Le texte Le vocabulaire Les révisions
Bekhoroth
Daf 37a
לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי יוֹסֵי, שְׁלֹשָׁה מְפִירִין אֶת הַנֶּדֶר בִּמְקוֹם שֶׁאֵין חָכָם לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּתַנְיָא: הֲפָרַת נְדָרִים בִּשְׁלֹשָׁה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֶחָד מֵהֶם חָכָם.
Traduction
is to the exclusion of the opinion of Rabbi Yosei in the mishna, who prohibits any number of laymen to deem a firstborn animal permitted. The ruling that a group of three laymen may dissolve a vow in a place where there is no Sage is to the exclusion of the opinion of Rabbi Yehuda, as it is taught in a baraita: Dissolution of vows requires a court of three. Rabbi Yehuda says: This is the halakha only if at least one of them is a Sage. If no Sage is available, laymen may not dissolve a vow.
Rachi non traduit
לאפוקי מדרבי יוסי. דמתני':
במקום שאין חכם. הא יש חכם הוא לבדו מתירו:
Tossefoth non traduit
מפירין את הנדר. לישנא דקרא נקט אבל גבי חכם שייך לשון התרה וכן בהמוכר את הספינה (ב''ב דף עד.) גבי בת קול דקאמר ועכשיו שנשבעתי מי מפר לי:
בִּמְקוֹם שֶׁאֵין חָכָם. כְּגוֹן מַאן? אָמַר רַב נַחְמָן: כְּגוֹן אֲנָא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֶחָד מֵהֶן חָכָם, מִכְּלָל דְּהָנָךְ כֹּל דְּהוּ? אָמַר רָבִינָא: דְּמַסְבְּרִי לֵיהּ וְסָבַר.
Traduction
Rav Ḥiyya bar Amram stated above that a group of three may dissolve a vow in a place where there is no Sage. This indicates that if there is a Sage, he alone may dissolve a vow. The Gemara asks: Who, for example, is considered such a Sage? Rav Naḥman said: For example, one such as me. The baraita further stated that Rabbi Yehuda says: At least one of the three laymen must be a Sage. The Gemara asks: Should one conclude by inference that those other two members can be anyone, even complete ignoramuses? Ravina said in explanation: Each member of the group must be one to whom the halakhot of vows is explained and he is able to comprehend them.
Rachi non traduit
כגון מאן. הוי אותו חכם:
מכלל דהני תרי כל דהו. בתמיה. כלומר אפי' עמי הארץ השנים ועמי הארץ היאך ראויין להצטרף:
דמסברי להו. טעמי הלכות נדרים וסברי ואותו חכם ילמד את השנים:
Tossefoth non traduit
רבי יהודה אומר אחד מהם חכם מכלל דהנך כל דהו אמר רבינא דמסברי להו וסברי. כ''כ ברוב הספרים ויש ספרים דגרסי כגון מאן אמר רב נחמן כגון אנא משמע מתוך לשון הקונט' שכך גריס וקשה היכי פריך עלה מכלל דהנך כל דהו אימא לא אלא שפחותים מדרב נחמן וא''ת לאידך גירסא נמי מנא ליה כל דהו דלמא מכלל דהנך פחותים ממומחה אבל כל דהו לא וי''ל דפשיטא ליה דחכם דר' יהודה לאו כחכם דלעיל דאיירי במומחה דאפי' רבי יהודה מודה דיחיד מומחה מתיר את הנדר וכאן דלא איירי במומחה מה שיעור נותן לאינך ומיהו קשה דא''כ מנא ליה דאתי לאפוקי מדרבי יהודה כיון דרבי יהודה לא איירי במומחה דלמא רבי חייא בר אבא מודה דבעינן אחד מהם כחכם דר' יהודה ודוחק לומר דג' מפירין את הנדר משמע ליה שלשתן שוין:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֲפִילּוּ יֵשׁ שָׁם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה כּוּ'. אָמַר רַב חֲנַנְאֵל אָמַר רַב: אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. פְּשִׁיטָא, יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרַבִּים! מַהוּ דְּתֵימָא נִמּוּקוֹ עִמּוֹ? קָא מַשְׁמַע לַן.
Traduction
§ The mishna teaches that Rabbi Yosei says: Even if there is a court of twenty-three Sages there, it may be slaughtered only on the basis of the ruling of an expert. Rav Ḥananel says that Rav says: The halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Yosei. The Gemara challenges: This is obvious, as there is a principle that in a dispute between an individual Sage and many Sages, the halakha is in accordance with the opinion of the many Sages. The Gemara answers: Rav’s statement is necessary, lest you say that Rabbi Yosei is an exception to the principle, as his reasoning [nimmuko] is with him, i.e., his logic is sound. Rav Ḥananel therefore teaches us that this is not so, and the halakha does not follow his opinion.
Rachi non traduit
מהו דתימא. הא קיימא לן במסכת גיטין (דף סז.) רבי יוסי נימוקו עמו ותיהוי הלכתא כוותיה:
נימוקו. טעמו. שהיה מביא טעם לדבריו כל שעה:
תִּפְשׁוֹט מֵהָא, דְּהָךְ קַמַּיְיתָא מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל אִיתְּמַר, דְּאִי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב — תַּרְתֵּי לְמָה לִי?
Traduction
Earlier (36b), the Gemara cited a ruling, which was issued either by Rav or Shmuel, that three regular Jews may deem a firstborn animal permitted in a place where there is no expert, in contrast to the opinion of Rabbi Yosei. The Gemara suggests: Resolve that dilemma from this statement in the name of Rav, that the halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Yosei. It can be inferred from here that that first, uncertain ruling was stated in the name of Shmuel. As, if it was stated in the name of Rav, why do I need two identical rulings?
Rachi non traduit
תפשוט מהא. דאמר רב חננאל משמיה דרב אין הלכה כר' יוסי תפשוט דהך קמייתא דאמר רב יהודה לעיל ספק משמיה דרב ספק משמיה דשמואל ג' מתירין את הבכור תפשוט משמיה דשמואל איתמר דאי משמיה דרב תרתי למה ליה למימר לרב תרתי זימני דשלשה מתירין את הבכור ואין הלכה כר' יוסי:
חֲדָא (מכלל) [מִכְּלָלָא] דַּחֲבִירְתַּהּ אִיתְּמַר.
Traduction
The Gemara answers: This is insufficient proof, as it is possible that Rav did not issue two identical rulings. Rather, one ruling was stated from the other, by inference. Rav issued only one of these statements explicitly; the other was reported by his students in his name based on an inference from what he had said.
מַתְנִי' הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּכוֹר, וְנוֹדַע שֶׁלֹּא הֶרְאָהוּ — מַה שֶּׁאָכְלוּ אָכְלוּ, וְיַחְזִיר לָהֶם הַדָּמִים, וּמַה שֶּׁלֹּא אָכְלוּ — הַבָּשָׂר יִקָּבֵר, וְיַחְזִיר אֶת הַדָּמִים.
Traduction
MISHNA: In the case of one who slaughters a firstborn animal and sells its meat, and it was discovered that he did not initially show it to one of the Sages, the halakha is that it was actually prohibited to derive any benefit from the meat. In that case, what the buyers ate, they ate, and the Sages penalized the seller in that he must return the money to them, which they paid for the meat that they ate. And with regard to that which they did not eat, that meat must be buried, and he must return the money that they paid for the meat that they did not eat.
Rachi non traduit
מתני' השוחט את הבכור. ומכר מבשרו:
ונודע שלא הראהו. לחכם:
מה שאכלו. הלוקחים אכלו:
ויחזיר להם הדמים. משום קנס דאיסור ספק הוי:
הבשר יקבר. דבכור תם אסור בהנאה:
וְכֵן הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפָּרָה וּמְכָרָהּ, וְנוֹדַע שֶׁהִיא טְרֵפָה — מַה שֶּׁאָכְלוּ אָכְלוּ, וּמַה שֶּׁלֹּא אָכְלוּ — הֵם יַחֲזִירוּ לוֹ אֶת הַבָּשָׂר, וְהוּא יַחֲזִיר לָהֶם אֶת הַדָּמִים. מְכָרוּהוּ לְגוֹיִם, אוֹ הִטִּילוּהוּ לִכְלָבִים — יְשַׁלְּמוּ דְּמֵי טְרֵפָה.
Traduction
And likewise, in the case of one who slaughters a cow and sells it, and it was discovered that it is a tereifa, what the buyers ate, they ate, and what they did not eat, they must return the meat to the seller, who may sell it to a gentile or feed it to the dogs, and he must return the money to the buyers. If the buyers sold it to gentiles or cast it to the dogs, they pay the seller the value of a tereifa, which is less than the value of kosher meat, and the seller refunds the balance to the buyers.
Rachi non traduit
מכרוהו. הלוקחים לעובדי כוכבים הואיל ולא גרם להו איסורא ישלמו לו דמי בשר טריפה בזול והוא יחזיר להם המותר:
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: הַמּוֹכֵר בָּשָׂר לַחֲבֵירוֹ וְנִמְצָא בְּשַׂר בְּכוֹר, פֵּירוֹת וְנִמְצָא טְבָלִים, יַיִן וְנִמְצָא יֵין נֶסֶךְ — מַה שֶּׁאָכְלוּ אָכְלוּ, וְיַחְזִיר לָהֶם אֶת הַדָּמִים.
Traduction
GEMARA: The Sages taught in a baraita: In a case where one sells meat to another and it was discovered that it is the meat of a firstborn animal, which was not deemed permitted for consumption by an expert, or if one sells produce to another and it was discovered that it is untithed produce, or if one sells wine to another and it turns out that it is wine that was used for a libation in idol worship, the halakha is that what the purchasers ate, they ate, and the seller reimburses them all their money.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: דְּבָרִים שֶׁהַנֶּפֶשׁ קָצָה בָּהֶן — יַחֲזִיר לָהֶן אֶת הַדָּמִים, וְשֶׁאֵין הַנֶּפֶשׁ קָצָה בָּהֶם — יְנַכֶּה לָהֶם אֶת הַדָּמִים. וְאֵלּוּ הֵן דְּבָרִים שֶׁהַנֶּפֶשׁ קָצָה בָּהֶן: נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים. וְאֵלּוּ הֵן דְּבָרִים שֶׁאֵין הַנֶּפֶשׁ קָצָה בָּהֶן: בְּכוֹרוֹת, טְבָלִים וְיֵין נֶסֶךְ.
Traduction
Rabbi Shimon ben Elazar says, qualifying this ruling: If he sold them items from which one is generally repulsed, he must reimburse them all their money, as they are presumed to not have derived benefit from the consumption of such items. But if he sold them items from which one is not generally repulsed, he deducts for them the value of the benefit from those items and reimburses them the balance. And the following are items from which one is generally repulsed: Carcasses and tereifot, repugnant creatures, and creeping animals. And the following are items from which one is generally not repulsed: Firstborn animals, untithed produce, and wine used for a libation in idol worship.
Rachi non traduit
גמ' קצה. מואסת כמו ואקוץ בם (ויקרא כ):
יחזיר להם כל הדמים. דכל מה שאכלו אינו נהנה להם משעה שנודע להם:
ינכה. והוא יטול קצת בתמיה:
Tossefoth non traduit
ויין נסך. אע''ג דבפ' ג' דהוריות (דף יא.) קאמר דסתמו הוי אפיקורוס ביין נסך כמו בנבילות מ''מ לא חשיב נפש קצה בו ועוד דהכא מסקינן על ידי תערובות:
בְּכוֹר — וְלֵימָא לֵיהּ: מַאי אַפְסֵדְתָּךְ?
Traduction
The Gemara asks: Why does the seller deduct the value of the meat of a firstborn animal eaten by the purchaser and reimburse him the difference? Let the purchaser say to the seller: What loss have I caused you by eating the meat? Had you not sold it to me, you would have had no rights to partake of it, as this is an unblemished firstborn animal from which deriving benefit is prohibited.
Rachi non traduit
ולימא ליה. ישראל לכהן שמכר מה אפסדתך הלא אם היה הבשר בידך היה טעון קבורה שהרי תם שחטתו:
לָא צְרִיכָא, כְּגוֹן דְּזַבֵּין לֵיהּ מִמְּקוֹם מוּמָא, דַּאֲמַר לֵיהּ: אִי לָאו דְּאָכְלַתְּ הֲוָה מַחְזֵינָא לֵיהּ וְשָׁרֵי נִיהֲלֵיהּ, כְּרַבִּי יְהוּדָה.
Traduction
The Gemara answers: No, this ruling is necessary in a case where he sold him a cut of meat from an area on the animal that contained a blemish, but the seller had not yet brought the animal to be examined and deemed permitted by a Sage. In that instance, the seller can say to the purchaser: Had you not eaten the meat, I would have shown the animal to a Sage and he would have deemed it permitted to me. The Gemara notes that this is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda (28a), who permits a firstborn animal to be examined and deemed permitted even after it has been slaughtered.
Rachi non traduit
כגון דזבין ליה. כהן השוחט מקום המום לישראל:
דאמר ליה. כהן אם היה בידי הוה מחזינא ליה כמו שהוא שחוט:
כר' יהודה. דאמרינן בפרק עד כמה (לעיל בכורות כח.) השוחט את הבכור ואחר כך הראה את מומו רבי יהודה מתיר:
טְבָלִים — הֲוָה מַתְקֵינְנָא לְהוּ וְאָכֵלְנָא לְהוּ, יֵין נֶסֶךְ — עַל יְדֵי תַּעֲרוֹבֶת, וּכְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.
Traduction
The Gemara adds that with regard to untithed produce, although one could claim that the purchaser did not cause a loss to the seller, as untithed produce is prohibited for consumption, the seller can say to the purchaser: Had you not eaten my produce, I would have remedied it, i.e., separated its tithes, and eaten it. Similarly, with regard to wine used for a libation in idol worship, which is also prohibited to be consumed, this is referring to a seller who sold it in a mixture of permitted wine. In this case, had the purchaser not consumed the wine mixture, the seller could have derived benefit from it, in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel.
Rachi non traduit
טבלים. אמאי יטול קצת לימא ליה מוכר ללוקח אי לאו דאכלתנהו הוה מתקננא להו:
יין נסך. אמאי יטול קצת. [ומשני] כגון דלא זבין ליה יין נסך גופיה אלא עירבו עם יין כשר ומכרן לימא ליה אי הדרתיה ניהלי הוה מזביננא ליה לעובדי כוכבים חוץ מדמי יין נסך שבו:
דִּתְנַן: יֵין נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל לַבּוֹר — כּוּלּוֹ אָסוּר בַּהֲנָאָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: יִמָּכֵר כּוּלּוֹ לְגוֹיִם, חוּץ מִדְּמֵי יֵין נֶסֶךְ שֶׁבּוֹ.
Traduction
As we learned in a mishna (Avoda Zara 74a): In the case of wine used for a libation in idol worship that fell into a wine cistern, it is prohibited to derive benefit from all the wine in the cistern, even if the volume of the wine used for a libation was small in comparison to the volume of the rest of the wine in the cistern. Rabban Shimon ben Gamliel says: All of the wine in the cistern may be sold to a gentile, and the money paid for it is permitted, except for the value of the wine used for a libation that is in it.
הֲדַרַן עֲלָךְ כָּל פְּסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין.
Traduction
MISHNA: For these blemishes, one may slaughter the firstborn animal outside the Temple: If the firstborn’s ear was damaged and lacking from the cartilage [haḥasḥus], but not if the skin was damaged; and likewise, if the ear was split, although it is not lacking; or if the ear was pierced with a hole the size of a bitter vetch, which is a type of legume; or if it was an ear that is desiccated. What is a desiccated ear that is considered a blemish? It is any ear that if it is pierced it does not discharge a drop of blood. Rabbi Yosei ben HaMeshullam says: Desiccated means that the ear is so dry that it will crumble if one touches it.
מַתְנִי' עַל אֵלּוּ מוּמִין שׁוֹחֲטִין אֶת הַבְּכוֹר: נִפְגְּמָה אָזְנוֹ מִן הַחַסְחוּס, אֲבָל לֹא הָעוֹר, נִסְדְּקָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חָסְרָה, נִיקְּבָה מְלֹא כַרְשִׁינָה, אוֹ שֶׁיָּבְשָׁה. אֵיזֶהוּ יְבֵשָׁה? כֹּל שֶׁתִּנָּקֵב וְאֵינָהּ מוֹצִיאָה טִיפַּת דָּם. רַבִּי יוֹסֵי בֶּן הַמְשׁוּלָּם אוֹמֵר: יְבֵשָׁה שֶׁתְּהֵא נִפְרֶכֶת.
Traduction
GEMARA: With regard to the blemishes mentioned in this mishna and in the subsequent mishnayot, the Gemara asks: Why is it permitted to slaughter and eat a firstborn that sustained these blemishes? Only a lame animal and a blind animal are written in the verse that discusses this halakha. That verse states: ''And if there be any blemish therein, lameness, or blindness, any ill blemish whatsoever, you shall not sacrifice it to the Lord your God. You shall eat it within your gates'' (Deuteronomy 15:21–22).
Rachi non traduit
מתני' על אלו מומין:
החסחוס. תנוך האוזן שקורין טנדרי''ן:
אבל לא מן העור. דהדר בריא ולא הוי מומא. והאי עור היינו אליה רכה של אוזן:
פגימה אינה בלא חסרון אבל סדק משמע נמי בלא חסרון:
נפרכת. כשממשמשין בה:
Tossefoth non traduit
מתני' מן החסחוס. לשון חנוך הוא כמו ראשי כנפים והחסחין בפרק כיצד צולין (פסחים פד.) ובדל האוזן מתרגם חסחוס דאודנא (עמוס ג):
גְּמָ' אַמַּאי? פִּסֵּחַ וְעִוֵּר כְּתִיב!
Traduction
The Gemara answers: It is also written in the beginning of the verse: ''If there be any blemish therein,'' which indicates that other blemishes are also included. The Gemara asks: But why not say that the phrase ''if there be any blemish therein'' is a generalization, while ''lameness, or blindness'' is a detail. According to the principles of midrashic exegesis, if a generalization and a detail are mentioned, the generalization includes only that which is specified in the detail. Therefore, it should be concluded that in the event of lameness and blindness, yes, one may slaughter the firstborn, but in the event of another matter, one may not slaughter it.
Rachi non traduit
גמ' ואמאי פסח ועור כתיב. שישחוט בכור עליהן ומידי אחרינא לא דכתיב וכי יהיה בו מום פסח ועור וסמיך ליה בשעריך תאכלנו דהיינו בלא הקרבה:
כְּתִיב נָמֵי ''כִּי יִהְיֶה בוֹ מוּם'', וְאֵימָא: ''כִּי יִהְיֶה בּוֹ מוּם'' — כָּלַל, ''פִּסֵּחַ אוֹ עִוֵּר'' — פָּרַט, כְּלָל וּפְרָט אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מָה שֶׁבַּפְּרָט; פִּסֵּחַ וְעִוֵּר — אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא — לָא!
Traduction
The Gemara answers: By subsequently stating: ''Any ill blemish,'' it then generalized again. Consequently, it is a generalization and a detail and a generalization, represented in the phrases ''any blemish,'' ''lameness or blindness,'' and ''any ill blemish,'' and according to the principles of midrashic exegesis, you may deduce that the verse is referring only to items similar to the detail. Just as the items mentioned in the detail, i.e., in the phrase ''lameness or blindness,'' are clearly defined as blemishes that are exposed and do not regenerate, so too, all blemishes that are exposed and do not regenerate are considered blemishes with regard to a firstborn.
Rachi non traduit
ומשני כתיב נמי כי יהיה בו מום. דמשמע נמי מומין אחריני:
''כֹּל מוּם רָע'' — חָזַר וְכָלַל, כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל — אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט; מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ — מוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי וְאֵינָן חוֹזְרִין, אַף כֹּל מוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי וְאֵינָן חוֹזְרִין.
Traduction
The Gemara suggests: But say instead that just as the items mentioned in the detail, i.e., in the phrase ''lameness or blindness,'' are clearly defined as blemishes that are exposed and that cause an animal to desist from its normal labor, and they are blemishes that do not regenerate, so too, all blemishes that are exposed and that cause an animal to desist from its labor and do not regenerate are included in this halakha. If so, a blemish that does not fit these criteria would not render the firstborn permitted to be slaughtered. Why then did we learn in the mishna that if the firstborn’s ear was damaged and lacking from the cartilage, but not if it is lacking from the skin, it is considered a blemish, despite the fact that this does not cause the animal to desist from its labor?
Tossefoth non traduit
מה הפרט מפורש מומין שבגלוי ואינן חוזרין. כה''ג דרשינן בפ''ק דקדושין (דף כד:) גבי שן ועין וא''ת ומ''ט לא הוי הכא מומא כשנפלה שינו כיון דחשיב מום שבגלוי ואינו חוזר דלקמן בפרק מומין אלו (בכורות דף מד.) לא פסלינן ניטלו שיניו גבי אדם אלא משום מראית העין דאינו שוה בזרעו של אהרן מכלל דבבהמה כשר ואפי' גבי אדם לא מיפסל בשן אחד ודוקא בחוטין החיצונות שנפגמו ושנגממו ובפנימיות שנעקרו ינציב''ש בלע''ז כדפירש בקונטרס קאמר בסמוך גבי בהמה דהוי מום אבל ניטלו שינים לא וי''ל דשאני גבי עבד דגלי קרא אבל הכא שכך דרך שהשינים נופלות מחמת זקנה לא הוי כעין פסח ועור ומיהו צריך טעם אחר דה''נ עיניו מחמת זקנה וא''ת מאי שנא דהכהו על אזנו וחרשו חשיב מום התם ועבד יוצא לחירות דהוי מום שבגלוי ואינו חוזר ולקמן בפרק אלו מומין (בכורות דף מה:) תנן חרש שוטה (וקטן) פסולין באדם וכשרין בבהמה באדם לא מיפסלי אלא משום דאינו שוה בזרעו של אהרן כדמפרש לקמן בין חרש בידי אדם לחרש בידי שמים וי''ל דגבי עבד גלי רחמנא דבדבר קל חשיב מום לצאת בו לחירות שמשתחרר בשינו:
וְאֵימָא: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ — מוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי, וּבוֹטֵל מִמְּלַאכְתּוֹ, וְאֵינוֹ חוֹזֵר, אַף כֹּל — מוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי, וּבוֹטֵל מִמְּלַאכְתּוֹ, וְאֵינוֹ חוֹזֵר. אַלְּמָה תְּנַן: נִפְגְּמָה אָזְנוֹ מִן הַחַסְחוּס וְלֹא מִן הָעוֹר?
Traduction
The Gemara answers: The word ''any'' in ''any ill blemish'' is an amplification, and it includes even blemishes that are different from those defined by the detail. The Gemara challenges: If so, blemishes that are hidden should also be included. Why then did we learn in the mishna (39a) that animals with external gums that were damaged and lacking or that were scratched [veshenigmemu] and likewise animals with internal gums that were entirely extracted are considered blemished?
Rachi non traduit
ובטל נמי ממלאכתו. כגון פסח בטל מהילוך ועור בטל מראייה:
אלמה תנן נפגמה אזנו. הוי מום הא אינה בטילה משמיעה:
כֹּל מוּם רָע רִיבּוּיָא הוּא, אִי הָכִי, מוּמִין שֶׁבַּסֵּתֶר נָמֵי? אַלְּמָה תְּנַן: חוּטִין הַחִיצוֹנוֹת שֶׁנִּפְגְּמוּ וְשֶׁנִּגְמְמוּ, וְהַפְּנִימִיּוֹת שֶׁנֶּעֶקְרוּ —
Traduction
Rachi non traduit
ריבויא היא. דכתיב כל ולא דרשינן ליה בכלל ופרט:
אי הכי. דריבויא הוא מומין שבסתר נשחוט נמי עלייהו:
חוטין. יינצב''ש:
חיצונות. שבאמצע הפה:
שנפגמו. שחסרו מעט:
שנגממו. שנחתכו בסכין ברוחבו ולא חיסרו אלא כעין סדק:
הפנימיות. מונשליר''ש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source