Le texte Le vocabulaire Les révisions
Bekhoroth
Daf 23b
אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ עַד לְכֶלֶב, הָא חַזְיָא לְכֶלֶב! קַשְׁיָא.
Traduction
Both this one and that one, i.e., items of both forms of impurity, impart impurity until they are no longer fit to be eaten by a dog, it poses a difficulty to the opinion of Rabbi Yirmeya, as this mass is fit for a dog. The Gemara concludes: Indeed, it is difficult.
Rachi non traduit
הא חזיא לכלב. ותטמא במשא קשיא לרבי ירמיה:
Tossefoth non traduit
אחת זו ואחת זו עד לכלב. אין לפרש דטעמא דרבי יוחנן ובשר בשדה טריפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו דההיא אכילה לכלב קיימא אלא יש לפרש מדכתיב (מלכים ב ט) ואת איזבל יאכלו הכלבים בחלק יזרעאל אלמא אכילת כלבים שמה אכילה ומינה מוכח בפ''ב דזבחים (דף לא.) דחשב ע''מ שיאכלוהו הכלבים למחר הוי פיגול:
גּוּפָא, בַּר פְּדָא אָמַר: טוּמְאָה חֲמוּרָה עַד לְגֵר, וְטוּמְאָה קַלָּה עַד לְכֶלֶב. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ עַד לְכֶלֶב. מַאי טַעְמָא דְּבַר פְּדָא? דִּכְתִיב: ''לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה לְגֵר וְגוֹ''', הָרְאוּיָה לַגֵּר קְרוּיָה ''נְבֵילָה'', וְשֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לַגֵּר אֵינָהּ קְרוּיָה ''נְבֵילָה''.
Traduction
The Gemara discusses the matter itself. Bar Padda says: An item with severe ritual impurity imparts impurity to substances until it is no longer fit to be eaten by a ger toshav, but an item with light impurity imparts impurity to substances until it is no longer fit to be eaten by a dog. And Rabbi Yoḥanan says: Both this one and that one impart impurity until they are no longer fit to be eaten by a dog. The Gemara asks: What is the reason for the ruling of bar Padda? As it is written: ''You shall not eat of any animal carcass; you may give it to the ger who is within your gates'' (Deuteronomy 14:21). Bar Padda understands from this verse that an item which is fit for a ger toshav is called an animal carcass, and that which is not fit for a ger toshav is not called an animal carcass.
וְאִידַּךְ? לְמַעוֹטֵי הֵיכָא דְּהִסְרִיחָה מֵעִיקָּרָא. וְאִידַּךְ? הִסְרִיחָה מֵעִיקָּרָא לָא צְרִיכָא קְרָא לְמַעוֹטֵי, עַפְרָא בְּעָלְמָא הוּא.
Traduction
The Gemara asks: And with regard to the other Sage, Rabbi Yoḥanan, how does he interpret that verse? He maintains that it serves to exclude a carcass that was decayed from the outset, e.g., if the flesh started to decompose while the animal was still alive, due to severe injury. But if the carcass was initially edible and later decayed, it continues to impart ritual impurity provided it is fit for a dog. The Gemara asks: And with regard to the other Sage, bar Padda, how does he respond to this claim? A verse is not necessary to exclude such a case where the carcass was decayed from the outset, as it is merely like dust and obviously does not impart impurity.
Rachi non traduit
הסריחה מעיקרא. כגון שנשתברו אבריה מחיים והתליעה ההיא אע''ג דחזיא לכלב לא מטמאה במשא דהא מעולם לא ירדה לטומאת משא אבל אי מעיקרא חזיא לגר ונחתא לה טומאת משא תו לא סליק מינה עד שתיפסל מכלב. ואי קשיא לעיל נמי אמאי מוקמינן לה בקשיא הא הוה ליה לתרוצי להכי לא מטמא הך חררת דם במשא דמעיקרא סרוחה היא ואפי' רבי יוחנן מודה בה תריץ לאו סרוחה מעיקרא היא דהא חזיא לגר אגב אימיה כל זמן שהיתה בבטן והכי מוקי לקמן:
Tossefoth non traduit
ואידך למעוטי סרוחה מעיקרא דרבי יוחנן. ותימה דמתוך סוגיא דפ' בתרא דמס' ע''ז (דף סז:) משמע לר' יוחנן דסרוחה מעיקרא לא צריכא קרא למעוטי דבההיא דקאמר רבי יוחנן טעמו וממשו ואמר רב כהנא מדברי כולן נלמד נותן טעם לפגם מותר דמוקי לה התם כר' שמעון ומפרש טעמא דר' שמעון מהאי קרא דראויה לגר וקאמר ואידך כלומר מאן דאסר טעם לפגם ההוא למעוטי סרוחה מעיקרא ואידך כלומר ר' שמעון סרוחה מעיקרא לא צריך קרא וי''ל דלענין איסור אכילה ודאי לא צריך קרא מעיקרא עפרא הוא אבל לענין טומאה הוה אמינא דמיטמא דאע''ג דלא חזיא לאכילה מידי דהוה אשרץ ושכבת זרע וזיבה:
תְּנַן: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: בְּהֵמָה גַּסָּה שֶׁשָּׁפְעָה חֲרָרַת דָּם, הֲרֵי זוֹ תִּקָּבֵר, וְנִפְטֶרֶת מִן הַבְּכוֹרָה. וְתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: אֵינָהּ מְטַמְּאָה לֹא בְּמַגָּע וְלֹא בְּמַשָּׂא. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִשּׁוּם בִּיטּוּל בְּרוֹב נָגְעוּ בָּהּ.
Traduction
We learned in our mishna that Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: In the case of a large animal that expelled a mass of congealed blood, that mass must be buried, and the animal is exempt from having any future offspring counted a firstborn. And Rabbi Ḥiyya teaches: That mass of congealed blood does not impart ritual impurity, neither through physical contact nor through carrying. And Rabbi Yoḥanan says: It is due to the halakhic nullification of a forbidden substance in a majority of permitted substances that the Sages touched upon it, in order to exclude it from impurity through contact or carrying.
מַאי אִירְיָא מִשּׁוּם בִּיטּוּל בְּרוֹב? תִּיפּוֹק לִי דְּלָא אִיתְחֲזִי כְּלָל! הָא נָמֵי אִיתְחֲזִי מֵעִיקָּרָא אַגַּב אִימֵּיהּ.
Traduction
The Gemara asks: Why did Rabbi Yoḥanan say this halakha is due specifically to the nullification of a substance in a mixture by the majority of the mixture? Let one derive the halakha from the fact that the mass is not fit for consumption at all, and it never was. The Gemara explains: This too was initially fit by virtue of its mother, i.e., if one had slaughtered the mother before the embryo was discharged it would have been edible as part of the mother.
תְּנַן הָתָם: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: צִיר טָהוֹר שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ מַיִם כָּל שֶׁהוּא — טָמֵא. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: זֹאת אוֹמֶרֶת נֶחְשְׁדוּ עַמֵּי הָאָרֶץ לְעָרֵב מֶחֱצָה בַּצִּיר. וּלְמָה לִי מֶחֱצָה? אֲפִילּוּ בְּצִיר מִמֶּחֱצָה נָמֵי! וְהָנֵי מַשֶּׁהוּ — הָוֵה לֵיהּ פַּלְגָא, וּפַלְגָא לָא בְּטִיל.
Traduction
We learned in a mishna elsewhere (Makhshirin 6:3) that Rabbi Eliezer ben Yaakov says: Ritually pure brine, taken from an am ha’aretz, into which any amount of water fell is rendered impure. Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: That is to say that amei ha’aretz are suspected of mixing half a portion of water in the brine, which means that when the additional water falls in, the nullified impurity in the brine is revived by it and renders the entire mixture impure. The Gemara asks: But why do I need to say they are suspected of mixing precisely half a portion of water? Even if they mix in less than half, the brine will also be rendered impure upon contact with the added water, as that small amount combined with slightly less than half a portion of water constitutes half the mixture, and half a mixture is not nullified by the other half.
Rachi non traduit
ציר טהור. כגון שהשיקו במים שנפל לתוכו מים כל שהוא טמא כדמפרש נחשדו עמי הארץ לערב מחצה מים בצירם וכי נפיל ביה כל שהוא מצא מין את מינו ורבו מים על הציר. וטמאים ולמאן דלית ליה טומאה שבטלה חזרה וניעורה מוקי ליה שנפלו בו לאחר השקת מי עם הארץ כל שהוא:
Tossefoth non traduit
תנן התם. במסכת מכשירין (פ''ו מ''ג) רבי אליעזר אומר ציר טהור פירש בקונטרס כגון שהשיקו במים והדין עמו דבציר של עמי הארץ מיירי הכא כדמוכח שמעתא ורישא דהך משנה ואי אפשר לומר שיהא טהור בלא השקה דסתמי' הוי רובא ציר ולאו בר קבולי טומאה הוא דהא אמרן לעיל דבעו השקה (ועוד מדתנא ציר טהור ולא תנא ציר טמא שנטהר בהשקה):
שנפל לתוכו מים כל שהוא טמא. כדמפרש נחשדו עמי הארץ לערב מחצה מים בצירן וכי נפל ביה כל שהוא מצא מין את מינו ורבו מים על הציר וטמא ולמאן דלית ליה טומאה שבטלה חזרה ונעורה מוקי ליה שנפלו ביה לאחר השקה מי עם הארץ כל שהוא כך פי' בקונט' והך דפי' מים של עם הארץ ולא פירש מים טמאים משום דמתני' קתני מים סתם וא''ת ולמאן דמוקי לה שנפלו בו מים של עם הארץ פשיטא דטמא כמו מתחלתן דבעי השקה דמאיזה טעם בעי השקה מתחלתן אי רובא ציר הא אמרו לעיל דמיעוטא מים בטלי להו ברובא ובלא השקה נמי טהור אלא חיישינן דלמא רובא מיא ומהאי טעמא גופיה נפלי ביה לאחר השקה מים טמאים כל שהוא הרי מים טמאים הללו חוזרים ומטמאין אותן מים הטהורים ואי לאשמועינן היא גופה דציר של עם הארץ בעי השקה בפירוש הוה ליה למיתני הלוקח ציר מעם הארץ משיקו במים וטהור וי''ל דלא דמי סופו לתחלתו דס''ד מתחלתו נעשה הציר כמים טמאים לא יצא מחזקת טומאה על ידי שנתלה לומר שהמים הם מעט אבל הכא השקה דמה נפשך טהור הוה אמינא דשנפלו לו טמאים כל שהוא משום חששא דשמא מים רוב לא נוציאנו מחזקה והשתא למאן דמוקי האי כל שהוא מים טמאים הוא ודייק מינה רב נחמן זאת אומרת נחשדו עמי הארץ לערב מחצה מים ביניהן כלומר פעמים שמערבין בו מחצה מים לאו למימרא שאם היה בו רוב לא היה טמא כשנפלו בו מים כל שהוא דכמו כן היה טמא כדפרישית אלא למימרא שאם מתחלתן לא היו רגילין לערב כי אם מועטין אם כן (אם) לא הוה מטמא מים כל שהוא דהא אכתי רובא ציר הוא:
אֵימָא: עַד מֶחֱצָה. אִיבָּעֵית אֵימָא: טוּמְאַת עַם הָאָרֶץ דְּרַבָּנַן, טוּמְאַת מַשְׁקִין דְּרַבָּנַן. בְּרוּבָּא גְּזַרוּ רַבָּנַן, בְּפַלְגָא וּפַלְגָא לָא גְּזַרוּ בַּהּ רַבָּנַן.
Traduction
The Gemara answers: Say instead that an am ha’aretz is suspected of mixing in water until it constitutes slightly less than half the mixture. And if you wish, say instead: The impurity of foods belonging to an am ha’aretz applies by rabbinic law and the impurity of liquids also applies by rabbinic law. Accordingly, the impurity of the brine in this case is due to two separate rabbinic decrees. Where the majority is water the Sages decreed the brine is impure, but in a case where half the mixture is pure fish brine and half is water the Sages did not decree that the brine is impure.
Rachi non traduit
עד למחצה. קרוב למחצה:
טומאת משקין דרבנן. בפ''ק דפסחים (דף טז.):
מַתְנִי' רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַלּוֹקֵחַ בְּהֵמָה מְנִיקָה מִן הַגּוֹי — אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא בְּנָהּ שֶׁל אַחֶרֶת הָיָה. נִכְנָס לְתוֹךְ עֶדְרוֹ וְרָאָה אֶת הַמַּבְכִּירוֹת מְנִיקוֹת, וְשֶׁאֵינָן מַבְכִּירוֹת מְנִיקוֹת — אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא בְּנָהּ שֶׁל זוֹ בָּא לוֹ אֵצֶל זוֹ, אוֹ שֶׁמָּא בְּנָהּ שֶׁל זוֹ בָּא לוֹ אֵצֶל זוֹ.
Traduction
MISHNA: Rabban Shimon ben Gamliel says: In the case of one who purchases a nursing female animal from a gentile, he does not need to be concerned, i.e., take into account the possibility, that perhaps it was nursing the offspring of another animal. Rather, the buyer may assume it had previously given birth. In the case of one who enters amid his flock and sees mother animals that gave birth for the first time that were nursing, and also sees mother animals that gave birth not for the first time that were also nursing, he does not need to be concerned that perhaps the offspring of this animal came to that animal to be nursed, or that perhaps the offspring of that animal came to this animal to be nursed.
Rachi non traduit
מתני' אין חוששין שמא בנה של אחרת היה. שיהא הבא אחריו בכור ספק דנימא הך בהמה לא ילדה מעולם אלא שאהבה זו את בן חבירתה ואי משום דיש לה חלב הא איכא מיעוטא דחולבות אע''ג שאינן יולדות הא ודאי לא אמרי' אלא ודאי בנה הוא ופטורה מן הבכורה:
מבכירות. בחורות שלא ילדו אלא עכשיו:
אין חוששין שמא בנה של זו בא לו אצל זו. דליחוש לכולהו בספק בכורות אלא ודאי אותם הכרוכים אצל המבכירות הוו בכורות וודאין ואותן הכרוכים אחר שאינן מבכירות בוודאי הוו פשוטין וודאין:
גְּמָ' אָמַר רַב נַחְמָן מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: הִלְכְתָא בְּכוּלֵּיהּ פִּירְקִין, בַּר מִפְּלוּגְתָּא. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: אָמֵינָא כִּי נָיֵים וְשָׁכֵיב רַב אָמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא! אַהֵיָיא? אִילֵּימָא אַרֵישָׁא — (מפליגי) [מִיפְלָג פְּלִיגִי] רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא!
Traduction
GEMARA: Rav Naḥman said in the name of Rav: The halakha is in accordance with the opinion of the anonymous tanna in the mishnayot throughout the whole chapter, except where there is a difference of opinion recorded in that mishna. Rav Sheshet says: I say Rav was dozing or sleeping when he said this halakha. After all, to which mishna is this referring? If we say it is referring to the first mishna in the chapter (19b) then his ruling does not apply, as Rabbi Yishmael and Rabbi Akiva disagree in that mishna.
אֶלָּא אַדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב — מִשְׁנַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב ''קַב וְנָקִי''.
Traduction
Rather, you will say it is referring to the ruling of Rabbi Eliezer ben Yaakov (21b). This is also problematic, since it is already known that the halakha is in accordance with his opinion, as there is an established principle that the teaching of Rabbi Eliezer ben Ya’akov measures only a kav but is clean and accurate, and therefore the halakha is in accordance with his opinions.
Rachi non traduit
גמ' קב ונקי. לא איצטריך לרב לאשמועינן. קב ונקי מעט שלא הוזכר אלא במקומות מועטין ומה שאמר נקי הוא שהלכה כמותו:
Tossefoth non traduit
אלא אדרבי אליעזר בן יעקב כו'. ואם תאמר הא מיפלג פליגי רבנן דרבי שמעון דשיליא דלעיל ואין לומר דדלמא רב סבר כריש לקיש דמפרש טעמא בפרק המפלת (נדה כז:) משום דנתבלבלה צורתו דכל שכן דקשה טפי דאי טעמא דבלבול צורה אלמא לרבי שמעון לא בטל ברוב ויש לומר דדלמא ר''ש סבר כמאן דאמר טומאה חמורה עד לגר דלדידיה לא צרכינן לטעמא דביטול ברוב וכמו שפירש' לעיל דכל טומאת נבילה קרי טומאה חמורה אפי' טומאת מגע אי נמי לא חשיב פלוגתא כיון דלא נחלקו עליו בהדיא באותו דבר עצמו:
משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי. אע''פ שיש מקומות שפוסק הלכה כר' אליעזר בן יעקב כדאשכחן בריש הדר עם הנכרי (עירובין דף סב:) ורב גופיה בפרק הבא על יבמתו (יבמות דף ס.) יש דלא מסתבר כותיה לפיכך הוצרך לפסוק הלכה:
אֶלָּא אַדְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מִפְלָג פְּלִיג בְּבָרַיְיתָא! אֶלָּא אַדְּרַבִּי יוֹסֵי בֶּן הַמְשׁוּלָּם — הָא אָמַר רַב חֲדָא זִימְנָא, דְּאָמַר רַב: הִלְכְתָא כְּרַבִּי יוֹסֵי בֶּן הַמְשׁוּלָּם! אֶלָּא אַשְּׂעַר בַּעַל מוּם מִיפְלָג פְּלִיגִי עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל וְרַבָּנַן!
Traduction
Rather, you will say it is referring to the statement of Rabban Shimon ben Gamliel in the mishna here. That is also difficult, as there is a tanna who disagrees, in the baraita cited on 24a. Rather, you will say that it is referring to the statement of Rabbi Yosei ben HaMeshullam in the next mishna (24b). But didn’t Rav already say this one time? As Rav said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei ben HaMeshullam. Rather, you will say that it is referring to the matter of the hair of a blemished firstborn discussed in the mishna on 25b. But that case too is subject to a dispute, as Akavya ben Mahalalel and the Rabbis disagree in that mishna.
Rachi non traduit
דר' יוסי בן המשולם ושער בכור בעל מום הלכתא נינהו במתני' ומפרש לקמן:
לְעוֹלָם אַדְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן: דְּבָרַיְיתָא לָא פְּלוּגְתָּא הִיא.
Traduction
The Gemara answers: Actually, Rav’s statement is referring to the statement of Rabban Shimon ben Gamliel here, and Rav teaches us this: That if a mishna is contradicted by a dissenting opinion cited in a baraita it is not considered a dispute, and the halakha therefore follows the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel.
Rachi non traduit
לאו פלוגתא היא. לא חשיבא פלוגתא וכיון דבמתני' לא פליגי עליה הלכתא כוותיה:
וְכֵיוָן דְּאָמַר רַב: הִלְכְתָא בְּכוּלֵּיהּ פִּירְקִין בַּר מִפְּלוּגְתָּא,
Traduction
The Gemara asks: But once Rav said the halakha is in accordance with the opinion of the anonymous tanna in the mishnayot throughout the whole chapter except where there is a difference of opinion,
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source