Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 63a

בַּת מָזְגָא חַמְרָא שַׁרְיָא וְסִימָנָיךְ יָפֶה כֹּחַ הַבֵּן מִכֹּחַ הָאָב

Traduction

But the bird called the little wine pourer is permitted. And your mnemonic to remember this is the idiom of the Sages: The power of the son is greater than the power of the father, i.e., the larger is forbidden while the smaller is permitted.

Rachi non traduit

בת מזגא חמרא. זה שמה:

יפה כח הבן. הלכה היא בפרק כל הנשבעין בשבועות (דף מח.):

אָמַר רַב יְהוּדָה שְׁקִיטָנָא אֲרִיכֵי שָׁקֵי וְסוּמָּקֵי שַׁרְיָא וְסִימָנָיךְ מוּרְזְמָא גּוּצֵי וְסוּמָּקֵי אֲסִירִי וְסִימָנָיךְ נָנוּס פָּסוּל אֲרִיכֵי שָׁקֵי וִירוּקֵּי אֲסִירִי וְסִימָנָיךְ יְרוּקִּין פְּסוּלִין

Traduction

Rav Yehuda says: There are several types of shekitena. The long-shanked red ones are permitted. And your mnemonic to remember this is the murzema bird, which is similar in appearance and known to be kosher. The little red ones are forbidden, and your mnemonic for this is the halakha that a dwarf priest is unfit for Temple service. The long-shanked green, i.e., yellow, ones are forbidden, and your mnemonic for this is the mishna (56a): Innards that have turned green render an animal a tereifa and unfit for consumption.

Rachi non traduit

שקיטנא. שם העוף ויש בהן שני מינין אותם ששוקיהן ארוכין וגופו אדום שרי:

מורזמא. שם עוף שהיה מוחזק להם בטהור ושוקיו ארוכין וגופו אדום:

ננוס פסול. במומי כהנים בבכורות (דף מה:):

ירוקין פסולין. גבי נחמרו מעיה תנן ליה במתניתין (לעיל חולין דף נו.):

אָמַר רַב יְהוּדָה שָׁלָךְ זֶה הַשּׁוֹלֶה דָּגִים מִן הַיָּם דּוּכִיפַת שֶׁהוֹדוֹ כָּפוּת תַּנְיָא נָמֵי הָכִי דּוּכִיפַת שֶׁהוֹדוֹ כָּפוּת וְזֶהוּ שֶׁהֵבִיא שָׁמִיר לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ

Traduction

Rav Yehuda says: As for the shalakh, listed as a non-kosher bird (see Leviticus 11:17), this is the bird that scoops [sholeh] fish out of the sea. The dukhifat (see Leviticus 11:19) is the bird whose comb seems bent [hodo kafut] due to its thickness. The Gemara notes: This is also taught in a baraita: The dukhifat is the bird whose comb seems bent, and this is the bird that brought the shamir to the Temple. As recounted in tractate Gittin (68b), King Solomon required a unique worm called the shamir to carve stones of the Temple, as the verse states: ''There was neither hammer nor ax nor any tool of iron heard in the house, while it was in building'' (I Kings 6:7).

Rachi non traduit

זה השולה דגים מן הים. אינהו הוו בקיאי ביה והוא עורב המים:

שהודו כפות. כרבלתו עבה ודומה כמי שכפולה לתוך הראש וכפותה שם והוא עוף גדול כתרנגול וקורין לו פואו''ן שלביי''א:

וזהו שהביא שמיר למקדש. דהא נגר טורא מתרגמינן ליה והוא תרנגולא ברא ובגיטין בפרק מי שאחזו (גיטין דף סח:) מפרש מאי עביד ביה דמנגר ביה טוריא:

רַבִּי יוֹחָנָן כִּי הֲוָה חָזֵי שָׁלָךְ אָמַר מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה כִּי הֲוָה חָזֵי נְמָלָה אָמַר צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל

Traduction

The Gemara recounts: When Rabbi Yoḥanan would see a shalakh, he would say: ''Your judgments are like the great deep'' (Psalms 36:7), as God exacts retribution even upon the fish in the sea. When he would see an ant, he would say the first half of the same verse: ''Your righteousness is like the mighty mountains,'' as God provides sustenance for the tiny ant just as He does for the largest creatures.

Rachi non traduit

ומשפטיך אף בתהום רבה. שזמנתה שלך לשפוט ולעשות נקמתך בדגת הים להמית המזומנים למות. לשון מורי. לישנא אחרינא לנמלה הוא אומר צדקתך כהררי אל שמזונותיה מזומנין לה בלא טורח ועם מי שאתה נשפט אתה דנו עד תהום רבה כגון שלך שטורח לבקש שם מזונותיו:

צדקתך כהררי אל. דאפי' נמלה אית ליה חיותא כגדולה:

אָמַר אַמֵּימָר לַקְנִי וּבָטְנִי שַׁרְיָין שַׁקְנַאי וּבָטְנַאי מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לֶאֱכוֹל אוֹכְלִין מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל אֵין אוֹכְלִין אַטּוּ בְּמִנְהֲגָא תַּלְיָא מִילְּתָא אִין וְלָא קַשְׁיָא הָא בְּאַתְרָא דִּשְׁכִיחִי פֶּרֶס וְעָזְנִיָּה הָא בְּאַתְרָא דְּלָא שְׁכִיחִי פֶּרֶס וְעָזְנִיָּה

Traduction

Ameimar says: The laknei and batnei birds are permitted. As for the sakna’ei and batna’ei birds, in any place that it is customary to eat them, one may eat them; in any place that it is customary not to eat them, one may not eat them. The Gemara asks: Is that to say that the matter of whether it is permitted depends on custom? The Gemara responds: Yes, but it is not difficult: This place where they are forbidden is a place where the peres and ozniyya are found. Since they are similar to these birds, one must be concerned that people will confuse them, even though the sakna’ei and batna’ei are themselves kosher. That place where they are permitted is a place where the peres and ozniyya are not found.

Rachi non traduit

לקני ובטני שריא שקנאי ובטנאי מקום שנהגו כו':

דשכיחי. שראינום שהוחזקו שם פרס ועזניה אסירי דהני נמי בחד סימן אתו ושמא ממינם הן באתרא דלא שכיחי פרס ועזניה שרו דהא מסתמא לא מחזקינן להו דלא שכיחי בישוב:

Tossefoth non traduit

הא באתרא דשכיחי פרס ועזניה. פירש הקונטרס דבאתרא דשכיחי חיישינן משום דדמו לפרס ועזניה שמא מינם הוא וקשה דאם כן בכל דוכתא ליתסרו אלא נראה לפרש דודאי לאו ממינייהו הם אלא באתרא דשכיחי חיישינן משום דדמו לפרס ועזניה ומיחלפא בהם אבל באתרא דלא שכיחי ליכא למיחש למידי ושרו:

אָמַר אַבָּיֵי קוּאֵי וְקָקוֹאֵי אֲסִירִי קָקוֹאֲתָא שַׁרְיָא בְּמַעְרְבָא מַלְקוּ עִילָּוַהּ וְקָרוּ לַהּ תַּחְווֹתָא

Traduction

Abaye says: The birds called kevai and kakvai are forbidden, but the kakvata is permitted. Still, in the West, Eretz Yisrael, they flog one who eats it on its account, and they call it taḥveta.

תָּנוּ רַבָּנַן תִּנְשֶׁמֶת בָּאוָת שֶׁבָּעוֹפוֹת אַתָּה אוֹמֵר בָּאוָת שֶׁבָּעוֹפוֹת אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בָּאוָת שֶׁבַּשְּׁרָצִים אָמַרְתָּ צֵא וּלְמַד מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן דָּבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ בְּמָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּעוֹפוֹת אַף כָּאן בְּעוֹפוֹת

Traduction

The Sages taught in a baraita: The tinshemet, listed in the Torah as non-kosher (see Leviticus 11:18), is the ba’ut among birds. One might ask: Do you say that it is the ba’ut among birds, or is it only the ba’ut among creeping animals? The tinshemet is also listed among the creeping animals (see Leviticus 11:30). Say: Go out and learn from the thirteen hermeneutical principles, of which one is: A matter derived from its context. What are the adjacent verses speaking about? They are speaking about birds. So too here, the word tinshemet is referring to birds.

Rachi non traduit

(תחותא) באות שבעופות. עוף הצועק בלילה צואיט''ה בלע''ז:

תַּנְיָא נָמֵי גַּבֵּי שְׁרָצִים כְּהַאי גַּוְונָא תִּנְשֶׁמֶת בָּאוָת שֶׁבַּשְּׁרָצִים אַתָּה אוֹמֵר בָּאוָת שֶׁבַּשְּׁרָצִים אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בָּאוָת שֶׁבָּעוֹפוֹת אָמַרְתָּ צֵא וּלְמַד מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן דָּבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ בְּמָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר בִּשְׁרָצִים אַף כָּאן בִּשְׁרָצִים

Traduction

The Gemara notes: It is also taught in a baraita in this way with regard to the tinshemet listed among the creeping animals: The tinshemet here is the ba’ut among creeping animals. One might ask: Do you say that it is the ba’ut among creeping animals, or it is only the ba’ut among birds? Say: Go out and learn from the thirteen hermeneutical principles, of which one is: A matter derived from its context. What are the adjacent verses speaking about? They are speaking about creeping animals. So too here, the word tinshemet is referring to creeping animals.

Rachi non traduit

באות שבשרצים. טלפ''א. תרי תנשמת כתיבי חד בעופות וחד בשרצים:

דבר הלמד מענינו. אחד מי''ג מדות היא:

אָמַר אַבָּיֵי בָּאוָת שֶׁבָּעוֹפוֹת קִיפוֹף בָּאוָת שֶׁבַּשְּׁרָצִים קוּרְפְּדַאי אָמַר רַב יְהוּדָה קָאָת זוֹ הַקּוּק רָחָם זוֹ שְׁרַקְרַק

Traduction

Abaye says: The ba’ut among birds is commonly called the kifof. The ba’ut among creeping animals is commonly called the kurpedai. Rav Yehuda says: As for the ka’at listed in the Torah as non-kosher (see Leviticus 11:18), this is the bird called a kuk. As for the raḥam, this is the sherakrak.

Rachi non traduit

קיפוף. צואיט''א. ולי נראה שקורין קלב''א שורי''ץ שדומה לטלפ''א שבשרצים:

קורפדאי. טלפ''א:

Tossefoth non traduit

באות שבעופות קיפוף. שלשה מיני קיפוף הם האי שהוא באות שבעופות זהו תנשמת כדקאמר דתנשמת הוא באות שבעופות ועוד יש כוס וינשוף דמתרגמינן קריא וקיפופא והוא ניהו דאמרינן בהמפלת (נדה דף כג.) דעיניהם הולכות לפניהם כשל אדם כמו קריא וקיפופא ובברכות פרק הרואה (ברכות דף נז:) אמרינן כל מיני עופות יפים לחלום חוץ מקריא וקיפופא ועוד יש קיפוף אחר שהוא חיה כדאמרי' נמי בפרק הרואה (ג''ז שם ע''ש) כל מיני חיות יפין לחלום חוץ מן הפיל והקוף והקיפוף וכן בפ''ק דבכורות (דף ח.) הארי והדוב הנמר והקוף והקיפוף לשלש שנים:

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רָחָם כֵּיוָן שֶׁבָּא רָחָם בָּאוּ רַחֲמִים לְעוֹלָם אָמַר רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי וְהוּא דְּיָתֵיב אַמִּידֵּי וְעָבֵיד שְׁרַקְרַק וּגְמִירִי דְּאִי יָתֵיב אַאַרְעָא וְשָׁרֵיק אֲתָא מְשִׁיחָא שֶׁנֶּאֱמַר אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם

Traduction

Rabbi Yoḥanan says: Why is it called the raḥam? Because when the raḥam comes to Eretz Yisrael, mercy [raḥamim] comes to the world, as it appears at the beginning of the rainy season. Rav Beivai bar Abaye said: And it is a sign of rain only when it sits on something and makes a sherakrak sound. And it is learned as a tradition that if it sits on the ground and hisses [veshareik], this is a sign that the Messiah is coming, as it is stated: ''I will hiss [eshreka] for them, and gather them'' (Zechariah 10:8).

Rachi non traduit

רחמים. מטר:

אמידי. על שום דבר:

ועביד שרקרק. כשהוא מצפצף נשמע כאומר שרקרק:

דאי יתיב אארעא. ואינו עומד אלא יושב ומצפצף סימן בשורה הוא:

אארעא. שאין דרכו כן:

אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר שִׁימִי לְמָר בַּר רַב אִידַאי וְהָא הָהוּא דְּיָתֵיב בֵּי כְרָבָא וּשְׁרַק וַאֲתָא גָּלָל אַפְסְקֵיהּ לְמוֹחֵיהּ אֲמַר לֵיהּ הָהוּא בַּיָּידָא הֲוָה

Traduction

Rav Adda bar Shimi said to Mar bar Rav Idai: But wasn’t there a certain raḥam that sat on a plowed field and hissed, and a stone came and broke its head? Mar bar Rav Idai said to him: That raḥam was a liar and was punished for prophesying falsely.

Rachi non traduit

בי כרבא. חרישה:

גללא. אבן גלל מן המרום:

בדייא. כמו בדאה. בדאי ושקרן ולפיכך לקה:

תָּנוּ רַבָּנַן עוֹרֵב זֶה עוֹרֵב אֶת כָּל עוֹרֵב לְהָבִיא עוֹרֵב הָעִמְקִי לְמִינוֹ לְהָבִיא עוֹרֵב הָבֵא בְּרָאשֵׁי יוֹנִים

Traduction

With regard to the verse: ''Every orev after its kinds'' (Leviticus 11:15), the Sages taught in a baraita: As for the orev, this is the crow. When the verse states: ''Every orev,'' this serves to include the valley crow as non-kosher. And the verse states: ''After its kinds,'' to include the crow that comes at the heads of pigeons.

Rachi non traduit

העמקי וראשי יונים לקמיה מפרש:

אָמַר מָר עוֹרֵב זֶה עוֹרֵב אַטּוּ קַמַּן קָאֵי אֶלָּא אֵימָא עוֹרֵב זֶה עוֹרֵב אוּכָּמָא וְכֵן הוּא אוֹמֵר קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב הָעִמְקִי חִיוּוֹרָא וְכֵן הוּא אוֹמֵר וּמַרְאֵהוּ עָמֹק מִן הָעוֹר כְּמַרְאֵה חַמָּה הָעֲמוּקָּה מִן הַצֵּל

Traduction

The Gemara explains: The Master said: As for the orev, this is the crow. Is that to say that the particular crow stands before us, such that one immediately knows which one it is? Rather, say: As for the orev, this is the black crow, and so the verse states: ''His locks are curled, and black as a crow'' (Song of Songs 5:11). The Gemara continues to explain the baraita: The valley crow [ha’amaki] is the white crow. And so the verse states with regard to leprosy: ''If the appearance thereof be deeper [amok] than the skin'' (Leviticus 13:30), and the Sages explained: As the appearance of an area lit by the sun, which seems deeper than the shade, which appears to cover it. There is therefore an association between a valley and the color white.

Rachi non traduit

אטו קמן קאי. כיון דלמינהו נמי עורב קא מפרשת ליה ועורב קמא דלא יהבת ביה סימנא הי ניהו וכי בידו היה התנא אוחזו ומראה זה עורב סתם היה לו לומר עורב זה עורב פלוני:

חמה אצל צל נראית עמוקה וכן כל לבן ושחור בבשר נראה הלבן עמוק כך בהרת לבנה היא:

וְעוֹרֵב הַבָּא בְּרָאשֵׁי יוֹנִים אָמַר רַב פָּפָּא לָא תֵּימָא דְּאָתֵי בְּרֵישׁ יוֹנֵי אֶלָּא דְּדָמֵי רֵישֵׁיהּ לִדְיוֹנָה

Traduction

And with regard to the crow that comes at the heads of pigeons, Rav Pappa said: Do not say that the baraita means that it comes at the head of pigeons, i.e., it dwells with them; rather, it means that this crow’s head resembles that of a pigeon.

Rachi non traduit

בריש יוני. לפני היונים:

תָּנוּ רַבָּנַן הַנֵּץ זֶה הַנֵּץ לְמִינֵהוּ לְהָבִיא אֶת בַּר חִירְיָא מַאי בַּר חִירְיָא אָמַר אַבָּיֵי שׁוּרִינְקָא

Traduction

With regard to the verse: ''And the netz after its kinds'' (Leviticus 11:16), the Sages taught: As for the netz, this is the hawk. The verse states: ''After its kinds,'' to include the bird called bar ḥireya. The Gemara asks: What is the bar ḥireya? Abaye said: It is the bird commonly called the shurineka.

Rachi non traduit

זה הנץ. אשפרוי''ר:

בר חיריא. שרינקא. והכא ליכא לאקשויי אטו קמן קאי דהא לא קאמר למינהו זה נץ פלוני ש''מ אין לך קרוי נץ אלא אחד:

Tossefoth non traduit

הנץ זה הנץ. הכא לא שייך למיפרך אטו קמן קאי דקאמר זה הנץ דהא קאמר זה הנץ זהו אותן שקורין נץ אבל לעיל דעורב העמקי נמי קרוי עורב שייך למפרך מה זה מפורש יותר מזה:

נץ. פירש בקונט' אשפרוי''ר ואי אפשר לומר כן דהא נץ הוא מי''ט עופות ואינן דורסין כדפירש לעיל וחזינן ליה דאשפרוי''ר דריס בין לפירוש הקונטרס בין לפירוש ר''ת שלוכד העוף ואוכלו מחיים וכמו כן טועין גבי נשר שקורין אייגל''א ואינו דנשר יש לו ד' סימני טומאה ואייגל''א יש לו אצבע יתירה וכן אמר דקורא הוא קוק''ו בלעז ואינו דאותו קוק''ו בחזקת טמא מחזקינן וקורא טהור הוא כדמוכח בפ' שילוח הקן (לקמן חולין קלח:
קמ:) דר' אליעזר מחייב בשילוח מפני שהוא טהור ורבנן לא פליגי אלא מפני דרובץ על ביצים שאינן שלו אבל כולהו מודו דגופו טהור:

אָמַר רַב יְהוּדָה הַחֲסִידָה זוֹ דַּיָּה לְבָנָה לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ חֲסִידָה שֶׁעוֹשָׂה חֲסִידוּת עִם חַבְרוֹתֶיהָ הָאֲנָפָה זוֹ דַּיָּה רַגְזָנִית לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ אֲנָפָה שֶׁמְּנָאָפֶת עִם חַבְרוֹתֶיהָ

Traduction

With regard to the verse: ''And the ḥasida, and the anafa after its kinds'' (Leviticus 11:19), Rav Yehuda says: As for the ḥasida, this is the white dayya. And why is it called ḥasida? Since it performs charity [ḥasidut] for its fellows, giving them from its own food. As for the anafa, this is the irritable dayya. And why is it called anafa? Since it quarrels [mena’efet] with its fellows.

Rachi non traduit

חסידות. מחלקת מזונותיה:

שמנאפת. כמו התאנף בי (דברים ד):

אָמַר רַב חָנָן בַּר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב חָנָן בְּרֵיהּ דְּרָבָא אָמַר רַב עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עוֹפוֹת טְמֵאִין הֵן אֲמַר לֵיהּ רַב חָנָן בַּר רַב חִסְדָּא לְרַב חִסְדָּא דְּהֵיכָא אִי דְּוַיִּקְרָא עֶשְׂרִים הָווּ אִי דְּמִשְׁנֵה תוֹרָה עֶשְׂרִים וְחַד הָווּ וְכִי תֵּימָא דָּאָה דִּכְתִיבָא בְּוַיִּקְרָא וְלָא כְּתִיבָא בְּמִשְׁנֵה תוֹרָה שִׁדְיַיהּ עֲלַיְיהוּ אַכַּתִּי עֶשְׂרִין וּתְרֵין הָווּ

Traduction

§ Rav Ḥanan bar Rav Ḥisda says that Rav Ḥisda says that Rav Ḥanan, son of Rava, says that Rav says: There are twenty-four non-kosher birds. Rav Ḥanan bar Rav Ḥisda said to Rav Ḥisda, his father: From where in the Torah is this number obtained? If you are referring to the list of Leviticus (11:13–19), there are only twenty birds listed there. If you are referring to the list of Deuteronomy (14:12–18), there are only twenty-one there. And if you would say: Add the da’a, which is written in Leviticus but is not written in Deuteronomy, to the others in Deuteronomy, still there are only twenty-two.

Rachi non traduit

בספר ויקרא כתיב ואת הדאה ואת האיה למינה ובמשנה תורה כתיב והראה ואת האיה והדיה למינה:

אֲמַר לֵיהּ הָכִי אָמַר אֲבוּהּ דְּאִמָּךְ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב לְמִינָהּ לְמִינָהּ לְמִינוֹ לְמִינֵהוּ הֲרֵי כָּאן אַרְבַּע אִי הָכִי עֶשְׂרִין וְשֵׁית הָווּ אָמַר אַבָּיֵי דָּאָה וְרָאָה אַחַת הִיא דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ תַּרְתֵּי אִינּוּן

Traduction

Rav Ḥisda said to him: This is what your mother’s father, Rav Ḥanan, son of Rava, said in the name of Rav: The phrases ''after its kinds,'' ''after its kinds,'' ''after its kinds,'' and ''after its kinds,'' that appear in each list indicate additional cases. Here, then, are four more. The Gemara objects: If so, there are twenty-six, not twenty-four. Abaye said: The da’a mentioned in Leviticus and the ra’a mentioned in Deuteronomy are one bird. As, if it enters your mind that they are two different birds,

Rachi non traduit

אבוה דאמך. רב חנן בר רבה שהיה חמוה דרב חסדא בעשרה יוחסין (קדושין דף פא:): דהאנפה למינה דאיה דויקרא למינה למינו דעורב למינהו דנץ:

דאה. דויקרא וראה דמשנה תורה אחת היא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source