Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 77b

אִי לְטוּמְאַת נְבֵלוֹת תְּנֵינָא

Traduction

and if you say it was with regard to the ritual impurity of animal carcasses, we already learn that halakha as well in another baraita.

Rachi non traduit

לטומאת נבלות. אם נעשה בשר להחשב כנבלת החמור עצמה:

טוּמְאַת אוֹכָלִין דְּתַנְיָא הָעוֹר וְהַשִּׁלְיָא אֵין מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אוֹכָלִין עוֹר שֶׁשְּׁלָקוֹ וְהַשִּׁלְיָא שֶׁחִישֵּׁב עָלֶיהָ מְטַמְּאִין טוּמְאַת אוֹכָלִין

Traduction

The Gemara elaborates: With regard to the ritual impurity of food, it is as it is taught in a baraita: The hide and the placenta of an animal, which people do not typically eat, cannot become impure with the ritual impurity of foods. But a hide that one cooked until it became edible and a placenta that one intended to eat can become impure with the impurity of foods.

Tossefoth non traduit

עור ששלקו מטמא טומאת אוכלין. וא''ת א''כ יאכל עור בפסח דהא תנן (פסחים דף פד.) כל הנאכל בשור גדול בשלקא נאכל בצלי בגדי הרך וי''ל דבעינן שיהא נאכל בשלקא שלא ע''י הדחק:

טוּמְאַת נְבֵילוֹת נָמֵי תְּנֵינָא בְּנִבְלָתָהּ וְלֹא בָּעוֹר וְלֹא בְּעַצְמוֹתָיו וְלֹא בַּגִּידִין וְלֹא בַּקַּרְנַיִם וְלֹא בַּטְּלָפַיִם

Traduction

With regard to the ritual impurity of animal carcasses also, we already learn in a baraita: The verse states: ''And when a domesticated animal dies, of those that you eat, one who touches its carcass shall be impure until the evening'' (Leviticus 11:39). The verse indicates that one is rendered impure if he touches its carcass, but not if he touches its hide, and not its bones, and not its sinews, and not its horns, and not its hooves.

Tossefoth non traduit

בנבלתה ולא בעור ולא בעצמות. וא''ת אמאי לא מייתי מתני' דהעור והרוטב (לקמן חולין קיז:) דתנן בהדיא דהעור אינו מצטרף לטמא טומאת נבלות וי''ל דמייתי מהכא משום דרבה בר רב חנא קאמר עלה לא נצרכה אלא עשאן לציקי קדרה דאמתני' לא מצי למימר דמתני' איצטריך לאשמועינן משום צירוף דאין מצטרפין:

ולא בעור. כשאין עליו כזית בשר דהכי אמר בהעור והרוטב (לקמן חולין קכו:) והתם נמי דרשינן בנבלתה ולא בקולית סתומה ושקולין הן:

וְאָמַר רַבָּה בַּר רַב חָנָא לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא שֶׁעֲשָׂאָן צִיקֵי קְדֵרָה

Traduction

And Rabba bar Rav Ḥana said with regard to this baraita: This derivation is necessary only for a case in which one prepared these parts of the animal as a meat pudding [tzikei kedera], in which they are cooked for an extended period and spices are added. One might have thought they would be considered edible flesh and therefore impart the impurity of a carcass. The baraita therefore teaches that this is not so.

Rachi non traduit

לא נצרכה. למעוטינהו דהא ודאי לאו בשר נינהו:

אלא שנעשה ציקי קדרה. בשלן הרבה עם תבלין:

לְעוֹלָם טוּמְאַת אוֹכָלִין וְשָׁאנֵי עוֹר חֲמוֹר דִּמְאִיס

Traduction

Given these two baraitot, why did Rabbi Yitzḥak Nappaḥa inquire about the status of the cooked hide of a donkey? The Gemara answers: Actually, Rabbi Yitzḥak Nappaḥa was inquiring about the impurity of foods, and although the halakha was already taught in the first baraita, Rabbi Yitzḥak Nappaḥa thought it is possible that the hide of a donkey is different, as it is repulsive and perhaps even when cooked it is not regarded as food.

Rachi non traduit

לעולם לטומאת אוכלין. ומתני' לא איפשיט דהתם עור ששלקו תניא ובעור בהמה אחרת קמיירי אבל עור חמור מאיס:

שִׁלְיָא שֶׁיָּצְתָה אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין עִמָּהּ וָלָד אֲבָל יֵשׁ עִמָּהּ וָלָד אֵין חוֹשְׁשִׁין לְוָלָד אַחֵר וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בֵּין אֵין עִמָּהּ וָלָד בֵּין יֵשׁ עִמָּהּ וָלָד חוֹשְׁשִׁין לְוָלָד אַחֵר

Traduction

§ The mishna states: With regard to a placenta, part of which emerged from the womb before the mother was slaughtered, its consumption is prohibited, as there is a concern that the head of the fetus might have emerged in that part of the placenta. Commenting on this mishna, Rabbi Elazar says: The Sages taught this halakha only in a case where there was no fetus found in the mother’s womb. But if there was a fetus with its head and the majority of its body in the womb, one need not be concerned for the existence of another fetus that might have been in the placenta. Therefore, the consumption of the placenta is permitted. But Rabbi Yoḥanan says: Whether there was no fetus found in the womb, or whether there was a fetus, one needs to be concerned for the existence of another fetus in the placenta, and therefore its consumption is prohibited.

Rachi non traduit

אלא שאין עמה ולד. באותה שבפנים:

אבל יש עמה ולד. ורואים אנו ראשו ורובו לפנים:

אין חוששין. שמא עוד היה ולד אחר עם זה ויצא ושליא זו שלו היא וזה שבפנים כבר יצתה שליתו ומ''מ שליא זו אסורה דשמא של ולד אחר היתה:

אִינִי וְהָא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה לְחוּמְרָא אַמְרַהּ רַבִּי אֶלְעָזָר

Traduction

According to the way the Gemara records the dispute, Rabbi Yoḥanan rules stringently and Rabbi Elazar rules leniently. The Gemara asks: Is that so? But doesn’t Rabbi Yirmeya say concerning this dispute: Rabbi Elazar said an explanation of the mishna that presents a stringency?

Rachi non traduit

והאמר ר' ירמיה לחומרא אמרה ר' אלעזר. דבר זה שהיה מחמיר מר' יוחנן:

אֶלָּא אִי אִתְּמַר הָכִי אִתְּמַר אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵינָהּ קְשׁוּרָה בַּוָּלָד אֲבָל קְשׁוּרָה בַּוָּלָד אֵין חוֹשְׁשִׁין לְוָלָד אַחֵר

Traduction

Rather, if it was stated, it was stated like this: Rabbi Elazar says: The ruling of the mishna is that the placenta is prohibited even if a fetus is found inside the womb. But the Sages taught this only in a case where the placenta is not attached to the fetus found inside. Consequently, one must be concerned with the possibility that the placenta came from another fetus that already left the womb, and it is therefore prohibited. But if it is attached to the fetus found inside, there is no concern for the possibility that the placenta came from another fetus, and therefore it is permitted.

Rachi non traduit

לא שנו. דאסורה באכילה דמשמע אפילו יש עמה ולד בפנים:

אלא שאינה קשורה בו. דהתם איכא למימר לזה שבפנים היתה שליא אחרת ונמוחה ויצתה ושליא זו של ולד אחר היתה ונמוח ויצא:

אבל קשורה בו. ודאי שליא זו שלו היתה ומותרת באכילה:

וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אָנוּ אֵין לָנוּ אֶלָּא שִׁלְיָא בְּלֹא וָלָד אֲבָל יֵשׁ עִמָּהּ וָלָד בֵּין קְשׁוּרָה בַּוָּלָד בֵּין אֵין קְשׁוּרָה בַּוָּלָד אֵין חוֹשְׁשִׁין לְוָלָד אַחֵר וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה לְחוּמְרָא אַמְרַהּ רַבִּי אֶלְעָזָר

Traduction

And Rabbi Yoḥanan says: In my understanding of the mishna, we have the ruling that the placenta is prohibited only in a case where there is a placenta without any fetus being found. But if a fetus was found with it, then whether it is attached to the fetus or whether it is not attached to the fetus, there is no concern for the existence of another fetus. The Gemara confirms: And this understanding of the two opinions is in line with that which Rabbi Yirmeya says: Rabbi Elazar said an explanation of the mishna that presents a stringency.

Rachi non traduit

ור' יוחנן אמר אנו אין לנו. שתהא אסורה באכילה:

אלא שליא. שיצתה מקצתה ואין עמה ולד בפנים דהתם חיישינן שמא יצא מיחוי הולד שם:

אבל יש עמה ולד. אפי' אינה קשורה בו מותרת דבדידיה תלינן לה:

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר הַמַּפֶּלֶת מִין בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף וְשִׁלְיָא עִמָּהֶן בִּזְמַן שֶׁקְּשׁוּרָה בָּהֶן אֵין חוֹשְׁשִׁין לְוָלָד אַחֵר אֵינָהּ קְשׁוּרָה בָּהֶן הֲרֵינִי מֵטִיל עָלֶיהָ חוֹמֶר שְׁנֵי וְלָדוֹת

Traduction

It is taught in a baraita in accordance with the opinion of Rabbi Elazar: The periods of purity and impurity observed by a woman after giving birth apply only after delivering a fetus with a human form. With regard to a woman who expels a fetus that has the form of a type of domesticated animal, undomesticated animal, or bird, and there is a placenta with them, the halakha is as follows: When the placenta is attached to them, there is no concern for the existence of another fetus that may have had a human form. But if the placenta is not attached to them, it is possible there was another fetus that had a human form and so I must impose upon the woman the severity of two types of births, i.e., both the longer period of impurity observed after delivering a female, and the shorter period of purity observed after delivering a male.

Rachi non traduit

מין בהמה חיה ועוף. ורבנן היא דאמרי במסכת נדה (דף כא.) כל שאין בו מצורת אדם אינו ולד:

אין חוששין לולד אחר. ואם נפתח הקבר בלא דם דהואי לידה יבישתא טהורה:

אינה קשורה בהן הריני מטיל. על אשה הזאת:

חומר שתי ולדות. דחוששין שמא היה בשליא זו ולד גמור נקבה ותשב עליו לנקבה ואפי' בלידה יבישתא טמאה שבועים כדין נקבה מחמת ספק ולד אחר וגם חומרו של זה נטיל עליה ונאמר ולד זה משליא זו ולא היה בה ולד אחר וזו אינה ולד ואין לה שום ימי טוהר והיינו חומר שאם לא נמצא זה עמה קיי''ל במסכת נדה (דף כד:) המפלת שליא תשב לזכר ולנקבה ונותנין לה מיהא ימי טוהר של זכר דאין שליא בלא ולד אבל לזו אין ימי טהרה:

Tossefoth non traduit

המפלת מין בהמה וחיה. לא הוי מצי למינקט נפל משום דתוך שלשה תולין בו את השליא כדאמר רבא בפ' המפלת (נדה דף כו:):

הריני מטיל עליה חומר ב' ולדות. בקונטרס פי' דאתא כרבנן אבל מתוך הלשון דחומר שני ולדות משמע כר''מ דחשיב ולדות בהמה חיה ועוף וכגון דהך בהמה הויא זכר דאי הויא נקבה לא נפקא מינה מידי בחששא של שליא אם לא היכא דחד קודם שקיעת החמה וחד לאחר שקיעה כדאמרינן גבי סנדל בפרק המפלת (נדה דף כה:) אי נמי י''ל דאתיא מתני' כרבנן דלא חשבינא ליה ולד וחומר שני ולדות הוי משום שליא גופה ולא משום בהמה ונותנין לה חומר זכר ונקבה ומיהו אי כרבנן אתיא הוה ליה למימר תשב לזכר ולנקבה ולנדה דשמא אין כאן ולד אחד ולפירוש הקונטרס אתי שפיר הא דלא קאמר ולנדה דהיינו חומר שני ולדות דקאמר וא''ת לפי מה שפירש דנקט בהמה וחיה דוקא אבל הפילה נפל לא חיישינן לולד אחר כיון דילדה כי אורחא הא מתני' ילדה כי אורחא וחיישינן באינה קשורה לולד אחר ומאי סייעתא מייתי לר' אלעזר אדרבה קשיא ליה מהך ברייתא דנקט חיה ועוף דווקא וסייעתא לר' יוחנן וי''ל דאין הדבר תלוי בכי אורחיה אלא פשיטא ליה למסדר הש''ס דבצורת האדם תלוי הטעם שרגילה שליתה להתעכב אבל אחר בהמה וחיה ועוף לא שנא במעי אשה ולא שנא במעי בהמה אין השליא רגילה להפרד מן הולד אפי' ילדה הבהמה בר קיימא וא''ת דהכא קתני שמא נימוח משמע דספקא הוא וא''כ אמאי אסורה השליא באכילה כשיצתה מקצתה ויש עמה ולד והא ספק ספיקא הוא שמא אין כאן ולד אחר ואפי' את''ל יש כאן שמא אין באותו מקצת רובא ולד ובספ''ק דבבא קמא (דף יא.) משמע דבספק ספקא שרי דדייקינן מיניה דאין מקצת שליא בלא ולד הא יש מקצת שליא בלא ולד הוה ליה למשרי מספק ספיקא וי''ל דבברייתא דקתני שמא היינו בשליא הבאה אחר הולד ולעיל איירי בשליא הבאה קודם ולד אי נמי אסורה באכילה משום דגזרינן מקצתה אטו רובא כדמסיק בב''ק:

שֶׁאֲנִי אוֹמַר שֶׁמָּא נִימּוֹחַ שָׁפִיר שֶׁל שִׁלְיָא שֶׁמָּא נִימּוֹחָה שִׁלְיָתוֹ שֶׁל שָׁפִיר

Traduction

The reason is that I can say: Perhaps the placenta that was found did not come from the fetus that was found, but from a fetus with a human form. To say this one must be concerned with the possibility that perhaps the fetus of the placenta that was found had a human form, and that fetus dissolved, and perhaps the placenta of the fetus that was found dissolved.

Rachi non traduit

שמא נימוח שפיר של שליא זו. והוא היה ולד גמור:

ושמא נימוחה שליתה של שפיר זה. ושליא זו לאו שלו היתה. אלמא שאני לן בין קשורה לשאינה קשורה:

הַמְבַכֶּרֶת שֶׁהִפִּילָה מַאי טַעְמָא אָמַר רַב אִיקָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַמֵּי רוֹב בְּהֵמוֹת יוֹלְדוֹת דָּבָר הַקָּדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה וּמִיעוּט בְּהֵמוֹת דָּבָר שֶׁאֵינוֹ קָדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה וּמַאי נִיהוּ נִדְמֶה

Traduction

§ The mishna states: If an animal that was giving birth to its firstborn expelled a placenta, one may cast it to the dogs. The Gemara asks: What is the reason for this ruling? Rav Ika, son of Rav Ami, said: The majority of domesticated animals give birth to something that can be consecrated with firstborn status, i.e., an animal with the same form as its mother, but a minority of animals give birth to something that cannot be consecrated with firstborn status, and what is this? It is an animal that resembles a species other than that of its mother.

Rachi non traduit

מ''ט. ישליכנה לכלבים ולא מספקינן לה בשלית הבכור:

דבר הקדוש בבכורה. אם היה זכר:

נדמה. קונטרפייט''א. רחל שילדה מין עז או עז שילדה דומה לרחל ואמרינן בבכורות (דף יב.) דלא קדיש דכתיב אך בכור שור עד שיהא הוא שור ובכורו שור:

וְכָל הַיּוֹלְדוֹת יוֹלְדוֹת מֶחֱצָה זְכָרִים וּמֶחֱצָה נְקֵבוֹת סְמוֹךְ מִיעוּטָא דְּנִדְמֶה לְמֶחֱצָה דִּנְקֵבוֹת וְהָווּ לְהוּ זְכָרִים מִיעוּטָא

Traduction

And furthermore, with regard to all gestating animals, when they give birth, half of their offspring are male and half are female. Therefore, one can combine the minority of animals that resemble another species with the half that are females, and arrive at the conclusion that male offspring that resemble their species, which are the only offspring that can be consecrated with firstborn status, are the minority. Accordingly, one does not need to be concerned that the placenta found was from an animal consecrated with the status of a firstborn.

Rachi non traduit

וכל היולדות דרכן לילד מחצה זכרים ומחצה נקבות. הלכך ולד זה ספק זכר ספק נקבה ונקבה לא קדשה ואת''ל זכר הוא שמא נדמה הוא:

הוו להו זכרים מיעוטא. ולמיעוטא לא חיישינן:

Tossefoth non traduit

סמוך מיעוטא דנדמה למחצה דנקבות כו'. והא דתנן בפ''ג דבכורות (דף כא:) בהמה גסה ששפעה חררת דם הרי זה תקבר ונפטרה מן הבכורה ולא אמרינן ישליכנה לכלבים מהאי טעמא דהכא דהתם לא אמרינן תקבר אלא כדי לפרסם דנפטרה מן הבכורה כדאמר התם ומה שאין דוחה לומר שם כן אלא משום קושיא דפריך אר' חייא דאמר וכי מאחר דאינה מטמאה במגע ובמשא אמאי תקבר ומשני כדי לפרסמה כו' בלאו הכי נמי היה צריך לטעם פרסום אלא דאדרבי חייא לא ניחא ליה כל כך שתקבר מטעם פרסום כיון דאפילו ילדה דבר הקדוש לא בעי קבורה משום דבטל:

וּבַמּוּקְדָּשִׁין תִּקָּבֵר מַאי טַעְמָא רוּבָּא בַּר מִיקְדָּשׁ הוּא

Traduction

§ The continuation of the mishna states: But in the case of sacrificial animals the placenta must be buried, because it came from a fetus that is assumed to have been sacred. The Gemara asks: What is the reason to assume this? The Gemara answers: It is because the majority of the offspring of sacrificial animals are fit to be sacred, as, in contrast to firstborn status, both female and male offspring of sacrificial animals can be sacred. Therefore, one must be concerned that the offspring, and its placenta, were sacred.

Rachi non traduit

רובא בר מיקדש הוא. בין זכר ובין נקבה חוץ מנדמה:

Tossefoth non traduit

רובא בר מיקדש הוא. משום דאיכא נדמה דלא קדיש קאמר רובא ולא כולה וא''ת והא בולד קדשים הכל קדוש כדמוכח בתמורה בסוף פרק (כל הקרבנות) (דף יז.) דקאמר אבל כלאים טומטום ואנדרוגינוס אי אתה מוצא אלא בולדות קדשים אלמא כלאים הנולד מבהמה קדושה קדיש וכ''ש נדמה כדמוכח במרובה (ב''ק עח.) דקאמר השתא כלאים מרבה ליה נדמה מבעיא וי''ל דסוגיא דהתם כמאן דאמר ולדות קדשים במעי אמן הן קדושים והכא למאן דאמר בהויתן הן קדושים והא דנפל קדוש הכא היינו משום דילפינן מבכור דקדוש בבכורה כדדרשינן בכריתות מדכתיב שגר אי נמי אפילו למאן דאמר במעי אמן הן קדושים נקט הכא רובא משום דאיכא דמות דיונה דלא קדיש [וע' היטב תוספות זבחים פד:
בד''ה ומוציא ועוד שם קיד. סד''ה וקסבר]:

וְאֵין קוֹבְרִים אוֹתָהּ אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַויְיהוּ כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רְפוּאָה אֵין בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי אֵין בּוֹ רְפוּאָה יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי

Traduction

§ The mishna adds: But one may neither bury it at an intersection, nor may one hang it on a tree, due to the prohibition against following the ways of the Amorite. The Gemara cites Abaye and Rava, who both said: Anything that has an apparently effective medicinal purpose or any other logical reason behind it is not subject to the prohibition against following the ways of the Amorite. But if it does not have an apparently effective medicinal purpose it is subject to the prohibition against following the ways of the Amorite.

Rachi non traduit

יש בו משום רפואה. כגון משקה או סם או לחש שלוחש על המכה:

אין בו משום רפואה. כגון שעושין שלא על החולי כגון קבורת שליא בפרשת דרכים וכיוצא בהם שדומין לניחוש:

וְהָתַנְיָא אִילָן שֶׁמַּשִּׁיר פֵּירוֹתָיו סוֹקְרוֹ בְּסִיקְרָא וְטוֹעֲנוֹ בַּאֲבָנִים בִּשְׁלָמָא טוֹעֲנוֹ בַּאֲבָנִים כִּי הֵיכִי

Traduction

The Gemara challenges: But isn’t it taught in a baraita: If there is a tree that sheds its fruit prematurely, one may paint it with red paint and load it with stones, even though this is the practice of the Amorites? The Gemara explains the difficulty: Granted, it is permitted to load it with stones, as one does so for a logical reason, in order

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source