Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Houline
Daf 89a
אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל זָכוּ בָּנָיו לִשְׁתֵּי מִצְוֹת לְחוּט שֶׁל תְּכֵלֶת וּרְצוּעָה שֶׁל תְּפִילִּין
Traduction
''That I will not take a thread nor a shoe strap nor anything that is yours'' (Genesis 14:23), distancing himself from anything not rightfully his, his children merited two mitzvot: The thread of sky-blue wool worn on ritual fringes and the strap of phylacteries.
Rachi non traduit
אם מחוט ועד שרוך. שלא רצה ליהנות מן הגזל:
שרוך. רצועה:
חוט של תכלת. לציצית:
רצועה של תפילין. לקשור:
בִּשְׁלָמָא רְצוּעָה שֶׁל תְּפִילִּין כְּתִיב וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר אֵלּוּ תְּפִילִּין שֶׁבָּרֹאשׁ אֶלָּא חוּט שֶׁל תְּכֵלֶת מַאי הִיא
Traduction
The Gemara asks: Granted, the strap of the phylacteries imparts benefit, as it is written: ''And all the peoples of the earth shall see that the name of the Lord is called upon you; and they shall be afraid of you'' (Deuteronomy 28:10). And it is taught in a baraita that Rabbi Eliezer the Great says: This is a reference to the phylacteries of the head, upon which the name of God is written. Phylacteries therefore impart the splendor and grandeur of God and are a fit reward. But what is the benefit imparted by the thread of sky-blue wool?
Rachi non traduit
בשלמא רצועה של תפילין. איכא הנאה דכתיב ויראו ממך:
אלו תפילין שבראש. אות הן לכל כי שם ה' נקרא עליך:
מאי היא. מאי הנאה איכא:
דְּתַנְיָא רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מָה נִשְׁתַּנָּה תְּכֵלֶת מִכָּל הַצִּבְעוֹנִין מִפְּנֵי שֶׁתְּכֵלֶת דּוֹמֶה לַיָּם וְיָם דּוֹמֶה לָרָקִיעַ וְרָקִיעַ דּוֹמֶה לְאֶבֶן סַפִּיר וְאֶבֶן סַפִּיר דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד דִּכְתִיב וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו וְגוֹ' וּכְתִיב כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא
Traduction
The Gemara answers: As it is taught in a baraita that Rabbi Meir would say: What is different about sky-blue from all other colors such that it was specified for the mitzva of ritual fringes? It is because sky-blue dye is similar in its color to the sea, and the sea is similar to the sky, and the sky is similar to the sapphire stone, and the sapphire stone is similar to the Throne of Glory, as it is stated: ''And they saw the God of Israel; and there was under His feet the like of a paved work of sapphire stone, and the like of the very heaven for clearness'' (Exodus 24:10). This verse shows that the heavens are similar to sapphire, and it is written: ''And above the firmament that was over their heads was the likeness of a throne, as the appearance of a sapphire stone'' (Ezekiel 1:26). Therefore, the throne is similar to the heavens. The color of sky blue dye acts as an indication of the bond between the Jewish people and the Divine Presence.
Rachi non traduit
מה נשתנה תכלת. שהזקיקתה תורה לציצית:
שהתכלת דומה לים. שהחלזון מן הים הוא עולה אחת לשבעים שנה ומראית דמו דומה לים וים אנו רואין שדומה לרקיע ורקיע לספיר וספיר לכסא הכבוד דכתיב ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר והוא כעצם השמים אלמא שמים דומין לספיר וספיר הוא כסא הכבוד דכתיב כמראה אבן ספיר דמות כסא וכשהקב''ה מסתכל בכסא הכבוד שלו נזכר במצוה זו שהיא כנגד כל המצות:
אָמַר רַבִּי אַבָּא קָשֶׁה גָּזֵל הַנֶּאֱכָל שֶׁאֲפִילּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָן יְכוֹלִין לְהַחְזִירוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים
Traduction
The Gemara above mentioned that Abraham refused to accept property that did not belong to him. With regard to this, Rabbi Abba says: Difficult is the return of theft that has been consumed, as even the perfectly righteous are unable to return it, as it is stated: ''That I will not take a thread nor a shoe strap nor anything that is yours…except only that which the young men have eaten with me'' (Genesis 14:23–24). Even the righteous Abraham was unable to return that which the young men had already consumed.
Rachi non traduit
הנאכל. הגוזל ואוכל קשה הוא לעשות תשובה:
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי בַּהַגָּדָה עֲשֵׂה אָזְנֶיךָ כַּאֲפַרְכֶּסֶת לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וְגוֹ' אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל חוֹשְׁקַנִי בָּכֶם שֶׁאֲפִילּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מַשְׁפִּיעַ לָכֶם גְּדוּלָּה אַתֶּם מְמַעֲטִין עַצְמְכֶם לְפָנַי
Traduction
§ Rabbi Yoḥanan says in the name of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon: Any place where you find the statements of Rabbi Eliezer, son of Rabbi Yosei HaGelili, in reference to aggada, make your ears like a funnel [ka’afarkeset], i.e., be receptive to his words. As Rabbi Eliezer interpreted the verse: ''Not because you are more in number than any people did the Lord desire you and choose you, for you were the fewest of all peoples'' (Deuteronomy 7:7), as follows: The Holy One, Blessed be He, said to the Jewish people: I desire you, since even at a time that I bestow greatness upon you, you diminish, i.e., humble, yourselves before Me.
Rachi non traduit
כאפרכסת. טרמויי''א:
לא מרבכם. לפי שאין אתם מרבין עצמכם אלא ממעטין לפיכך חשק בכם כי אתם המעט ממעיטין עצמכם בענוה:
נָתַתִּי גְּדוּלָּה לְאַבְרָהָם אָמַר לְפָנַי וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אָמַר וְנַחְנוּ מָה לְדָוִד אָמַר וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ
Traduction
I granted greatness to Abraham, yet he said before Me: ''And I am but dust and ashes'' (Genesis 18:27). I granted greatness to Moses and Aaron, yet Moses said of the two of them: ''And what are we'' (Exodus 16:7). I granted greatness to David, yet he said: ''But I am a worm, and no man'' (Psalms 22:7).
אֲבָל אוּמּוֹת הָעוֹלָם אֵינָן כֵּן נָתַתִּי גְּדוּלָּה לְנִמְרוֹד אָמַר הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר לְפַרְעֹה אָמַר מִי ה' לְסַנְחֵרִיב אָמַר מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת וְגוֹ' לִנְבוּכַדְנֶצַּר אָמַר אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב לְחִירָם מֶלֶךְ צוֹר אָמַר מוֹשַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי בְּלֵב יַמִּים
Traduction
But the gentile nations of the world are not so. I granted greatness to Nimrod, yet he said: ''Come, let us build a city and a tower, with its top in heaven, and let us make for ourselves a name'' (Genesis 11:4). I granted greatness to Pharaoh, yet he said: ''Who is the Lord'' (Exodus 5:2). I granted greatness to Sennacherib, yet he said: ''Who are they among all the gods of the countries that have delivered their country out of my hand, that the Lord should deliver Jerusalem out of my hand'' (II Kings 18:35). I granted greatness to Nebuchadnezzar, yet he said: ''I will ascend above the heights of the clouds'' (Isaiah 14:14). I granted greatness to Ḥiram, king of Tyre, yet he said: ''I sit in the seat of God, in the heart of the seas'' (Ezekiel 28:2).
Rachi non traduit
נמרוד. מלך בדור הפלגה היה ולכך נקרא שמו נמרוד שהמריד כל העולם במלכותו על הקב''ה:
מושב אלהים ישבתי. שבנה לו שבעה רקיעים של נחשת ועלה וישב עליהם:
אָמַר רָבָא וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן גָּדוֹל שֶׁנֶּאֱמַר בְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּאַבְרָהָם דְּאִילּוּ בְּאַבְרָהָם כְּתִיב וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר וְאִילּוּ בְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כְּתִיב וְנַחְנוּ מָה וְאָמַר רָבָא וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּים אֶלָּא בִּשְׁבִיל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כְּתִיב הָכָא וְנַחְנוּ מָה וּכְתִיב הָתָם תּוֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה
Traduction
The Gemara relates: Rava says, and some say Rabbi Yoḥanan says: Greater is that which is stated with regard to Moses and Aaron than that which is stated with regard to Abraham. As with regard to Abraham it is written: ''And I am but dust and ashes,'' while with regard to Moses and Aaron it is written: ''And what are we,'' i.e., we are not even dust and ashes. And Rava says, and some say Rabbi Yoḥanan says: The world endures only in the merit of Moses and Aaron. It is written here: ''And what are we,'' and it written elsewhere: ''He hangs the earth upon nothing'' (Job 26:7). That is, the earth endures in the merit of those who said of themselves that they are nothing, i.e., Moses and Aaron.
Rachi non traduit
תולה ארץ. על זכות אותן שנחשבו לבלימה:
אָמַר רַבִּי אִילְעָא אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּים אֶלָּא בִּשְׁבִיל מִי שֶׁבּוֹלֵם אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁעַת מְרִיבָה שֶׁנֶּאֱמַר תּוֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר מִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּמִי שֶׁאֵינוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וּמִתַּחַת זְרוֹעוֹת עוֹלָם
Traduction
With regard to that verse, Rabbi Ile’a says: The world endures only in the merit of one who restrains [shebolem] himself during a quarrel, as it is stated: ''He hangs the earth upon nothing [belima]. Rabbi Abbahu says: The world endures only in the merit of one who renders himself as if he were non-existent, as it is stated: ''And underneath are the everlasting arms'' (Deuteronomy 33:27), i.e., one who considers himself to be underneath everything else is the everlasting arm that upholds the world.
Rachi non traduit
שבולם עצמו. סוגר את פיו ודומה לו בבכורות (דף מ:) פיו בלום ורגליו מבולמות:
ומתחת. מי שנדרס תחת הכל הוא זרועות עולם:
אָמַר רַבִּי יִצְחָק מַאי דִּכְתִיב הַאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן מֵישָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי אָדָם מָה אוּמָּנוּתוֹ שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה יָשִׂים עַצְמוֹ כְּאִלֵּם יָכוֹל אַף לְדִבְרֵי תוֹרָה תַּלְמוּד לוֹמַר צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן יָכוֹל יָגִיס דַּעְתּוֹ תַּלְמוּד לוֹמַר מֵישָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי אָדָם
Traduction
Rabbi Yitzḥak says: What is the meaning of that which is written: ''Do you indeed [ha’umnam] speak as a righteous company [elem]? Do you judge with equity [meisharim] the sons of men'' (Psalms 58:2)? The verse is interpreted as follows: What should be a person’s occupation [umanut] in this world? He should render himself silent as a mute [ilem]. If so, one might have thought that he should render himself as a mute even with regard to words of Torah. Therefore, the verse states: ''Speak as a righteous company,'' indicating that one should speak the righteous words of Torah. If so, he might have thought that one who speaks words of Torah has the right to become arrogant. Therefore, the verse states: ''Judge with equity [meisharim] the sons of men.'' Even a learned judge must take extra care to judge with equity, and not assume that he will immediately arrive at the correct understanding.
Rachi non traduit
האמנם אלם. אומנות יפה היא האילום אבל צדק דהיינו דברי תורה אותו תדברון:
מישרים. כמישור ארץ חלקה שנוחה לידרס:
אָמַר רַבִּי זְעֵירָא וְאִיתֵּימָא רַבָּה בַּר יִרְמְיָה מְכַסִּין בַּעֲפַר עִיר הַנִּדַּחַת וְאַמַּאי אִיסּוּרֵי הֲנָאָה הוּא
Traduction
§ The Gemara returns to discuss the mitzva of covering the blood: Rabbi Zeira says, and some say Rabba bar Yirmeya says: One may cover the blood of an undomesticated animal or a bird with the dust of an idolatrous city. The Torah states that the city and anything contained therein must be burned (see Deuteronomy 13:17). The Gemara, assuming the statement of Rabbi Zeira refers to the ashes of a burned idolatrous city, asks: But why may one use these ashes to cover the blood? These ashes are items from which deriving benefit is prohibited, as the verse states: ''And there shall cleave none of the banned property to your hand'' (Deuteronomy 13:18).
Rachi non traduit
בעפר עיר הנדחת. קס''ד אפר שריפתה:
והא איסורי הנאה נינהו. דכתיב לא ידבק וגו' ובעיר הנדחת כתיב:
אָמַר זְעֵירִי לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לַעֲפַר עֲפָרָהּ דִּכְתִיב וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ תִּקְבֹּץ אֶל תּוֹךְ רְחֹבָהּ וְשָׂרַפְתָּ מִי שֶׁאֵינוֹ מְחוּסָּר אֶלָּא קְבִיצָה וּשְׂרֵפָה יָצָא זֶה שֶׁמְחוּסָּר תְּלִישָׁה קְבִיצָה וּשְׂרֵפָה
Traduction
Ze’eiri said: Rabbi Zeira is not referring to the ashes of the burned city, which may not be used. Rather, his statement is necessary only concerning the dust of its dust, i.e., the dust of the ground of the idolatrous city, from which deriving benefit is not prohibited, as it is written: ''And you shall gather all its spoil into the midst of the broad place thereof, and shall burn with fire the city'' (Deuteronomy 13:17). Accordingly, items lacking only the acts of gathering and burning must be burned. This serves to exclude this dust of the ground, which lacks the acts of removal from the ground, gathering, and burning. The dust must also be removed from the ground before it can be gathered and burned.
Rachi non traduit
עפר עפרה. עפר קרקעה:
Tossefoth non traduit
יצא זה שמחוסר תלישה כו'. מכאן נראה לפסול גט שנכתב על הקלף ואח''כ חתכו דהתם נמי דריש וכתב ונתן מי שמחוסר כתיבה ונתינה יצא כו' דטפי נראה חבור גט המחובר לקלף גדול מחבור עפר לעיר הנדחת דחשיב הכא מחוסר תלישה ושם בפ''ב דגיטין (דף כא:) כתוב באורך כל הצורך:
וְרָבָא אָמַר מִצְוֹת לָאו לֵיהָנוֹת נִיתְּנוּ
Traduction
And Rava says: One can even use the ashes from the idolatrous city to cover the blood, despite the fact that it is prohibited to derive any benefit from them. This is because mitzvot were not given for benefit, that is, the fulfillment of a mitzva is not considered deriving benefit, but the fulfillment of a divine decree.
Rachi non traduit
ורבא אמר. אפילו בעפר עפרה נמי מותר שכסוי הדם מצוה ולא הנאה שהמצות שנתנו לישראל לא ליהנות נתנו להם לא לשם הנאה נתנו להם אלא גזירת מלך היא עליהם:
יָתֵיב רָבִינָא וְקָאָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא אֵיתִיבֵיהּ רַב רְחוּמִי לְרָבִינָא שׁוֹפָר שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה לֹא יִתְקַע בּוֹ מַאי לָאו אִם תָּקַע לֹא יָצָא לָא אִם תָּקַע יָצָא
Traduction
The Gemara relates that Ravina was sitting and saying this halakha, that one may use the ashes of an idolatrous city to cover the blood. Rav Reḥumi raised an objection to Ravina from a baraita: With regard to a shofar of idol worship, from which it is prohibited to derive benefit, one may not blow with it. What, is it not that the baraita means to say that if one blew with it he has not fulfilled his obligation? The Gemara responds: No, the baraita means that one should not use such a shofar ab initio, but if one blew with it he has fulfilled his obligation.
Rachi non traduit
לא אם תקע יצא. דלאו הנאה היא ולכתחלה מיהא לא יתקע משום דמאיס:
לוּלָב שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה לֹא יִטּוֹל מַאי לָאו אִם נָטַל לֹא יָצָא לָא אִם נָטַל יָצָא וְהָתַנְיָא תָּקַע לֹא יָצָא נָטַל לֹא יָצָא
Traduction
Rav Reḥumi persists: It is taught in another baraita that with regard to a lulav of idol worship, one may not take it to perform the mitzva. What, is it not that the baraita means to say that if one took such a lulav he has not fulfilled his obligation? The Gemara responds: No, the baraita means that one should not use such a lulav ab initio, but if one took it he has fulfilled his obligation. The Gemara asks: But isn’t it taught in a baraita that if one blew a shofar of idolatry he has not fulfilled his obligation? And isn’t it taught in another baraita that if one took a lulav of idolatry to perform the mitzva he has not fulfilled his obligation?
Tossefoth non traduit
והתניא תקע לא יצא נטל לא יצא. ה''ל לאתויי מתני' דלולב הגזול (סוכה דף כט:) של אשרה ושל עיר הנדחת פסול אלא ניחא ליה להביא הך ברייתא דקתני בה שופר ולולב וא''ת דבפרק ראוהו ב''ד (ר''ה דף כח.) אמר רב שופר של עבודת כוכבים לא יתקע בו ואם תקע בו יצא וכן בפ' מצות חליצה (יבמות דף קג:) אמר רבא החולצת בסנדל של עבודת כוכבים חליצתה כשרה ולא אמרינן דמכתת שעוריה וי''ל דהכא בעבודת כוכבים של ישראל דאין לה ביטול אבל דעובד כוכבים דיש לה ביטול לא מכתת שיעוריה וכי האי גוונא משני פרק לולב הגזול (סוכה דף לא:) אהא דאמר רבא לולב של עבודת כוכבים אם נטל יצא ופריך ממתניתין דלולב של אשרה פסול ומשני באשרה דמשה וא''ת עבודת כוכבים דעובד כוכבים מכי אגבהה הויא דישראל כדאמר בפרק כל הצלמים (ע''ז דף מב.) גזירה דלמא מגביה לה והדר מבטל לה וי''ל כגון שהגביה השופר והסנדל על מנת שלא לקנותו דהא תנן במנעל שאין שלו חליצתה כשרה ולולב איירי בי''ט שני ובסוכה הוה מצי לשנויי דמתניתין בי''ט ראשון ולא הוה צריך לאוקמה באשרה דמשה אלא משום דקתני אשרה דומיא דעיר הנדחת דאפי' בי''ט השני ור''ת מפרש דכולהו בעבודת כוכבים דעובד כוכבים וכאן קודם ביטול והתם לאחר ביטול ולאחר ביטול נמי לכתחלה לא יטול ולא יתקע ולא יחלוץ דמאיס לענין מצוה לפי שהיה עליה שם עבודת כוכבים אפי' את''ל דשרי לכסות בעפר עבודת כוכבים לכתחלה כמו בשל עיר הנדחת לא דמי כיסוי לחליצה דלענין כסוי לא חיישינן ממאי דמאיס והא דמשני בסוכה באשרה דמשה ולא משני בדעובד כוכבים וקודם ביטול משום דמכי נקצץ הלולב מן הדקל נתבטל ובפרק מצות חליצה (יבמות קג:) דמפליג בין סנדל של עבודת כוכבים לסנדל של תקרובת עבודת כוכבים דאין לו ביטול ולא מפליג בנטל עבודת כוכבים גופיה בין אחר ביטול לקודם ביטול ויש לומר מילתא אגב אורחיה קא משמע לן דתקרובת עבודת כוכבים אינה בטלה עולמית וההוא דראוהו ב''ד קשה טפי דמפליג התם רבא בין שופר של עבודת כוכבים לשל עיר הנדחת דבשל עבודת כוכבים גופיה היה יכול לחלק לפירוש רבינו תם בין אחר ביטול לקודם ביטול ומיהו על כרחך צריך לאוקמה לאחר ביטול כדברי ר''ת לספרים דגרסי רב יהודה דאי קודם ביטול הא רב יהודה אית ליה התם דבשופר של שלמים לא יצא משום דמצות ליהנות ניתנו אך נראה דרבא גרסינן ולא רב יהודה דהא מפרש התם טעמא דבשופר של עיר הנדחת לא יצא משום דכתותי מכתת שיעוריה ולרב יהודה הוה ליה למימר משום דמצות ליהנות ניתנו:
אָמַר רַב אָשֵׁי הָכִי הַשְׁתָּא הָתָם
Traduction
Rav Ashi said in response: How can these cases be compared to the case of covering the blood? There, with regard to a shofar and lulav of idol worship, although the use of such items for a mitzva does not constitute benefit, one cannot fulfill his obligation with them, because
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source