Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 5b

מֵעַם הָאָרֶץ פְּרָט לִמְשׁוּמָּד

Traduction

''And if any one of the common people sins unwittingly…and he shall bring his offering'' (Leviticus 4:27–28), from which it is inferred in a baraita: ''Of the common people,'' indicating: But not all of the common people. This serves to exclude a transgressor, from whom a sin offering is not accepted.

Rachi non traduit

מעם. ולא כל עם וגבי חטאת כתיב שבא ע''י השוגג:

Tossefoth non traduit

מעם הארץ פרט למומר. תימה דמאי קאמר הא מהכא נפקא מהתם נפקא הא אדרבה הך פליגא דאפילו מומר לדבר אחד קאמר ת''ק דאין מקבלין דהא מוקמינן דפליגי באוכל חלב והפריש קרבן על הדם ודוחק לומר דפריך מדר''ש ומפרש ר''ת דמומר לאכול חלב היינו מומר לכל התורה חוץ מדם כדאשכחן שכולל כל החטאות בכלל חטאת חלב בפ''ק דמנחות (דף ו.) ובפרק היה מביא (סוטה דף טו.) דאמר בדין שתהא חטאת חלב טעונה נסכים והשתא קאמר דלת''ק כשהוא מומר לכל התורה כולה חוץ מדם אינו מביא קרבן על הדם ולר''ש מביא כיון שהוא שב מידיעתו מדם אבל מומר לדבר אחד דברי הכל מביא ועוי''ל דדוקא בחלב ודם פליגי לפי שהם שוין שיש כרת בשניהן ועולין לגבוה ונאמרו בלאו אחד כל חלב וכל דם לא תאכלו דלת''ק חשיב ליה מומר לאותו דבר כאילו הוא מומר לדם עצמו ואינו מניח בשביל האיסור אלא משום דנפשו קצה לאכול דם אבל מומר לאחד משאר איסורים פשיטא דמביא קרבן על הדם ולר''ש אפילו מומר לאכול חלב מביא קרבן על הדם:

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲשֶׁר לֹא תֵּעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם הַשָּׁב מִידִיעָתוֹ מֵבִיא קָרְבָּן עַל שִׁגְגָתוֹ אֵינוֹ שָׁב מִידִיעָתוֹ אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן עַל שִׁגְגָתוֹ

Traduction

Rabbi Shimon ben Yosei says in the name of Rabbi Shimon that the verse states: ''And does unwittingly one of the things…that may not be done, and he becomes guilty, or if his sin that he sinned became known to him'' (Leviticus 4:22–23). From the words ''become known to him'' it is inferred: One who repents due to his awareness that he performed a transgression, as had he known that the action is prohibited he would not have performed it, brings an offering for his unwitting transgression in order to achieve atonement. But one who does not repent due to his awareness that he sinned, e.g., a transgressor who would have sinned even had he been aware that the act is prohibited, does not bring an offering for his unwitting action.

Rachi non traduit

ר''ש בן יוסי אומר. מכאן אתה למד:

אשר לא תעשינה בשגגה ואשם. וסמיך ליה או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא אשמו דמשמע אשר לא תעשינה אם היה יודע שהוא אסור ושגגה היתה לו וחטא ואשם הוא יביא:

השב מידיעתו. שאם היה יודע שהוא חלב היה יושב ומבטל מעבירה זו. ואית דגריס השב והוא נמי הפורש ונבדל מתחלה ואין עובר אם היה יודע שהוא אסור ובת''כ גרס היושב:

Tossefoth non traduit

אינו שב מידיעתו אינו מביא קרבן על שגגתו. תימה מה צריך קרא למעט לאינו שב מידיעתו ועומד ברשעו הא הוי זבח רשעים והיכי תיסק אדעתין לומר דמביא ויש לומר דאיצטריך להיכא דחזר בתשובה אח''כ ובשעה שאכל לא היה שב מידיעתו:

וְאָמְרִינַן מַאי בֵּינַיְיהוּ וְאָמַר רַב הַמְנוּנָא מְשׁוּמָּד לֶאֱכוֹל חֵלֶב וְהֵבִיא קָרְבָּן עַל הַדָּם אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ

Traduction

And we say: What is the difference between their two opinions? And Rav Hamnuna said: The difference is in the case of a transgressor with regard to eating the forbidden fat of a domesticated animal and he brought an offering for unwittingly consuming blood is the difference between them. According to the first tanna he may not bring an offering, as he is a transgressor. According to Rabbi Shimon, since he repented for unwittingly consuming blood, due to his awareness that he sinned, he brings a sin offering for that unwitting sin. In any event, this baraita apparently contradicts the previously cited baraita with regard to the source for the halakha that one does not accept an offering from a transgressor.

Rachi non traduit

מאי בינייהו. מ''מ מומר לא מקבלינן מיניה בין למר בין למר ואפילו שוגג דהא אילו היה יודע מתחלה נמי היה אוכלו ואין שב מידיעתו:

והביא קרבן על הדם. ששגג בו ואילו היה יודע שהוא דם לא היה אוכלו לת''ק מומר שמו ולא מקבלינן מיניה ולר''ש שב מידיעתו הוא בדם ומקבלינן מיניה:

חֲדָא בְּחַטָּאת וַחֲדָא בְּעוֹלָה וּצְרִיכִי דְּאִי אַשְׁמְעִינַן חַטָּאת מִשּׁוּם דִּלְכַפָּרָה הוּא אֲבָל עוֹלָה דְּדוֹרוֹן הוּא אֵימָא לְקַבֵּל מִינֵּיהּ וְאִי אַשְׁמְעִינַן עוֹלָה מִשּׁוּם דְּלָאו חִיּוּבָא הוּא אֲבָל חַטָּאת דְּחִיּוּבָא הוּא אֵימָא לְקַבֵּל מִינֵּיהּ צְרִיכָא

Traduction

The Gemara answers: One source teaches with regard to the sin offering of a transgressor that it is not accepted, and one source teaches with regard to the burnt offering of a transgressor that it is not accepted. And both sources are necessary, as, if the Torah had taught us this halakha only with regard to a sin offering, one might have thought that it is not accepted due to the fact that it is for atonement, and as a transgressor he is undeserving of atonement, but with regard to a burnt offering, which is merely a gift [dedoron], say that one ought to accept it from him. And if the Torah had taught us this halakha only with regard to a burnt offering, one might have thought that it is not accepted due to the fact that it is not an obligation, but with regard to a sin offering, which is an obligation, say that one ought to accept it from him. Therefore, both sources are necessary.

Rachi non traduit

מכם ולא כולכם. דלעיל בעולת נדבה משתעי קרא דכתיב בתריה אם עולה קרבנו וגו':

דלכפרה הוא. וכיון דדעתו להזיד ולחזור על עבירתו ובהא מיהא אתרמי דשגג ולא הזיד א''כ אמאי נקבל מיניה הא לאו בר כפרה הוא:

דלאו חיובא. ולאו אורח ארעא לקבולי דורון מיניה דכתיב זבח רשעים תועבה (משלי כא):

אבל חטאת דחובה. רמיא עליה:

אימא נקבל מיניה. שלא יהא חוטא נשכר:

וְכָל הֵיכָא דִּכְתִיב בְּהֵמָה גְּרִיעוּתָא הִיא וְהָכְתִיב אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה' וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵן עֲרוּמִין בְּדַעַת וּמְשִׂימִין עַצְמָן כִּבְהֵמָה הָתָם כְּתִיב אָדָם וּבְהֵמָה הָכָא בְּהֵמָה לְחוּדֵּיהּ כְּתִיב

Traduction

§ In the previous baraita the Sages derived from the phrase ''from the animal'' that people who are similar to an animal are included among those from whom offerings are accepted. The Gemara seeks to understand the meaning of the phrase: Similar to an animal, and asks: And everywhere that the word animal is written and interpreted as referring to a person, does it indicate a deficiency? But isn’t it written: ''Man and animal You preserve, Lord'' (Psalms 36:7), and Rav Yehuda says that Rav says: These are people who are clever in terms of their intellect, like people, and despite their intelligence they comport themselves humbly and self-effacingly, like an animal. The Gemara answers: There it is written ''man and animal.'' Here, the word ''animal'' alone is written.

Rachi non traduit

גריעותא הוא. דאוקמת לעיל דפושעים קרי בהמה:

שהן ערומים בדעת. כאדם הראשון ומשימין עצמן כבהמה דכאי רוח:

וְכָל הֵיכָא דִּכְתִיב אָדָם וּבְהֵמָה מְעַלְּיוּתָא הִיא וְהָא כְּתִיב וְזָרַעְתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה הָתָם הָא חַלְּקֵיהּ קְרָא זֶרַע אָדָם לְחוֹד וְזֶרַע בְּהֵמָה לְחוֹד

Traduction

The Gemara asks: And everywhere that the terms ''man'' and ''animal'' are written together, does it indicate a virtue? But isn’t it written: ''And I will sow the house of Israel and the house of Judah with the seed of man and with the seed of animal'' (Jeremiah 31:26), and the Sages interpreted the phrase ''seed of animal'' as a reference to ignorant, inferior people. The Gemara answers: There, doesn’t the verse separate man and animal? The seed of man is discrete and the seed of animal is discrete.

Rachi non traduit

וזרע בהמה. ומוקמינן לה במסכת סוטה (דף כב.) לא קרא ולא שנה ולא שמש תלמידי חכמים עליו הכתוב אומר וזרעתי את בית ישראל זרע אדם וזרע בהמה כלומר החכמים והבורים כולם אזרעם לפרותם ולרבותם:

(סִימָן נִקְלָף)

Traduction

§ The Gemara revisits the matter of slaughter by a Samaritan and cites a mnemonic for the names of the Sages that follow: Nun, for Ḥanan; kuf, for Ya’akov; lamed, for ben Levi; and peh, for bar Kappara.

אָמַר רַבִּי חָנָן אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידֵּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבֵית דִּינוֹ נִמְנוּ עַל שְׁחִיטַת כּוּתִי וַאֲסָרוּהָ אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי שֶׁמָּא לֹא שָׁמַע רַבִּי אֶלָּא בְּשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹמֵד עַל גַּבָּיו אֲמַר לֵיהּ דָּמֵי הַאי מֵרַבָּנַן כִּדְלָא גְּמִירִי אִינָשֵׁי שְׁמַעְתָּא בְּשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹמֵד עַל גַּבָּיו לְמֵימְרָא בָּעֵי

Traduction

§ Rabbi Ḥanan says that Rabbi Ya’akov bar Idi says that Rabbi Yehoshua ben Levi says in the name of bar Kappara: The opinions of Rabban Gamliel and his court were counted with regard to the status of the slaughter of a Samaritan, and they prohibited it. Rabbi Zeira said to Rabbi Ya’akov bar Idi: Perhaps my teacher heard that halakha only in a case where a Jew is not standing over him. Rabbi Ya’akov bar Idi said to Rabbi Zeira: This one of the Sages seems like one of the people who have not studied halakha. When a Jew is not standing over the Samaritan is it necessary to say that it is prohibited to eat from what he slaughters?

Rachi non traduit

ר''ג. בנו של ר' יהודה הנשיא שהיה מן האחרונים ובית דינו נמנו על שחיטת כותי לאחר שנשנית משנתינו דהכל שוחטין ואפילו כותי ואסרוה:

לא שמע רבי כו'. והיינו נמי כי מתניתין:

למימרא בעי. וכי לא פשיטא לן דלית להו לפני עור לא תתן מכשול (ויקרא יט):

Tossefoth non traduit

ר''ג ובית דינו נמנו על שחיטת כותי ואסרוה. פירש בקונטרס ר''ג בנו של ר' יהודה הנשיא שהיה אחרון וכן משמע קצת דקאמר בסמוך ר''ג ובית דינו כר''מ ס''ל דחייש למיעוטא משמע שהוא ר''ג אחרון שהיה אחר ר''מ ומיהו קשה דא''כ הויא ליה לפרושי בהדיא ר''ג בנו של ר''י הנשיא כדתנן במס' אבות (פ''ב מ''ב) ר''ג בנו של ר' יהודה הנשיא אומר יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ ועוד תימה דגזר ר''מ על סתם יינם ולא גזר על שחיטה דאורייתא אבל אם הוא ר''ג דיבנה ניחא והא דקאמר כר''מ סבירא להו משום דר''מ ס''ל הכי בהדיא אבל קשה דא''כ סבר ר''ג דיבנה דכותים גרי אמת הן כיון דשחיטתן הויא שריא קודם גזירה ובריש הדר (עירובין סא.) תנן הדר עם העובד כוכבים או עם מי שאינו מודה בעירוב ה''ז אסור פירוש אינו מודה בעירוב היינו כותי כדאמר בפרק בכל מערבין (עירובין לא:) ר''א ב''ר יעקב אומר עד שיהיו שני ישראלים אוסרים זה על זה ר''ג אומר צדוקי אינו כעובד כוכבים ופירש בקונטרס אבל כותי הוי כעובד כוכבים דקסבר כותים גרי אריות הן מיהו ע''כ א''א לומר כפירוש הקונטרס דהא ר''ג דיבנה אית ליה בהדיא בפ''ק דגיטין (דף י.) דגרי אמת הן שהכשיר גט שעדיו עדי כותים והיינו יכולין לפרש אבל כותי הוי כעובד כוכבים משום דאינו מודה בעירוב דהיינו נמי טעמא דת''ק דאסר שהוא ר''מ כדמוכח התם בגמרא ור''מ אית ליה התם (בבכורות) דכותים גרי אמת הן אבל קשה כיון דלכ''ע כותי אוסר אע''ג דגרי אמת הן א''כ מה באו לחדש ר' אמי ור' אסי שעשאום עובדי כוכבים גמורין לבטל רשות וליתן רשות הא מעיקרא נמי הכי הוה לכ''ע אלא י''ל דלר''ג כותי נמי אינו כעובד כוכבים ותנן צדוקי אינו כעובד כוכבים וה''ה לכותים דגרי אמת הן והיו סבורין דגרי אמת הן כר''ג עד שעשאום רבי אמי ור' אסי עובדי כוכבים גמורין אע''ג דרבי יוחנן פסק כר' אליעזר בר' יעקב ור' אליעזר בר' יעקב לא פליג את''ק שאוסר כותי ר' יוחנן לא בא לפסוק כמותו אלא במה שצריך שיהו שני ישראלים אוסרים זה על זה:

קַבְּלַהּ מִינֵּיהּ אוֹ לָא קַבְּלַהּ מִינֵּיהּ תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר רַבִּי אַסִּי אֲנִי רָאִיתִי אֶת רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁאָכַל מִשְּׁחִיטַת כּוּתִי אַף רַבִּי אַסִּי אָכַל מִשְּׁחִיטַת כּוּתִי וְתָהֵי בַּהּ רַבִּי זֵירָא לָא שְׁמִיעָא לְהוּ דְּאִי הֲוָה שְׁמִיעָא לְהוּ הֲווֹ מְקַבְּלִי לֵהּ אוֹ דִלְמָא שְׁמִיעַ לְהוּ וְלָא קַבְּלוּהָ

Traduction

The Gemara asks: Did Rabbi Zeira accept that response from Rabbi Ya’akov bar Idi or did he not accept it from him? Come and hear a proof to resolve that dilemma from that which Rav Naḥman bar Yitzḥak says that Rabbi Asi says: I saw that Rabbi Yoḥanan ate from the slaughter of a Samaritan. And Rabbi Asi too ate from the slaughter of a Samaritan. And Rabbi Zeira wondered about it, whether perhaps they did not hear the halakha that it is prohibited to eat from the slaughter of a Samaritan but had they heard it they would have accepted it, or perhaps they heard the halakha but did not accept it.

Rachi non traduit

קבלה מיניה. רבי זירא מר' יעקב דאפילו כשישראל עומד על גביו אסור או לא קבלה:

אכל משחיטת כותי. בישראל עומד על גביו או ע''י שחתך כזית בשר ונתן לו ואכל ואף ר' אסי אכל:

ותהי בה רבי זירא גרסינן מתמיה. עליהן שאכלוה ומבעיא ליה בלביה הכי:

לא שמיע להו. הא דנמנו ר''ג דאי שמיע להו הוו מקבלי או דלמא שמיע ולא קבלוה:

הֲדַר פָּשֵׁיט לְנַפְשֵׁיהּ מִסְתַּבְּרָא דִּשְׁמִיעַ לְהוּ וְלָא קַבְּלוּהָ דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לָא שְׁמִיעַ לְהוּ וְאִי הֲוָה שְׁמִיעַ לְהוּ הֲווֹ מְקַבְּלִי לֵהּ הֵיכִי מִסְתַּיְּיעָא מִילְּתָא לְמֵיכַל אִיסּוּרָא הַשְׁתָּא בְּהֶמְתָּן שֶׁל צַדִּיקִים אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא תַּקָּלָה עַל יָדָן צַדִּיקִים עַצְמָן לֹא כָּל שֶׁכֵּן

Traduction

Rabbi Zeira then resolved the matter for himself. It stands to reason that they heard it and did not accept it. As, if it enters your mind that they did not hear it, but that had they heard it they would have accepted it, how did the matter eventuate, leading these Sages to eat forbidden food? Now consider: If even through the animals of the righteous, the Holy One, Blessed be He, does not generate mishaps, then is it not all the more so true that the righteous themselves would not experience mishaps?

Rachi non traduit

והדר פשיט. ר' זירא לנפשיה:

מסתברא שמיע להו ולא קבלוה דאי ס''ד לא שמיע להו ואי שמיע להו הוו מקבלי לה:

היכי מסתייע מילתא למיכל כו'. היאך יגרום שום שטן לפני צדיקים ע''י שוגג שום דבר עון:

השתא בהמתן של צדיקים. חמרא דר' פנחס בן יאיר לקמן:

אין הקב''ה מביא תקלה על ידן. שתאכל הבהמה דבר האסור לה:

Tossefoth non traduit

צדיקים עצמן לא כ''ש. תימה דהא אשכחן יהודה בן טבאי שהרג עד זומם בפ''ק דמכות (דף ה:) ור' ישמעאל שקרא והטה בפ''ק דשבת (דף יב:) ואור''י דדוקא במידי דאכילה אין הקב''ה מביא תקלה על ידן שגנאי הוא לצדיק שאוכל דבר איסור ולספרים דגרסי (בפ''ק) דכתובות (דף כח:) גבי העלה עבד לכהונה על פיו השתא בהמתן של צדיקים כו' משום דאתי לידי אכילת איסור שמאכיל בת ישראל שנשאת לו בתרומה והוא עבד ואין לו בה קדושין ומיהו ברוב ספרים לא גרסינן ליה והיינו משום דליכא למפרך אלא כשהצדיק עצמו אוכל האיסור ובר''ה (דף כא.) דאמר כמה בסים תבשילא דבבלאי בצומא רבא דמערבא ובערבי פסחים (דף קו:) ר' ירמיה בר אבא איקלע לבי רב אסי ואשתלי וטעם קודם הבדלה אע''ג דמיתתו באסכרה התם אכילת היתר הוא אלא שאוכל בשעה האסורה ובבראשית רבה גרס ר' ירמיה דשדר לר' זירא כלכלה דפירי בין דין לדין אתאכיל פירי בטבלייהו ומיהו ההוא עובדא איתא במסכתא שקלים (דף ח.) וקאמר עלה ר' זירא אם הראשונים כמלאכים אנו כבר אינש ואם הראשונים כבני אינש אנו כחמורים ולא כחמורו דר' פנחס בן יאיר:
[ע''ע תוס' שבת דף יב: ד''ה רבי נתן ותוספות פסחים קו: ד''ה אישתלי ותוספות יבמות צט: ד''ה ס''ד ותוספות גיטין ז. ד''ה השתא]:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source