Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 95a

אִי הֲוָה פָּיְיסַתְּ מִינַּאי מִי לָא סְפַיִי לָךְ מִשּׁוֹר שֶׁל פַּטָּם דַּעֲבַדִי אֶתְמוֹל אֲמַר לֵיהּ אֲכַלִי מִשׁוּפְרֵי שׁוּפְרֵי אֲמַר לֵיהּ מְנָלָךְ אֲמַר לֵיהּ דִּזְבַן פְּלוֹנִי גּוֹי וּסְפָא לִי אֲמַר לֵיהּ תְּרֵי עֲבַדִי וְהָהוּא טְרֵפָה הֲוָה

Traduction

If you would have made peace with me yesterday, wouldn’t I have given you a cut from the fattened bull that I prepared yesterday? The other individual said to him: Nevertheless I ate from the finest of the fine of that bull that you prepared. The butcher said to him: From where did you get a piece? The other said to him: So-and-so the gentile bought it and fed it to me. The butcher said to him: I prepared two bulls yesterday. One was kosher, but that one you ate was a tereifa, which is why I sold it to a gentile.

Rachi non traduit

אי הוות פייסת מינאי. אם היית שלם עמי. שונאים היו זה לזה:

דעבדי אתמול. ששחטתי אתמול:

אָמַר רַבִּי בִּשְׁבִיל שׁוֹטֶה זֶה שֶׁעָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן אָנוּ נֶאֱסוֹר כָּל הַמָּקוֹלִין

Traduction

Rabbi Yehuda HaNasi said when he heard of this incident: Because of this imbecile who acted improperly and sold non-kosher meat to the gentile butcher without publicizing that he did so, should we forbid all of the meat from gentile butcher shops in the city?

Rachi non traduit

שעשה שלא כהוגן. שמכר טרפה לעובד כוכבים למוכרה במקולין והטעה את חבירו ולקח מן העובד כוכבים:

אנו נאסור. בתמיה מליקח בשר היום מן העובד כוכבים במקולין הואיל ורוב טבחי ישראל:

Tossefoth non traduit

אנן נאסור את כל המקולין. מקולין הם אותם עובדי כוכבים שלוקחין בשר מן הטבח להשתכר בו וקאמר דאין לנו לאסור מליקח בשר היום משאר מקולין ולחוש שכמו שמכרה לזה טרפה למוכרה במקולין אע''פ שלא הכריזו כן מכר לאחרים המוכרים במקולין או כמו שמכר זה הטבח טרפה כמו כן עשו שאר טבחים זה אין לחוש ושרו שאר מקולין הואיל ורוב טבחי ישראל לבד מההוא עובד כוכבים דזבנה מיניה:

רַבִּי לְטַעְמֵיהּ דַּאֲמַר מָקוֹלִין וְטַבָּחֵי יִשְׂרָאֵל בָּשָׂר הַנִּמְצָא בְּיַד גּוֹי מוּתָּר

Traduction

The Gemara notes that Rabbi Yehuda HaNasi conforms to his standard line of reasoning, as Rabbi Yehuda HaNasi said: If there are butcher shops in a city and Jewish butchers prepare the meat, any meat found in the possession of a gentile, i.e., in a gentile’s butcher shop, is permitted. There is no concern that the meat is from an animal that was a tereifa, because the Jewish butcher would not have sold it to a gentile to sell in his butcher shop.

Rachi non traduit

מקולין. מיישל''ת:

מקולין וטבחי ישראל. כלומר מקולין העומדין בעיר וטבחי ישראל מתעסקין בהם:

בשר הנמצא ביד עובד כוכבים. שם שלוקחו מן הטבחים להשתכר בו דהוא ודאי לא שחטה:

מותר. דבתר רוב טבחים אזלינן ולטרפה ליכא למיחש דאם איתא דאיכא טרפה לא הוה מזבין ליה כדי למוכרה במקולין:

Tossefoth non traduit

רבי לטעמיה דאמר מקולין וטבחי ישראל בשר הנמצא ביד עובד כוכבים מותר. ולא חיישינן שמא יביא עובד כוכבים מנבלה שבביתו למכור במקולין או אם מכר אחד מן הטבחים טרפה לעובד כוכבים הבא לקנות ממנו לאכילה ולא כדי למכור במקולין אין לאסור בשביל כך מקולין דעובדי כוכבים דבתר רוב בשר אזלינן שקונים מטבחים ישראל כדי למכור במקולין שהיא כשירה:

אִיכָּא דְאָמְרִי אָמַר רַבִּי מִפְּנֵי שׁוֹטֶה זֶה דְּאִיכַּוַּון לְצַעוֹרֵיהּ לְחַבְרֵיהּ אָנוּ נֶאֱסוֹר כָּל הַמָּקוֹלִין

Traduction

The Gemara presents an alternate version of Rabbi Yehuda HaNasi’s reaction to the incident cited above: There are those who say that Rabbi Yehuda HaNasi said: Because of this imbecile, who intended only to cause distress to his fellow, should we forbid all of the meat from gentile butcher shops? That butcher was presumably lying about the meat having been from a tereifa.

Rachi non traduit

דאיכוון לצעוריה לחבריה. ושקר דבר:

אנו נאסור. היום את המקולין שבעיר וליקח בשר מן העובד כוכבים אף היום מותרים הואיל ולא הכריזו:

טַעְמָא דְּאִיכַּוַּון לְצַעוֹרֵיהּ לְחַבְרֵיהּ הָא לָאו הָכִי אָסוּר וְהָתַנְיָא רַבִּי אוֹמֵר מָקוֹלִין וְטַבָּחֵי יִשְׂרָאֵל בָּשָׂר הַנִּמְצָא בְּיַד גּוֹי מוּתָּר שָׁאנֵי הָכָא דְּאִיתַּחְזַק אִיסּוּרָא

Traduction

The Gemara notes that the reason Rabbi Yehuda HaNasi considers the meat to be kosher is that the butcher intended only to cause distress to his fellow. This indicates that if that were not so, all the meat in the gentile butcher shops would be forbidden. But isn’t it taught in a baraita that Rabbi Yehuda HaNasi said: If there are butcher shops in a city and Jewish butchers prepare the meat, any meat found in the possession of a gentile is permitted? The Gemara answers: It is different here because it has been established that there is forbidden meat being sold in the butcher shops. Since it is known that a Jewish butcher sold non-kosher meat to a gentile proprietor of a butcher shop, one must be concerned that this was not an isolated incident.

Rachi non traduit

ומקשינן טעמא דלצעוריה הא. אמת דבריו נאסרין והתניא כו' וכיון דבחזקת היתר הן משום חד עובד כוכבים מי מתסרי כולהו:

דאיתחזק איסורא. דטרפה וזה לא נזהר בה שהרי מכרה לעובד כוכבים ויש לחוש שמכר הימנה לעובדי כוכבים הרבה:

Tossefoth non traduit

טעמא דאיכוון לצעוריה הא לאו הכי אסור והתניא כו'. פירוש דשרינן בשר הנמצא ביד עובד כוכבים דאזלינן בתר רובא ולא חיישינן שמא הביא נבלה מביתו למכור במקולין הכא נמי ניזיל בתר רובא ולא ניחוש לשאר מקולין ומשני שאני התם דאיתחזק איסורא פירוש הוחזק שיש איסור במקולין:

אָמַר רַב בָּשָׂר כֵּיוָן שֶׁנִּתְעַלֵּם מִן הָעַיִן אָסוּר מֵיתִיבִי רַבִּי אוֹמֵר מָקוֹלִין וְטַבָּחֵי יִשְׂרָאֵל בָּשָׂר הַנִּמְצָא בְּיַד גּוֹי מוּתָּר נִמְצָא בְּיַד גּוֹי שָׁאנֵי

Traduction

§ Apropos meat in the possession of a gentile, the Gemara cites a related discussion. Rav says: Once meat is obscured from sight and unsupervised, it is forbidden, as one must be concerned that it was exchanged for non-kosher meat. The Gemara raises an objection based on a baraita: Rabbi Yehuda HaNasi said: If there are butcher shops in a city and Jewish butchers prepare the meat, any meat found in the possession of a gentile is permitted. The Gemara answers: Meat found in the possession of a gentile is different, because the meat was not left unsupervised.

Rachi non traduit

שנתעלם מן העין. שהיה שעה אחת שלא ראהו ואפילו היה מונח על שלחנו:

נמצא ביד עובד כוכבים שאני. שהיתה בחזקת המשתמר והוא לא שחטה וטרפה לא מכרו לו למוכרה כאן אבל בשר המונח שמא עורבים חלפוהו:

Tossefoth non traduit

אמר רב בשר שנתעלם מן העין אסור. ואפילו בעיר שיש בה רוב טבחי ישראל דחיישינן שמא עורבין אייתו נבלה מרובא דעלמא וחלפוה וחומרא בעלמא הוא משום עובדא דהוה כדלקמן:

תָּא שָׁמַע תֵּשַׁע חֲנוּיוֹת כּוּלָּן מוֹכְרוֹת בְּשַׂר שְׁחוּטָה וְאַחַת מוֹכֶרֶת בְּשַׂר נְבֵלָה וְלָקַח מֵאַחַת מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה מֵהֶן לָקַח סְפֵקוֹ אָסוּר וּבְנִמְצָא הַלֵּךְ אַחַר הָרוֹב הָכָא נָמֵי בְּנִמְצָא בְּיַד גּוֹי

Traduction

The Gemara raises another objection to the statement of Rav. Come and hear the following baraita: With regard to nine stores in a city, all of which sell kosher meat from a slaughtered animal, and one other store that sells meat from unslaughtered animal carcasses, and an individual purchased meat from one of the stores and he does not know from which store he purchased the meat, in this case of uncertainty, the meat is forbidden. But in the case of meat found outside, follow the majority. Consequently, since most of the stores sell kosher meat, it may be assumed that the meat found outside is kosher, which contradicts Rav’s statement that meat that was left unsupervised is forbidden. The Gemara answers: Here also the baraita is referring to a case where the meat was not unsupervised but rather was found in the possession of a gentile.

Rachi non traduit

ספקו אסור. דנפקא לן מקראי בפרק בתרא דיומא (דף פד:) ובפ''ק דכתובות (דף טו.) כל קבוע כמחצה על מחצה דמי וזה מן הקבוע לקח אבל נמצא דנייד הלך אחר הרוב דהשתא לאו קבוע הוא:

Tossefoth non traduit

ספקו אסור. דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי והא דקיי''ל מדאורייתא חד בתרי בטיל היינו היכא שמעורב ואינו ניכר האיסור אבל הכא ידוע האיסור בדוכתיה וחנות המוכרת בשר נבלה ובדבר חשוב אפי' מעורב לא בטיל ואמר כל קבוע כו' כדאמר בפ' התערובת (זבחים עג.) גבי תערובת בעלי חיים דחשיבי ולא בטלי דפריך ונמשוך ונקריב חד מינייהו ונימא כל דפריש מרובא פריש ומשני נמשוך בתמיה הוה ליה קבוע וכל קבוע כו' ועיקר הטעם אינו משום קבוע אלא משום דבעלי חיים לא בטלי כמו דבר שדרכו לימנות:

ובנמצא הלך אחר הרוב. וא''ת דבמקום שמכריזין והכריזו משום טרפה אחת אסרינן כל המקולין של עובדי כוכבים ולא אזלינן בתר דישראל דהוי רובא וכשר וכן במקום שאין מכריזין לא אזלינן בתר רוב כשרים ומיהו איכא למימר דהתם משום דמקולין הוו להו קבוע אבל קשה דבשר הנמצא ביד עובד כוכבים שלא במקולין אסור ביום שהכריזו ולא אמרינן הלך אחר הרוב אע''ג דשרינן הכא נמצא ביד עובד כוכבים דמסתברא דהא דאמר רבי לעיל מקולין וטבחי ישראל בשר הנמצא ביד עובד כוכבים מותר היינו במקום שמכריזין ולא הכריזו אבל הכריזו אסור אף על גב דקתני נמצא דמשמע שלא במקולין ועוד דאסרינן במקום שאין מכריזין לקנות מן העובד כוכבים במקולין אע''פ שרוב טבחי ישראל דחיישינן דלמא אתרמי לטבחי ישראל טרפה ולא אזלינן בתר רוב בהמות דכשרות אע''ג דלקמן שרי כבדי וכולייתא דשדו עורבי במעלי יומא דכפורי משום דהיתרא שכיח טפי ולא חיישינן דלמא של טרפות הן כדפירש בקונטרס התם לקמן משום דרוב בהמות אינן טרפות ונראה דתקנתא בעלמא הוא שעשו חכמים במקום שאין מכריזין שלא לקנות מן העובדי כוכבים לכתחלה אע''פ שרוב טבחי ישראל וכן במקום שמכריזין והכריזו שלא לקנות משום עובד כוכבים כי ההיא דאמר (נדה דף סא:) בגד שאבד בו כלאים לא ימכרנו לעובד כוכבים דלמא אתי לזבוני לישראל אע''ג דמן הדין לא הוה לן למיחש דאזלינן בתר רובא:

הכא נמי כשנמצא ביד עובד כוכבים. וא''ת דאמר בפ''ק דפסחים (דף ט:
ושם ד''ה היינו) תשעה צבורים של מצה ואחד של חמץ ואתא עכבר ושקל כו' היינו תשעה חנויות דספקו אסור פירש ואתא עכבר ושקל היינו סיפא והשתא כי שקל נמי עכבר מן הצבורים לישתרי כי הכא דשרינן נמצא ביד עובד כוכבים דמה לי נמצא בפי עכבר ומה לי נמצא ביד עובד כוכבים דאזלינן בתר הרוב ויש לומר דהתם איירי שראינו שלקח מן הצבורים שנולד הספק במקום הקביעות ובפ' התערובת (זבחים דף עג:) דפריך ונכבשינהו וניניידו ונימא כל דפריש מרובא פריש ומאי קושיא והלא כיון דחזינן בשעה שפירש דמתייליד ספקא במקום קביעות הוי כמחצה על מחצה יש לומר דהתם פריך שנעשה בענין זה שלא נראה בשעה שיפרוש וא''ת דהתם משני גזירה שמא יקח מן הקבוע אמאי לא אסרינן הכא נמי גבי נמצא ביד עובד כוכבים משום גזירה שמא יקח מן הקבוע וכ''ת דהתם נמי אם פרשו מעצמם שרו אלא דלכתחלה הוא דאסור לעשות כן גזירה שמא יקח מן הקבוע דא''כ אמאי ירעו עד שיסתאבו כיון דפירשו מעצמם מותרים ותו הא דאמרינן התם כוס של עובד כוכבים שנפל לאוצר מלא כוסות כולן אסורים פירש א' מהם לרבוא ומרבוא לרבוא מותרין למה לי נתערב ברבוא כיון דפירש הוא מותר דמרובו פריש אלא משמע דאסור גזירה שמא יקח מן הקבוע ואין סברא לחלק בין קדשים ועבודת כוכבים לשאר איסורים וי''ל דהכא לא שייך כלל למיגזר שמא יקח מן הקבוע כיון שהאיסור ידוע במקומו ואין חנות המוכרת נבלה מעורבת אלא ידועה במקומה אבל כשהאיסור מעורב אי שרי ליה כי פריש אתי ליקח מן הקבוע ודוקא התם שהאיסור מעורב בהיתר ור''ת היה מתיר כשנכנס זאב בעדר ודרס שנים או שלשה טלאים כל חד וחד מטעם כל דפריש מרובא קפריש ואין נראה אלא דוקא כשהאיסור ידוע כדפירשתי:

תָּא שְׁמַע מָצָא בָּהּ בָּשָׂר (אִם חַי) הַלֵּךְ אַחַר רוֹב טַבָּחִים וְאִם מְבוּשָּׁל הַלֵּךְ אַחַר רוֹב אוֹכְלֵי בָשָׂר

Traduction

The Gemara cites another challenge to the opinion of Rav: Come and hear the following mishna (Makhshirin 2:9): If one found meat in a city inhabited by both Jews and gentiles, if the meat is raw, follow the majority of butchers, so that if the majority of the butchers are Jewish, the meat is presumed to be kosher. And if the meat is cooked, follow the majority of meat eaters, because even if the majority of the butchers are Jewish, if the meat was cooked by a gentile it is forbidden. This mishna indicates that there are circumstances when the meat is permitted even though it was obscured from sight.

Rachi non traduit

מצא בה בשר. משנה היא בטהרות עיר שישראל ועובדי כוכבים דרין בה:

הלך אחר רוב טבחים. אם רובן ישראל כשר:

ואם מבושל. אע''פ שהטבחים רובן ישראל אחר רוב אוכלי בשר שבעיר אזלינן דמבושל לאו מטבחים נפל ואפילו רוב טבחים ישראל אסור דשמא עובד כוכבים בשלו:

וְכִי תֵּימָא הָכָא נָמֵי בְּנִמְצָא בְּיַד גּוֹי מְבוּשָּׁל הַלֵּךְ אַחַר רוֹב אוֹכְלֵי בָשָׂר וְנֶחְזֵי אִי דְּגוֹי נָקֵיט לֵיהּ אִי דְּיִשְׂרָאֵל נָקֵיט לֵיהּ הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בְּעוֹמֵד וְרוֹאֵהוּ

Traduction

And if you would say that here also it is referring to a case where the meat is found in the possession of a gentile, why does the baraita state that if the meat is cooked, one should follow the majority of meat eaters? Let us see whether a gentile is holding it or a Jew is holding it. The Gemara answers: Here we are dealing with a case where the meat was on the ground but someone was standing and watching it from the time it was dropped on the ground, so that it was never left unsupervised. Yet, the person watching does not know whether it was dropped by a Jew or a gentile, and therefore a determination must be made based upon the majority of the people in the city.

Rachi non traduit

אי עובד כוכבים נקיט ליה. אסור דבסתמא הוא בשלו אלא ודאי בנמצא מוטל לארץ קאמר וקאמר ברוב טבחי ישראל מותר:

בעומד ורואהו. משעה שנפל מיד האדם לשם ובעודו ביד הבעלים לא נאסר ואפי' היה עובד כוכבים דהא נמצא ביד עובד כוכבים מותר:

תָּא שְׁמַע נִמְצָא בַּגְּבוּלִין אֵבָרִים נְבֵלוֹת חֲתִיכוֹת מוּתָּרוֹת וְכִי תֵּימָא הָכָא נָמֵי בְּעוֹמֵד וְרוֹאֵהוּ אֵבָרִים נְבֵלוֹת אַמַּאי

Traduction

The Gemara cites another challenge to the opinion of Rav from a mishna (Shekalim 19a). Come and hear: With regard to meat found in the outlying areas, outside of Jerusalem, if it is found as whole limbs, the meat presumably comes from carcasses of animals that were not properly slaughtered, as carcasses were generally cut up into full limbs and fed to dogs or sold to gentiles. But if it is in small pieces, it is presumably kosher and permitted to be eaten, as kosher meat was ordinarily cut up into small pieces. This mishna indicates that even though the meat was obscured from sight, it remains permitted. And if you would say that here also it is referring to a case where someone was standing and watching it, why is it assumed to be from a carcass if it is cut into whole limbs?

Rachi non traduit

נמצא בגבולין. משנה היא במסכת שקלים בשר הנמצא בעזרה אברים עולות שכן דרך לנתחה לנתחים נמצא בגבולין אברים נבלות שכן דרך לחתכה לאברים ולהשליכה לאשפה:

חתיכות מותרות. וברוב טבחי ישראל קאמר וכיון דנחתכות לחתיכות ודאי לאכילה קיימי:

מִידֵּי הוּא טַעְמָא אֶלָּא לְרַב הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ רַב אָמַר מוּתָּרוֹת מִשּׁוּם נְבֵלָה וְלֵוִי אָמַר מוּתָּרוֹת בַּאֲכִילָה

Traduction

The Gemara answers: This mishna requires explanation only according to Rav, but wasn’t it stated with regard to that mishna: Rav says that the correct version of the mishna is that the small pieces of meat are permitted, in that they are not considered impure and that one who eats them is not liable to be flogged, as would be the case if it were meat from a carcass. But it is not actually permitted to eat the meat, due to the fact that it was obscured from sight. And Levi says: The mishna means to say that the small pieces of meat are even permitted to be eaten.

Rachi non traduit

מותרות משום נבלה. דלא מטמאי ואי אכיל לה לא לקי דספק הוא ומיהו באכילה אסורה ואילו אברים נינהו מחזקינן להו בודאי נבלה ולקי:

וְהָא דְּרַב לָאו בְּפֵירוּשׁ אִתְּמַר אֶלָּא מִכְּלָלָא אִתְּמַר דְּרַב הֲוָה יָתֵיב אַמַּבָּרָא דְּאִישְׁתַּטְיָא חַזְיֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה קָא

Traduction

The Gemara comments: And this statement of Rav, that meat that was obscured from sight is forbidden, was not stated explicitly by Rav. Rather, it was stated that he held this opinion based on an inference from a different statement of Rav. As, Rav was once sitting on the ford of the Ishtetit River. He saw a certain man who was

Rachi non traduit

והא דרב. דנתעלם מן העין:

אמברא דאישתטית. על מקום מעבר של אותו נהר:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source