Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 78b

זֶה בָּנָה אָב כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר שֶׂה אֵינוֹ אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת הַכִּלְאַיִם אָמַר קְרָא אוֹ לְרַבּוֹת אֶת הַכִּלְאַיִם

Traduction

concerning the verse: ''These are the animals that you may eat: An ox, a seh of sheep, and a seh of goats'' (Deuteronomy 14:4), that this verse establishes a paradigm for other cases: Wherever the word seh is stated in the Torah, it serves only to exclude an animal of diverse kinds. The Hebrew word seh denotes either a sheep or a goat. The offspring of diverse kinds, which is neither a sheep nor a goat, does not qualify as a seh. The Gemara answers that with regard to a mother and its offspring, the verse states: ''Whether it be a bull or a sheep'' (Leviticus 22:28), and the ''or'' is superfluous there and serves to include the offspring of diverse kinds.

Rachi non traduit

אינו אלא להוציא את הכלאים. דילפינן כולהו משה כשבים ושה עזים מדלא כתיב שה כשבים ועזים ש''מ דלא מיקרי שה עד שיהו אביו ואמו כבשים או שניהם עזים אבל אחד כשב ואחד עז לא הוי שה:

או לרבות את הכלאים. ותפשוט מהכא תרתי קושייתא:

Tossefoth non traduit

זה בנה אב כל מקום שנאמר שה אינו אלא להוציא כלאים. פירש בקונטרס דילפינן כולהו משה כשבים ושה עזים וקשה לפירושו דבמרובה (ב''ק עח.) מסיק דבנין אב דרבא איצטריך לפדיון פטר חמור כדתנן אין פודין לא בעגל ולא בכלאים ופריך התם ולר''א דמתיר בכלאים מפני שהוא שה למאי אתא ומשני לטמא שנולד מן הטהור ועבורו מן הטמא ודלא כר' יהושע דאי כר' יהושע משה כשבים ושה עזים נפקא משמע בהדיא דבנין אב דרבא לא הוה משה כשבים ושה עזים ונראה דמשה דפסח עביד בנין אב תדע מדמסיק במרובה דלפטר חמור אצטריך בנין אב דרבא ובסוף פ''ק דבכורות (דף יב.) יליף לה משה שה של פסח אבל קשה דמאי שנא דהכא קרי ליה בנין אב ובבכורות עביד ליה ג''ש נאמר כאן שה ונאמר להלן שה ועוד דמאי שנא דנקט רבא כלאים טפי מעגל וחיה טרפה ושחוטה דכולהו מפיק התם משה כדקאמר התם מה להלן פרט לכל השמות הללו וליכא למימר דטרפה ושחוטה נפקא ממשמעותיה דשה ולאו דוקא נקט פרט לכל השמות דה''נ עגל וחיה נקט התם אע''ג דודאי נפקי ממשמעותיה דשה אלא ניחא ליה לכלול כולם יחד דהא פר אפי' שחוט קרוי פר כדאמרי' בפרק הוציאו לו (יומא דף מט:) ושה נמי הוי נמנין עליו אפי' אחר שחיטה אי לאו דכתיב מהיות משה מחיותיה דשה כדאמר התם וטרפה נמי חשיבא שה דמחייב במרובה (דף עז:) במוכר טרפה בד' וה' אע''ג דשה כתיב התם והכי נמי תנא אותו ואת בנו נוהג בטרפה ואפי' ר''ש לא פליג אלא משום דהויא שחיטה שאינה ראויה וע''ק דבאותו ואת בנו ובתשלומי ד' וה' נמעט טרפה מבנין אב ונ''ל דטרפה ושחוטה נפקי מג''ש דשה שה מפסח כדאמר בבכורות (דף יב.) ועגל וחיה ממשמעות דשה וכלאים מבנין אב דרבא דמגזרה שוה לא מסתבר למעוטי כלאים כמו טרפה ושחוטה דאית לן למימר תפדה תפדה ריבה כיון דשה גמור הוא בין דאזלת בתר אב בין דאזלת בתר אם אבל מבנין אב ממעט שפיר דהכי כתיב שה תמים וגו' ומן העזים תקחו דמשמע עד שיהא אביו כבש ואמו כבשה ומיותר הוא דלגופיה לא איצטריך דמשאר קדשים נפקא דממעטינן כלאים מאו כשב אלא ללמד בעלמא אתי דכל מקום שנאמר שה אינו אלא להוציא כלאים ואע''ג דכתיב נמי בהאי קרא תמים דנפיק משאר קדשים לשום דרשא נכתב והא דלא ממעטינן באותו ואת בנו ובתשלומי ד' וה' טרפה בגזרה שוה דשה שה מפסח אפשר דאינו מופנה והשתא ניחא נמי כי בעי במרובה לר' אלעזר דמתיר בכלאים בנין אב דרבא למאי הלכתא לקדשים ולא קאמר לטרפה ושחוטה דהנהו מגזירה שוה נפקי וא''ת ובמרובה דקאמר ובנין אב דרבא למאי הלכתא אי לקדשים בהדיא כתיב בהו משמע דאי לא כתיב בהו כלאים בהדיא הוה ניחא והא עיקר בנין אב לא אייתר בפסח אלא משום דמקדשים נפקא וי''ל דכן דרך הש''ס שעושה כאילו קים ליה בפסח ממקום אחר וכענין זה יש בריש קדושין (דף ג:) ובפרק נערה (כתובות דף מו:) גבי קדושי הבת לאביה דקאמר וכי תימא נילף מבשת ופגם ואע''ג דבשת ופגם גופיה לא קים לן דהוי דאביה אלא מקדושין בפ' אלו נערות (כתובות דף מ:
ושם ד''ה דאי):

או לרבות את הכלאים. אף על גב דמאו כשב ממעטינן כלאים התם מענין דקרא והכא מענין דקרא כדאמר במרובה (ב''ק עז:) וא''ת והיכי פריך לעיל ואימא במוקדשין אין בחולין לא היכי מצי למימר הכי א''כ אמאי איצטריך או לרבות כלאים דכלאים בקדשים ליכא כדקאמר אי מה כלאים בקדשים לא וי''ל דאי הוה מוקמינן קרא דאותו ואת בנו דוקא במוקדשים א''כ לא הוה דרשינן או לרבות כלאים אלא הוה מוקמינן לדרשא אחריתי:

הַאי אוֹ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְחַלֵּק דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא עַד דְּשָׁחֵיט שׁוֹר וּבְנוֹ שֶׂה וּבְנוֹ לָא מִיחַיַּיב קָא מַשְׁמַע לַן לְחַלֵּק מִבְּנוֹ נָפְקָא

Traduction

The Gemara challenges: This word ''or'' is necessary to separate the prohibitions, as it might enter your mind to say: One is not liable unless he slaughters both a bull and its offspring and a sheep and its offspring in a single day. Therefore, the word ''or'' teaches us that one is liable for slaughtering either type of animal with its offspring. The Gemara responds: Separating the prohibitions is derived from the use of the words ''its offspring'' instead of their offspring.

Rachi non traduit

לחלק. לחייב על אחד מהם שישחוט או שור ובנו או שה ובנו:

בנו. דחד משמע:

וְאַכַּתִּי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא אִילּוּ נֶאֱמַר שׁוֹר וָשֶׂה וּבְנוֹ הָיִיתִי אוֹמֵר עַד שֶׁיִּשְׁחוֹט שׁוֹר וָשֶׂה וּבְנוֹ תַּלְמוּד לוֹמַר שׁוֹר אוֹ שֶׂה אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ מַאי לָאו מֵאוֹ נָפְקָא לֵיהּ לָא מֵאוֹתוֹ

Traduction

The Gemara challenges: But the word ''or'' is still necessary for that which is taught in a baraita: If it were stated: A bull, and a sheep, and its offspring you shall not slaughter in one day, I would say: One is not liable unless he slaughters a bull, and a sheep, and the offspring of one of them in a single day. Therefore, the verse states: ''A bull or a sheep…it and its offspring'' (Leviticus 22:28), to teach that one is liable even for slaughtering either of them and its offspring. What, is it not from the word ''or'' that the baraita derives this halakha? The Gemara responds: No, it is derived from the word ''it,'' and the offspring of diverse kinds are included in the prohibition due to the word ''or.''

Rachi non traduit

עד שישחוט שור ושה ובנו. של א' מהם ת''ל שור או וגו':

מאי לאו מאו נפקא ליה. וה''ק אילו נאמר שור ושה ולא נאמר או הייתי אומר כו':

לא מאותו. נפקא ליה וה''ק אילו נאמר שור ושה ובנו ולא כתיב אותו ה''א עד דשחיט תרי ובריה דחד מינייהו ת''ל אותו ואת בנו חד אב וחד בן אבל או לכלאים אתא:

הָנִיחָא לְרַבָּנַן דִּמְיַיתַּר לְהוּ אוֹתוֹ אֶלָּא לַחֲנַנְיָה דְּלָא מְיַיתַּר לֵיהּ אוֹתוֹ לְחַלֵּק מְנָא לֵיהּ לְחַלֵּק לָא צְרִיךְ קְרָא דְּסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹנָתָן

Traduction

The Gemara asks: This works out well according to the opinion of the Rabbis, cited further in the discussion, for whom the word ''it'' is superfluous and can be used for this derivation, leaving the word ''or'' available to include the offspring of diverse kinds; but according to the opinion of Ḥananya, for whom the word ''it'' is not superfluous, from where does he derive that one is to separate into two prohibitions slaughtering either a bull with its offspring or a sheep with its offspring? The Gemara answers that there is no need for a verse to separate them into two prohibitions, as Ḥananya holds in accordance with the opinion of Rabbi Yonatan.

Rachi non traduit

הניחא לרבנן. לקמן בעי מאי חנניה ומאי רבנן:

כר' יונתן. דאמר אע''ג דלא כתיב או כמאן דכתיב או דמי וכל היכא דכתיב פלוני ופלוני או האי או האי משמע:

דְּתַנְיָא אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ אֵין לִי אֶלָּא אָבִיו וְאִמּוֹ אָבִיו שֶׁלֹּא אִמּוֹ וְאִמּוֹ שֶׁלֹּא אָבִיו מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל אָבִיו קִלֵּל אִמּוֹ קִלֵּל דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה

Traduction

As it is taught in a baraita: From the verse: ''A man who curses his father and his mother shall die'' (Leviticus 20:9), I have derived only that one is liable if he curses both his father and his mother. From where do I derive that if one curses his father but not his mother, or his mother but not his father, he is liable? The continuation of the verse states: ''His father and his mother he has cursed, his blood is upon him.'' In the first part of the verse, the word ''curses'' is in proximity to ''his father,'' and in the last part of the verse, ''cursed'' is in proximity to ''his mother.'' This teaches that the verse is referring to both a case where he cursed only his father and a case where he cursed only his mother; this is the statement of Rabbi Yoshiya. Rabbi Yoshiya maintains that conjunctions are interpreted strictly unless the verse indicates otherwise.

Rachi non traduit

דתניא איש אשר יקלל את אביו ואת אמו אין לי אלא. קלל שניהם אחד מהם מנין:

ת''ל. בסיפיה אביו ואמו קלל:

אביו קלל ואמו קלל. כלומר בתחלת המקרא סמך קללה לאביו ובסוף המקרא סמך קללה לאמו למימרא דאו האי או האי:

רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר מַשְׁמָע שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד וּמַשְׁמָע אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב יַחְדָּו

Traduction

Rabbi Yonatan says: There is no need for this derivation, because the phrase ''his father and his mother'' indicates that one is liable if he curses both of them together, and it also indicates that he is liable if he curses either one of them on their own, unless the verse specifies that one is liable only if he curses both together. An example of a verse where the Torah specifies that the halakha applies only to the two elements in conjunction is: ''You shall not plow with an ox and a donkey together'' (Deuteronomy 22:10). According to Rabbi Yonatan, had the verse stated with regard to a mother and its offspring: A bull and a sheep, and not: A bull or a sheep, one would still be liable for slaughtering each with its own offspring independently. Therefore, the word ''or'' is superfluous, and is utilized by Ḥananya, who agrees with the opinion of Rabbi Yonatan, to include the offspring of diverse kinds in this prohibition.

Rachi non traduit

ר' יונתן אומר. אביו ואמו משמע נמי או האי או האי וסיפיה דקרא לדרשא אחרינא להביא את המקלל לאחר מיתה שחייב:

בפני עצמו. כלומר או זה או זה:

Tossefoth non traduit

עד שיפרוט לך הכתוב יחדו. וא''ת ולר' יאשיה אמאי כתיב קרא (דברים כב) יחדו בלא תחרוש וי''ל דאיצטריך דה''א דאסור אע''פ שאינם קשורים וכן גבי לבישת כלאים אי לא כתיב יחדו ה''א דאפי' מלבושים אחד של צמר ואחד של פשתים לא ילבש אע''פ שאינם תפורים יחד דמיחדו דרשינן דתוכף תכיפה אחת אינו חבור ור' יונתן לא משום דפרט הכתוב יחדו בהני דריש דהא אצטריך כדפי' אלא מסברא דנפשיה קאמר הכי ולהכי לא קאמר כדרך שפרט לך הכתוב בכלאים כדאמרינן בפרק כל שעה (פסחים דף כא:) כדרך שפרט לך הכתוב בנבלה:

מַאי חֲנַנְיָה וּמַאי רַבָּנַן דְּתַנְיָא אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בִּנְקֵבוֹת וְאֵינוֹ נוֹהֵג בִּזְכָרִים חֲנַנְיָה אוֹמֵר נוֹהֵג בֵּין בִּזְכָרִים וּבֵין בִּנְקֵבוֹת

Traduction

The Gemara asks: What is the opinion of Ḥananya, and what is the opinion of the Rabbis that were mentioned earlier? Their opinions are elucidated as it is taught in a baraita: Despite the fact that the verse is written in the masculine form, the prohibition against slaughtering itself and its offspring in a single day applies to females, i.e., to a mother and its offspring, but it does not apply to males, i.e., a male animal and its offspring. Ḥananya says: It applies both to males and to females.

Rachi non traduit

בנקבות. האם ובנה:

ואינו נוהג בזכרים. דאין חוששין לזרע האב ואם שחט זכר מותר לשחוט בנו ובתו:

מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן דְּתַנְיָא יָכוֹל יְהֵא אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בֵּין בִּזְכָרִים וּבֵין בִּנְקֵבוֹת וְדִין הוּא חִיֵּיב כָּאן וְחַיָּיב בְּאֵם עַל הַבָּנִים מָה כְּשֶׁחִיֵּיב בְּאֵם עַל הַבָּנִים בִּנְקֵבוֹת וְלֹא בִּזְכָרִים אַף כְּשֶׁחִיֵּיב כָּאן בִּנְקֵבוֹת וְלֹא בִּזְכָרִים

Traduction

The Gemara asks: What is the reasoning of the Rabbis, i.e., the first tanna? Their reasoning is as it is taught in a baraita: One might have thought that the prohibition against slaughtering a mother and its offspring would apply both to males and to females. But could one not derive this by logical inference, reaching the opposite conclusion: The Torah rendered one obligated here not to slaughter an animal and its offspring in a single day, and the Torah rendered one obligated with regard to a mother bird with its chicks not to seize them together, but to dispatch the mother. Just as when it rendered one obligated with regard to a mother bird with its chicks, the obligation applies to female birds but not to males, as the verse states: ''And the mother sitting on the chicks'' (Deuteronomy 22:6), so too, when it rendered one obligated here, with regard to an animal and its offspring, the obligation should apply to female animals, but not to males.

Rachi non traduit

באם על הבנים. שלוח הקן שהוזהר (דברים כב) שלא ליקח שניהם:

בנקבות. דכתיב (שם) והאם רובצת ולא האב רובץ:

Tossefoth non traduit

מה כשחייב באם על הבנים בנקבות ולא בזכרים. דאם דקרא משמע ליה דוקא ולא משום שאורחה להיות רובצת מדכתיב (דברים כב) שלח תשלח את האם דה''ל למכתב שלח תשלחנה כיון דכתיב כבר לא תקח האם לכך משמע ליה דוקא:

לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּאֵם עַל הַבָּנִים שֶׁכֵּן לֹא עָשָׂה בָּהּ מְזוּמָּן כְּשֶׁאֵינוֹ מְזוּמָּן תֹּאמַר בְּאוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ שֶׁעָשָׂה בּוֹ מְזוּמָּן כְּשֶׁאֵינוֹ מְזוּמָּן

Traduction

One may respond: No, if you say that this is so with regard to a mother bird with its chicks, for which the Torah did not render prepared ones equivalent to unprepared ones, as the obligation to dispatch the mother bird applies only where one happens to encounter a mother bird with its chicks spontaneously, but not to ones that he keeps in his property, shall you also say that this is so with regard to the prohibition of an animal itself and its offspring, for which the Torah rendered prepared ones equivalent to unprepared ones, prohibiting an animal and its offspring even if they are prepared? If so, the prohibition against slaughtering an animal and its offspring should apply to both males and females.

Rachi non traduit

לא עשה בה מזומן. דתניא (לקמן חולין דף קלט:) כי יקרא פרט למזומן כלומר עוף שלו אינו חייב בשילוח:

תאמר באותו ואת בנו כו'. והואיל וחמור הוא ינהוג בשניהם:

תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹתוֹ אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם אַחַר שֶׁחִלֵּק הַכָּתוּב זָכִיתִי לְדִין חִיֵּיב כָּאן וְחִיֵּיב בְּאֵם עַל הַבָּנִים מָה כְּשֶׁחִיֵּיב בְּאֵם עַל הַבָּנִים בִּנְקֵבוֹת וְלֹא בִּזְכָרִים אַף כְּשֶׁחִיֵּיב כָּאן בִּנְקֵבוֹת וְלֹא בִּזְכָרִים

Traduction

Therefore, the verse states: ''A bull or a sheep, it and its offspring'' (Leviticus 22:28). The superfluous word ''it'' indicates that this applies to only one parent, but not to two. The baraita continues: After the verse separated the parents, rendering the prohibition applicable to only one of them, I merited returning to the logical inference mentioned earlier: The Torah rendered one obligated here not to slaughter an animal and its offspring in a single day, and the Torah rendered one obligated to dispatch the mother with regard to a mother bird with its chicks. Just as when it rendered one obligated with regard to a mother bird with its chicks, the obligation applies to females but not to males, so too, when it rendered one obligated here, the obligation applies to females but not to males.

Rachi non traduit

אותו אחד ולא שנים. באחד הוא נוהג ולא בשנים. ומעתה שחלק הכתוב וא''א לומר שינהוג בשניהם אלא או בזכרים או בנקבות:

זכיתי לדין. מעתה אני רשאי ללמוד מדין הראשון באי זו ינהוג דהשתא ליכא למיפרך תאמר באותו ואת בנו שעשה בו מזומן כשאינו מזומן לפיכך ינהוג בזכרים ולא בנקבות דמאי חומרא היא זו לומר כן מה לי זכרים ומה לי נקבות:

וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר בְּנוֹ מִי שֶׁבְּנוֹ כָּרוּךְ אַחֲרָיו יָצָא זָכָר שֶׁאֵין בְּנוֹ כָּרוּךְ אַחֲרָיו

Traduction

And if it is your wish to say that one can refute this, that refutation can be countered by the following derivation: The verse states: ''It and its offspring'' (Leviticus 22:28), indicating that this applies to that parent whose offspring clings to it. This serves to exclude the male parent, whose offspring does not cling to it.

Rachi non traduit

ואם נפשך לומר. ולהשיב תשובה על דין זה יש לי טעם אחר הרי הוא אומר בנו משמע שנראה לו כבן:

שכרוך. ודבוק תמיד לילך אחריו ודרך הולד להיות כרוך אחר האם:

Tossefoth non traduit

מי שבנו כרוך אחריו. וא''ת א''כ ל''ל דמייתר קרא גבי שלוח הקן נילף ק''ו מאותו ואת בנו שעשה בו מזומן כשאינו מזומן ויש לומר דאי לאו דחזינן בשלוח הקן דאם דוקא לא הוי דרשינן באותו ואת בנו שבנו כרוך אחריו:

מָה אִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר וְכִי תֵּימָא אוֹתוֹ זָכָר מַשְׁמַע הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בְּנוֹ מִי שֶׁבְּנוֹ כָּרוּךְ אַחֲרָיו יָצָא זָכָר שֶׁאֵין בְּנוֹ כָּרוּךְ אַחֲרָיו

Traduction

The Gemara asks: To what possible refutation is the expression: If it is your wish to say, referring? The Gemara explains that the possible refutation is: And if you would say that the word ''it,'' in the verse denotes a male, as it is expressed in the masculine gender in the Hebrew, the response is that the verse also states ''its offspring'' in that verse, indicating that this applies to that parent whose offspring clings to it. This serves to exclude the male parent, whose offspring does not cling to it.

Rachi non traduit

מאי אם נפשך לומר. מה היה לו להשיב על בנין אב הראשון:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source