֵית דְּחַשׁ לַהּ לְהָא דְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: שׁוּתָּפוּת גּוֹי חַיֶּיבֶת בִּבְכוֹרָה.

Traduction

§ In connection with the dispute between Rabbi Yehuda and the Rabbis whether an animal owned in partnership with a gentile has firstborn status, the Gemara relates the following incident: There was a certain female convert whose gentile brothers would give her animals to fatten and would then divide the profits with her. She came before Rava to ask whether firstborn status applies to the firstborn of these animals. Rava said to her: There is no one who is concerned with this ruling of Rabbi Yehuda, who says an animal owned in partnership with a gentile is obligated, i.e., subject to counting its first offspring a firstborn.

Rachi non traduit

אחי. עובדי כוכבים הוו:

אתאי לקמיה דרבא. למיבעי אי מיחייבא בבכורה:

רַב מָרִי בַּר רָחֵל הַוְיָא לֵיהּ הָהִיא חֵיוָתָא, הֲוָה מַקְנֶה לְאוּדְנַיְיהוּ לְגוֹי, וְאָסַר לְהוּ בְּגִיזָּה וַעֲבוֹדָה, וְיָהֵיב לְהוּ לְכֹהֲנִים, וּכְלַאי חֵיוָתָא דְּרַב מָרִי בַּר רָחֵל.

Traduction

The Gemara relates another incident: Rav Mari bar Raḥel had a certain flock of animals. He would transfer ownership of the ears of the firstborn fetuses to a gentile in order to exempt them from the obligations of firstborn status. But nevertheless he prohibited them from being sheared and used for labor, and gave them to the priests, halakhot that apply to a standard firstborn animal. And ultimately, the animals of Rav Mari bar Raḥel died.

Rachi non traduit

מקנה לאודנייהו לעובד כוכבים. לאפקועינהו מבכורה:

ואסר להו. לבכורות בגיזה ועבודה כבכורים גמורים ויהיב להו לכהנים:

וכלאי חיותא. מתה מקנהו:

וְכִי מֵאַחַר דְּאָסַר לְהוּ בְּגִיזָה וַעֲבוֹדָה, וְיָהֵיב לְהוּ לְכֹהֲנִים, אַמַּאי מַקְנֶה לְהוּ לְאוּדְנַיְיהוּ לְגוֹי, דִּלְמָא אָתֵי בְּהוּ לִידֵי תַקָּלָה? אִי הָכִי, מַאי טַעְמָא כְּלוֹ חֵיוָתָא דְּרַב מָרִי? מִשּׁוּם דְּמַפְקַע לְהוּ מִקְּדוּשְׁתַּיְיהוּ.

Traduction

The Gemara asks: But since he prohibited them from being sheared and used for labor and also gave them to the priests, why did he initially transfer ownership of their ears to the gentile, abrogating their firstborn status? The Gemara answers that he did so lest the priests come to experience a mishap with them, improperly shearing them or using them for labor. The Gemara asks: If so, what is the reason that the animals of Rav Mari died as a punishment? The Gemara answers: It was because he abrogated their sanctity by selling their ears.

Rachi non traduit

לידי תקלה. שלא יגוז ויעבוד בהן:

אי הכי. דלטובה נתכוון אמאי כלאי חיותיה:

Tossefoth non traduit

דקא מפקע להו מקדושתייהו. מה שאין נזהרין עכשיו ואע''פ שנענש רב מרי פר''ת רב מרי נענש לפי שהיה מקנה אזנו של עובר ואיכא הפקעה בגוף העובר אבל הקנאה באם שריא ואע''ג דאית ספרים דגרסי לאזנה לשון נקבה היינו משום דקאי אחיותא והכי נמי אסר לה בגיזה ועבודה וא''ת לקמן פ''ט (בכורות דף נג.) דפריך גבי מעשר בהמה ואינו נוהג בזמן הזה דלא ליתי לידי תקלה אי הכי בכור נמי לא לנהוג בזמן הזה משום תקלה ומשני אפשר כדרב יהודה אמאי לא משכחת תקנה באמהות כדפרישית י''ל התם כיון דאיכא חשש תקלה ויש להם לתקן בלא הפקעה מכהן שיעשה כרב יהודה לא רצו לתקן שיעשה לעולם כך ע''י הפקעה ומיהו אי עבד עבד אי נמי בימי רב מרי היו בקיאין להטיל מום בבכור קודם שיצא לעולם אסור לעשות ע''י הפקעה אבל אנו דלא בקיאין בכך מוטב להקנות לעובד כוכבים קודם שיבא לידי תקלה כדמשמע פ' בתרא (לקמן בכורות דף נג.) דאי לאו משום דאפשר כרב יהודה היה לנו לתקן להקנות לעובדי כוכבים ואנן דלא בקיאינן הוי כלא אפשר (ואפי' בהא דרב יהודה בפרק אין מערימין) דאסור מן הדין גזירה דלמא מפיק את ראשו קודם שיטיל בו מום אי לאו משום דרב יהודה עדיפא להטיל בו מום קודם שיצא לעולם כי היה צריך להשהותו עד שיפול מום מעצמו ונראה דבהקנאת אזן לחוד שרי דקי''ל כרב הונא מדקאי ר' יוחנן כוותיה ואמר אפי' מום קל ורב מרי נמי דמקנה אזנייהו לא נענש אלא משום הפקעה ולקמן פ' בתרא (ג''ז שם) פריך לקנינהו להו לאודנייהו לעובד כוכבים ולכל היותר מותר ע''י הקנאה בדבר שעושה אותה טריפה או נבילה ולאידך לישנא מפרש שנענש רב מרי משום דידע לאקנויי וכ''ע לא ידעי וסברי רב מרי מילתא בעלמא הוא דעבד ואתי לידי תקלה יש לפרש נמי רב מרי שהיה בקי בדרב יהודה לית ליה למיעבד בקנין דאתי למיטעי אבל לדידן לא אפשר בענין אחר עוד פר''ת רב מרי שהיה מקנה אזן עובר לעובד כוכבים הוי דבר שלא בא לעולם אלא היה מקנה בהמה לאזני עובר כמו דקל לפירותיו וטעה אינש ואמר אזני עובר היה מקנה כמו פירות דקל ואתי לידי תקלה אבל כי מקנה אזני הבהמות שרי דלא אתי למיטעי ולפי' הקונטרס לא יתכן לפרש כן שפירש רב מרי היה יודע להקנות קנין גמור ליטול מעות מן העובד כוכבים דעובד כוכבים לא קני אלא בכסף כדאמר לקמן פ''ב (בכורות יג.) וסברי מילתא בעלמא הוא דעבד ואינו נוטל דמים ומיהו לפי דבריו לא היה לו להזכיר ראיה [מלקמן] דאדרבה לר' יוחנן דאמר דבר תורה מעות קונות דריש לה לקמן (בכורות דף יג:) מיד עמיתך בכסף הא לעובד כוכבים במשיכה וכרבי יוחנן [קי''ל]:

וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה: מוּתָּר לָאָדָם לְהַטִּיל מוּם בִּבְכוֹר קוֹדֶם שֶׁיָּצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם! הָתָם מִקְּדוּשַּׁת מִזְבֵּחַ קָא מַפְקַע לֵיהּ, מִקְּדוּשַּׁת כֹּהֵן לָא מַפְקַע לֵיהּ. הָכָא אֲפִילּוּ מִקְּדוּשַּׁת כֹּהֵן קָא מַפְקַע לֵיהּ.

Traduction

The Gemara asks: But doesn’t Rav Yehuda say it is permitted for a person to inflict a blemish on a firstborn animal fetus before it emerges into the air of the world? Here, too, Rav Mari abrogated his firstborn animals’ sanctity by selling their ears before their birth. The Gemara answers: There, when one inflicts a blemish on a firstborn animal, he abrogates the animal’s sanctity of the altar, as it is no longer fit for an offering, but does not abrogate its sanctity of the priest, as it is still given to the priest. Here, by contrast, when Rav Mari sold his animals’ ears to a gentile, he abrogated even their sanctity of the priest, as the partnership exempts the animals from the obligations of firstborn status entirely.

Rachi non traduit

קודם שיצא. ועדיין לא נתקדש דבכור ברחם תליא קדושתיה דכתיב כל הבכור אשר יולד ולא הוי כמטיל מום בקדשים:

מקדושת כהן לא מפקע ליה. דהוי כבכור בעל מום הניתן לכהן וחייב כהן לנהוג בו קדושה שלא יגוז ויעבוד בו וכשהוא שוחטו אינו שוחטו באיטליז ואינו נמכר באיטליז ואינו נשקל בליטרא כדלקמן (בכורות דף לא.):

הכא. מכי מקני לה לעובד כוכבים דלא חיילא עליה שם קדושה ואע''ג שהוא נוהג בו קדושה הוי כנוהג קדושה בחולין גמורין:

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: רַב מָרִי בַּר רָחֵל יָדַע לְאַקְנוֹיֵי קִנְיַן גָּמוּר, וְחָזֵי לֵיהּ אִינִישׁ אַחֲרִינָא, וְאָזֵיל וְעָבֵיד, וְסָבַר רַב מָרִי מִילְּתָא הוּא דַּעֲבַד, וְאָתֵי בָּהּ לִידֵי תַקָּלָה.

Traduction

And if you wish, say instead that the reason the animals of Rav Mari bar Raḥel died is that he himself knew that is was necessary to transfer ownership of the ears of the fetus to the gentile through a complete transaction. And another person would see him transferring ownership of the ears to a gentile and would go and do it himself but not perform a complete transaction, and would think that Rav Mari performed the same matter in abrogating its firstborn status, and would come to experience a mishap with his animal by not treating it with the sanctity of firstborn status. Due to this concern, Rav Mari should not have transferred ownership of the ears to a gentile, and consequently his animals died.

Rachi non traduit

קנין גמור. ליטול מעות מן העובד כוכבים דעובד כוכבים לא קני אלא בכסף כדאמרי' לקמן בפרק שני (בכורות דף יג.):

מילתא הוא דעבד. מילתא בעלמא בדיבור ואינו נוטל דמיו:

מַתְנִי' כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם פְּטוּרִין, מִקַּל וָחוֹמֶר: אִם פָּטְרוּ אֶת שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, דִּין הוּא שֶׁיִּפְטְרוּ אֶת שֶׁל עַצְמָן.

Traduction

MISHNA: Priests and Levites are exempt from the obligation to redeem a firstborn donkey; this is derived from an a fortiori inference: In the wilderness the firstborn were redeemed in exchange for the Levites, as it is stated: ''Take the Levites in exchange for all the firstborn among the children of Israel and the animal of the Levites in exchange for their animals'' (Numbers 3:45). If the priests and Levites rendered exempt the firstborn children and donkeys of the Israelites in the wilderness from being counted firstborns, it is only logical that the priests and the Levites should render the firstborn of their own donkeys exempt from being counted firstborns.

Rachi non traduit

מתני' כהנים ולוים פטורין. קא סלקא דעתך אפטר חמור קאי:

אם פטרו. לוים בכורי ישראל במדבר:

דין הוא כו'. ומשמע דגוף הלוים פטרי חמורי ישראל:

Tossefoth non traduit

כהנים ולוים פטרו עצמן מק''ו. וא''ת בלא ק''ו תיפוק ליה מתוך קונטרוקוס השר דמשני (לקמן בכורות ה:) אותם ג' מאות בכורים היו ואין בכור מפקיע בכור משום דדיו שיפקיע של עצמו ש''מ דשל עצמו מיהא מפקיע י''ל אי לאו ק''ו מצינו לשנויי אותן ג' מאות בכורות היו והוצרכו פדיון וכי תימא א''כ למנינהו בהדי שלשה ושבעים ומאתים העודפים מצי למימר לא הוחזק הכתוב למנות אלא דישראל לחודייהו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source