Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 92b

שֶׁאֵין כּוֹתְבִין כְּתוּבָּה לִזְכָרִים וְאַחַת שֶׁאֵין שׁוֹקְלִין בְּשַׂר הַמֵּת בְּמָקוֹלִין וְאַחַת שֶׁמְּכַבְּדִין אֶת הַתּוֹרָה

Traduction

that they do not write a marriage contract for a wedding between two males; although they violate the prohibition against engaging in homosexuality, they are not so brazen as to write a marriage contract as for a regular marriage. And one of the three mitzvot is that although they are suspected of eating human beings, they do not weigh the flesh of the dead in butcher shops [bemakkulin] and sell it publicly; and one is that they honor the Torah.

Rachi non traduit

שאין כותבין כתובה לזכרים. דאע''פ שחשודין למשכב זכור ומייחדין להם זכר לתשמישן אין נוהגין קלות ראש במצוה זו כל כך שיכתבו להם כתובה:

בשר המת. של אדם:

במקולין. באיטליז שאין אוכלין אותו בפרהסיא כל כך. ואני שמעתי בשר המת בשר בהמה שמתה מעצמה:

וְאֵינוֹ נוֹהֵג בָּעוֹף וְהָא קָא חָזֵינַן דְּאִית לֵיהּ אִית לֵיהּ וְלָא עֲגִיל

Traduction

§ The mishna teaches (89b) that the prohibition of eating the sciatic nerve does not apply to a bird due to the fact that the verse is referring to the sciatic nerve as being ''upon the spoon of the thigh'' (Genesis 32:33), and a bird has no spoon of the thigh. The Gemara challenges: But we see that it does have a protrusion of flesh on its thigh. The Gemara answers: It has a protrusion, but that protrusion is not rounded.

Rachi non traduit

דאית ליה. כף בשר סביבות הקולית העליונה:

בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה אִית לֵיהּ לְעוֹף וַעֲגִיל אִית לֵיהּ לִבְהֵמָה וְלָא עֲגִיל מַאי בָּתַר דִּידֵיהּ אָזְלִינַן אוֹ בָּתַר מִינֵיהּ אָזְלִינַן תֵּיקוּ

Traduction

Rabbi Yirmeya raises a dilemma: If a bird has a protrusion on its thigh bone and it is rounded, or an animal has a protrusion on its thigh bone but it is not rounded, what is the halakha? Do we follow it, i.e., does the status of the sciatic nerve depend upon the physical properties of each particular animal, or do we follow its species, so that the sciatic nerve of an animal is always forbidden and that of a bird is always permitted? The Gemara responds: The question shall stand unresolved.

Rachi non traduit

ולא עגיל. הבשר סביבות העצם ואינו דומה לכף. כל בשר גבוה ועגול קרי כף כדאמרינן בנדה (דף מז.) עד שתתמעך הכף גבי סימני בגרות:

וְנוֹהֵג בַּשְּׁלִיל אָמַר שְׁמוּאֵל וְחֶלְבּוֹ מוּתָּר לְדִבְרֵי הַכֹּל

Traduction

§ The mishna states that the prohibition of the sciatic nerve applies to a late-term animal fetus in the womb. Rabbi Yehuda says: It does not apply to a fetus; and its fat is permitted. Shmuel says: When the mishna states: And its fat is permitted, that is according to everyone.

Rachi non traduit

אמר שמואל וחלבו מותר. דקתני מתני' דברי הכל היא:

חֶלְבּוֹ דְּמַאי אִילֵימָא דִּשְׁלִיל וְהָא מִיפְלָג פְּלִיגִי בֵּיהּ דְּתַנְיָא נוֹהֵג בַּשְּׁלִיל וְחֶלְבּוֹ אָסוּר דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵינוֹ נוֹהֵג בַּשְּׁלִיל וְחֶלְבּוֹ מוּתָּר

Traduction

The Gemara asks: The fat of what? If we say that it is referring to the fat of a fetus, don’t the tanna’im disagree about it, as it is taught in a baraita: The prohibition of the sciatic nerve applies to a late-term fetus, and its fat is prohibited; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says that the prohibition of the sciatic nerve does not apply to a late-term fetus, and its fat is permitted.

Rachi non traduit

נוהג בשליל. וחלבו של שליל אסור:

Tossefoth non traduit

אילימא חלבו דשליל. וא''ת ומאי שנא דבגיד דשליל פליגי ובחלבו דשליל מודו וי''ל משום דלא מקרי חלב כיון דאינו בעמוד והקרב כדאמר בפ' בהמה המקשה (לעיל חולין דף עה.) מה חלב ושתי הכליות האמורים באשם מוצא מכלל שליל:

וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא מַחְלוֹקֶת בְּבֶן תִּשְׁעָה חַי וְהָלַךְ רַבִּי מֵאִיר לְשִׁיטָתוֹ וְרַבִּי יְהוּדָה לְשִׁיטָתוֹ

Traduction

And Rabbi Elazar says that Rabbi Oshaya says in explanation of the baraita: This dispute applies to a nine-month-old, i.e., a full-term, fetus that remains alive after its mother has been slaughtered. And Rabbi Meir followed his general opinion in this regard (see 74a), that this fetus is considered a live animal independent of its mother. Consequently, it must undergo ritual slaughter in order for its meat to be permitted for consumption, and its fats and sciatic nerve are forbidden like those of any other animal. And Rabbi Yehuda followed his general opinion that such a fetus is not considered a live animal but rather part of its mother. Consequently, it does not require ritual slaughter, and its fats and sciatic nerve are permitted.

Rachi non traduit

בבן תשעה חי. שחי ועמד לפנינו משנשחטה ונקרעה אמו:

לשיטתו. דאמר בפרק בהמה המקשה (לעיל חולין דף עד.) טעון שחיטה וכיון דלא משתרי בשחיטת אמו לאו שליל הוא דליקרי ביה כל בבהמה תאכלו (ויקרא יא) ואפי' חלבו וגידו אלא חלבו דגיד של כל בהמה קאמר מתני' ומוקי ליה שמואל כדברי הכל:

Tossefoth non traduit

ואמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא כו'. הוצרך לאתויי דרבי אלעזר דאי לאו דרבי אלעזר הוה אמינא חלבו דקתני בברייתא היינו חלבו דגיד דעלמא ולא חלבו דשליל לכך מייתי דר' אלעזר דהלכו לשיטתם משמע דאכולה מילתא קאמר בגיד ובחלב דבתרוייהו דפליגי בהו הלכו לשיטתם ועוד דאי אגיד לחודיה קאי אמתני' הוה ליה לרבי אלעזר למימר מילתיה אע''ג דלא הוזכר במתניתין רבי מאיר מכל מקום שמעינן ר''מ מר' יהודה אלא להכי אמרה אברייתא דאכל מילתא דפליגי קאי דבחלב נמי הלכו לשיטתם:

וְאֶלָּא חֶלְבּוֹ דְּגִיד הָא מִיפְלָג פְּלִיגִי בָּהּ דְּתַנְיָא גִּיד הַנָּשֶׁה מְחַטֵּט אַחֲרָיו בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא וְחוֹתֵךְ שָׁמְנוֹ מֵעִיקָּרוֹ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר גּוֹמְמוֹ עִם הַשּׁוֹפִי

Traduction

But rather, perhaps Shmuel’s statement was said with regard to the fat of the sciatic nerve. But the tanna’im disagree about this case as well, as it is taught in a baraita: With regard to the sciatic nerve, one scrapes around it to remove it entirely in any place that it is found in the thigh, and one cuts out its fat from its source, i.e., even the fat that is embedded in the flesh; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: One cuts out the nerve and fat so that they are level with the flesh [hashufi] of the thigh, but there is no need to scrape out the parts embedded in the flesh. Consequently, there is a dispute about the fat surrounding the sciatic nerve as well.

Rachi non traduit

מעיקרו. מכל מקום שהוא נבלע ונשרש בבשר:

גוממו עם השופי. החלב הגבוה ונראה על השופי גוממו ומשליכו מפני מראית העין שלא יראה כאוכל גיד אבל עיקרו ושרשו של שומן ושל גיד מותרין:

עם השופי. בשוה לשופי יחתכנו:

Tossefoth non traduit

גוממו עם השופי. פי' הקונט' חלב הגבוה וגיד הנראה על השופי גוממו ומשליכו מפני מראית העין שלא יראה כאוכל גיד אבל עיקרו ושרשיו של שומן ושל גיד מותרין ולפי זה לא פליגי בחלבו דבין לרבי מאיר ולר' יהודה כל מקום שהגיד אסור חלבו נמי אסור וכל שכן דפריך טפי שפיר לשמואל דאמר חלבו מותר לדברי הכל דהכא אפילו רבי יהודה דמיקל קאסר חלבו אבל הלשון קשה דקאמר אלא חלבו דגיד והא מיפלג פליגי משמע דלרבי יהודה אפילו במקום שהגיד אסור חלבו שרי כמו שאמר שמואל אלא דרבי מאיר פליג ולכך נראה דגוממו אגיד לחודיה קאי ולא אחלבו [ולמאי] דבעי לאוקומי ברייתא דנהגו בו איסור כר' יהודה מה שלא א''ר יהודה גוממו אלא אגיד משום דחלבו תלוי במנהגא היכא דאחמור אחמור כדאמר (נדה דף סו.) גבי חומרא דרבי זירא דשבעה נקיים [אי] נמי נאמר דגוממו דרבי יהודה נמי קאי אחלב למאי דבעי למימר דהך ברייתא כרבי יהודה אבל לר''מ סלקא דעתך דאסור מדאורייתא מדמחמיר לחטטו ולשרש אחריו דקאמר חותך שמנו מעיקרו ולבסוף מסיק ברייתא כר''מ ומ''מ לא אסיר מדאורייתא לר''מ אלא דישראל קדושים הם אבל לרבי יהודה שרי לגמרי והא דתנן נאמנים עליו ועל החלב היינו בסתם חלב ולא בחלבו של גיד דכיון דלרבי יהודה שרי לגמרי לא שייך ביה נאמנות ולקמן (חולין דף צג:) אפרש בע''ה:

לְעוֹלָם חֶלְבּוֹ דְּגִיד מוֹדֶה שְׁמוּאֵל דִּלְרַבִּי מֵאִיר מִדְּרַבָּנַן אָסוּר דְּתַנְיָא וְשָׁמְנוֹ מוּתָּר וְיִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים נָהֲגוּ בּוֹ אִיסּוּר מַאי לָאו רַבִּי מֵאִיר הִיא דְּאָמַר מוּתָּר מִן הַתּוֹרָה וְאָסוּר מִדְּרַבָּנַן

Traduction

The Gemara answers: Actually, Shmuel was referring to the fat of the sciatic nerve, and Shmuel concedes that according to the opinion of Rabbi Meir the fat surrounding the sciatic nerve is forbidden by rabbinic law but permitted by Torah law. As it is taught in a baraita: Its fat is permitted by Torah law, but the Jewish people are holy and treated it as forbidden. The Gemara infers: What, is it not that this baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, who said that the fat is permitted by Torah law but forbidden by rabbinic law?

Rachi non traduit

לעולם חלבו דגיד. קאמר שמואל דברי הכל מותר:

ומודה שמואל. דאע''ג דמן התורה מותר קאסר ליה ר' מאיר מדרבנן:

מאי לאו רבי מאיר היא. מדקתני נהגו בו איסור דאילו לרבי יהודה אפי' מנהגא ליכא וקאמר ר''מ דמותר מדאורייתא כשמואל:

מִמַּאי דִּילְמָא רַבִּי יְהוּדָה הִיא אֲבָל לְרַבִּי מֵאִיר מִדְּאוֹרָיְיתָא נָמֵי אֲסִיר

Traduction

The Gemara challenges this: From where can it be proven that this baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Meir? Perhaps it is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, but according to the opinion of Rabbi Meir it is even forbidden by Torah law.

לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּתַנְיָא גִּיד הַנָּשֶׁה מְחַטֵּט אַחֲרָיו בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא וְשָׁמְנוֹ מוּתָּר מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאִית לֵיהּ חֲטִיטָה רַבִּי מֵאִיר וְקָאָמַר שָׁמְנוֹ מוּתָּר

Traduction

The Gemara rejects this challenge: It would not enter your mind that this baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, as it is taught in a baraita: With regard to the sciatic nerve, one scrapes around it to remove it entirely from any place that it is found in the thigh, and its fat is permitted. The Gemara explains: Whom have you heard who holds that scraping is required? It is Rabbi Meir. And the baraita states that its fat is permitted. Consequently, Rabbi Meir must hold that the fat surrounding the sciatic nerve is permitted by Torah law and forbidden by rabbinic law.

Rachi non traduit

חטיטה. לר' מאיר הוא דשמעינן ליה לעיל:

אָמַר רַב יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מָרְתָּא אָמַר רַב לֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא קְנוֹקָנוֹת שֶׁבּוֹ עוּלָּא אָמַר עֵץ הוּא וְהַתּוֹרָה חִיְּיבָה עָלָיו

Traduction

§ With regard to the sciatic nerve Rav Yitzḥak bar Shmuel bar Marta says that Rav says: The Torah prohibited only its thin, tendril-like nerve fibers [kenokanot] that branch off and run alongside the sciatic nerve, under the flesh. By contrast, the sciatic nerve itself, which is inedible and has no flavor, is therefore considered like wood rather than food, and is not forbidden. Conversely, Ulla says: The sciatic nerve is inedible and has no flavor, like wood, but nevertheless the Torah rendered one liable for eating it.

Rachi non traduit

קנוקנות. גידין דקין ההולכין באורך הירך מתחת הבשר מגיד החיצון לגיד הפנימי והן הן האסורין לפי שהן רכין ונותנין טעם אבל גיד עצמו שהוא בראש השופי קשה הוא ועץ בעלמא הוא:

עולא אמר. אע''פ שעץ הוא התורה חייבה עליו:

Tossefoth non traduit

עולא אמר עץ הוא והתורה כו'. פלוגתא דיש בגידים בנ''ט ופלוגתא דר''מ ורבי יהודה דפליגי בחטיטה לא הוי כפלוגתא דרב ועולא אלא קסבר רב דהא דפליגי תנאי ביש בגידין בנותן טעם בקנוקנות הוא דפליגי אבל גיד לכ''ע עץ הוא ורב ודאי סבר כמאן דאמר דיש בהן בנ''ט דלמ''ד אין בגידין בנ''ט מה לי גיד ומה לי קנוקנות וכן פלוגתא דר''מ ורבי יהודה דפליגי בחטיטה וההוא תנא דפליג ארבי יהודה ואית ליה דלא אסרה תורה אלא שעל הכף בלבד כל זה יעמיד רב בקנוקנות ועולא סבר דכל הנך פלוגתא בגיד עצמו ולא בקנוקנות דקנוקנות שרו לכולי עלמא דגיד אמר רחמנא ולא קנוקנות ועולא ודאי סבר כמ''ד אין בגידין בנ''ט מדקאמר עץ הוא:

אָמַר אַבָּיֵי כְּווֹתֵיהּ דְּעוּלָּא מִסְתַּבְּרָא דְּאָמַר רַב שֵׁשֶׁת אָמַר רַב אַסִּי חוּטִין שֶׁבַּחֵלֶב אֲסוּרִין וְאֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן אַלְמָא חֵלֶב אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא חוּטִין הָכָא נָמֵי גִּיד אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא קְנוֹקָנוֹת

Traduction

Abaye said: It stands to reason that the halakha is in accordance with the opinion of Ulla, because Rav Sheshet said that Rav Asi said: The strands of veins that are in the forbidden fat are forbidden, but one is not liable for eating them. Apparently, when the Merciful One states in the Torah that it is prohibited to eat fat, the prohibition applies only to the fat itself but not to the strands of veins. Here also, the Merciful One states in the Torah that it is prohibited to eat the sciatic nerve, but that does not include the tendril-like nerve fibers.

Rachi non traduit

חוטים שבחלב. כגון חוטי הכסלים וגם בחלב שעל הקרב יש חוטים דקין:

אסורין. מדרבנן:

ואין חייבין עליהם. כרת:

Tossefoth non traduit

כוותיה דעולא מסתברא. בשאלתות דרב אחאי בפרשת וישלח דאע''ג דקאמר מסתברא כעולא אסרינן קנוקנות מדרבנן משמע דלעולא אפילו מדרבנן שרי:

גּוּפָא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת אָמַר רַב אַסִּי חוּטִין שֶׁבַּחֵלֶב אֲסוּרִין וְאֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן שֶׁבַּכּוּלְיָא אֲסוּרִין וְאֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן לוֹבֶן כּוּלְיָא רַבִּי וְרַבִּי חִיָּיא חַד אָסַר וְחַד שָׁרֵי

Traduction

§ The Gemara now returns to the matter itself cited in the discussion above: Rav Sheshet said that Rav Asi said: The strands of veins that are in the forbidden fat are forbidden, but one is not liable for eating them. The strands of veins that are in the kidney are forbidden, but one is not liable for eating them. With regard to the white fat of the kidney, there is a dispute between Rabbi Yehuda HaNasi and Rabbi Ḥiyya: One of them prohibits its consumption, because it is similar to the fats that are prohibited by the Torah; and one of them permits eating it.

Rachi non traduit

לובן כוליא. שבתוך החריץ ומתפשט והולך בתוך הכוליא:

רַבָּה מְמַרְטֵט לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן מְמַרְטֵט לֵיהּ רַבִּי אַסִּי גָּאֵים לֵיהּ אָמַר אַבָּיֵי כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי אַסִּי מִסְתַּבְּרָא דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל

Traduction

The Gemara relates that Rabba would scrape every remnant of white fat away from the kidney. Similarly, Rabbi Yoḥanan would scrape it away from the kidney. By contrast, Rabbi Asi would cut it from the surface of the kidney but would not scrape out the rest of it. Abaye said: It stands to reason that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Asi, because Rabbi Abba said that Rav Yehuda said that Shmuel said:

Rachi non traduit

ממרטט ליה. משרש אחריו:

גאים ליה. החפוי אבל בכוליא אכל:

Tossefoth non traduit

אמר אביי כוותיה דרבי אסי מסתברא. משמע דהכי הלכתא דלובן כוליא שרי ואין צריך לגמום אלא מה שחוץ לכוליא ובקונטרס נמי כתב דהמיקל לא הפסיד ובשאלתות נמי בפרשת וישלח הביאו דברי המתיר ולא דברי האוסר וגרס רבה מחטט ליה ולא גרסינן רבא דא''כ היה הלכה כרבא לגבי אביי ובכל הספרים כתיב רבה ומיהו כתב בקונטרס. דבלובן כוליא הלך אחר המחמיר לשרש אחריו כיון דלא אתמר הלכתא כאביי והמחמיר יחמיר והמונע לא הפסיד ובחלב שהבשר חופה אותו משמע מתוך פירוש הקונטרס שפשוט לו שהוא מותר אף על גב שבלובן כוליא לא פסק בהדיא שיהא מותר ושמא סובר דכולהו אית להו דשמואל דאמר חלב שהבשר חופה אותו מותר וצריך ליתן טעם דמ''ש זה מזה דאי דרשינן שעל הכסלים אמר רחמנא ולא שבתוך הכסלים הכא נמי אמר רחמנא שעל הכליות ולא שבתוך הכליות ואף על גב דחוטין שבחלב אסורים מדרבנן יש לגזור בהו טפי בחוטי חלב אטו חלב מבלובן כוליא ויש לסתור מכאן דברי ר''א ממי''ץ שהיה אומר דשומן שעל יותרת הכבד אסור אף לאחר שיטול הקרום מעליו מדתניא בתורת כהנים כי כל אוכל חלב מן הבהמה אשר יקריבו ממנה וגו' אין לי אלא חלב תמימים שהם כשרים ליקרב חלב בעלי מומין מנין תלמוד לומר מן הבהמה חלב חולין מנין תלמוד לומר כי כל אוכל חלב אם כן למה נאמר אשר יקריבו ממנה לומר לך חלב שכמוהו כשר ליקרב אמרתי לך חלב דפנות שאין ראויה ליקרב לא אמרתי לך משמע שהייתי אוסר חלב הדפנות אי לאו משום דאינו קרב וא''כ חלב היותרת שהוא קרב עם היותרת אסור ולפי זה היה לן לאסור לובן כוליא שהוא קרב עם הכוליא והכא שרינן ליה ומיהו איכא למימר שאני לובן כוליא שממעט ליה קרא שעל הכליות ולא שבתוך הכליות ומ''מ קשה דלפ''ז ליתסר שומן האליה שקרב עם האליה ואף על גב דאמר בפרק כל הבשר (לקמן חולין דף קיז.) דחלב האליה מיקרי חלב סתמא לא איקרי מ''מ ליתסר מטעם שקרב לכך נראה לי דדוקא חלב דפנות שדומה לשאר חלב ושמא אף תותב קרום ונקלף הוא הוה מיתסר אי הוה קרב אבל חלב יותרת ולובן כוליא ושומן האליה שאין דומין כלל לחלב לא מיתסרי דאין קרבין בתורת חלב אלא אגב יותרת וכוליא ואליה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source