Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 75b

טָעוּן שְׁחִיטָה וְחַיָּיב בִּזְרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה וְאִם מֵת טָהוֹר מִלְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא

Traduction

the fetus requires its own slaughter to permit its consumption, and it is subject to the obligation to give the foreleg and the jaw and the maw to a priest, as is required for a non-sacred animal that is slaughtered. But nevertheless, if it dies, the fact that its mother was slaughtered serves to render it pure with regard to imparting impurity to people through their carrying of it, as it does not impart the impurity of a carcass.

Rachi non traduit

טעון שחיטה. להתירו באכילה דבשחיטת אמו טרפה אינו ניתר דא''כ הוה ליה כאחד מאיבריה:

וחייב בזרוע והלחיים והקבה. דזובחי הזבח קרינא ביה:

ואם מת. בלא שחיטה:

טהור מלטמא. דשחיטת אמו מטהרתו:

אֲמַר לֵיהּ רָבָא טָעוּן שְׁחִיטָה כְּמַאן כְּרַבִּי מֵאִיר וְאִם מֵת טָהוֹר מִלְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא כְּמַאן כְּרַבָּנַן

Traduction

Rava said to Rav Ḥisda: Your ruling is inconsistent. When you say it requires slaughter, in accordance with whose opinion is that? It is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, that a live nine-month-old fetus is not permitted by virtue of its mother’s slaughter. But when you say that if it dies, it is pure with regard to imparting impurity through carrying, in accordance with whose opinion is that? It is in accordance with the opinion of the Rabbis.

Rachi non traduit

כר''מ. קס''ד לרבנן לא מהניא ליה שחיטה דידיה כלל דהא שוחט ועומד הוא:

וְלִיטַעְמָיךְ הָא דְתָנֵי רַבִּי חִיָּיא הַשּׁוֹחֵט אֶת הַטְּרֵפָה וּמָצָא בָּהּ בֶּן תִּשְׁעָה חַי טָעוּן שְׁחִיטָה וְחַיָּיב בִּזְרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה וְאִם מֵת טָהוֹר מִלְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא טָעוּן שְׁחִיטָה כְּמַאן כְּרַבִּי מֵאִיר וְאִם מֵת טָהוֹר מִלְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא כְּרַבָּנַן

Traduction

Rav Ḥisda replied: And according to your reasoning, the same difficulty arises with that which Rabbi Ḥiyya teaches in a baraita: With regard to one who slaughtered an animal that is a tereifa and found inside it a live nine-month-old fetus, it requires its own slaughter, and it is subject to the obligation to give the foreleg and the jaw and the maw to a priest. But nevertheless, if it dies, it is pure with regard to imparting impurity through carrying. When he says that it requires slaughter, in accordance with whose opinion is that? It is in accordance with the opinion of Rabbi Meir. But when he says that if it dies, it is pure with regard to imparting impurity through carrying, it is in accordance with the opinion of the Rabbis.

Tossefoth non traduit

ולטיעמיך הא דתני רבי חייא כו'. תימה כיון דשמיע ליה ברייתא לימא ברייתא:

הָא לָא קַשְׁיָא רַבִּי חִיָּיא אִם כְּבָר מְצָאוֹ מֵת קָאָמַר אֶלָּא לְדִידָךְ קַשְׁיָא

Traduction

Rava responded: That is not difficult, as it is possible that Rabbi Ḥiyya was speaking about if one found that the fetus had already died inside the mother. In such a case, Rabbi Meir concedes that its mother’s slaughter renders it pure, as stated in the mishna. Accordingly, the baraita is entirely in accordance with the opinion of Rabbi Meir. But according to your opinion, that even if it was found alive and died later it is pure from the impurity of a carcass, it is difficult.

Rachi non traduit

כבר מצאו מת. במעי אמו קאמר וכולה ר''מ אמרה דמודה ר''מ בבן ט' מת דשחיטת אמו מתירתו וזה שאמו טרפה היא מתירתו מיהא מידי נבלה כאחד מאיבריה:

אלא לדידך. דלא מהדרת לי כבר מצאו קאמינא קשיא:

אֲמַר לֵיהּ לְדִידִי נָמֵי לָא קַשְׁיָא אַרְבָּעָה סִימָנִים אַכְשַׁר בֵּיהּ רַחֲמָנָא

Traduction

Rav Ḥisda said to Rava: According to my opinion also it is not difficult, as I claim that the entire baraita is in accordance with the opinion of the Rabbis, and although the slaughter of its mother permits the fetus, its own slaughter can also permit it, as the Merciful One considers four simanim to be fit for slaughter, two of the mother and two of the fetus, the fetus being permitted through the cutting of either pair.

Rachi non traduit

ד' סימנים. וכולה כרבנן ומודו רבנן דאם בא לשוחטו שוחט ומועיל לו ולא אמר שחוט ועומד הוא:

כִּי סָלֵיק רַבִּי זֵירָא אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב אַסִּי דְּיָתֵיב וְקָאָמַר לֵיהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא אֲמַר לֵיהּ יִישַׁר וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִכְּלָל דִּפְלִיג עֲלֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ

Traduction

The Gemara relates: When Rabbi Zeira ascended to Eretz Yisrael, Rav Asi found him sitting and saying this halakha of Rav Ḥisda, i.e., that the Merciful One considers four simanim to be fit for slaughter. Rav Asi said to him: That is correct, and so says Rabbi Yoḥanan. Rabbi Zeira asked him: Can I conclude by inference from your statement that Rabbi Shimon ben Lakish, Rabbi Yoḥanan’s colleague, disagrees with him?

Rachi non traduit

אשכחיה ר' אסי. לר' זירא:

יישר. שפיר קאמרת דד' סימנין כשרין בו וכן אמר רבי יוחנן:

מכלל דפליג עליה ריש לקיש. בעיא בעי מיניה שמעת שנחלק עליו:

מִשְׁהָא הֲוָה שָׁהֵי לֵיהּ וְשָׁתֵיק לֵיהּ וְאִיכָּא דְּאָמְרִי מִשְׁתָּא הֲוָה שָׁתֵי וְשָׁתֵיק לֵיהּ

Traduction

Rav Asi answered: I do not know, as after Rabbi Yoḥanan made his statement, Rabbi Shimon ben Lakish was waiting for him to see if he would retract, and he therefore remained silent about whether or not he disagreed. But it is possible that after I left, he disagreed. And some say that Rav Asi said: At that time, Rabbi Shimon ben Lakish was drinking, and that is why he remained silent. Therefore, I do not know whether or not he disagreed.

Rachi non traduit

מישהא הוה שהי ליה. מנהגו של ריש לקיש כשאומר רבי יוחנן שמועה שאינו מודה לו שהה ריש לקיש שעה או שתים קודם שיחלוק עליו אולי יחזור בו ובתוך כך יצא רבי אסי ולא שמע אם נחלק עליו:

משתא הוה שתי. שותה מים היה כשאמר רבי יוחנן ובתוך כך יצא רבי אסי:

רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר אֲפִילּוּ וְכוּ' הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא אָמַר רַב כָּהֲנָא הִפְרִיס עַל גַּבֵּי קַרְקַע אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ

Traduction

§ The mishna teaches that Rabbi Shimon Shezuri says: Even if a nine-month-old fetus emerged alive and is now five years old and plowing in the field it does not require slaughter. The Gemara asks: This opinion of Rabbi Shimon Shezuri is identical to that of the first tanna, i.e., the Rabbis. What difference is there between them? Rav Kahana said: The difference between them is a case where the fetus stood upon the ground. According to the opinion of the first tanna, once the fetus walks on the ground there is a rabbinic decree requiring that it be slaughtered before it is consumed, lest people mistakenly permit other animals without slaughter. Rabbi Shimon Shezuri disagrees and holds that it does not require slaughter.

Rachi non traduit

הפריס. עמד על פרסותיו. לת''ק כיון שהלך טעון שחיטה מדרבנן דאתי לחלופי לאכול בהמה בלא שחיטה:

אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב בֶּן פְּקוּעָה הַבָּא עַל בְּהֵמָה מְעַלַּיְיתָא הַוָּלָד אֵין לוֹ תַּקָּנָה

Traduction

Rav Mesharshiyya said: According to the statement of the one who says that when defining the status of an animal one needs to be concerned with its paternity, if a ben pekua copulated with a full-fledged animal, the offspring has no rectification. Although when the mother and father are each a ben pekua the offspring is permitted without ritual slaughter, if the father is a ben pekua but the mother is not, the offspring is simultaneously defined as requiring slaughter, based on the mother, and being excluded from the requirement for slaughter, based on the father. Therefore, no act of slaughter can permit it.

Rachi non traduit

לדברי האומר. חנניא הוא באותו ואת בנו (לקמן חולין דף עח:) דקאמר נוהג בזכרים:

אין לו תקנה. שהרי הוא כמי שאין לו אלא סימן אחד מצד אמו שהסימן השני שחוט ועומד הוא שאין שחיטה נוהגת בו ובהמה בחד סימן לא מיתכשרה והאי סימנא בתרא לא מצטרף לקמא שאין לך שהייה גדולה מזו שהראשון שחוט משנולד ולית ליה לרב משרשיא הא דאמרן לעיל ד' סימנים אכשר ביה רחמנא:

Tossefoth non traduit

בן פקועה הבא על בהמה מעלייתא הולד אין לו תקנה. מה שפירש בקונטרס דהרי הוא כמי שאין לו אלא סימן אחד מצד אמו ובהמה בחד סימן לא מתכשרה וגם פירש דהאי בתרא לא מצטרף לקמא שאין לך שהייה גדולה יותר מזו וגם פירש דלרב משרשיא לית ליה הא דאמרינן לעיל ד' סימנים אכשר ביה רחמנא והכל מגומגם דאפילו היתה הבהמה ניתרת בסימן אחד אין להכשיר דחשיב כל סימן וסימן כחציו שחוט ואין רוב סימן שיהא ראוי לשחיטה ואפילו לא היתה השהייה פוסלת בשחיטה אין שייך להתיר כיון דחצי הגוף של ולד הבא מכח אמו לא נשחט כלל ואפילו מ''ד לעיל ד' סימנין אכשר ביה רחמנא מודה הכא דהתם שחיטת טרפה לא הויא שחיטה אבל כאן הוי כאילו נשחט חציו ומודה נמי לסוגיא דריש פרקין (לעיל חולין דף סט.) גבי מהו לחוש לזרעו של עובר דמשמע דעובר היוצא אין לו תקנה בשחיטה דהתם הסימנין כשחוטין ושוב אינן בני שחיטה להתיר כלום ולפירוש הקונטרס כולה ההיא סוגיא דלא כוותיה וזה דוחק:

אָמַר אַבָּיֵי הַכֹּל מוֹדִים בְּקָלוּט בֶּן פְּקוּעָה שֶׁמּוּתָּר מַאי טַעְמָא כֹּל מִלְּתָא דִּתְמִיהָא מִידְכָּר דְּכִירִי לַהּ אִינָשֵׁי אִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר אַבָּיֵי הַכֹּל מוֹדִים בְּקָלוּט בֶּן קְלוּטָה בֶּן פְּקוּעָה שֶׁמּוּתָּר מַאי טַעְמָא תְּרֵי תְּמִיהֵי מִידְכָּר דְּכִירִי אִינָשֵׁי

Traduction

Abaye says: Everyone, i.e., even the first tanna, who requires the slaughter of a ben pekua that stood upon the ground, agrees with regard to a ben pekua with non-cloven hooves that was found inside a kosher animal, that it is permitted by virtue of the slaughter of its mother. What is the reason for this? It is that people remember any bizarre matter, and there is no concern that if it is permitted without slaughter, people will mistakenly permit regular animals without slaughter. Some say that Abaye said: Everyone agrees with regard to a ben pekua with non-cloven hooves found inside an animal with non-cloven hooves that was itself born to a kosher animal, that the fetus is permitted without slaughter even if it stood on the ground. What is the reason? It is that people remember two bizarre matters.

Rachi non traduit

הכל מודים. ת''ק דפליג אדר''ש שזורי ומצריך שחיטה להפריס ע''ג קרקע מדרבנן בהאי מודי:

מידכר דכירי. קול יוצא עליו מאז קלוט זה בן פקועה הוא ומתוך שתמהין על קליטותו זוכרין את כל דבריו:

הכי גרסינן איכא דאמרי אמר אביי הכל מודים בקלוט בן קלוטה. ואותה קלוטה פקועה היתה וזה הקלוט נמצא בה:

אָמַר זְעֵירִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי וְכֵן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי מַתִּיר בִּבְנוֹ וּבֶן בְּנוֹ עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הוּא מוּתָּר וּבְנוֹ אָסוּר

Traduction

Ze’eiri says that Rabbi Ḥanina says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Shezuri that a ben pekua is permitted without slaughter even if it stood upon the ground. And similarly, Rabbi Shimon Shezuri would permit without slaughter the offspring of a ben pekua and the offspring of its offspring, and so on to the end of all future generations. Rabbi Yoḥanan says: It, the ben pekua itself, is permitted, but its offspring is prohibited unless it is slaughtered.

אַדָּא בַּר חָבוּ הֲוָה לֵיהּ בֶּן פְּקוּעָה דִּנְפַל דֵּיבָא עֲלֵיהּ אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי אֲמַר לֵיהּ זִיל שַׁחְטֵיהּ אֲמַר לֵיהּ הָאָמַר זְעֵירִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי וְכֵן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי מַתִּיר בִּבְנוֹ וּבֶן בְּנוֹ עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת וַאֲפִילּוּ רַבִּי יוֹחָנָן לָא קָאָמַר אֶלָּא בְּנוֹ אֲבָל אִיהוּ לָא

Traduction

The Gemara relates: Adda bar Ḥavu had a ben pekua that was attacked by a bear and was about to die. He came before Rav Ashi to inquire what to do. Rav Ashi said to him: Go and slaughter it before it dies so that you can eat it, in accordance with the opinion of the first tanna that if a ben pekua stood upon the ground it requires slaughter. Adda bar Ḥavu said to Rav Ashi: But doesn’t Ze’eiri say that Rabbi Ḥanina says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri that a ben pekua is permitted without slaughter even if it stood upon the ground, and similarly, Rabbi Shimon Shezuri would permit without slaughter the offspring of a ben pekua and the offspring of its offspring, and so on to the end of all future generations? And even Rabbi Yoḥanan, who disagreed, said his dissenting opinion only with regard to its offspring, but with regard to a ben pekua itself, he did not disagree that it is permitted.

Rachi non traduit

הוה ליה בן פקועה. שנתקיים וגדל:

דנפל דובא עליה. הזאב טרפו ולא היה יכול עוד לחיות:

זיל שחטיה. כרבנן דאמרי הפריס ע''ג קרקע טעון שחיטה:

ואפילו רבי יוחנן לא. קא פליג עליה דזעירי אלא בבנו:

Tossefoth non traduit

דנפל דובא עליה כו' זיל שחטיה. אע''ג דסבר כרבנן לא אסר משום דרוסת הזאב דדוקא בשחיטה גזרו דמיפרסמא אבל טרפות דידיה לא מיפרסמא כל כך ובקונטרס פירש נמי ולא היה עוד יכול לחיות ואפילו הכי שרי וכן נראה דלא על חנם השמיענו דנפל דובא עליה:

אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְדִבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי קָאָמַר

Traduction

Rav Ashi said to Adda bar Ḥavu: Rabbi Yoḥanan was speaking according to the statement of Rabbi Shimon Shezuri, i.e., he said that even Rabbi Shimon Shezuri permits only a ben pekua itself, but not its offspring. But Rabbi Yoḥanan himself agrees with the first tanna that a ben pekua that stood upon the ground is prohibited without slaughter.

וְהָאָמַר רָבִין בַּר חֲנִינָא אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי וְלֹא עוֹד אֶלָּא כָּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי בְּמִשְׁנָתֵנוּ הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ

Traduction

Adda bar Ḥavu persisted: But didn’t Ravin bar Ḥanina say that Ulla says that Rabbi Ḥanina says with regard to a different issue: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri; and moreover, not only is the halakha in accordance with his opinion with regard to this matter, but in any place where Rabbi Shimon Shezuri taught a halakha in our Mishna, the halakha is in accordance with his opinion?

Tossefoth non traduit

והא אמר רבין אמר רבי חנינא הלכה כר''ש שזורי. לא מייתי לה אלא משום ולא עוד דאי לאו הכי מאי אלימא דרבין מדזעירי:

אֲמַר לֵיהּ אֲנָא כִּי הָא סְבִירָא לִי דְּאָמַר רַבִּי יוֹנָתָן הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי בִּמְסוּכָּן וּבִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי

Traduction

Rav Ashi said to Adda bar Ḥavu: I hold in accordance with this statement of Rabbi Yonatan, as Rabbi Yonatan says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri in the case of one who is dangerously ill, and in the case of teruma of the tithe of doubtfully tithed produce [demai], but not in other cases, e.g., in the case of his disagreement with the first tanna concerning a ben pekua.

Rachi non traduit

במסוכן ובתרומת מעשר של דמאי. ותו לא ושמעינן מינה דהפריס על גבי קרקע טעון שחיטה:

Tossefoth non traduit

אנא כי האי סבירא לי. וכן קי''ל דפסיק כאן הלכה למעשה ואהאי סמכינן להדליק בשבת בכל שמנים אע''ג דר''ש שזורי קאמר בפ' במה מדליקין (שבת דף כו.) בעיטרן ובנפט דוקא דאי אף בעיטרן קאמר היינו ת''ק:

מְסוּכָּן דִּתְנַן בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים הַיּוֹצֵא בְּקוֹלָר וְאָמַר כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ חָזְרוּ לוֹמַר אַף הַמְפָרֵשׁ וְהַיּוֹצֵא בִּשְׁיָירָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר אַף הַמְסוּכָּן

Traduction

The Gemara now elaborates on these two cases. The case of one who is dangerously ill is as we learned in a mishna (Gittin 65b): Initially, the Sages would say that in the case of one who is taken out in a neck chain [bekolar] to be executed and who said: Write a bill of divorce for my wife, these people who hear should write the document and give it to her. Although there was no explicit instruction to give it to her, this is understood to have been his intention, in order to release her from the obligation to perform levirate marriage or the ritual through which she becomes free of her levirate bonds [ḥalitza]. They then said that this halakha applies even to one who sets sail and one who departs in a caravan to a distant place. A bill of divorce is given to his wife under these circumstances even if her husband said only: Write a bill of divorce for my wife. Rabbi Shimon ben Shezuri says: Even in the case of one who is dangerously ill who gives that instruction, they write the bill of divorce and give it to his wife.

Rachi non traduit

היוצא בקולר. שנתחייב מיתה למלכות:

כתבו. אף על גב דלא אמר תנו דעתיה שיתנו לה ועשאן שלוחים אף לגרש אלא שהיה בהול על נפשו:

והמפרש. מן היישוב לים:

והיוצא בשיירא. למדברות:

המסוכן. מתוך חליו:

תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי דִּתְנַן תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי שֶׁחָזְרָה לִמְקוֹמָהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר אַף בַּחוֹל שׁוֹאֲלוֹ וְאוֹכְלוֹ עַל פִּיו

Traduction

The case of teruma of the tithe of demai is as we learned in a mishna (Demai 4:1): With regard to teruma of the tithe of demai, i.e., teruma of the tithe that was separated from the produce of an am ha’aretz, who is suspected of not separating tithes properly, that fell and returned to its original place, becoming mingled with the rest of produce from which it had been separated, Rabbi Shimon ben Shezuri says: Even on a weekday one may ask the am ha’aretz whether or not he separated the necessary tithes and then eat based on his statement.

Rachi non traduit

תרומת מעשר של דמאי שחזרה למקומה. והרי הן מדומעין שאין תרומה עולה אלא באחד ומאה וכאן אין כאן אלא מאה והרי הוא הפסד גדול:

אף בחול. דהואיל ואין כאן תקנה הקילו לו חכמים לסמוך על עם הארץ לשואלו אם עישר תבואה שמכר לו ואוכלו על פיו אם אמר עשרתים. והאי דנקט אף בחול משום דקתני רישא הלוקח פירות מיד שאינו נאמן על המעשרות ושכח לעשרו דמאי שואלו בשבת דמשום כבוד שבת התירו לו לסמוך עליו אם אמר לו עשרתים ואוכל על פיו אותה סעודה לבדה ולמוצאי שבת לא יאכל עד שיעשר הדר קתני לה דרבי שמעון שזורי:

Tossefoth non traduit

אף בחול שואלו ואוכלו על פיו. בירושל' מפרש שאימת דימוע על ע''ה דכיון שהופרש חמור בעיניו יותר כשחוזר ומתערב ובטעמא דת''ק דלא שרי אלא בשבת פליגי בירושלמי חד אמר מפני כבוד שבת וחד אמר מפני שאימת שבת עליו והוא אומר אמת ופריך אי אימת שבת עליו הא דתניא מוצאי שבת לא יאכל עד שיעשר ואי אומר אמת אמאי לא יאכל מפני שאין שבת עליו באימה ולמ''ד מפני כבוד שבת ל''ל שואלו ע''י עילה (עולה) ועוד פריך תנינא שואלו בחול לא יאכל בשבת ולמאן דאמר מפני כבוד שבת אמאי לא יאכל בשבת וקאמר לא אמרו אלא בשוגג אבל במזיד אסור דתנינא ושכח לעשרו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source