Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Houline
Daf 82a
וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּרָה נִפְדֵּית עַל גַּבֵּי מַעֲרַכְתָּהּ אָמַר רַב שֶׁמֶן בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן פָּרַת חַטָּאת אֵינָהּ מִשְׁנָה
Traduction
And Rabbi Shimon ben Lakish says in explanation of Rabbi Shimon’s statement: Rabbi Shimon would say that the red heifer can be redeemed with money even once it has been slaughtered and placed upon its pyre in preparation for being burned. Therefore, Rabbi Shimon states that there could be a time when the heifer was fit for consumption, i.e., if it was redeemed. Why, then, does he deem one who slaughters it exempt from liability for transgressing the prohibition of: Itself and its offspring? Rav Shemen bar Abba said that Rabbi Yoḥanan says: The statement with regard to the red heifer of purification is not considered part of the mishna, and Rabbi Shimon agrees that its slaughterer is liable for transgressing the prohibition of: Itself and its offspring.
Rachi non traduit
ואמר ריש לקיש אומר היה רבי שמעון פרה נפדית. אם מצא נאה הימנה אפילו על גב מערכתה אפילו שחטה כהלכתה על מערכת של עצים שהיא נשחטת עליה כדאמרי' במס' פרה (פ''ג מ''ט) וקסבר ר''ש כל העומד לפדות כפדוי דמי וקרינא ביה שאתה יכול להאכילו. ואי קשיא למה לי קבלת טומאה היא גופה מטמאה אדם ובגדים מפרשינן כה''ג בכריתות בפרק דם שחיטה (כריתות דף כא:) כגון בשר שחפהו בפחות מכביצה בצק אי משוית ליה אוכל מצטרף בהדי בצק ומקבל האי בצק טומאה אם יגע בטומאה ומטמא שאר אוכלין ואי לאו אוכל הוא לא מקבל האי בצק טומאה דלית ביה שיעורא וכי נגעו ביה אוכלין אחריני טהורים הן שאינם נוגעין בנבלה אלא בבצק:
אינה משנה. לא נשנית במשנתינו:
וְעֶגְלָה עֲרוּפָה לָאו שְׁחִיטָה רְאוּיָה הִיא וְהָתְנַן נִמְצָא הַהוֹרֵג עַד שֶׁלֹּא תֵּעָרֵף הָעֲגָלָה תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי יַנַּאי עֶגְלָה עֲרוּפָה אֵינָהּ מִשְׁנָה
Traduction
The Gemara asks: And is the slaughter of the heifer whose neck was to have been broken not considered an act of slaughter that is fit? But didn’t we learn in a mishna (Sota 47a): If a heifer was set aside to have its neck broken to atone for the murder of an individual whose murderer was not known, and then the murderer was found before the heifer’s neck was broken, the heifer shall go out and graze among the flock, as it is not consecrated. Evidently, before its neck is broken, deriving benefit from it is not prohibited, and its slaughter would be one that is fit. Rabbi Shimon ben Lakish said in the name of Rabbi Yannai: The statement with regard to the heifer whose neck was to have been broken is not considered part of the mishna, and Rabbi Shimon agrees that its slaughterer is liable for violating the prohibition of: Itself and its offspring.
Rachi non traduit
ותרעה בעדר. כשאר חולין. אלמא אינה נאסרת מחיים וכי שחטה מותרת:
הכי גרסינן אמר ריש לקיש א''ר ינאי עגלה ערופה אינה משנה:
Tossefoth non traduit
והתנן נמצא ההורג. וא''ת והיאך מדקדק מכאן דלא מיתסרא מחיים דילמא היינו טעמא דאדעתא שימצא ההורג לא אקדשוה כי ההיא דתנן בפ' בתרא דכריתות (דף כג:) המביא אשם תלוי ונודע לו שלא חטא אם עד שלא נשחט כו' וירעה עד שיסתאב אשם ודאי אינו כן אלא עד שלא נשחט יצא וירעה בעדר כו' עגלה ערופה אינה כן ומפרש בגמ' טעמא דאשם תלוי משום דלבו נוקפו וגמר ומקדישו מספק אבל אשם ודאי כי אקדשיה אדעתא דחטא אקדיש ואגלאי מילתא למפרע דהקדש טעות הוה ודילמא היינו טעמא נמי דעגלה ערופה ולא משום דלא מיתסר מחיים ולעולם אם נשחטה אסורה וי''ל דסברא דגמרי ומקדשי דלא מסקי אדעתייהו שימצא ההורג וא''ת ואמאי לא משני דעד שלא תערף היינו עד שלא נראה לעריפה קודם ירידתה לנחל איתן כדמשני בפ' בתרא דכריתות (דף כה.) וי''ל דסמיך אמאי דדייק התם (ג''ז שם) מסיפא דלא מיתסר מחיים דקתני סיפא משנערפה תקבר שמתחלה לא באה אלא על הספק כפרה ספקה והלכה לה:
עגלה ערופה אינה משנה. וא''ת ולמה דחק לומר אינה משנה לימא תנאי היא כדאמרינן בפ' בתרא דכריתות (דף כה.) דתנאי פליגי בהכי וי''ל דכך היתה קבלה בידם הקשה ה''ר משה מבונדי''ש אמאי לא קאמר דשוחט דמתני' היינו עורף ופטור לר''ש משום דלא חזיא לאכילה ולרבנן חייב משום דעריפה זו היא שחיטה כדאמרי' בריש פ' שני שעירי (יומא דף סד.) גבי שעיר המשתלח דחייתו לצוק היינו שחיטתו וחייב משום אותו ואת בנו ובפ' חטאת העוף (זבחים דף ע:) אמרינן. דעריפה מטהרת מידי נבלה ותירץ ר''ת דא''כ לא הוה ליה למיתני השוחט אלא העורף ודוחק הוא דדלמא תנא שוחט משום אחריני פרת חטאת ושור הנסקל כדאמרינן בפ''ב (לעיל חולין דף כט.) דסיפא בקדשים ואיידי דסליק מבהמה תנא שחיטתו כשרה ולא קתני מליקתו:

וּמִי אָמַר רַבִּי יַנַּאי הָכִי וְהָאָמַר רַבִּי יַנַּאי גְּבוּל שָׁמַעְתִּי בָּהּ וְשָׁכַחְתִּי וְנָסְבִין חַבְרַיָּא לוֹמַר יְרִידָתָהּ לְנַחַל אֵיתָן אוֹסַרְתָּהּ
Traduction
The Gemara asks: And does Rabbi Yannai actually say so? But doesn’t Rabbi Yannai say: I heard the boundary, i.e., stage, beyond which the heifer is forbidden, but I have forgotten what it is; but the group of scholars were inclined to say that the heifer’s descent to a hard valley, where its neck is broken, is the action that renders it forbidden?
Rachi non traduit
והא''ר ינאי. בקדושין ובכריתות בפרק בתרא (דף כה.):
גבול. מאימתי נאסרת:
חבריא. בני הישיבה:
Tossefoth non traduit
אמר רבי ינאי גבול שמעתי בה. רבי ינאי לטעמיה דאית ליה בפ''ב דקדושין (דף נז.) דכפרה כתיב בה כקדשים ולהכי מיתסרא מחיים כמו שאר קדשים דמיתסרי מחיים וערפו שם דדרשינן (כריתות דף ו.) מיניה שם תהא קבורתה איצטריך לאחר עריפה דלא נימא דשריא משום שנעשית מצותה:
וְאִם אִיתָא לִישַׁנֵּי כָּאן קוֹדֶם יְרִידָה כָּאן לְאַחַר יְרִידָה
Traduction
And if it is so, let him resolve the contradiction by saying: Here, where deriving benefit from the heifer is permitted, and its slaughterer is liable for transgressing the prohibition of: Itself and its offspring, it is referring to an act of slaughtering that is fit and is performed before the heifer’s descent, while there, in the mishna, where Rabbi Shimon holds that there is no liability for transgressing: Itself and its offspring, it is referring to slaughtering performed after its descent. At that time, deriving benefit from the heifer is already prohibited, and the slaughter is therefore not considered fit.
Tossefoth non traduit
לישני כאן קודם ירידה כאן לאחר ירידה. תימה הא על כרחך מתני' דכריתות (דף כג:) מוכחא דלא מיתסר מחיים כדדייק התם (בפ''ב) מסיפא דקתני דכפרה ספקה והלכה לה:
אָמַר רַב פִּנְחָס בְּרֵיהּ דְּרַב אַמֵּי אֲנַן מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַתְנֵינַן לַהּ עֶגְלָה עֲרוּפָה אֵינָהּ מִשְׁנָה אָמַר רַב אָשֵׁי כִּי הֲוֵינַן בֵּי רַב פַּפֵּי קַשְׁיָא לַן מִי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הָכִי
Traduction
Rav Pineḥas, son of Rav Ami, said: We taught the statement in the name of Rabbi Shimon ben Lakish himself, not as a quote from Rabbi Yannai: The statement with regard to the heifer whose neck is broken is not considered part of the mishna. Rav Ashi said: When we were studying in the study hall of Rav Pappi, that statement was difficult for us: Did Rabbi Shimon ben Lakish actually say that it is not considered part of the mishna?
וְהָא אִיתְּמַר צִפּוֹרֵי מְצוֹרָע מֵאֵימָתַי נֶאֱסָרִין רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מִשְּׁעַת שְׁחִיטָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר מִשְּׁעַת לְקִיחָה וְאָמְרִינַן מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ
Traduction
But it was stated that amora’im engaged in a dispute concerning the following issue: From when is one prohibited from deriving benefit from the leper’s birds? Rabbi Yoḥanan says: One is prohibited from the moment of their slaughter; and Reish Lakish says: One is prohibited from the moment they are taken and designated to be a leper’s birds. And we say: What is the reasoning of Rabbi Shimon ben Lakish?
Rachi non traduit
צפורי מצורע. קי''ל בקדושין בהאיש מקדש (קדושין דף נו:) דאסורין בהנאה:
משעת שחיטה. ונאסרת שחוטה אבל המשולחת מותרת דכתיב (ויקרא יד) ושלח את הצפור החיה וגו' ולא אמרה תורה שלח לתקלה:
משעת קיחה. ושתיהן נאסרות עד שישלח:
גָּמַר קִיחָה קִיחָה מֵעֶגְלָה עֲרוּפָה
Traduction
His reasoning is that he derives it via verbal analogy from the terms: ''Taking [kiḥa]'' (Leviticus 14:4), with regard to the birds, and: ''Taking [kiḥa]'' (Deuteronomy 21:3), with regard to the heifer whose neck is broken. Consequently, just as deriving benefit from the heifer whose neck is broken is prohibited from the time of its selection, so too must deriving benefit from these birds be prohibited from the time of their selection. Clearly, then, Rabbi Shimon ben Lakish holds that deriving benefit from the heifer whose neck is broken is prohibited while it is still alive. Therefore, its slaughter is one that does not render the animal fit for consumption. Accordingly, Rabbi Shimon would exempt its slaughterer from the prohibition of: Itself and its offspring, as is taught in the mishna.
Rachi non traduit
גמר קיחה קיחה כו'. מה עגלה ערופה שנאמר בה קיחה (דברים כא) ולקחו זקני העיר ההיא עגלת בקר אסורה מחיים אף ולקח למטהר שתי צפרים חיות (ויקרא יד) אסורות מחיים ומיהו עגלה ערופה יש לה גבול ליאסר בירידתה לנחל איתן אבל אלו אין בהן מעשה מלקיחה ועד שחיטה וכיון דנאסרות מחיים על כרחיך משעת לקיחה:
Tossefoth non traduit
גמר קיחה קיחה. מסקנא לא קיימא הכי בפרק ב' דקדושין (דף נז.) אלא מסיק דר''ל כתנא דבי רבי ישמעאל דיליף הכי נאמר מכשיר ומכפר בפנים פי' מכשיר בפנים אשם מצורע מכפר שאר קרבנות ונאמר מכשיר ומכפר בחוץ פירוש מכשיר צפורי מצורע מכפר עגלה ערופה ושעיר המשתלח ובפרק בתרא דכריתות (דף כה.) מוקי לה נמי רב המנונא דאמר עגלה ערופה מיתסר מחיים כתנא דבי ר' ישמעאל ותימה היאך משמע ממילתיה דר' ישמעאל דמיתסר מחיים וי''ל דדייק משום דלא איצטריך למילף מכשיר ממכפר אלא ליאסר מחיים דלאחר שחיטה ידעינן מוזה אשר [לא] תאכלו לרבות השחוטה כו':
אֶלָּא אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עֶגְלָה עֲרוּפָה אֵינָהּ מִשְׁנָה
Traduction
Rather, Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: The statement with regard to the heifer whose neck is broken is not considered part of the mishna, and this resolution of the difficulty was articulated by Rabbi Yoḥanan rather than Reish Lakish.
Rachi non traduit
אלא. הא תירוצא דמתרץ אינה משנה לאו ריש לקיש אמרה אלא ר' יוחנן אמרה דלר''ש בן לקיש מיתסרא מחיים והא דתנן תצא ותרעה בעדר מקשינן לה בכריתות ומוקמינן לה כתנאי:
מַתְנִי' שְׁנַיִם שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה וּבְנָהּ אֵיזֶה שֶׁלָּקַח רִאשׁוֹן יִשְׁחוֹט רִאשׁוֹן וְאִם קָדַם הַשֵּׁנִי זָכָה
Traduction
MISHNA: With regard to two people who purchased a cow and its offspring, where each purchased one of the animals, whoever purchased his animal first shall slaughter it first, and the second one must wait until the next day to slaughter his animal, so as not to violate the prohibition of: It and its offspring. But if the second one preceded him and slaughtered his animal first, he benefitted, and the one who purchased the animal first may not slaughter it until the next day.
גְּמָ' אָמַר רַב יוֹסֵף לְעִנְיַן דִּינָא תְּנַן תְּנָא אִם קָדַם הַשֵּׁנִי הֲרֵי זֶה זָרִיז וְנִשְׂכָּר זָרִיז דְּלָא עֲבַד אִיסּוּרָא וְנִשְׂכָּר דְּקָאָכֵיל בִּשְׂרָא
Traduction
GEMARA: Rav Yosef said: We learn in the mishna that the first purchaser is granted precedence only with regard to the matter of a court judgment, in case the two purchasers go to court each demanding to slaughter his animal first. But there is no prohibition against the second one slaughtering his animal first if no claim is brought to court. Likewise, a Sage taught in a baraita: If the second one preceded him and slaughtered his animal first, he is diligent and rewarded; he is diligent because he did not violate a prohibition, and he is rewarded because he eats meat already that day.
Rachi non traduit
לענין דינא תנן. הא דקתני מתני' מי שלקח ראשון ישחוט ראשון לאו לענין איסור והיתר שאם רצה השני לשחוט ראשון והראשון ימתין עד מחר מותר אבל דין הוא אם באו לב''ד שבא האחד לשחוט וחבירו אומר אני צריך יותר ממך אנו אומרים להם הלוקח ראשון ישחוט שעל מנת כן לקח שאילו לא מכרה בעל הבית לשני ועכב לעצמו היה הלוקח שוחט וכן שנינו בתוספתא (פ''ה ה''א) הלוקח מבעה''ב הוא קודם לבעה''ב שעל מנת כן לקח:
דלא עבד איסורא. שהקדים בעצמו שלא יבא לידי איסור:
נשכר. יש לו ריוח שאוכל היום בשר:
מַתְנִי' שָׁחַט פָּרָה וְאַחַר כָּךְ שְׁנֵי בָּנֶיהָ סוֹפֵג שְׁמוֹנִים שָׁחַט שְׁנֵי בָּנֶיהָ וְאַחַר כָּךְ שְׁחָטָהּ סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים שְׁחָטָהּ וְאֶת בִּתָּהּ וְאֶת בַּת בִּתָּהּ סוֹפֵג שְׁמוֹנִים
Traduction
MISHNA: If one slaughtered a cow and thereafter slaughtered its two offspring on the same day, he incurs eighty lashes for two separate actions violating the prohibition against slaughtering the mother and the offspring on the same day. If one slaughtered its two offspring and thereafter slaughtered the mother cow, he incurs the forty lashes, as he performed a single prohibited act. If one slaughtered the mother and its daughter, and, later that day, slaughtered its daughter’s daughter, he incurs eighty lashes, as he has performed the act of slaughtering a mother and its offspring twice.
Rachi non traduit
מתני' ואח''כ שחטה סופג את הארבעים. דאין כאן שחיטת איסור אלא אחת. ובגמרא יליף דבנו ואותו נמי חייב:
שְׁחָטָהּ וְאֶת בַּת בִּתָּהּ וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט בִּתָּהּ סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים סוֹמְכוֹס אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר סוֹפֵג שְׁמוֹנִים
Traduction
But if one slaughtered the mother and its daughter’s daughter and thereafter slaughtered its daughter, he incurs the forty lashes, as he performed a single prohibited act. Sumakhos says in the name of Rabbi Meir: He incurs eighty lashes for slaughtering the daughter on the same day as its calf and its mother, as that act comprises two separate violations of the prohibition.
Rachi non traduit
שחטה ואת בתה ואחר כך את בת בתה. יש כאן שני אותו ואת בנו:
שחטה ואת בת בתה. אין כאן עדיין איסור ואח''כ שחט את בתה ויש בשחיטה זו שני איסורין אותו ואת בנו משום אמה ובנו ואותו משום בתה של זו שכבר נשחטה:
סופג ארבעים. דחד לאו הוא וחדא התראה וחד מעשה:
שמונים. וטעמא דסומכוס מפרש בגמ':
Tossefoth non traduit
סומכוס אומר משום ר''מ סופג שמונים. ארישא נמי פליג כדפי' בקונטרס וכה''ג אמר בפ' קמא דיבמות (דף ט:) חלוק היה ר''ש אף בראשונה וסיפא נקט משום רבותא דרבנן דאע''ג דאיכא שתי שמות דאותו ואת בנו ובנו ואותו לא לקי אלא ארבעים כיון דנפקי תרוייהו מחד קרא דלא תשחטו:
גְּמָ' אַמַּאי אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא בְּנוֹ וְאוֹתוֹ לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּתַנְיָא אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ אֵין לִי אֶלָּא אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ אוֹתוֹ וְאֶת אִמּוֹ מִנַּיִן
Traduction
GEMARA: With regard to the statement in the mishna that if one slaughters two calves and thereafter slaughters their mother he incurs the forty lashes, the Gemara asks: Why does he receive lashes? After all, the phrase: ''It and its offspring'' (Leviticus 22:28), is what the Merciful One states in the Torah, and not: Its offspring and it. The Gemara answers: That thought should not enter your mind, as it is taught in a baraita: From the phrase ''it and its offspring'' I have derived only that the prohibition includes slaughtering the animal itself first and its offspring afterward. From where do I derive that the prohibition also includes the case of slaughtering the offspring itself first and its mother afterward?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לֹא תִשְׁחֲטוּ הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם הָא כֵּיצַד אֶחָד הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפָּרָה וְאֶחָד הַשּׁוֹחֵט אֶת אִמָּהּ וְאֶחָד הַשּׁוֹחֵט אֶת בְּנָהּ שְׁנַיִם הָאַחֲרוֹנִים חַיָּיבִין
Traduction
It is derived in the following manner: When the verse states: ''You shall not slaughter [tishḥatu] both in one day'' (Leviticus 22:28), this is referring to two people who are prohibited from slaughtering on the same day, as the word ''slaughter'' is phrased in the plural. How so? If, during the course of a single day, there is one person who slaughters the cow and then another who slaughters that cow’s mother, and then there is another person who slaughters that cow’s offspring, the two latter people are liable, the first of them for slaughtering the mother after its offspring was slaughtered, and the second person for slaughtering the offspring after its mother was slaughtered.
Rachi non traduit
גמ' לא תשחטו. לשון רבים משמע:
הרי כאן שנים. הזהיר את שניהם בין אם שוחט האם ובין אם שוחט הבת ולא משכחת לה שנים עוברין אלא בשלש בהמות והא כיצד בת ואם ובת דאי אם ושני בניה למה לי קרא פשיטא מה לי חד ומה לי תרי דכי היכי דמחייב אהאי מחייב אהאי ואי בפרה ובתה ובת בתה פשיטא תרוייהו אותו ואת בנו נינהו אלא על כרחך באחד שוחט פרה והשני את אמה והשלישי את בתה קאמר לאשמועינן דאבנו ואותו נמי מחייב:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source