Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Houline
Daf 40b
מְחַתֵּךְ בְּעָפָר הוּא אָמַר רַב פָּפָּא הָכָא בְּחַטַּאת הָעוֹף עָסְקִינַן דְּכוּלְּהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי קָאָתֵי
Traduction
as it is as though he is merely chopping in dirt, since one is not liable for slaughtering outside the Temple courtyard a sacrificial animal unfit for sacrifice. Rav Pappa said: Here we are dealing with a bird sin offering, for which the requirement is to cut only one siman, and when cutting that siman, all of the three prohibitions come to be violated simultaneously.
Rachi non traduit
מחתך בעפר הוא. דכיון דנאסר משום עבודת כוכבים פקע שם קדשים מינה ונעשית של עבודת כוכבים ועפרא בעלמא היא ותו לא מחייב עליה משום שחוטי חוץ. ואע''ג דאמרינן בפירקין (לעיל חולין דף כט:) שחט סימן אחד בחוץ וסימן אחד בפנים חייב שהרי עשה בה מעשה חטאת העוף בחוץ ליכא למימר דבגמר הסימן חייל בהדי הדדי איסור עבודת כוכבים ושחיטת חוץ דכי אמרינן סימן אחד מחייב הני מילי היכא דגמר לשחיטה בעודה קדשים כדקתני וסימן אחד בפנים דאיגלאי מילתא דבסימן קמא שחיטת חוץ הוה וטעמא דהתם משום דישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף אבל הכא דסימן שני לא אשתחיט כלל דחיתוך עפרא בעלמא הוא קמא נמי לאו שם שחיטה עליה ולענין שבת דחיוביה אנטילת נשמה הוא דמחייב אע''ג דלאו שחיטה היא וכן משום עבודת כוכבים דשחיטת עבודת כוכבים היא אבל לענין שחוטי חוץ לאו שחיטת קדשים היא:
הכא בחטאת העוף עסקינן. דמליקתה בסימן אחד בפ''ק (לעיל חולין דף כא.) וחיוב שחיטתה דידיה נמי בחוץ בסימן אחד דהשוחט עוף קדשים בחוץ חייב והמולקו בחוץ פטור כדתנן בזבחים בפרק השוחט והמעלה (זבחים דף קיא.) ויליף מאו אשר ישחט לרבות את העוף:
דכולהו בהדי הדדי. דכיון דשם עבודת כוכבים לא חייל עד גמר סימן אישתכח דכולה שחיטה בקדשים הואי:
מִכְּדֵי רַב הוּנָא כְּמַאן אַמְרַהּ לִשְׁמַעְתֵּיהּ כְּעוּלָּא וְעוּלָּא מַעֲשֶׂה כֹּל דְּהוּ קָאָמַר
Traduction
The Gemara asks: Now in accordance with whose opinion did Rav Huna state his halakha? It is in accordance with the opinion of Ulla, who says: If he performed a sacrificial rite upon the animal, he renders it forbidden. And Ulla says that a minimal action renders the animal forbidden, as his ruling applies even to cutting one siman. According to Ulla’s opinion, the moment that he begins the incision, the animal is forbidden and unfit to be sacrificed. Consequently, when he completes the slaughter outside the Temple, it is as though he is chopping dirt. Why then is he liable to bring a sin offering for slaughter of a sacrificial animal outside the Temple courtyard?
Rachi non traduit
ועולא מעשה כל דהו קאמר. דכיון דאמר רב הונא סימן אחד ואסמכא למילתיה אדעולא אשמועינן רב הונא דעולא מעשה כל דהו קאמר דהא סימן אחד בשחיטת עבודת כוכבים לאו גמר מעשה הוא הלכך ע''כ סימן אחד דרב הונא לאו דוקא דהוא הדין לחצי סימן ואפילו מוקמת לה בחטאת העוף הוי תיובתיה מכי שחיט בה פורתא פקע שם קדשים מינה וחיוב שחיטת חוץ ליתיה עד גמר סימן וחיתוך עפר הוא:
אֶלָּא בְּאוֹמֵר בִּגְמַר זְבִיחָה הוּא עוֹבְדָהּ
Traduction
The Gemara answers: Rather, the baraita is referring to a case where one says prior to the slaughter that he is worshipping the idol only at the conclusion of the slaughter; therefore, only then is the animal rendered forbidden, and one is liable for all three sin offerings simultaneously.
Rachi non traduit
אלא. אפילו בחטאת בהמה מתוקמא ובאומר איני רוצה לעבוד עבודת כוכבים בשחיטה זו עד שתגמר דהשתא לא פקע שם זבחים עד גמר זביחה ומתחייב בכולהו:
אִי הָכִי מַאי אִירְיָא חַטָּאת לַישְׁמְעִינַן זֶבַח
Traduction
The Gemara asks: If so, why does the tanna teach the halakha specifically with regard to a sin offering? Let him teach us the halakha with regard to any type of offering. According to Rav Pappa, by contrast, it is clear why the tanna taught the halakha with regard to a sin offering.
Rachi non traduit
אי הכי. דטעמא דשחיטת חוץ לאו משום סימן אחד דחטאת העוף הוא אלא באומר בגמר זביחה הוא עובדה:
מאי איריא חטאת. דנקט ליתני השוחט את הזבח דמשמע כל זבחים ומדנקט חטאת דאיתיה נמי בעוף שמע מינה בחטאת העוף קאי ועולה לא מצי למינקט משום דעולת העוף בעי שני סימנין ולאו באומר בגמר זביחה הוא עובדה דאי אינו עובדה אלא בגמר זביחה אמאי איכפל לאשמועינן עוף בבהמה נמי חייל. והאי פירכא לאו לאותובי לרב הונא נקט לה דכי מדלית רב הונא מהכא ותימא דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו אלא בגמר מעשה איכא למיפרך נמי מאי שנא חטאת דנקט אלא הכי קפריך אי איתא דטעמא משום גמר זביחה הוא מאי שנא עוף אלא על כרחך טעמא אחרינא הוא:
Tossefoth non traduit
אי הכי מאי איריא חטאת לישמעינן זבח. לפירוש שני שבקונטרס דלרב הונא פריך [דאי] אין אדם אוסר דבר שאינו שלו א''ש דנקט חטאת לאפוקי שלמים שהם שלו צ''ל דסבר השתא דאתיא כרבי יוסי הגלילי דאמר קדשים קלים ממון בעלים הן דלרבנן לא חשיב שום זבח שלו כדמוכח בזבחים בפ' בתרא (דף קיד.) דפריך בשלמא רובע שהקדישו ולבסוף רבעו אלא מוקצה ונעבד היכי משכחת לה הא אין אדם אוסר דבר שאינו שלו ומשני בקדשים קלים ואליבא דרבי יוסי הגלילי משמע דלרבנן אין אדם יכול לאסור ומיהו קשה לפירוש זה דבסמוך פריך מההיא ברייתא לרב נחמן דאמר אין אדם אוסר דבר שאינו שלו ודייק מדאוקמינן בחטאת העוף טעמא דחטאת העוף אבל זבח אחר לא ומאי קושיא הא מתוקמא שפיר בחטאת בהמה ונקט חטאת לאפוקי שלמים ושמא מתחלה ניחא ליה בחטאת בהמה כל כמה דלא אסיק אדעתיה שינויא דחטאת העוף ובחצי קנה פגום אבל לסוף מסתבר ליה שינויא דחטאת העוף דאי בחטאת בהמה ונקט חטאת לאפוקי שלמים ה''ל למנקט עולה כדפי' בקונט':
אֶלָּא אָמַר מָר זוּטְרָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב פָּפָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן שֶׁהָיָה חֲצִי קָנֶה פָּגוּם וְהוֹסִיף עָלָיו כָּל שֶׁהוּא וּגְמָרוֹ דְּכוּלְּהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי קָאָתְיָין
Traduction
The Gemara returns to Rav Pappa’s interpretation of the baraita as referring to the case of a bird sin offering. The previous difficulty then resurfaces, that the bird was rendered forbidden before the slaughter was completed, as according to Rav Huna and Ulla any minimal action renders the bird forbidden. Rather, Mar Zutra said in the name of Rav Pappa: What are we dealing with here in the baraita? It is a case where half of the windpipe was deficient before the slaughter, and the slaughterer added to that deficiency an incision of any size, and completed it. The minority of the windpipe had been cut before the slaughterer cut it further, completing the act of slaughter. As in that case all of the three prohibitions come to be violated simultaneously.
Rachi non traduit
אלא אמר מר זוטרא. הא מתניתא מסייע ליה לרב הונא ומש''ה נקט חטאת העוף דהכשרו בסימן אחד דאי תנא זבח ליכא לחיוביה בשחיטת חוץ משום דמיתסר בתחילת שחיטה ופקע שם קדשים מיניה כרב הונא אבל בעוף משכחת שלש חטאות וכגון שהיה חצי קנה פגום והוסיף עליו כל שהוא דמתכשר בפנים ומחייב עליה משום שחיטת חוץ וחיוב חוץ ומעשה כל דהו דעבודת כוכבים ונטילת נשמה דשבת בהדי הדדי אתו:
אָמַר רַב פָּפָּא אִי לָאו דְּאָמַר רַב הוּנָא סִימָן אֶחָד לָא הָוְיָא חַטָּאת תְּיוּבְתֵּיהּ מַאי מַעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה רַבָּה
Traduction
Rav Pappa said: If not for the fact that Rav Huna said that it is sufficient to cut one siman on the animal for idol worship to render it forbidden, the fact that the baraita mentions a sin offering specifically would not raise a difficulty for his opinion. In that case, one could explain: What is the action that renders the animal forbidden according to Ulla? It is a significant action, i.e., completion of the slaughter for idol worship, that renders the animal forbidden.
Rachi non traduit
אי לאו דאמר רב הונא (כו') סימן אחד. ואסהיד אדעולא דמעשה כל דהו אמר:
לא הויא חטאת תיובתיה. דעולא מרישא כי הוה ס''ד דבבהמה קאי דאיכא למימר מעשה רבה קאמר עולא דהיינו גמר מעשה:
Tossefoth non traduit
לא הויא חטאת תיובתיה דמאי מעשה מעשה רבה. תימה לפי' ראשון שבקונטרס שלא להקשות על רב הונא מדקדק לאשמועינן זבח א''כ היכי מצי למימר מעשה רבה הא ע''כ מדנקט חטאת דייקינן מיניה סייעתא לרב הונא דמעשה כל דהו ושמא יש לומר דהא דנקט חטאת לאשמועינן דאע''ג דקניא ליה לכפרה אפ''ה לא חשיב כדידיה לאוסרה במעשה כל דהו:
וְאָמַר רַב פָּפָּא אִי לָאו דְּאָמַר רַב הוּנָא בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ לָא הָוְיָא חַטָּאת תְּיוּבְתֵּיהּ מַאי טַעְמָא דִּידֵיהּ מָצֵי אָסַר דְּחַבְרֵיהּ לָא מָצֵי אָסַר
Traduction
And Rav Pappa said: If not for the fact that Rav Huna stated his halakha specifically with regard to the animal of another, the fact that the baraita mentions specifically a sin offering would not raise a difficulty for his opinion. One could then explain: What is the reason that the animal designated as a sin offering is not rendered forbidden at the beginning of the slaughter? It is due to the fact that one is able to render his animal forbidden, but one is not able to render the animal of another forbidden. It is the priests who are entitled to derive benefit from the flesh of a sin offering.
Rachi non traduit
אי לאו דאמר רב הונא בהמת חבירו. ואפילו הוה אמר מעשה כל דהו אסר בבהמתו:
לא הויא חטאת תיובתיה. אפילו כדהוה ס''ד ברישא דבבהמה קאי:
דחבריה לא מצי אסר. והאי חטאת דכהנים הוא:
פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא כֵּיוָן דְּקָנֵי לֵיהּ לְכַפָּרָה כְּדִידֵיהּ דָּמְיָא קָא מַשְׁמַע לַן
Traduction
The Gemara objects: That is obvious. The Gemara explains: Rav Pappa needs to state this, lest you say that since one who brings a sin offering acquires the animal for his atonement, its status is like that of an animal that is his. Therefore, Rav Pappa teaches us that this does not suffice that the animal be considered his.
Rachi non traduit
דקני ליה לכפרה. שהבעלים מתכפרין בה. ל''א אי הכי דבגמר זביחה הוא עובדה מאי איריא חטאת דמשמע דאיכפל תנא לאשמועינן מידי דלית ליה חלק בו שהבעלים שוחטין אותה והיא כולה לכהנים ליתני זבח דלישתמע אפילו שלמים שהן שלו מחייב שלש חטאות דהא לא פקע שם קדשים מיניה עד גמר זביחה ומדנקט חטאת ש''מ בעובד עבודת כוכבים בתחלת שחיטה קאמר ומשום טעמא דחטאת אינו שלו ולא מצי אסר במעשה זוטא דאילו שלמים הוה אסר במעשה זוטא ומ''מ לרב הונא קשיא דהא מדנקט חטאת ש''מ טעמא דתנא משום דדבר שאינו שלו לא אסר אלא אמר מר זוטרא לעולם בעובד בתחלת זביחה ולא תיקשי לרב הונא דהכא בחטאת העוף קאי ובחצי קנה פגום דבההוא מעשה כל דהו דאיתסרא ביה איחייב משום שחיטת חוץ והיינו דנקט חטאת משום דאיתא בעוף ועולה לא מצי למינקט משום דאפילו בעוף בעיא שני סימנין:
לא הויא חטאת תיובתיה. דמאי מעשה דעולא מעשה רבה ולא הוה מיצטריך ליה לאוקמי בחטאת העוף דהאי דנקט חטאת ולא תנא זבח משום דאילו שלמים כיון דדידיה נינהו הוו מיתסרי במעשה כל דהו וליכא חיוב שחיטת חוץ אבל חטאת לא מיתסר עד גמר שחיטה דאיכא מעשה רבה. ולשון זה נראה בעיני דהכי מסתבר לישנא דתלמודא דלרב הונא לחודיה קמותיב:
דחבריה לא מצי אסר. במעשה כל דהו ולהכי תנא חטאת דכהנים היא דאילו שלמים דידיה נינהו ומיתסרי במעשה כל דהו:
כדידיה דמיא. ואפ''ה קתני דלא מיתסר:
(נָעַץ סִימָן) רַב נַחְמָן וְרַב עַמְרָם וְרַב יִצְחָק אָמְרִי אֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵין שֶׁלּוֹ
Traduction
The Gemara provides a mnemonic for the names of the amora’im who participate in the discussion that ensues: Nun, Rav Naḥman; ayin, Rav Amram; tzadi, Rav Yitzḥak. Rav Naḥman, and Rav Amram, and Rav Yitzḥak all say: A person does not render forbidden an item that is not his.
Rachi non traduit
אין אדם אוסר דבר שאינו שלו. אפילו בגמר מעשה. ואית דמפרשי במעשה כל דהו ולא היא דא''כ לא הוי מנסך תיובתייהו דהא מעשה גמור הוא ולקמן מותיב להו ממנסך:
Tossefoth non traduit
רב נחמן ורב עמרם ורב יצחק אמרי אין אדם אוסר דבר שאינו שלו. ובמס' ע''ז פרק רבי ישמעאל (עבודה זרה דף נד.) אמילתיה דעולא דלעיל דאמר להו רב נחמן אמרו ליה לעולא כבר תרגמא רב הונא לשמעתיך בבבל לאו משום דסבר כרב הונא אלא כלומר לא הודעתנו שום חידוש שכבר השמיענו זה רב הונא ואם תאמר בעובדא (ע''ז דף נז:) דעל עובד כוכבים לחנותא והוה חמרא בדוולא שדא ביה עובד כוכבים ידא ושיכשך ביה ואתא מריה דחמרא ושקליה בריתחיה ושדייה לדנא וגרסינן התם איקלע רב נחמן למחוזא ואסריה בהנאה אמאי אסריה והא אין אדם אוסר דבר שאין שלו ולמסקנא דקאמר אפילו למ''ד אוסר אדם דבר שאינו שלו הני מילי עובד כוכבים ורב נחמן מצי סבר כתנא קמא ניחא אבל למאי דסלקא דעתך דאתי רב נחמן כר''י ולא כתנא קמא קשה:
מֵיתִיבִי הַשּׁוֹחֵט חַטָּאת בַּשַּׁבָּת בַּחוּץ לַעֲבוֹדָה זָרָה חַיָּיב שָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת וְאוֹקִימְנָא בְּחַטַּאת הָעוֹף וּבַחֲצִי קָנֶה פָּגוּם טַעְמָא דְּחַטַּאת הָעוֹף הוּא דְּכוּלְּהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי קָאָתְיָין
Traduction
The Gemara raises an objection from a baraita: One who unwittingly slaughters an animal that was designated as a sin offering on Shabbat outside the Temple for idol worship is liable to bring three sin offerings. And we interpreted the baraita as being in the case of a bird sin offering, and in a case where half of the windpipe was deficient. The reason for the triple liability is that it is a bird sin offering, as then, all of the three prohibitions come to be violated simultaneously.
Rachi non traduit
ואוקימנא. על כורחין בחטאת העוף מדלא תנא זבח ואע''פ דלהנך רבנן לא מצי למיתני זבח דכיון דשלמים דידיה נינהו הוו מיתסרי בתחלת חתיכה ותו ליכא חיוב שחיטת חוץ וכי תנא חטאת הוי דבר שאינו שלו ולא מיתסר ולא פקע שם קדשים מיניה אפילו הכי מדלא נקט עולה דשכיח ולא הוי נמי דידיה ונקט חטאת דמידי דאיתיה בעוף בסימן אחד ודאי טעמא משום סימן אחד דעוף הוא ובחצי קנה פגום כדאמרן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source