Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 71b

אָדָם שֶׁמַּצִּיל עַל טוּמְאָה שֶׁבְּתוֹכוֹ מִלְּטַמֵּא אֵינוֹ דִּין שֶׁמַּצִּיל עַל טָהֳרָה שֶׁבְּתוֹכוֹ מִלִּיטַּמֵּא

Traduction

Then with regard to a person, who does shield the impurity of a piece of a corpse contained within him from imparting impurity to other items in the same tent, as the Gemara derived above, is it not logical that he shields a pure item contained within him from being rendered impure?

Rachi non traduit

אדם. שמעכב טומאה שבתוכו מלטמא אינו דין שמציל על טהרה שבתוכו מליטמא משום בלוע:

מָה לִכְלִי חֶרֶס שֶׁכֵּן אֵין מִטַּמֵּא מִגַּבּוֹ תֹּאמַר בָּאָדָם שֶׁמִּטַּמֵּא מִגַּבּוֹ

Traduction

The Gemara challenges the inference: What is notable about an earthenware vessel? It is notable in that it cannot become impure through a source of impurity coming in contact with its exterior. Can you say, then, that it is comparable to a person, who can become impure through a source of impurity coming in contact with his exterior? Since here the halakhot concerning impurity of a person are more stringent than those concerning an earthenware vessel, one cannot apply to a person a leniency with regard to an earthenware vessel.

Rachi non traduit

מה לכלי חרס. דין הוא שיציל על טהרה שבתוכו שכן יש בו צד קל אחר שאינו מטמא מגבו:

אַטּוּ אֲנַן מִגַּבּוֹ קָאָמְרִינַן מִתּוֹכוֹ קָאָמְרִינַן

Traduction

The Gemara responds: Is that to say we are speaking of rendering an item impure through a source of impurity coming in contact with its exterior? We are in fact speaking of where the impurity comes in contact with its interior. For such cases, it is reasonable to compare the case of a person with an earthenware vessel.

Rachi non traduit

אטו אנן מגבו קאמרינן. מי ילפינן גב אדם מגב כלי חרס דתיפרוך הכי:

מתוכו קאמרינן. תוך דאדם גמרינן מתוך כלי חרס וכ''ש דקל וחומר אלימא הוא דאדרבה תוך כלי חרס חמור מתוכו של אדם:

Tossefoth non traduit

אטו אנן מגבו קאמרינן מתוכו קאמרינן. תימה מה נפשך מ''מ פריך שפיר דאיך תעבור הטומאה כיון דגבו טהור ויש לומר דאדם נמי תוכו טהור מציל ואיכא למיעבד ק''ו הכי ומה כלי חרס המוקף צמיד פתיל שאין גבו מציל לחוץ בפני הטומאה שבתוכו מלטמא מציל (תוכו) על טהרה שבתוכו מליטמא תוכו של אדם שמציל וחוצץ בפני הטומאה שבתוכו מלטמא אינו דין שיציל תוכו על טהרה שבתוכו מליטמא וא''ת כיון דהא דהאדם מציל על טהרה שבתוכו היינו מקל וחומר דכלי חרס א''כ נימא דיו ולא יציל על טהרה שבתוכו מליטמא בהיסט הזב כמו כלי חרס המוקף צמיד פתיל דמיטמא בהיסט הזב כדאמרינן בסוף הנזקין (גיטין סא:) וליחוש שמא הסיטה אשתו נדה ואילו בתוספת' דאהלו' (פט''ו) תני בהדיא דאדם מציל על טהרה שבתוכו מליטמא בהיסט הזב דאמרו להם בית הלל אי אתם מודים בבליעת טבעת ונכנס לאהל המת כו' אמרו להם בית שמאי לא אם אמרת בטבעת שהיא טהורה בהיסט וי''ל דעבדי ק''ו מפכים קטנים המוקף צמיד פתיל דאפילו בלא היקף טהורים במשא הזב לפי שאין באים לכלל מגע לפי שאין סופן להפתח ואת שאינו בא לכלל מגע אינו בא לכלל משא כדאמר בהעור והרוטב (לקמן חולין דף קכד:):

אַדְּרַבָּה כְּלִי חֶרֶס חָמוּר שֶׁכֵּן מְטַמֵּא מֵאֲוִירוֹ

Traduction

The Gemara adds: On the contrary, the contraction of impurity by an earthenware vessel is more stringent than that of a person, as it becomes impure through the presence of a source of impurity in its airspace, even if the source does not touch the vessel itself. By contrast, a person is rendered impure from a source of impurity in his airspace, e.g., in his mouth, only if it actually touches him, and the a fortiori inference remains valid.

Rachi non traduit

שכן מטמא מאוירו. בלא נגיעה מה שאין כן באדם הלכך קל וחומר מה אויר כלי חרס שאינו מבליע טומאה שבו מלטמא מבליע טהרה שבו מליטמא אדם שמבליע טומאה שבתוכו מלטמא אינו דין שיציל על טהרה שבו מליטמא הואיל וקל הוא שאין מקבל אויר האדם טומאה לעולם:

אַשְׁכְּחַן בָּלוּעַ דִּלְמַעְלָה בָּלוּעַ דִּלְמַטָּה מְנָלַן קַל וָחוֹמֶר וּמָה לְמַעְלָה שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה עִיכּוּל מַצִּיל לְמַטָּה שֶׁעוֹשֶׂה עִיכּוּל אֵינוֹ דִּין שֶׁמַּצִּיל

Traduction

The Gemara asks: We found a source for the halakha that an impure item encapsulated in a body that entered it from above, i.e., through the mouth, does not impart impurity. From where do we derive that an impure item encapsulated in a body that entered it from below, i.e., through the rectum, also does not impart impurity? The Gemara answers: It is derived through an a fortiori inference: And if, when the impure item enters from above, through the mouth, which is a place that does not digest the food, the body nevertheless shields the impure item from imparting impurity, then with regard to a case where the impure item enters from below, which is a place that does digest food, is it not logical that the body should shield it from imparting impurity?

Rachi non traduit

דלמעלה. דרך פיו כדכתיב (ויקרא יא) והאוכל מנבלתה:

דלמטה. תחב לו דרך בית הריעי עד שנבלע וכגון שהיה תחוב בשפופרת ולא טימאו בכניסתו במגע:

מנין. שלאחר מכאן לא יטמאנו במשא הואיל ובלוע:

Tossefoth non traduit

דלמטה מנא לן. דבלוע דלמטה נמי טהור כדמוכח מתניתין דעובר וחיה נמי דטמאה היינו מדרבנן כדלקמן ועוד דהשתא ס''ד דרבה מודה בשתי טבעות וחיה היא כשתי טבעות:

כְּלוּם עוֹשֶׂה עִיכּוּל לְמַטָּה אֶלָּא עַל יְדֵי מַעְלָה אֲפִילּוּ הָכִי עִיכּוּל דִּלְמַטָּה רַב

Traduction

The Gemara challenges the basis of the inference: Isn’t digestion performed below only by means of the chewing and digestive functions of the body above? The Gemara explains: Even so, the digestion performed below is greater than that performed above.

Rachi non traduit

אלא ע''י מעלה. אם לא יכנס דרך הפה לא יתעכל במעיים לעולם:

עיכול דלמטה רב. בפה אינו מתעכל כל כך עד שיורד למטה:

אַשְׁכְּחַן בָּלוּעַ דְּאָדָם בָּלוּעַ דִּבְהֵמָה מְנָלַן קַל וָחוֹמֶר וּמָה אָדָם שֶׁמִּטַּמֵּא מֵחַיִּים מַצִּיל בְּבָלוּעַ בְּהֵמָה שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה מֵחַיִּים אֵינוֹ דִּין שֶׁתַּצִּיל בְּבָלוּעַ

Traduction

The Gemara asks: We found a source for the halakha that an impure item encapsulated in the body of a person does not impart impurity; from where do we derive that an impure item encapsulated in the body of an animal does not impart impurity? The Gemara answers: It is derived through an a fortiori inference: If the body of a person, who can impart impurity even while he is still alive, e.g., if he is a leper or a zav, nevertheless shields the impure item encapsulated inside him from imparting impurity, then with regard to an animal, which does not impart impurity while it is alive, is it not logical that it should shield an impure item encapsulated inside it from imparting impurity?

Tossefoth non traduit

בלוע בבהמה מנא לן. דבהמה לא מטמא כדמוכח ההוא כלב דאכל בשר המת לקמן בהעור והרוטב (חולין דף קכו.):

מָה לְאָדָם שֶׁכֵּן צָרִיךְ שְׁהִיָּיה בְּבַיִת הַמְנוּגָּע תֹּאמַר בִּבְהֵמָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה שְׁהִיָּיה בְּבַיִת הַמְנוּגָּע

Traduction

The Gemara challenges the inference: What is notable about the impurity of a person? It is notable in that if he entered a leprous house, in order for his garment to be rendered impure he needs to remain in the leprous house for a minimal period of time (see Leviticus 14:33–53). Can you say, then, that it is comparable to an animal, which does not need to remain in a leprous house for a minimal period of time? Rather, any utensils placed upon it are rendered impure immediately upon its entry. Since here the halakhot concerning impurity of an animal are more stringent than those concerning a person, one cannot necessarily apply to an animal a leniency with regard to a person.

Rachi non traduit

צריך שהייה. לטמא בגדים שהוא לבוש דכתיב (שם יד) והבא אל הבית יטמא ולא כתיב כבוס בגדים והאוכל בבית יכבס את בגדיו (שם) ומוקמינן לה בתורת כהנים לשוהה שיעור אכילה:

תאמר בבהמה שאינה צריכה שהייה. שאם נכנסת טעונה כלים הרי הן טמאים מיד דוהבא אל הבית קרינא בהו:

בְּהֵמָה דְּאֵינָהּ צְרִיכָה שְׁהִיָּיה בְּבַיִת הַמְנוּגָּע לְמַאי הִלְכְתָא לְכֵלִים שֶׁעַל גַּבָּהּ אָדָם נָמֵי לָא בָּעֵי

Traduction

The Gemara responds: When it is stated about an animal that it does not need to remain in a leprous house for a minimal period of time, with regard to what halakha was that said? A living animal itself cannot be impure. Perforce, the statement is referring to utensils that are placed upon its back, and they are rendered impure immediately upon entry. But in this regard there is no difference between animals and people: A person as well does not need to remain in the leprous house for a minimal period of time in order to render impure any utensils placed on his back. Rather, they are rendered impure immediately upon entry.

Rachi non traduit

ומשנינן למאי הלכתא. אמרת אין צריכה שהייה על כרחך לכלים שעליה דהא לאו בת מילבש בגדים היא אלא דרך משוי ודרך משוי אדם גופיה לא בעי שהייה שאם לא היה לבוש בגדיו אלא נטלם על כתפו ונכנס טמאין מיד:

Tossefoth non traduit

למאי הלכתא לכלים שעל גבה אדם נמי לא בעי. וא''ת דלמא אפי' בכלים שהיא לבושה דשייך בהו מלבוש כדאשכחן גבי הוצאת שבת בפרק במה בהמה יוצאה (שבת נג.) בדברים שחשובים לה למלבוש ועוד הקשה רבינו אפרים דבתורת כהנים ממעט בהמה וכותי דלא בעו שהייה בכלים שהן לבושים מוכבס בגדיו המטמא בגדים מציל בבית המנוגע כותי ובהמה שאינם מטמאים בגדים אינם מצילים בבית המנוגע משמע דבת מלבוש היא אלא דמעטיה קרא דומיא דכותי דשייך ביה מלבוש וי''ל דבהמה אפילו כלים שהיא לבושה חשיבי כעל גבה כיון דאין מטמא מכחה דלאו בת טומאה היא וגבי אדם נמי כה''ג כשאין מטמאין מכחו כגון בגדים שעל גביו לא בעי שהייה אבל בגדים שהוא לבוש בטלים אגביה ומכחו בא להם הטומאה וגזרת הכתוב היא שאין לו כח לטמאם עד שישהה ולפירוש זה דטומאת בגדים שהוא לבוש מחמת האדם הם באים אם כולו בפנים וידו מבחוץ וטבעת באצבע טמאה הטבעת ואם הוא מבחוץ וידו בפנים וטבעת באצבע הטבעת טהורה דבטלה אגביה והוא טהור דרובו לחוץ וקשה דבתורת כהנים ובמסכת נגעים פרק שלשה עשר דתנא היה עומד בפנים ופשט ידו לחוץ וטבעותיו בידו ושהה כדי אכילת פרס טמאות היה עומד בחוץ ופשט ידו בפנים וטבעותיו בידו רבי יהודה מטמא מיד וחכ''א בכדי אכילת פרס ושמא התם מדרבנן הוא ולא מדאורייתא ומחמיר רבי יהודה לטמא מיד משום דאין הטומאה באה להם מכח האדם:

דִּתְנַן הַנִּכְנָס לְבַיִת הַמְנוּגָּע וְכֵלָיו עַל כְּתֵפָיו וְסַנְדָּלָיו וְטַבְּעוֹתָיו בְּיָדָיו הוּא וְהֵן טְמֵאִין מִיָּד הָיָה לָבוּשׁ כֵּלָיו וְסַנְדָּלָיו בְּרַגְלָיו וְטַבְּעוֹתָיו בְּאֶצְבָּעוֹ הוּא טָמֵא מִיָּד וְהֵן טְהוֹרִין עַד שֶׁיִּשְׁהֶא בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס פַּת חִטִּים וְלֹא פַּת שְׂעוֹרִים מֵיסֵב וְאוֹכֵל בְּלִיפְתָּן

Traduction

This is as we learned in a mishna (Nega’im 13:9): With regard to one who enters a leprous house with his clothes resting on his shoulders but who is not wearing them in the normal manner, and his sandals and his rings are in his hands, both he and they, the clothes, sandals, and rings, are rendered ritually impure immediately. If he was dressed in his clothes, and his sandals were on his feet and his rings were on his fingers, he is rendered impure immediately upon entering the house, but they, the clothes, sandals, and rings, remain pure until he remains in the house for the time it takes to eat a half-loaf of bread. This calculation is made with wheat bread and not with barley bread, which takes more time to eat than wheat bread. In addition, the calculation is made with regard to one who is reclining, and eating the bread together with a relish usually consumed with bread, which hastens the eating.

Rachi non traduit

וטבעותיו בידיו. בקומצו שלא כדרך מלבוש:

טמאין מיד. דקרינא נמי בכלים והבא אל הבית:

היה לבוש כליו כו'. הוו להו בגדים דידיה וכתיב והאוכל בבית יכבס את בגדיו עד שישהא שיעור אכילה:

פרס. חצי ככר של עירוב שהוא מזון שתי סעודות והוא שמונה ביצים כדאמרינן בעירובין (דף פב:):

אָמַר רָבָא תַּרְוַיְיהוּ תְּנַנְהִי טוּמְאָה בְּלוּעָה תְּנֵינָא טָהֳרָה בְּלוּעָה תְּנֵינָא

Traduction

§ Rabba stated above that an encapsulated impure item cannot impart impurity and that an item that is ritually pure that is encapsulated within another body cannot be rendered impure. Rava said: Why is this statement necessary? We learn both halakhot in a mishna: We learn about an encapsulated impure item, and we learn about an encapsulated pure item.

Rachi non traduit

תרוייהו תננהי. קושיא היא כלומר מאי אשמועינן רבה:

Tossefoth non traduit

אמר רבא תרוייהו תננהי. לאו מטומאה בלועה פריך דרבה נמי כשם קאמר משמע שגם לרבה היה פשוט מתוך המשנה אלא מטהרה בלועה פריך דטהרה נמי תנן כמו טומאה ולמה פשוט לו זה יותר מזה:

טוּמְאָה בְּלוּעָה דִּתְנַן בָּלַע טַבַּעַת טְמֵאָה טוֹבֵל וְאוֹכֵל בִּתְרוּמָתוֹ הֱקִיאָהּ טְמֵאָה וְטִמְּאַתּוּ

Traduction

Rava elaborates: With regard to an encapsulated impure item, the halakha is as we learned (Mikvaot 10:8): If someone swallowed a ring that was impure due to having been in contact with a corpse, he is thereby rendered impure. To render himself pure he immerses and then he may partake of his teruma, despite the fact that the impure ring is still inside him. The reason this is permitted is that since the ring in encapsulated inside the person’s body it cannot impart impurity. If he vomited out this ring it remains impure, as it was not purified by his immersion, and therefore it renders him impure upon its exit from his body.

Rachi non traduit

טמאה. טומאת מת וכלי מתכות המיטמאין במת הרי הן כמת דאמר מר (לעיל חולין דף ג.) חרב הרי הוא כחלל:

טובל. לפי שנטמא בנגיעתה קודם שבלעה:

טובל ואוכל בתרומה. דמשנבלעה אינה מטמאה:

[הקיאה טמאה]. דלא אהני ליה טבילת האדם:

וטמאתו. שנגעה בו ביציאתה:

Tossefoth non traduit

בלע טבעת טמאה טובל ואוכל בתרומה. בטמא טומאת מת איירי דחרב הרי הוא כחלל ואי לאו דטומאה בלועה לא מטמאה לא היה מועיל לו טבילה דנהי דמגע בית הסתרים לא מטמא במגע במשא מטמא וא''ת ודלמא בטבעת שנטמא בשרץ איירי וי''ל דבתר דההיא דטבעת טהורה מיתניא במסכת מקואות (פ''י מ''ח) ועוד אי בטומאת שרץ אם כן לא הויא אלא ראשון והיכי קתני דמטמא את האדם והא אין אדם וכלים מקבלים טומאה אלא מאב הטומאה:

טָהֳרָה בְּלוּעָה תְּנֵינָא דִּתְנַן בָּלַע טַבַּעַת טְהוֹרָה וְנִכְנַס לְאֹהֶל הַמֵּת וְהִזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וֶהֱקִיאָהּ הֲרֵי הִיא כְּמָה שֶׁהָיְתָה

Traduction

Likewise, we learn the halakha that an encapsulated pure item cannot be rendered impure, as we learn in the same mishna (Mikvaot 10:8): If one swallowed a ritually pure ring and then entered a tent containing a corpse, thereby contracting impurity, and then in order to render him pure someone sprinkled upon him the water that is mixed with the ashes of the red heifer, once on the third day and again on the seventh day as required, and then he immersed, thereby completing the purification process; and then he vomited out the ring, the ring is pure as it always was, i.e., it was not rendered impure from the corpse.

Rachi non traduit

והזה. בשלישי:

ושנה. בשביעי:

הרי היא כמה שהיתה. טהורה לפי שלא קבלה טומאה מן האדם משבלעה דאי טמאה היכי מצי למימר הרי היא כמה שהיתה הא לא טבלה וטבילת האדם לא מהניא לה. ולהכי נקט הזה ושנה וטבל ואחר כך הקיאה דאם הקיאה קודם טבילה נטמאה ביציאתה במגעו:

כִּי קָאָמַר רַבָּה כְּגוֹן שֶׁבָּלַע שְׁתֵּי טַבָּעוֹת אַחַת טְמֵאָה וְאַחַת טְהוֹרָה דְּלָא מְטַמְּיָא לַהּ טְמֵאָה לִטְהוֹרָה

Traduction

The Gemara answers: The cases in the mishna concern the possibility of imparting impurity from the ring to the body within which it is contained and vice versa. But when Rabba was speaking he was referring to imparting impurity from one item to another where both are contained together inside a body, such as where a person swallowed two rings, one impure and one pure, and they came in direct contact with one another. Rabba taught that even in this case the impure ring does not render the pure ring impure.

Rachi non traduit

כי קאמר רבה כו'. דאי ממתניתין דקתני בלע טבעת טמאה טובל ואוכל דמשמע לא מטמיא לאדם הוה אמינא טעמא לאו משום בליעה הוא אלא משום דמגע בית הסתרים לאו מגע הוא לענין טומאה כדאמרינן במסכת נדה (דף מג.) מוידיו לא שטף במים וגבי טבעת ליכא למימר תטמא את האדם במשא שאין משא אלא למי שהטומאה יוצאה ממנו כגון מת ונבלה ומעיינות הזב אבל טמא מת אע''פ שהוא אב הטומאה אין לו משא וטבעת טהורה נמי דתנן דלא מטמיא מחמת אדם נמי טעמא משום דמגע בית הסתרים דאדם לא מטמא אבל טבעת בטבעת לאו בית הסתרים שייך למימר בהו אע''פ שנטמנו באדם הרי הן כמונחין בתיבה וניטמו אשמועינן רבה דטעמא דמתניתין משום בלוע היא ואפילו חברתה לא מטמא:

Tossefoth non traduit

כי קאמר רבה כגון שבלע שתי טבעות - פירש בקונטרס דאי ממתניתין ה''א הא דטבעת לא מטמאה האדם לא משום בליעה הוא אלא משום דמגע בית הסתרים לאו מגע הוא לענין טומאה כדאמר בנדה (דף מב:) וליכא למימר דנטמא במשא שאין משא אלא במי שהטומאה באה ממנו כגון מת ונבלה ומעיינות הזב אבל טמא מת

אע''פ שהוא אב הטומאה אין לו טומאת משא וטבעת טהורה נמי לא מטמאה מחמת אדם טעמא נמי משום דבית הסתרים דאדם לא מטמא אבל בב' טבעות דלא שייך בהו בית הסתרים הוה אמינא במסותרים בתוכו ליטמו קמ''ל דטעמא דמתני' משום בלוע הוא וחבירו נמי לא מטמא וקשה לפירושו דבטבעת שנגעה במת הרי הוא כחלל וטומאתה בוקעת ועולה ואפי' רצוצה תחת אבנים שלא מטמא את האדם מכח בית הסתרים ומה שפי' דטבעת טהורה לא מטמאה מחמת אדם משום דבית הסתרים דאדם לא מטמא אטו אם נכנס אדם לאהל המת וכלים או אוכלין בקומטו ה''נ דטהורים דאע''ג דבית הסתרים לאו בת מקבלי טומאה נינהו מ''מ לא הוי כצמיד פתיל דמציל באהל המת הרי טיט דלאו בני קבולי טומאה נינהו ואוכלין שגיבלן בטיט והכניסם לאהל המת טמאים ומה שפירש נמי דאין טומאת משא אלא למי שטומאה באה ממנו הרי מדרס הזב דמטמא במשא וה''נ טבעת שנגעה במת כיון דהויא כחלל לטמא במשא דלטמא במשא לא מהני בית הסתרים כדפי' בקונט' ובפ' יוצא דופן (נדה דף מב:) נמי אמרי' נבלה בקומטו טמא נהי דבמגע לא מטמא במשא מיהא מטמא לכך נראה דטעמא דמתני' משום דבלוע הוא ומ''מ אשמעינן רבה בשני טבעות דממתני' לא אשמעינן ליה דהא דאע''ג דטומאה בלועה לא מטמאה היינו טהרה בעלמא אבל טהרה הבלועה מיטמאה וכן הא דטהרה הבלועה לא מיטמאה היינו מטומאה דעלמא ולא מטומאה הבלועה עמה ואין לתמוה כיון דבא לאשמועינן כאן בשתי טבעות מאי כשם דהכי פירושו כשם שטומאה בלועה אינה מטמאה את האדם הבולעה אע''פ שנגעה בו כך אינה מטמאה טהרה שאצלה וא''ת מנא לה לרבה הא דטהרה בלועה לא מיטמאה מטומאה שאצלה הא לא אתי מק''ו דצמיד פתיל וי''ל דכולה מלתא דריש רבה מן האוכל את נבלתה מי לא עסקינן דאכל סמוך לשקיעת החמה וקאמר רחמנא דטהור אפי' לאכול בתרומה ונוגעת בטומאה שבמעיה ואסור לטמאה וא''ת שתי טבעות נמי תנינא בלע טבעת טמאה טובל ואוכל בתרומה ויש לומר דהתם צריך הזיה שלישי ושביעי וכשבא לאכול תרומה כבר יש שבעה ימים שנבלעה והרי היא מסתמא כבר סמוך לנקב וכשבולע תרומה אינה נוגעת בטבעת עד שתבא אצלה סמוך לנקב ואז היא כבר מעוכלת:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source