Vayedaber

Simple Havroutah

Daf 5b

הֲדַר פָּשֵׁיט לְנַפְשֵׁיהּ מִסְתַּבְּרָא דִּשְׁמִיעַ לְהוּ וְלָא קַבְּלוּהָ דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לָא שְׁמִיעַ לְהוּ וְאִי הֲוָה שְׁמִיעַ לְהוּ הֲווֹ מְקַבְּלִי לֵהּ הֵיכִי מִסְתַּיְּיעָא מִילְּתָא לְמֵיכַל אִיסּוּרָא הַשְׁתָּא בְּהֶמְתָּן שֶׁל צַדִּיקִים אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא תַּקָּלָה עַל יָדָן צַדִּיקִים עַצְמָן לֹא כָּל שֶׁכֵּן

Rachi (non traduit)

Rachi

אין הקב''ה מביא תקלה על ידן. שתאכל הבהמה דבר האסור לה:

השתא בהמתן של צדיקים. חמרא דר' פנחס בן יאיר לקמן:

היכי מסתייע מילתא למיכל כו'. היאך יגרום שום שטן לפני צדיקים ע''י שוגג שום דבר עון:

מסתברא שמיע להו ולא קבלוה דאי ס''ד לא שמיע להו ואי שמיע להו הוו מקבלי לה:

והדר פשיט. ר' זירא לנפשיה:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

צדיקים עצמן לא כ''ש. תימה דהא אשכחן יהודה בן טבאי שהרג עד זומם בפ''ק דמכות (דף ה:) ור' ישמעאל שקרא והטה בפ''ק דשבת (דף יב:) ואור''י דדוקא במידי דאכילה אין הקב''ה מביא תקלה על ידן שגנאי הוא לצדיק שאוכל דבר איסור ולספרים דגרסי (בפ''ק) דכתובות (דף כח:) גבי העלה עבד לכהונה על פיו השתא בהמתן של צדיקים כו' משום דאתי לידי אכילת איסור שמאכיל בת ישראל שנשאת לו בתרומה והוא עבד ואין לו בה קדושין ומיהו ברוב ספרים לא גרסינן ליה והיינו משום דליכא למפרך אלא כשהצדיק עצמו אוכל האיסור ובר''ה (דף כא.) דאמר כמה בסים תבשילא דבבלאי בצומא רבא דמערבא ובערבי פסחים (דף קו:) ר' ירמיה בר אבא איקלע לבי רב אסי ואשתלי וטעם קודם הבדלה אע''ג דמיתתו באסכרה התם אכילת היתר הוא אלא שאוכל בשעה האסורה ובבראשית רבה גרס ר' ירמיה דשדר לר' זירא כלכלה דפירי בין דין לדין אתאכיל פירי בטבלייהו ומיהו ההוא עובדא איתא במסכתא שקלים (דף ח.) וקאמר עלה ר' זירא אם הראשונים כמלאכים אנו כבר אינש ואם הראשונים כבני אינש אנו כחמורים ולא כחמורו דר' פנחס בן יאיר:
[ע''ע תוס' שבת דף יב: ד''ה רבי נתן ותוספות פסחים קו: ד''ה אישתלי ותוספות יבמות צט: ד''ה ס''ד ותוספות גיטין ז. ד''ה השתא]:

קַבְּלַהּ מִינֵּיהּ אוֹ לָא קַבְּלַהּ מִינֵּיהּ תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר רַבִּי אַסִּי אֲנִי רָאִיתִי אֶת רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁאָכַל מִשְּׁחִיטַת כּוּתִי אַף רַבִּי אַסִּי אָכַל מִשְּׁחִיטַת כּוּתִי וְתָהֵי בַּהּ רַבִּי זֵירָא לָא שְׁמִיעָא לְהוּ דְּאִי הֲוָה שְׁמִיעָא לְהוּ הֲווֹ מְקַבְּלִי לֵהּ אוֹ דִלְמָא שְׁמִיעַ לְהוּ וְלָא קַבְּלוּהָ

Rachi (non traduit)

Rachi

קבלה מיניה. רבי זירא מר' יעקב דאפילו כשישראל עומד על גביו אסור או לא קבלה:

לא שמיע להו. הא דנמנו ר''ג דאי שמיע להו הוו מקבלי או דלמא שמיע ולא קבלוה:

ותהי בה רבי זירא גרסינן מתמיה. עליהן שאכלוה ומבעיא ליה בלביה הכי:

אכל משחיטת כותי. בישראל עומד על גביו או ע''י שחתך כזית בשר ונתן לו ואכל ואף ר' אסי אכל:

אָמַר רַבִּי חָנָן אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידֵּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבֵית דִּינוֹ נִמְנוּ עַל שְׁחִיטַת כּוּתִי וַאֲסָרוּהָ אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי שֶׁמָּא לֹא שָׁמַע רַבִּי אֶלָּא בְּשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹמֵד עַל גַּבָּיו אֲמַר לֵיהּ דָּמֵי הַאי מֵרַבָּנַן כִּדְלָא גְּמִירִי אִינָשֵׁי שְׁמַעְתָּא בְּשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹמֵד עַל גַּבָּיו לְמֵימְרָא בָּעֵי

Rachi (non traduit)

Rachi

למימרא בעי. וכי לא פשיטא לן דלית להו לפני עור לא תתן מכשול (ויקרא יט):

לא שמע רבי כו'. והיינו נמי כי מתניתין:

ר''ג. בנו של ר' יהודה הנשיא שהיה מן האחרונים ובית דינו נמנו על שחיטת כותי לאחר שנשנית משנתינו דהכל שוחטין ואפילו כותי ואסרוה:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

ר''ג ובית דינו נמנו על שחיטת כותי ואסרוה. פירש בקונטרס ר''ג בנו של ר' יהודה הנשיא שהיה אחרון וכן משמע קצת דקאמר בסמוך ר''ג ובית דינו כר''מ ס''ל דחייש למיעוטא משמע שהוא ר''ג אחרון שהיה אחר ר''מ ומיהו קשה דא''כ הויא ליה לפרושי בהדיא ר''ג בנו של ר''י הנשיא כדתנן במס' אבות (פ''ב מ''ב) ר''ג בנו של ר' יהודה הנשיא אומר יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ ועוד תימה דגזר ר''מ על סתם יינם ולא גזר על שחיטה דאורייתא אבל אם הוא ר''ג דיבנה ניחא והא דקאמר כר''מ סבירא להו משום דר''מ ס''ל הכי בהדיא אבל קשה דא''כ סבר ר''ג דיבנה דכותים גרי אמת הן כיון דשחיטתן הויא שריא קודם גזירה ובריש הדר (עירובין סא.) תנן הדר עם העובד כוכבים או עם מי שאינו מודה בעירוב ה''ז אסור פירוש אינו מודה בעירוב היינו כותי כדאמר בפרק בכל מערבין (עירובין לא:) ר''א ב''ר יעקב אומר עד שיהיו שני ישראלים אוסרים זה על זה ר''ג אומר צדוקי אינו כעובד כוכבים ופירש בקונטרס אבל כותי הוי כעובד כוכבים דקסבר כותים גרי אריות הן מיהו ע''כ א''א לומר כפירוש הקונטרס דהא ר''ג דיבנה אית ליה בהדיא בפ''ק דגיטין (דף י.) דגרי אמת הן שהכשיר גט שעדיו עדי כותים והיינו יכולין לפרש אבל כותי הוי כעובד כוכבים משום דאינו מודה בעירוב דהיינו נמי טעמא דת''ק דאסר שהוא ר''מ כדמוכח התם בגמרא ור''מ אית ליה התם (בבכורות) דכותים גרי אמת הן אבל קשה כיון דלכ''ע כותי אוסר אע''ג דגרי אמת הן א''כ מה באו לחדש ר' אמי ור' אסי שעשאום עובדי כוכבים גמורין לבטל רשות וליתן רשות הא מעיקרא נמי הכי הוה לכ''ע אלא י''ל דלר''ג כותי נמי אינו כעובד כוכבים ותנן צדוקי אינו כעובד כוכבים וה''ה לכותים דגרי אמת הן והיו סבורין דגרי אמת הן כר''ג עד שעשאום רבי אמי ור' אסי עובדי כוכבים גמורין אע''ג דרבי יוחנן פסק כר' אליעזר בר' יעקב ור' אליעזר בר' יעקב לא פליג את''ק שאוסר כותי ר' יוחנן לא בא לפסוק כמותו אלא במה שצריך שיהו שני ישראלים אוסרים זה על זה:

(סִימָן נִקְלָף)

מֵעַם הָאָרֶץ פְּרָט לִמְשׁוּמָּד

Rachi (non traduit)

Rachi

מעם. ולא כל עם וגבי חטאת כתיב שבא ע''י השוגג:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

מעם הארץ פרט למומר. תימה דמאי קאמר הא מהכא נפקא מהתם נפקא הא אדרבה הך פליגא דאפילו מומר לדבר אחד קאמר ת''ק דאין מקבלין דהא מוקמינן דפליגי באוכל חלב והפריש קרבן על הדם ודוחק לומר דפריך מדר''ש ומפרש ר''ת דמומר לאכול חלב היינו מומר לכל התורה חוץ מדם כדאשכחן שכולל כל החטאות בכלל חטאת חלב בפ''ק דמנחות (דף ו.) ובפרק היה מביא (סוטה דף טו.) דאמר בדין שתהא חטאת חלב טעונה נסכים והשתא קאמר דלת''ק כשהוא מומר לכל התורה כולה חוץ מדם אינו מביא קרבן על הדם ולר''ש מביא כיון שהוא שב מידיעתו מדם אבל מומר לדבר אחד דברי הכל מביא ועוי''ל דדוקא בחלב ודם פליגי לפי שהם שוין שיש כרת בשניהן ועולין לגבוה ונאמרו בלאו אחד כל חלב וכל דם לא תאכלו דלת''ק חשיב ליה מומר לאותו דבר כאילו הוא מומר לדם עצמו ואינו מניח בשביל האיסור אלא משום דנפשו קצה לאכול דם אבל מומר לאחד משאר איסורים פשיטא דמביא קרבן על הדם ולר''ש אפילו מומר לאכול חלב מביא קרבן על הדם:

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲשֶׁר לֹא תֵּעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם הַשָּׁב מִידִיעָתוֹ מֵבִיא קָרְבָּן עַל שִׁגְגָתוֹ אֵינוֹ שָׁב מִידִיעָתוֹ אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן עַל שִׁגְגָתוֹ

Rachi (non traduit)

Rachi

השב מידיעתו. שאם היה יודע שהוא חלב היה יושב ומבטל מעבירה זו. ואית דגריס השב והוא נמי הפורש ונבדל מתחלה ואין עובר אם היה יודע שהוא אסור ובת''כ גרס היושב:

אשר לא תעשינה בשגגה ואשם. וסמיך ליה או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא אשמו דמשמע אשר לא תעשינה אם היה יודע שהוא אסור ושגגה היתה לו וחטא ואשם הוא יביא:

ר''ש בן יוסי אומר. מכאן אתה למד:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

אינו שב מידיעתו אינו מביא קרבן על שגגתו. תימה מה צריך קרא למעט לאינו שב מידיעתו ועומד ברשעו הא הוי זבח רשעים והיכי תיסק אדעתין לומר דמביא ויש לומר דאיצטריך להיכא דחזר בתשובה אח''כ ובשעה שאכל לא היה שב מידיעתו:

וְאָמְרִינַן מַאי בֵּינַיְיהוּ וְאָמַר רַב הַמְנוּנָא מְשׁוּמָּד לֶאֱכוֹל חֵלֶב וְהֵבִיא קָרְבָּן עַל הַדָּם אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ

Rachi (non traduit)

Rachi

והביא קרבן על הדם. ששגג בו ואילו היה יודע שהוא דם לא היה אוכלו לת''ק מומר שמו ולא מקבלינן מיניה ולר''ש שב מידיעתו הוא בדם ומקבלינן מיניה:

מאי בינייהו. מ''מ מומר לא מקבלינן מיניה בין למר בין למר ואפילו שוגג דהא אילו היה יודע מתחלה נמי היה אוכלו ואין שב מידיעתו:

חֲדָא בְּחַטָּאת וַחֲדָא בְּעוֹלָה וּצְרִיכִי דְּאִי אַשְׁמְעִינַן חַטָּאת מִשּׁוּם דִּלְכַפָּרָה הוּא אֲבָל עוֹלָה דְּדוֹרוֹן הוּא אֵימָא לְקַבֵּל מִינֵּיהּ וְאִי אַשְׁמְעִינַן עוֹלָה מִשּׁוּם דְּלָאו חִיּוּבָא הוּא אֲבָל חַטָּאת דְּחִיּוּבָא הוּא אֵימָא לְקַבֵּל מִינֵּיהּ צְרִיכָא

Rachi (non traduit)

Rachi

דלאו חיובא. ולאו אורח ארעא לקבולי דורון מיניה דכתיב זבח רשעים תועבה (משלי כא):

דלכפרה הוא. וכיון דדעתו להזיד ולחזור על עבירתו ובהא מיהא אתרמי דשגג ולא הזיד א''כ אמאי נקבל מיניה הא לאו בר כפרה הוא:

מכם ולא כולכם. דלעיל בעולת נדבה משתעי קרא דכתיב בתריה אם עולה קרבנו וגו':

אבל חטאת דחובה. רמיא עליה:

אימא נקבל מיניה. שלא יהא חוטא נשכר:

וְכָל הֵיכָא דִּכְתִיב בְּהֵמָה גְּרִיעוּתָא הִיא וְהָכְתִיב אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה' וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵן עֲרוּמִין בְּדַעַת וּמְשִׂימִין עַצְמָן כִּבְהֵמָה הָתָם כְּתִיב אָדָם וּבְהֵמָה הָכָא בְּהֵמָה לְחוּדֵּיהּ כְּתִיב

Rachi (non traduit)

Rachi

שהן ערומים בדעת. כאדם הראשון ומשימין עצמן כבהמה דכאי רוח:

גריעותא הוא. דאוקמת לעיל דפושעים קרי בהמה:

וְכָל הֵיכָא דִּכְתִיב אָדָם וּבְהֵמָה מְעַלְּיוּתָא הִיא וְהָא כְּתִיב וְזָרַעְתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה הָתָם הָא חַלְּקֵיהּ קְרָא זֶרַע אָדָם לְחוֹד וְזֶרַע בְּהֵמָה לְחוֹד

Rachi (non traduit)

Rachi

וזרע בהמה. ומוקמינן לה במסכת סוטה (דף כב.) לא קרא ולא שנה ולא שמש תלמידי חכמים עליו הכתוב אומר וזרעתי את בית ישראל זרע אדם וזרע בהמה כלומר החכמים והבורים כולם אזרעם לפרותם ולרבותם:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source