Le texte Le vocabulaire Les révisions
Bekhoroth
Daf 29b
וְרַב יְהוּדָה בַּר אַמֵּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה אָמַר: בֵּית הַפְּרָס שֶׁנִּידַּשׁ טָהוֹר.
Traduction
And Rav Yehuda bar Ami says in the name of Rav Yehuda: A beit haperas that has been trodden underfoot, thereby creating a path, is pure, and one no longer needs to be concerned about bones, as the entire prohibition is a stringency by rabbinic law. Nevertheless, a priest who walks through such a field may not partake of teruma until he has purified himself.
Rachi non traduit
בית הפרס שנידש. שדשוהו בני אדם ברגליהם טהור שאי אפשר לעצם כשעורה שלא יהא נידש ברגל ובית הפרס אין בו שום ספק אלא משום עצם כשעורה דבית הפרס היינו שדה שנחרש בו קבר:
Tossefoth non traduit
ורב יהודה בר אמי משמיה דרב יהודה אמר בית הפרס שנידש טהור. בפרק בתרא דחגיגה (דף כה.) גרס רב חייא ברבי אמי משמיה דעולא:
אִי נָמֵי: בִּשְׁאָר טוּמְאוֹת, דְּלָא מַזְהַר עֲלַיְיהוּ.
Traduction
Alternatively, the Gemara suggests that the mishna is referring to a case where the priest becomes impure with other forms of impurity, with regard to which priests are not admonished. A priest is prohibited from becoming impure only through contact with a corpse. Yet, he may not partake of teruma if he becomes impure even in any other manner.
Rachi non traduit
אי נמי בשאר טומאה. טימאו להאי כהן כגון נבילות ושרצים שאינו מוזהר עליהן מליגע:
אִם הָיָה זָקֵן — מַרְכִּיבוֹ עַל הַחֲמוֹר. תְּנָא: כְּפוֹעֵל בָּטֵל. אָמַר אַבָּיֵי: כְּפוֹעֵל בָּטֵל שֶׁל אוֹתָהּ מְלָאכָה.
Traduction
§ The mishna teaches: If the one examining the firstborn, or the judge, or the witness, was an elderly person, the one who required his services transports him on a donkey. And in all these cases, although it is prohibited to take wages, the one who required his services gives him his wages like the wages of a laborer, as he was unable to perform his usual labor that day. The Sages taught (Tosefta, Bava Metzia 4:11): The owner gives him his wage as if he were an idle laborer. Abaye says: It means that he is paid as a laborer who is idle from that typical labor of his from which he is kept idle. In other words, he must receive the amount of money a person would be willing to accept to refrain from his current occupation and engage in the actions discussed in the mishna. This calculation accounts for both the degree of difficulty of his steady employment and the amount of his remuneration.
Rachi non traduit
כפועל בטל של אותה מלאכה. דבטל הימנה דאם היה נוקב מרגליות שעבודתה נוחה לעשות ושכרו מרובה אם אומר לו טול כך וכך ותבטל היום ממלאכה אינו פוחת משכרו אלא דבר מועט שהרי נוחה ואין בה טורח ואי מלאכה קשה היא כמו נגר אם אומר לו אתה נוטל עכשיו שלשה זוזים טול זוז והבטל היום מאותה מלאכה ועשה מלאכה קלה זו נוח לו להבטל וליטול זוז והכא נמי כי ההוא אגרא יהיב ליה שהרי מבטלו ממלאכתו וכוליה אגרא לא יהיב ליה שהרי אינו עסוק במלאכה קשה אצלו:
Tossefoth non traduit
כפועל בטל של אותה מלאכה. פירש בקונטרס מאותה מלאכה דבטל מינה דאם היה נוקב מרגליות שעבודתה נוחה לעשות ושכרו מרובה ואם אומרים לו טול כך וכך ובטל היום ממלאכה אינו פוחת משכרו אלא דבר מועט שהרי נוחה ואין בה טורח ואם מלאכה קשה היא כגון נגר אם אומרים לו אתה נוטל עכשיו ג' זוזים טול זוז והבטל היום מאותה מלאכה לעסוק במלאכה קלה ניחא לו להבטל ליטול זוז עד כאן לשון הקונטרס ולא היה לו לפרש שיטול שכר בטלה מאותה מלאכה לעסוק במלאכה קלה כזו דא''כ היה נוטל [שכר] לדון ולהעיד להזות ולקדש אלא היה לו לפרש שנותנין לו שכר בטלה מאותה מלאכה ובטל לגמרי ואינו עושה בשום מלאכה וכענין זה צריך לפרש בסוף אלו מציאות (ב''מ לא:) גבי השבת אבידה דתנן היה בטל מסלע לא יאמר לו תן לי סלע אלא נותן לו שכרו כפועל בטל מאותה מלאכה וגם שם פירש בקונטרס כענין שפירש כאן וא''א לומר כן דא''כ היה נוטל שכר על השבת אבידה ואפי' לרבנן דאמרי טעינה בשכר לא אמרי אלא משום דא''כ לכתוב רחמנא טעינה ולא בעי פריקה ובריש הכונס (ב''ק נו:) אמרינן שומר אבידה כשומר חנם דמאי הנאה אית ליה אלא צריך נמי שם לפרש ליושב ובטל לגמרי ורבינו חננאל פירש שם כמו שבשאר ימות השנה אין נותנין בתפירת בגד אלא חצי סלע והוא עתה בשעת הרגל ותופר בגד בסלע [אין] אומרים לו קבל שכר כמה שתנוח למלאכה זו שאתה מקבל עליה סלע [אלא] כאותו שכר שאתה היית נוטל כמותה בשאר ימות השנה שלא היית נוטל עליה אלא חצי מפני השבת אבידה ופירושו תמוה דאין הלשון משמע כן וגם אין כאן שום הכירא ליטול בשעת הרגל כשאר ימות השנה והוי כהלכתא בלא טעמא ועוד תניא בריש השוכר את האומנין (ב''מ עו:) השוכר את הפועלים והטעו את בעל הבית כו' אבל הלכו חמרים ולא מצאו תבואה הלכו פועלים ומצאו שדה שהיא לחה נותן להם שכרם משלם אבל אינו דומה הבא טעון להבא ריקם עושה מלאכה ליושב ובטל וקאמר התם תני תנא קמיה דרב נותן שכרו משלם א''ל חביבי אמר אי הואי התם הוה יהיבנא ליה כפועל בטל אלמא קרי ליה פועל בטל ומשמע לגמרי כמו שפירש ולא כמו שפירש [רש''י] ור''ח כלל ומיהו קשיא מהא דתנן בפרק איזהו נשך (בבא מציעא סח.) אמושיבין חנווני למחצית שכר אלא א''כ נותן לו שכרו כפועל בטל ומפרש בגמרא כפועל בטל של אותה מלאכה דבטל מינה וצריכא דאי אשמעינן רישא חנווני משום דלית ליה טרחא אבל סיפא דאית ליה טרחא אימר לא סגי ליה כפועל בטל ואמאי ס''ד דלא תסגי ליה כפועל בטל והלא כל זה כדינו שנותנין לו יותר לפי מה שהוא טורח ועוד דבברייתא פליגי התם כמה הוא שכרו בין מרובה בין מועט דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר אפילו לא טבל עמו אלא בציר כו' ר' שמעון אומר נותן לו שכרו משלם והשתא מתני' ר' שמעון שזהו שכרו משלם ובתוספתא משמע דמתני' כר' מאיר דקתני המושיב חבירו בחנות למחצית שכר נותן לו שכרו כפועל בטל דברי ר' מאיר ועוד קתני סיפא ר' שמעון אומר נותן לו שכרו משלם אינו דומה עושה מלאכה ליושב ובטל יושב בחמה ליושב בצל ולפירוש הקונטרס דשמעתין ודבבא מציעא קשיא אבל לפי מה שפירשתי דכפועל בטל היינו ביושב ובטל לגמרי ניחא ולא קשה מידי הא דקאמר צריכא ובין מרובה בין מועט דקאמר ר' מאיר היינו בין היה עוסק במלאכה מרובה בין היה עוסק במלאכה מועטת ור' שמעון אומר נותן לו שכרו משלם שאומדים כמה היה רוצה ליטול ולבטול ממלאכה כבידה שהיה עוסק בה ויעסוק במלאכה כזו דהיינו טפי מדרבי מאיר ויושב ובטל דתוספתא לאו בטל לגמרי אלא מאותה מלאכה החמורה ורבינו חננאל פירש שם כפועל בטל כגון אדם בטל שאינו מוצא מי ישכירנו והולך ובטל והיה משתכר בקל ולא יתן לו כמו שפועלים הולכים עכשיו שהם ביוקר הרבה משכירין כגון שהיה נשכר עכשיו בשתי סלעים ובאותה שעה היה בטל לא יהיה נוטל אלא סלע:
מַתְנִי' הֶחָשׁוּד עַל הַבְּכוֹרוֹת, אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ בְּשַׂר צְבָאִים, וְלֹא עוֹרוֹת שֶׁאֵינָן עֲבוּדִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ עוֹרוֹת שֶׁל נְקֵבָה, וְאֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ צֶמֶר מְלוּבָּן וְצוֹאִי, אֲבָל לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ טְוִי וּבְגָדִים.
Traduction
MISHNA: In the case of one who is suspect with regard to firstborn animals of slaughtering them and selling their meat when it is prohibited to do so, one may neither purchase meat from him, including even deer meat, nor may one purchase from him hides that are not tanned. Rabbi Eliezer says: One may purchase hides of female animals from him, as the halakhot of firstborn animals are in effect only with regard to males. And one may not purchase bleached or dirty wool from him. But one may purchase spun thread from him, and all the more so may one purchase garments from him.
Rachi non traduit
מתני' החשוד על הבכור. כגון החשוד להטיל מום בבכור:
בשר צבאים. שאדום הוא מיחלף בבשר עגל זימנין דמזבין עגל בכור תם ואומר שבשר צבי הוא:
של נקבה. דאין לחוש בבכורה:
אבל לוקחין ממנו טוי ובגדים. דאי מבכור לא הוה טרח להו דמקפיד אטירחיה:
גְּמָ' בְּשַׂר צְבָאִים. דְּמִיחַלַּף בִּדְעֶגְלָה.
Traduction
GEMARA: The mishna teaches that one may not purchase from him even deer meat. The Gemara explains that the reason is that it could be confused with meat of a calf, as they are similar in appearance.
וְלֹא עוֹרוֹת שֶׁאֵינָן עֲבוּדִים. הָא עֲבוּדִים זָבְנִינַן. אִם אִיתָא דִּבְכוֹר הֲוָה — לָא הֲוָה טָרַח בֵּיהּ, סָבַר: אִי שָׁמְעוּ בֵּיהּ רַבָּנַן מַפְסְדוּ לֵיהּ מִינַּאי.
Traduction
The mishna teaches: Nor may one purchase from him hides that are not tanned. The Gemara infers from here that we may purchase tanned hides from one who is suspect with regard to firstborn animals. The reason is that if it is so that it is a hide of a firstborn, he would not make such an effort with it to tan it. This is because he would think: If the Sages hear that this hide is from a firstborn, they will cause me a loss by confiscating it from me.
Rachi non traduit
גמ' שמעי רבנן. דבכור תם הוא וטעון קבורה ומפסדי ליה מינאי ומקפיד על טרחו ואינו מעבדן:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ עוֹרוֹת שֶׁל נְקֵבָה. מַאי טַעְמָא? מִידָּע יְדִיעַ.
Traduction
The mishna teaches that Rabbi Eliezer says: One may purchase hides of female animals from him, as the halakhot of firstborn animals are in effect only with regard to males. The Gemara asks: What is the reason? People know the difference between the hide of a male animal and the hide of a female animal, due to the differences in anatomy.
Rachi non traduit
מידע ידיע. בין עור זכר לעור נקבה:
וְתַנָּא קַמָּא, אִם כֵּן, זָכָר נָמֵי חָיֵיק לְזַכְרוּתֵיהּ וְאָמַר ''עַכְבָּרִים אַכְלוּהּ'', וְאִידַּךְ — בֵּי עַכְבָּרִים מִידָּע יְדִיעַ.
Traduction
The Gemara asks: But if so, according to the first tanna, why is it prohibited to purchase hides of female animals from one who is suspect with regard to firstborn animals? The Gemara answers that the first tanna claims as follows: If so, i.e., if it is permitted to purchase hides of female animals, one might also come to sell hides of male animals, as he will sever the male reproductive organ and say that mice ate this part of the hide. The Gemara asks: And the other, Rabbi Eliezer, why is he not concerned that one might cut off that part of the hide and sell it as the hide of a female? The Gemara answers that Rabbi Eliezer maintains that the place of the mice is known, i.e., one can tell by looking at the hide whether it was eaten by mice or cut with a knife.
Rachi non traduit
חייק. חותך לזכרותיה ועושה כעין נקבות וכי משייליה מה חתוך זה שבמקום נקבות ואומר עכברים אכלוה:
וְאֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ צֶמֶר מְלוּבָּן וְצוֹאִי, הַשְׁתָּא צֶמֶר מְלוּבָּן לָא זָבְנִינַן, צוֹאִי מִיבַּעְיָא? אֶלָּא, חֲדָא קָתָנֵי: צֶמֶר מְלוּבָּן מִצּוֹאָתוֹ.
Traduction
§ The mishna teaches: And one may not purchase bleached or dirty wool from him. The Gemara asks: Now that the mishna has taught that we may not purchase bleached wool from him, despite the fact he has expended effort in bleaching it, which indicates that it is not from a firstborn, is it necessary to teach that one may not purchase dirty wool from him? The Gemara answers: Rather, the tanna is teaching one case here, that of wool that was bleached and cleaned from its dirt.
Rachi non traduit
צואי. צמר שאינו מלובן מצואתו:
השתא מלובן. דאיכא למימר לא מפסיד טירחיה ולא מלבין לה דסבר שמעי רבנן ומפסדי ליה מינאי אפי' הכי כיון דטירחא זוטא היא לא קפיד עליה ולא זבנינן צואי מיבעיא:
אֲבָל לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ טְוִי וּבְגָדִים. הַשְׁתָּא טְוִי זָבְנִינַן, בְּגָדִים מִיבַּעְיָא? מַאי בְּגָדִים? נַמְטֵי.
Traduction
The mishna teaches: But one may purchase spun thread from him, and all the more so one may purchase garments from him. The Gemara asks: Now that the mishna has taught that we may purchase spun thread from one who is suspect with regard to firstborn, is it necessary to teach that one may purchase garments? The Gemara answers: What does the mishna mean which it says: Garments? It is referring to felt [namtei] garments, which are not made of spun thread.
Rachi non traduit
אבל לוקחין ממנו טוי ובגדים. דאי מבכור לא הוה טרח להו דמקפיד אטירחיה:
בגדים מיבעיא. הא משעה שנטוו אישתראי להו:
נמטי. פילטר''ש ולא נטוו מעולם ולהכי איצטריך לאשמועינן:
מַתְנִי' הֶחָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית — אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ פִּשְׁתָּן, וַאֲפִילּוּ סְרָק, אֲבָל לוֹקְחִין מֵהֶם טְוִי וְאָרִיג.
Traduction
MISHNA: In the case of one who is suspect with regard to the Sabbatical Year, i.e., of sowing or engaging in commerce with Sabbatical-Year produce, one may not purchase flax from him, and this applies even to combed flax, in which much labor and exertion was invested. But one may purchase spun thread and woven fabric from such individuals.
Rachi non traduit
מתני' החשוד על השביעית. לזרוע או לעשות סחורה בספיחים:
סרק. כחוש ומתוקן במסרק:
גְּמָ' הַשְׁתָּא טְוִי זָבְנִינַן, אָרִיג מִיבַּעְיָא? מַאי ''אָרִיג''? תִּיכֵּי.
Traduction
GEMARA: The Gemara asks: Now that the mishna has taught that we may purchase spun thread from one who is suspect with regard to the Sabbatical Year, is it necessary to teach the case of woven fabric? The Gemara answers: What does the mishna mean when it says: Woven? It means wool woven into chains, which is not spun.
Rachi non traduit
גמ' אריג מיבעיא. הא בא לכלל טווי קודם לכן ומההיא שעתא אישתראי:
תיכי. שרשרות שקורין טרצוייר''ש ועושין אותן מפשתן עד שלא נטוה:
מַתְנִי' הֶחָשׁוּד לִהְיוֹת מוֹכֵר תְּרוּמָה לְשׁוּם חוּלִּין — אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ אֲפִילּוּ מַיִם וָמֶלַח, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ זִיקַּת תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ.
Traduction
MISHNA: In the case of one who is suspect with regard to selling teruma under the guise of non-sacred produce, one may not purchase even water and salt from him; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Shimon says: One may not purchase from him any item that has relevance to teruma and tithes. However, one may purchase water and salt from him, as teruma and tithes do not apply to them.
Rachi non traduit
מתני' אפי' מים ומלח. משום קנס:
זיקת תרומה. כל דבר שנותנין ממנו תרומה:
גְּמָ' לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי קִרְבֵי דָגִים, דִּמְעָרְבִי בְּהוּ שֶׁמֶן זַיִת.
Traduction
GEMARA: The Gemara asks: What is added by Rabbi Shimon’s statement that one may not purchase any item that has relevance to teruma and tithes from one who is suspect with regard to selling teruma? The Gemara answers: Rabbi Shimon’s statement serves to add fish innards to this prohibition, as people mix olive oil with them, and it might be oil of teruma.
Rachi non traduit
גמ' שמערבין בהן שמן זית. וכיון דאית בהו זיקת תרומה לא זבנינן מיניה:
הָהוּא טַבָּחָא דַּהֲוָה חָשׁוּד לְזַבּוֹנֵי
Traduction
The Gemara relates: There was a certain butcher who was suspected of selling
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source