Vayedaber

כִּמְלֹא נֶקֶב שֶׁל עוֹל! אִישְׁתִּיק, וְאָמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא: שֶׁמָּא מַקְדֵּחַ וְחִיסּוּמוֹ שָׁנִינוּ.

Traduction

like the size of the hole of a yoke of an animal. Evidently, the measure of the drilled hole stipulated by Beit Shammai with regard to a deficient skull equals the size of a sela coin stipulated by Beit Hillel according to the statement of Rav Taḥlifa. The Gemara relates: Rav Taḥlifa was silent. And Rav Ḥisda said to him: Perhaps we learned that Beit Shammai did not mean the size of a drilled hole alone, but rather the size of a drilled hole and its obstruction, i.e., a hole that allows for the drill to be inserted and removed. This is slightly larger than the sela mentioned by Beit Hillel.

Rachi non traduit

כמלא נקב של עול. שעושין בו נקב ותוקעין בו יתד לקשור רצועות העול אלמא מקדח הוי כסלע ומאי איכא בין ב''ש ובין ב''ה:

אישתיק. רב תחליפא:

וא''ל רב חסדא שמא מקדח. דקאמר ב''ש בגולגולת מקדח וחיסומו שנינו דלאחר שנעשה החור מצדדין את המקדח ונוטל מצידי הנקב ומרחיבין את הנקב כדי שיכנס מקדח ויוצא בריוח והיינו חיסום שנוטל מה שחיסם וסותם את הנקב ואינו מניח ליכנס המקדח ברוחב ומקדח וחיסומו הוי יותר מסלע:

וַאֲמַר לֵיהּ רַב תַּחְלִיפָא: לָא תֵּימָא שֶׁמָּא, אֶלָּא וַדַּאי מַקְדֵּחַ וְחִיסּוּמוֹ, צָרִיךְ לְהִתָּלוֹת עָלֶיהָ כְּחִזְקִיָּה אֲבִי עִקֵּשׁ.

Traduction

And Rav Taḥlifa said to him: Do not say: Perhaps. Rather, say: Beit Shammai definitely was referring to the size of a drilled hole and its obstruction, and you can rely on this explanation since it is certainly correct, as certain as the testimony of Ḥizkiyya, the father of Ikkesh, which is uncontested. It can be derived from here that just as the phrase: Size of a drilled hole, is referring to the size of a hole into which the drill can be inserted and removed, so too, the size of a bitter vetch mentioned in the mishna is referring to a hole into which the bitter vetch can be inserted and removed.

Rachi non traduit

א''ל רב תחליפא. לרב חסדא לא תימא שמא אלא אימא ודאי מקדח וחיסומו שנינו:

וצריך אתה להתלות עליה. כלומר יכול אתה לסמוך על דבר זה:

כחזקיה אבי עקש. שנסמך על עדותו שלא היה תלמיד חולק עליו:

Tossefoth non traduit

צריך אתה לתלות כחזקיה שהוא אבי עקש. פירוש צריך אתה לטרוח כדי ליישב הדבר שאין לשבשה מכח קושיא כי ברור לי שכך אמר שמואל כמו עדות חזקיה אבי עקש שלא היה לשון דבריו מיושב ומתרץ ליה בסמוך:

דִּתְנַן: זוֹ עֵדוּת הֵעִיד חִזְקִיָּה אֲבִי עִקֵּשׁ לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּיַבְנֶה, שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן: כֹּל שֶׁאֵין לוֹ תּוֹךְ בִּכְלִי חֶרֶס — אֵין לוֹ אֲחוֹרַיִם לַחֲלִיקָה. נִטְמָא תּוֹכוֹ — נִטְמָא גַּבּוֹ, נִטְמָא גַּבּוֹ — נִטְמָא תּוֹכוֹ.

Traduction

§ The Gemara explains the reference to the testimony of Ḥizkiyya the father of Ikkesh. As we learned in a baraita that Ḥizkiyya, the father of Ikkesh, testified this testimony before Rabban Gamliel in Yavne, which he said in the name of Rabban Gamliel the Elder: With regard to earthenware vessels, any vessel that does not have a receptacle has no distinction with regard to the halakhic status of its sides. This is in contrast to the earthenware vessels mentioned in the Torah, where only the inside, and not the outside, is susceptible to ritual impurity. Rather, if its inside, i.e., the sides that are used, became impure, its outside also becomes impure. Likewise, if its outside became impure, its inside also becomes impure.

Rachi non traduit

אין לו אחוריים לחליקה. שאין אחוריו חלוקים מתוכו דלא אמרינן אם נטמא גבו גבו טמא ותוכו טהור אלא אם נטמא גבו נטמא תוכו. אותו צד שמשתמשין בו קרי תוך אע''ג דאין לו בית קיבול:

כְּלִי חֶרֶס, בְּתוֹכוֹ תְּלָה רַחֲמָנָא — אִית לֵיהּ תּוֹךְ — אִיטַּמִּי לֵיהּ, לֵית לֵיהּ תּוֹךְ — לָא אִיטַּמִּי לֵיהּ!

Traduction

The Gemara challenges: With regard to an earthenware vessel, the Merciful One rendered its susceptibility to impurity dependent on the presence of a receptacle, as it states: ''And every earthen vessel into whose interior any of them falls'' (Leviticus 11:33). Consequently, if there is a receptacle, it will become impure, but if there is no receptacle, it should not become impure.

Rachi non traduit

וקפריך כלי חרס בתוכו תלה רחמנא. דאין מטמא אלא מתוכו דכתיב וכל כלי חרס אשר יפול מהם אל תוכו וגו':

אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אָבִין: הָכִי קָאָמַר, כֹּל שֶׁאֵין לוֹ תּוֹךְ בִּכְלִי חֶרֶס — כְּנֶגְדּוֹ בִּכְלִי שֶׁטֶף אֵין לוֹ אֲחוֹרַיִם לַחֲלִיקָה, נִטְמָא תּוֹכוֹ — נִטְמָא גַּבּוֹ, נִטְמָא גַּבּוֹ — נִטְמָא תּוֹכוֹ.

Traduction

Rabbi Yitzḥak bar Avin said in response: The testimony is not referring to earthenware vessels, but to vessels that are purified through immersion in a ritual bath, such as wooden vessels, which are susceptible to ritual impurity even if they lack a receptacle. Accordingly, this is what the tanna is saying: With regard to earthenware vessels, any vessel that does not have a receptacle never becomes impure. The halakha in the corresponding case with regard to a vessel that is purified though rinsing, i.e., immersion in a ritual bath, where it lacks a receptacle, is that there is no distinction with regard to the halakhic status of its sides. Therefore, if its inside, i.e., the side that is used, became impure, its outside also becomes impure. Likewise, if its outside became impure, its inside also becomes impure.

Rachi non traduit

כנגדו בכלי שטף. כלומר דכוותיה בכלי שטף שאין לו נמי תוך אין לו אחוריים ולקמן מפרש לה. כלי שטף כלי עץ דכתיב (ויקרא ט''ו:י''ב) וכל כלי עץ ישטף במים ולקמיה פריך וכי אין לו תוך מי מקבל פשוטי כלי עץ טומאה. ואיכא דאמרי כלי שטף היינו כלי מתכות וטעות הוא בידם דא''כ אמאי פריך לקמן מי מקבלי פשוטי כלי שטף טומאה לאו פירכא היא דודאי פשוטי כלי מתכות טמאים:

Tossefoth non traduit

כנגדו בכלי שטף כו'. בכלי עץ נופל לשון זה דכתיב בהו [וכל] כלי עץ ישטף במים כדפירש בקונטרס ומצינו למימר נמי דכלי מתכות כמו כן מיקרו כלי שטף משום דכתיב בהו ומורק ושוטף במים והא דפריך לקמן ואין לו תוך בכלי שטף מדאורייתא בר קבולי טומאה היא דומיא דשק בעינן פשיטא ליה דאיירי נמי בכלי עץ בכל הנהו דמיקרו כלי שטף מדלא נקט כלי מתכות:

אין לו אחורים לחלוקה נטמא. תוך קרי אותו צד שרגילין להשתמש בו:

לְמָה לִי לְמִיתְלְיֵיהּ בִּכְלִי חֶרֶס? נֵימָא: כֹּל שֶׁאֵין לוֹ תּוֹךְ בִּכְלִי שֶׁטֶף — אֵין לוֹ אֲחוֹרַיִם לַחֲלִיקָה!

Traduction

The Gemara asks: Why do I need to render this halakha dependent on an earthenware vessel? Let us simply say: With regard to a vessel that is purified though rinsing, any vessel that does not have a receptacle has no distinction with regard to the halakhic status of its sides.

הָא קָא מַשְׁמַע לַן, דְּיֵשׁ לוֹ תּוֹךְ — הֲרֵי הוּא כִּכְלִי חֶרֶס; מָה כְּלִי חֶרֶס, נִטְמָא תּוֹכוֹ — נִטְמָא גַּבּוֹ, לֹא נִטְמָא תּוֹכוֹ — לֹא נִטְמָא גַּבּוֹ; אַף כְּלִי שֶׁטֶף, נִטְמָא תּוֹכוֹ — נִטְמָא גַּבּוֹ, לֹא נִטְמָא תּוֹכוֹ — לֹא נִטְמָא גַּבּוֹ.

Traduction

The Gemara answers: This association teaches us that if the vessel that is purified through rinsing has a receptacle, it is like an earthenware vessel. Therefore, just as in the case of an earthenware vessel, if its inside became impure, its outside also becomes impure, but if its inside did not become impure, its outside does not become impure, so too, with regard to a vessel that is purified through rinsing, if its inside became impure, its outside becomes impure. But if its inside did not become impure, its outside does not become impure.

Rachi non traduit

הא קמ''ל כו'. להכי תלייה לכלי שטף בכלי חרס דהיכא דיש לו תוך נטמא תוכו נטמא גבו:

Tossefoth non traduit

הרי הוא ככלי חרס נטמא תוכו נטמא גבו. על כרחו לטמא אחרים קאמר דלא נפקא מינה מידי למילתא אחריתי וקשה מכאן לגירסת רבינו שמואל דשבת (דף טז.) דמשמע דכלי חרס אין מטמאין מגבייהו כלל ובספ''ק דחולין (דף כד.) דאמרי' דאויר כלי חרס טמא [וגבו טהור] היינו דלא מקבל טומאה מגבו אבל מטמא אחרים מגבו כדתניא בתורת כהנים מרובה מדת לטמא ממדת ליטמא שמטמא אחרים מאחוריו ואינו מיטמא מאחוריו ועוד אמרי' בפרק המפלת (נדה דף כו.) דאבן היוצא מן התנור טפח דחשיב יד להוציא טומאה דלא עדיפא מגב ואין לומר דעדיפא ואיירי אפי' להכניס דהתניא בתוספתא דאין טומאה לכלי חרס אלא מאוירו ובהיסטו ועוד דדרשינן הא יש צמיד פתיל עליו טהור ומי לא עסקינן דיחדינהו לאשתו נדה ואע''ג דבריש סוגיא דהעור והרוטב (חולין דף קיח.) משמע דסבר הש''ס דיד כל תנור להכניס ולהוציא ועדיף מגבו במסקנא צרכינן למימר הכי:

בִּשְׁלָמָא כְּלִי חֶרֶס, גַּלִּי בֵּיהּ רַחֲמָנָא ''תּוֹכוֹ'', אֶלָּא כְּלִי שֶׁטֶף, מִי גַּלִּי בֵּיהּ רַחֲמָנָא תּוֹכוֹ?

Traduction

The Gemara asks: Granted that with regard to an earthenware vessel, the Merciful One revealed that it is rendered ritually impure only if the impure item fell into its ''inside'' (see Leviticus 11:33). But with regard to a vessel that is purified though rinsing, did the Merciful One reveal with regard to it that it becomes impure only through its inside? Therefore, even if the impure item touched the outside, it should become entirely impure.

אִי בְּטוּמְאָה דְּאוֹרָיְיתָא — הָכִי נָמֵי, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? בְּטוּמְאַת מַשְׁקִין דְּרַבָּנַן, דִּתְנַן: כְּלִי שֶׁנִּטְמָא אֲחוֹרָיו בְּמַשְׁקִין — אֲחוֹרָיו טְמֵאִין, תּוֹכוֹ אָגְנוֹ אָזְנוֹ וְיָדָיו טְהוֹרִין, נִטְמָא תּוֹכוֹ — כּוּלּוֹ טָמֵא.

Traduction

The Gemara answers: If it is referring to ritual impurity that is by Torah law, then indeed a vessel that is purified through rinsing can be become impure even through its outside. But here we are dealing with the ritual impurity of liquids, i.e., liquids that became impure and subsequently touched the vessel, which becomes impure only by rabbinic law. As we learned in a mishna (Kelim 25:6): With regard to a vessel whose outside became ritually impure by contact with impure liquids, only its outside is impure, but its inside, its rim, its ear-shaped handle, and its straight handle are pure. If its inside became impure, it becomes impure in its entirety.

Rachi non traduit

אי בטומאה דאורייתא הכי נמי. דפשיטא לן שאם נטמא גבו נטמא תוכו בין יש לו תוך בין אין לו תוך והכא במאי עסקינן דביש לו תוך נטמא גבו לא נטמא תוכו ובאין לו תוך איצטריך לאשמועי' דנטמא תוכו נטמא גבו נטמא גבו נטמא תוכו בטומאה דרבנן כלי שנטמאו אחוריו במשקין טמאין:

תוכו אוגנו. דהיינו בית קיבול התחתון שיושב עליו. ל''א אוגנו שפתו:

אזנו. זהו מה שעושין בחביות של חרס לבית אחיזה שקורין מנשי''ו:

ידיו. כגון כלי חרס שעושין לו זנב לאחוריו:

מִדְּאוֹרָיְיתָא, אֵין אוֹכֶל מְטַמֵּא כְּלִי, וְאֵין מַשְׁקֶה מְטַמֵּא כְּלִי, וְרַבָּנַן הוּא דִּגְזוּר מִשּׁוּם מַשְׁקֵה זָב וְזָבָה.

Traduction

The Gemara explains the reason: By Torah law, food does not transmit impurity to a vessel, and a liquid does not transmit impurity to a vessel. And it was the Sages who decreed that an impure liquid transmits impurity to a vessel, because of the concern that people will be lenient with regard to the liquid of a zav and a zava, such as their urine or saliva, which are a primary source of impurity and impart impurity to vessels.

Rachi non traduit

דמדאורייתא אין אוכלין ומשקין מטמאין כלי. בפ''ק דפסחים (דף יח.):

משום משקה דזב וזבה. כגון רוקו וזובו דהוי אב הטומאה ומטמא כלי מדאורייתא אפי' אדם דכתיב (ויקרא ט''ו:ח') וכי ירוק הזב וגו':

הִלְכָּךְ, שַׁוְּיוּהּ רַבָּנַן כְּטוּמְאָה דִּכְלִי חֶרֶס, וְלָא שַׁוְּיוּהּ רַבָּנַן כְּטוּמְאָה דְּאוֹרָיְיתָא דְּנַפְשֵׁיהּ.

Traduction

Therefore, the Sages deemed the impurity of a vessel that is purified though rinsing whose outside became impure through liquid to be like the impurity of an earthenware vessel, and if its exterior became impure, its interior remains pure. But the Sages did not deem its impurity like the impurity of itself, i.e., a vessel that is purified through rinsing, by Torah law, that if its exterior became impure, the vessel becomes impure in its entirety.

Rachi non traduit

הלכך שויוה רבנן. לכלי שטף הנטמא במשקין:

דכלי חרס. דאורייתא דאם נטמא גבו לא נטמא תוכו:

ולא שויוה רבנן כטומאה דאורייתא דנפשיה. דכלי שטף משום דעבדו רבנן היכירא להקל בטומאת משקין כי היכי דלא נשרוף עליה תרומה וקדשים אלא חולין. ואי קשיא אמאי לא גזור בכלי חרס טומאת משקין לאחוריו תריץ משום דהתם ליכא למיגזר משום משקה דהא אפי' נגעו משקה זב וזבה מאחוריו לא מקבלי טומאה אלא מתוכו ואי משום דכתיב וכלי חרס אשר יגע בו הזב וגו' ההוא מפורש (במסכת נדה) (דף מב) דבהסיט מישתעי דאיזהו מגעו שהוא ככולו הוי אומר זה היסט:

עֲבַדוּ רַבָּנַן הֶיכֵּירָא, כִּי הֵיכִי דְּלָא לִישְׂרוֹף עֲלֵיהּ תְּרוּמָה וְקָדָשִׁים. אִי הָכִי, אֵין לוֹ תּוֹךְ נָמֵי, לֶיעְבֵּיד נָמֵי הֶיכֵּירָא!

Traduction

The reason for this is that through this ruling the Sages employed an indicator that it is impure only by rabbinic law so that people will not burn teruma and consecrated items due to having come into contact with those vessels, as by Torah law they are ritually pure and it is prohibited to burn them. The Gemara asks: If so, that this is the case under discussion, then with regard to a vessel that is purified through rinsing that has no receptacle as well, the Sages should employ an indicator. They should rule that the inside remains pure so that teruma and consecrated items will not be burned after coming in contact with it. Why then did Ḥizkiyya, the father of Ikkesh, testify that if its outside became impure, its inside becomes impure as well?

כֵּיוָן דַּעֲבַדוּ הֶיכֵּירָא בְּיֵשׁ לוֹ תּוֹךְ, יְדִיעַ דְּאֵין לוֹ תּוֹךְ דְּרַבָּנַן.

Traduction

The Gemara answers: Since the Sages employed an indicator with regard to vessels that are purified through rinsing that have a receptacle, it is thereby known that the impurity of a vessel that does not have a receptacle that comes in contact with an impure liquid is by rabbinic law. Therefore, no one will burn teruma and consecrated items that came in contact with it.

וְאֵין לוֹ תּוֹךְ בִּכְלִי שֶׁטֶף, דְּאוֹרָיְיתָא בַּר קַבּוֹלֵי טוּמְאָה הוּא? דּוּמְיָא דְּשַׂק בָּעֵינַן, מָה שַׂק מִיטַּלְטֵל מָלֵא וְרֵיקָן, אַף כֹּל מִיטַּלְטֵל מָלֵא וְרֵיקָן.

Traduction

The Gemara asks: And with regard to a vessel that is purified through rinsing, is it susceptible to ritual impurity by Torah law, so that the Sages found it necessary to decree that the exterior is susceptible to impurity of liquids? After all, in order for a vessel to be susceptible to impurity it is required to be similar to a sack, which is mentioned with regard to ritual impurity (see Leviticus 11:32): Just as a sack is carried both full and empty, so too, any object must be capable of being carried both full and empty in order to become ritually impure. This excludes a vessel that has no receptacle and cannot be carried full.

Rachi non traduit

ואין לו תוך בכלי שטף דאורייתא בר קבולי טומאה הוא. דאיצטריך רבנן למיגזר בהו משקין ועוד דאמרן לעיל אי בטומאה דאורייתא ה''נ לא איצטריך לאשמועינן דאין לו אחורים לחליקה:

דומיא דשק בעינן. דכתיב (ויקרא י''א:ל''ב) מכל כלי עץ או בגד או עור או שק איתקש כלי עץ לשק:

מלא וריקן. דיש לו בית קיבול:

בְּהָנָךְ דַּחֲזוּ לְמִדְרָסוֹת. אִי הָכִי, חֶרֶס נָמֵי! אֵין מִדְרָס בִּכְלִי חֶרֶס.

Traduction

The Gemara answers that it is referring to these vessels that are suited for sitting and are susceptible to ritual impurity imparted by treading, i.e., the ritual impurity imparted by a zav, zava, or a menstruating woman who sits or lies down on an item, even though it lacks a receptacle. The Gemara challenges: If so, with regard to an earthenware vessel that has no inside, the Rabbis should also decree that it is susceptible to the impurity of liquids if it is fit for sitting. The Gemara answers: There is no ritual impurity imparted by treading with regard to earthenware vessels.

Rachi non traduit

בהנך דחזו למדרסות. כגון כסא וספסל דמקבלי טומאה ע''י מדרס:

א''ה בכלי חרס נמי. נגזור טומאה באין לו תוך בהנך דחזו למדרסות:

אין מדרס בכלי חרס. שישבר אם אדם יושב עליו:

Tossefoth non traduit

בהנך דחזו למדרסות. אבל שאר פשוטי כלי עץ טהורי' ודינם פירשתי בפ' המוכר את הבית (ב''ב סו.) ובפ' בכל מערבין (עירובין דף לא.):

רַב פָּפָּא אָמַר: מַקְדֵּחַ גָּדוֹל שָׁנִינוּ.

Traduction

§ The Gemara returns to the matter of an incomplete skull. According to the opinion of Beit Shammai, if the skull is missing a piece of bone the size of a drilled hole, it does not impart impurity. According to Shmuel, Beit Hillel holds that it must be missing a piece the size of a sela coin. If so, there would be no disagreement between Beit Shammai and Beit Hillel, as it was taught with regard to a window that imparts ritual impurity that a drilled hole is the same size as a sela coin. The Gemara now offers an additional answer: Rav Pappa says that it was with regard to a large drill that we learned that the minimum size of a window that imparts impurity equals the size of a sela coin.

Rachi non traduit

רב פפא אמר. הא דאמרת עשית ב''ש וב''ה אחד לאו פירכא היא:

דמקדח גדול שנינו. במשנה דמאור העשוי בידי אדם דמקדח גדול דהוי כסלע נירונית אבל מקדח סתם בציר מסלע וב''ש במקדח סתם קאמרי:

מִכְּלָל דְּמַקְדֵּחַ סְתָם זוּטַרא נָמֵי מִכְּסֶלַע. הָנִיחָא לְרַבִּי מֵאִיר, אֶלָּא לְרַבָּנַן מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

Traduction

The Gemara comments that by inference, the unspecified drill mentioned in the statement of Beit Shammai with regard to an incomplete skull is also smaller than the size of a sela coin mentioned by Beit Hillel. The Gemara asks: This works out well according to the explanation of Rabbi Meir for the opinion of Beit Shammai. But according to the opinion of the Rabbis, what is there to say?

דִּתְנַן: בְּאֵיזֶה מַקְדֵּחַ אָמְרוּ? בְּקָטָן שֶׁל רוֹפְאִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּגָדוֹל שֶׁל לִשְׁכָּה.

Traduction

As we learned in a mishna (Oholot 2:3): With regard to which drill did Beit Shammai state their opinion concerning an incomplete skull? It was with regard to a small drill of doctors, used for drilling bones. This is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: It was with regard to a large drill, such as that used in the Temple chamber. According to the mishna concerning a window that imparts impurity, the size of this drill is like that of a sela coin, and the opinions of Beit Shammai and Beit Hillel would still be identical.

Rachi non traduit

באיזה מקדח אמרו. ב''ש בגולגולת כמלא מקדח כקטן של רופאים שקודרין בו את הראש לתקן את המכה:

וּלְרַבִּי מֵאִיר, מִי נִיחָא? הָוֵה לֵיהּ מִקּוּלֵּי בֵּית שַׁמַּאי וּמֵחוּמְרֵי בֵּית הִלֵּל. וַאֲנַן דִּתְנַן — תְּנַן, דְּלָא תְּנַן — לָא תְּנַן!

Traduction

The Gemara asks further: And even according to the opinion of Rabbi Meir, does it work out well? If the unspecified drill mentioned by Beit Shammai is smaller than a sela coin, then this is an instance of the leniencies of Beit Shammai and of the stringencies of Beit Hillel, as with regard to a skull that was missing a piece only the size of a drilled hole, Beit Shammai are lenient and hold that it does not impart impurity in a tent, while Beit Hillel do consider it impure. And we have a principle: That which we learned in the mishna in tractate Eduyyot pertaining to the leniencies of Beit Shammai and the stringencies of Beit Hillel, we learned, and that which we did not learn there, we did not learn. Therefore, in all other cases, Beit Shammai are stringent and Beit Hillel are lenient.

Rachi non traduit

הניחא לר''מ כו' ותו אפי' לר''מ מי ניחא. אם כן דשיעורא דב''ש זוטר הוה ליה מקולי ב''ש דהיינו קולא דבשיעורא זוטא כי האי פרחה לה טומאת גולגולת:

ואנן שית תנן. בעדיות (פ''ה משנה א) ששה דברים מקולי ב''ש שב לא תנן:

אָמַר רַב נַחְמָן: סֶלַע נִירוֹנִית שָׁנִינוּ, כְּמַקְדֵּחַ גָּדוֹל, סֶלַע סְתָם זוּטַרא מִמַּקְדֵּחַ סְתָם.

Traduction

Rav Naḥman says: It is specifically with regard to a sela of the emperor Nero that we learned in the mishna concerning a window that imparts impurity that it is like the size of a large drilled hole. But with regard to the unspecified sela coin mentioned by Beit Hillel as the measure, it is even smaller than an unspecified drilled hole. Therefore, Beit Shammai are stringent even according to the opinion of Rabbi Meir.

Rachi non traduit

סלע נירונית שנינו. דהוי כמקדח גדול אבל כסלע דקאמרי ב''ה זוטר אפי' ממקדח קטן של רופאים הלכך אפי' לר''מ שיעורא דב''ש נפיש:

מַתְנִי' הָרִיס שֶׁל עַיִן שֶׁנִּיקַּב, שֶׁנִּפְגַּם, שֶׁנִּסְדַּק, הֲרֵי בְּעֵינוֹ דַּק, תְּבַלּוּל, חִלָּזוֹן, נָחָשׁ, עָצָב. אֵיזֶהוּ תְּבַלּוּל? לָבָן הַפּוֹסֵק בַּסִּירָא וְנִכְנָס בַּשָּׁחוֹר. שָׁחוֹר נִכְנַס בַּלָּבָן — אֵינוֹ מוּם.

Traduction

MISHNA: For these blemishes of the eye, one may slaughter the firstborn animal outside the Temple: The eyelid that was pierced, an eyelid that was damaged and is lacking, or an eyelid that was split; and likewise, one may slaughter a firstborn animal outside the Temple if there was in his eye a cataract, a tevallul, or a growth in the shape of a snail, a snake, or a berry that covers the pupil. What is a tevallul? It is a white thread that bisects the iris and enters the black pupil. If it is a black thread that bisects the iris and enters the white of the eye it is not a blemish.

Rachi non traduit

מתני' ריס של עין. מפרש בגמ':

הרי בעינו דק. כלומר הרי שיש בעינו דק טייל''א:

תבלול. מפרש מאי היא:

חלזון. חולי היא שקורין לימו''ן:

נחש. מפרש בגמרא:

ועצב. מיי''ל:

לבן הפוסק בסירא. סירא היינו שורה שבעין סביב לשחור. שחור הוא שקורין פרוניל''א שמשם מראית העין באה. ואם חוט של לבן יוצא מן הלבן ופוסק אותה שורה ונכנס בשחור הוי מום:

שחור ונכנס בלבן. אם חוט השחור יוצא מן השחור ופוסק בסירא ונכנס בלבן:

אינו מום. שאין מומין בלבן דלאו עין הוא אלא שומן העין: