Daf 2a
תָּא שְׁמַע: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַמְקַבֵּל בְּהֵמָה מִן הַגּוֹי וְיָלְדָה — מַעֲלִין אוֹתוֹ בְּשָׁוְויוֹ, וְנוֹתֵן חֲצִי דָּמָיו לַכֹּהֵן. וְהַנּוֹתֵן לוֹ בְּקַבָּלָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי — קוֹנְסִים אוֹתוֹ עַד עֲשָׂרָה בְּדָמָיו, וְנוֹתֵן כָּל דָּמָיו לַכֹּהֵן.
Rachi (non traduit)
מעלין. שמין:
קונסים אותו. הואיל ולא חש לדברי חכמים:
והנותן לו בקבלה. נמי לא קדוש קדושת הגוף הואיל וחציו לעובד כוכבים פטור מן הבכורה והא דיהיב כל דמיו לכהן קנסא הוא שקונסין אותו לפי שמכרה לעובד כוכבים והנותן לו בקבלה אף על פי שאינו רשאי כלומר שאף על פי שאינו רשאי (לתנו לו) לעובד כוכבים במתנה:
ונותן חצי דמיו לכהן. אבל קדושת הגוף לא קדוש ליקרב למזבח הואיל וחציו לעובד כוכבים:
רבי יהודה אומר המקבל בהמה כו' וילדה. בכור:
Tossefoth (non traduit)
קונסין אותו עד עשרה בדמיו. דוקא בגסה קנסו אבל דקה כיון דאיסורא ליכא אלא מנהגא בעלמא במקום שחשודים על הרביעה דעובד כוכבים חס על בהמתו שלא תעקר לא קנסו אפילו במקום שלא נהגו למכור ולקמן אמר ריש לקיש מוכר בהמה גסה לעובד כוכבים קונסין אותו עד עשרה בדמיו דוקא גסה אבל דקה לא:
ונותן חצי דמיו לכהן. לא לקדש קדושת הגוף להיות קרב למזבח מפני חלקו של עובד כוכבים כדפי' בקונט' ובסוף פרקא שרי ליה ר' יהודה בגיזה ובעבודה דדריש ליה לא תעבוד בבכור שורך אבל אתה עובד בשלך ובשל אחרים ולא תגוז בכור צאנך אבל אתה גוזז בשלך ובשל אחרים וא''ת נהי דלא קדוש קדושת הגוף מ''מ כיון דמדאורייתא חייבת בבכורה אותו חלק שיש לו בו יהא של כהן למה נותן לכהן דמי חלקו י''ל משום טיבותא דכהן לא ניחא ליה בשותפות עובד כוכבים לפי שאינו יכול להוציא חלקו מיד עובד כוכבים במהרה כל כך וא''ת ובסיפא דקתני קונסין אותו עד עשרה בדמיו אי איירי בפטר חמור ניחא טפי ברישא ובסיפא שנותן דמיה לפי שאין הפטר חמור עצמו ניתן לכהן אלא נפדה בשה כל דהו או בשויו כדאמר לקמן (בכורות דף ט.):
אֶלָּא — פְּלִיג, וְלָא קָתָנֵי. הָכָא נָמֵי — פְּלִיג, וְלָא קָתָנֵי.
וְלִיטַעְמָיךְ, הַמִּשְׁתַּתֵּף לוֹ, וְהַמְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, וְהַנּוֹתֵן לוֹ בְּקַבָּלָה, דְּלָא קָתָנֵי — הָכִי נָמֵי דְּלָא פְּלִיג?
Rachi (non traduit)
וליטעמיך המשתתף לו. דקתני במתני' לענין בכורה דפטור ולא קתני ר' יהודה מחייב ה''נ דלא פליג והא קא חזינן לקמן בשמעתין דפליג בהך ברייתא:
תָּא שְׁמַע: וְהַמּוֹכֵר לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי. וְלָא פְּלִיג רַבִּי יְהוּדָה.
Rachi (non traduit)
ת''ש. דמיירי בעובר וקתני אינו רשאי משום מלאכת שבת:
אִיבַּעְיָא לְהוּ: עוּבָּר מָה לִי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה? טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה הָתָם דְּשָׁרֵי, מִשּׁוּם דִּשְׁבוּרָה, עוּבָּר נָמֵי שָׁבוּר הוּא. אוֹ דִלְמָא: שְׁבוּרָה לָאו הַיְינוּ אוֹרְחֵיהּ, אֲבָל עוּבָּר, כֵּיוָן דְּהַיְינוּ אוֹרְחֵיהּ, לָאו שָׁבוּר הוּא?
Rachi (non traduit)
או דלמא שבורה לאו היינו אורחה. דבהמה להיות שבורה הלכך דבר חידוש הוא ולא אתי לאיחלופי ולהתיר מכירת שלמה:
ועובר נמי שבור הוא. אצל מלאכה:
משום דשבורה. ואינה ראויה למלאכה:
עובר מה לי א''ר יהודה. למוכרו לעובד כוכבים שרי או אסור:
Tossefoth (non traduit)
אבל עובר כיון דהיינו אורחיה לאו שבור הוא. פירוש דאתי למיחלף בבהמה אחריתי ועוד מצי למימר משום דעתיד להוליד ולהיות ראוי למלאכה דמהאי טעמא מסקינן דאסור דקאמר והאי עובר נמי כיכול להתרפאות דמי וחד מתרי טעמי נקט:
תְּנַן הָתָם: רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בַּשְּׁבוּרָה, בֶּן בְּתִירָא מַתִּיר בַּסּוּס.
Rachi (non traduit)
רבי יהודה מתיר בשבורה. למכור לעובד כוכבים בהמה שנשברו רגליה ובמקום שלא נחשדו על הרביעה ובן בתירא מתיר בסוס שאין עושין בו מלאכה שיהא בו חיוב חטאת דסתם סוס לרכיבה עומד והרוכב בשבת אינו אלא משום שבות שהחי נושא את עצמו:
תנן התם. במסכת ע''ז (דף יד:):
וְהַנּוֹתֵן לוֹ בְּקַבָּלָה, לְמָה לִי? אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְעִיקַּר בְּהֵמָה דְּיִשְׂרָאֵל הִיא, לִיקְנְסֵיהּ, דִּלְמָא אָתֵי לְאִיחַלּוֹפֵי בִּבְהֵמָה אַחֲרִיתִי, קָמַשְׁמַע לַן.
Rachi (non traduit)
ועיקר בהמה. גוף הבהמה וחצי ולדות:
דלמא אתי לאיחלופי בבהמה אחריתי. שאין לעובד כוכבים חלק בה ולא בוולדותיה ואתי למיפטריה נמי מבכורה:
וְהַמְקַבֵּל, לְמָה לִי? מִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנֵי וְהַנּוֹתֵן לוֹ בְּקַבָּלָה.
וְהַמִּשְׁתַּתֵּף לוֹ, לְמָה לִי? לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: שׁוּתָּפוּת גּוֹיִ חַיֶּיבֶת בִּבְכוֹרָה, קָמַשְׁמַע לַן דִּפְטוּרָה מִן הַבְּכוֹרָה.
Rachi (non traduit)
מדרבי יהודה. דאמר לקמן המקבל בהמה מן העובד כוכבים מעלין אותו בשויו ונותן חצי דמיו לכהן:
Tossefoth (non traduit)
לאפוקי מדר' יהודה. בלא ר' יהודה נמי איצטריך לאשמועינן שותפות דלא שמעינן ליה מרישא אלא כ''ש איצטריך טפי כיון דמשכחת בהא פלוגתא:
צְרִיכִי, דְּאִי תְּנָא לוֹקֵחַ — הֲוָה אָמֵינָא מִשּׁוּם דְּקָא מַיְיתֵי לַהּ לִקְדוּשָּׁה, אֲבָל מוֹכֵר דְּקָא מַפְקַע לַהּ מִקְּדוּשָּׁה — אֵימָא לִיקְנְסֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן.
Rachi (non traduit)
אימא ליקנסיה. לפדות העובר מן העובד כוכבים וליתנו לכהן:
גמ' מייתי לה לקדושה. שתהא שובתת בשבת וכיון דמצוה עביד ליכא למיקנסיה:
Tossefoth (non traduit)
מייתי לה לקדושה. פ''ה שתהא שובתת בשבת וכן מפקע לה מקדושה שהעובד כוכבים עושה בה מלאכה בשבת ולשון קדושה לא משמע כן אלא קדושת בכורה כההיא דרב מרי בר רחל דכלו חיותיה משום דמפקע להו מקדושה דהוה מקני אודנייהו לעובד כוכבים ואע''ג דבלוקח אם הולד זכר לא שייך מייתי ליה לקדושה פעמים שהעובר נקבה ומייתי לה לקדושת בכורה שולד עובר קדוש בבכורה ובלא טעם דמייתי לקדושה מצי למימר דלא שייך למיקנסיה כיון דליכא הפקעה ולא דמי למוכר דאיכא הפקעה אלא ניחא ליה למימר דאפילו הבאת קדושה איכא ועוד מצי למימר טעם אחר אי תנא לוקח משום דלא עבד איסורא אבל מוכר דעבד איסורא כדקתני אע''פ שאינו רשאי אימא לקנסיה וחד מתרי טעמי נקט ומכל שכן דניחא השתא הא דלא נקט הכא טעמא דפרישית במתניתין משום דנפקי מתרי קראי:
גְּמָ' כָּל הָנֵי לְמָה לִי?
מַתְנִי' הַלּוֹקֵחַ עוּבַּר חֲמוֹרוֹ שֶׁל נָכְרִי, וְהַמּוֹכֵר לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי, הַמִּשְׁתַּתֵּף לוֹ, וְהַמְקַבֵּל הֵימֶנּוּ, וְהַנּוֹתֵן לוֹ בְּקַבָּלָה — פָּטוּר מִן הַבְּכוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''בְּיִשְׂרָאֵל'', אֲבָל לֹא בַּאֲחֵרִים.
Rachi (non traduit)
שנאמר. (במדבר ג':י''ג) הקדשתי לי כל בכור בישראל אבל לא באחרים עובדי כוכבים:
פטור מן הבכורה. אם אותו עובר שקנה מן העובד כוכבים או שמכר לעובד כוכבים בכור הוא אינו קדוש הואיל ויש חלק לעובד כוכבים בו או באמו:
והמקבל בהמה ממנו. שהחמורה של עובד כוכבים וישראל מקבלה שיהו חולקין בוולדות אבל גוף החמורה לעובד כוכבים:
והמשתתף לו. שנותנין מעות בין שניהם וקונין בהמה:
אע''פ שאינו רשאי. כדתניא במסכת ע''ז (ד' יד:) ובכ''מ אין מוכרין להם בהמה גסה מפני שעושה בה מלאכה בשבת:
מתני' הלוקח עובר חמורו. ובכור הוא ועדיין הוא במעי אמו. והאי דנקט חמור ולא נקט פרה מפרש בפירקא תנינא (לקמן בכורות יג.) דאיידי דזוטרא מילי דפטר חמור פסיק ושדי ליה וכל אינך פירקין מיירי בבכור בהמה טהורה:
Tossefoth (non traduit)
והמשתתף. בת''כ פ' אמור בכור איתיה בשותפות מדכתיב בכורות בקרכם וצאנכם וא''ת תיפוק לי מדאיצטריך בישראל למעוטי שותפות של עובד כוכבים מכלל דשותפות ישראל חייב וע''ק פרק ראשית הגז (חולין קלה:) דאמר בבכורות בקרך וצאנך למה לי למעוטי שותפות עובד כוכבים והכא ממעטינן ליה מבישראל ולמאי דפרישית דאיכא תרי קראי חד בעובר וחד באם ניחא מבישראל נפיק שותפות עובר ומבקרך נפיק שותפות אם וה''ה דמפיק ליה מכל מקנך תזכר וניחא ליה לאתויי בקרך איידי דמייתי התם בקרכם וצאנכם כדאמר התם אע''ג דכתיב בקרך וצאנך ואיכא למימר דידך אין שותפות לא כתב רחמנא בקרכם ולקמן מייתי מכל מקנך משום דרשא דכל וניחא דאיצטריך בקרכם משום שותפות אם דמדאיצטריך בישראל למעוטי שותפות עובד כוכבים לא מרבינן שותפות אם בישראל דההוא בולד כתיב ואין לפרש משום דגלי קרא גבי ולד בישראל שמעינן דבקרך למעוטי שותפות עובד כוכבים אתי וקאי שפיר בישראל אכולהו דהא בכולהו דממעט שותפות עובד כוכבים פרק ראשית הגז (ג''ז שם) תרומה מדכתיב ראשית דגנך פאה מדכתיב פאת שדך מעשר מדכתיב מעשר דגנך ממעט להו אע''ג דלא כתב בישראל:
מתני' הלוקח עובר חמורו של עובד כוכבים והמוכר לו. לוקח מיפטר מבכורה משום אם שהיא של עובד כוכבים ומוכר מיפטר משום ולד של עובד כוכבים ומתרי קראי (נפקי כו' ושותפות) של עובד כוכבים פוטר בבכורה אפי' אזנו וכדאמרי' (לקמן בכורות ג.) מאי שנא בו בעינן כל בכור וליכא אמו נמי בעינן כל מקנך תזכר וליכא והא דעביד צריכותא בלוקח ומוכר ולא אמר משום דנפקי מתרי קראי משום דלא תנא תרוייהו בלוקח או מוכר ש''מ דלוקח ומוכר צריכי כדמפרש ואזיל דמלוקח לא שמעינן מוכר דהוה מצי למיתני הלוקח עובר של עובד כוכבים או האם המוכר עובר לעובד כוכבים או האם (וה''נ) משמע ממתני' דמחד קרא נפקי דקתני פטור שנא' בישראל וצ''ל דאמוכר קאי דלא איירי כולה פרשה באם אלא בעובר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source