Vayedaber

בּוֹדֵק סַכִּין וְנוֹתֵן לוֹ וּמוּתָּר לֶאֱכוֹל מִשְּׁחִיטָתוֹ אֲבָל לֹא בָּדַק וְנָתַן לוֹ לֹא יִשְׁחוֹט וְאִם שָׁחַט בּוֹדֵק סַכִּינוֹ אַחֲרָיו נִמְצֵאת סַכִּינוֹ יָפָה מוּתָּר לֶאֱכוֹל מִשְּׁחִיטָתוֹ וְאִם לָאו אָסוּר לֶאֱכוֹל מִשְּׁחִיטָתוֹ

Traduction

one examines a knife to ensure that it is perfectly smooth with no nicks and gives it to the transgressor, and it is permitted to eat from what he slaughtered. But if one did not examine the knife and give it to the transgressor, the transgressor may not slaughter an animal ab initio. And if the transgressor slaughtered an animal, one examines his knife after his slaughter. If his knife is found to be perfectly smooth, it is permitted to eat meat from what he slaughtered, and if not, it is prohibited to eat from what he slaughtered.

Rachi non traduit

נמצאת סכינו יפה מותר. והיינו דיעבד דמתניתין:

Tossefoth non traduit

בודק סכין ונותן לו. ולא חיישינן שמא ישהה וידרוס דלא שביק היתירא ואכיל איסורא ואפילו לא יאכל ממנה דחייש אלפני עור לא תתן מכשול אפי' אין אחר עומד על גביו ולא יוצא ונכנס אבל כותי יש לו דין אחר דאי ישראל יוצא ונכנס לא בעי בדיקת סכין דמרתת דלא מצינו בשום מקום גבי כותי שיהא צריך בדיקת סכין ואי אין ישראל יוצא ונכנס אפי' בדק סכין לא מהני דחיישינן שמא שהה ושמא דרס דלא חייש אלפני עור לא תתן מכשול ותימה דאמאי לא מהני נמי במומר יוצא ונכנס כמו בכותי דקאמר בסמוך אי דליתא לסכין כי אחרים רואין אותו מאי הוי וי''ל דישראל מומר לא מירתת דאין סבור שיבדקו הסכין אחריו לפי שהוא מחזיק עצמו כישראל לכל דבריו ואין להקשות דאמאי צריך לכתחלה לבדוק הסכין במומר ולהיות יוצא ונכנס גבי כותי יניחנו לשחוט לכתחלה ואחרי כן יבדוק הסכין או לכותי יתן כזית בשר וי''ל דחיישינן דלמא משתלי ואכיל כמו שפירש ר''ת גבי חרש שוטה וקטן דאין מוסרים להן חולין לכתחלה:

חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן דַּאֲפִילּוּ דִּיעֲבַד נָמֵי לָא שֶׁמָּא יִשְׁהוּ שֶׁמָּא יִדְרְסוּ וְשֶׁמָּא יַחֲלִידוּ וְכוּלָּן שֶׁשָּׁחֲטוּ אַהֵיָיא אִילֵּימָא אַחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן עֲלַהּ קָאֵי וְאִם שָׁחֲטוּ מִיבְּעֵי לֵיהּ

Traduction

And it teaches: This is the halakha with regard to all people except for a deaf-mute, an imbecile, and a minor, whose slaughter is not valid even after the fact. The reason the Sages deemed such slaughter not valid is lest people in these categories interrupt the slaughter, lest they press the knife in the course of slaughter, and lest they conceal the knife beneath the windpipe or the gullet in the course of an inverted slaughter. The Gemara asks: If so, with regard to the clause in the mishna that follows: And any of them who slaughtered an animal and others see and supervise them, their slaughter is valid, to which case in the mishna is it referring? If we say that the reference is to the case of a deaf-mute, an imbecile, and a minor, since that is the halakha to which it stands adjacent, the tanna should have formulated the phrase: And if they slaughtered, instead of: And any of them who slaughtered.

Rachi non traduit

חוץ מחש''ו דאפילו. נמצאת סכינו יפה לא דאיכא קלקולא אחרינא שהייה דרסה חלדה דלא ידעי לאזדהורי בהו. ודוקא אוכל לתיאבון אבל להכעיס אפילו נמצאת סכינו יפה לא דמועד לנבל בכוונה בידים:

אֶלָּא אַיִּשְׂרָאֵל מְשׁוּמָּד אִי דְּבָדַק סַכִּין וְנוֹתֵן לוֹ הָא אָמְרַתְּ שׁוֹחֵט לְכַתְּחִלָּה אֶלָּא דְּלֹא בָּדַק אִי דְּאִיתֵיהּ לְסַכִּין לִיבְדְּקֵיהּ הַשְׁתָּא וְאִי דְּלֵיתֵיהּ לְסַכִּין כִּי אֲחֵרִים רוֹאִין אוֹתוֹ מַאי הָוֵי דִּלְמָא בְּסַכִּין פְּגוּמָה שָׁחֵיט קַשְׁיָא

Traduction

Rather, perhaps the reference is to the case of a Jewish transgressor who slaughters. The Gemara asks: In what case? If it is a case where one examined a knife and gave it to the transgressor, didn’t you say in that case that the transgressor may slaughter ab initio? Rather, perhaps the reference is to a case where one did not examine the knife. If it is a case where the knife is available, let him examine the knife now to make sure that there are no nicks. And if it is a case where the knife is not available, then when others see him slaughter, what of it? How can one eat from what he slaughtered? Perhaps he slaughtered the animal with a notched knife. The Gemara concedes that the formulation of the mishna: And any of them who slaughtered, is difficult according to this explanation of the mishna.

Rachi non traduit

שוחט לכתחלה. אפילו בלא אחרים רואין אותו:

ליבדקיה השתא. למה לי אחרים רואין:

מאי הוי. הא לא בדקו הסכין:

רָבִינָא אָמַר הָכִי קָתָנֵי הַכֹּל שׁוֹחֲטִין הַכֹּל מוּמְחִין שׁוֹחֲטִין מוּמְחִין וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מוּחְזָקִין

Traduction

§ Ravina said in resolution of the apparent contradiction in the mishna that this is what the mishna is teaching: Everyone slaughters, i.e., everyone who is an expert in the halakhot of ritual slaughter slaughters; all experts are qualified to slaughter, and this is the halakha even if they are not established as accustomed to slaughter with a steady hand and without fainting.

Rachi non traduit

מומחין. ויודעין הלכות שחיטה:

ואע''פ שאין מוחזקין. שלא שחטו לפנינו ג' פעמים לראות אם יש בהם כח שאינן מתעלפין בשחיטה שיבאו לידי שהייה או אין יודעין לאמן את ידיהם לכך:

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁיּוֹדְעִין בּוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ לוֹמַר הִלְכוֹת שְׁחִיטָה אֲבָל אֵין יוֹדְעִין בּוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ לוֹמַר הִלְכוֹת שְׁחִיטָה לֹא יִשְׁחוֹט וְאִם שָׁחַט בּוֹדְקִין אוֹתוֹ אִם יוֹדֵעַ לוֹמַר הִלְכוֹת שְׁחִיטָה מוּתָּר לֶאֱכוֹל מִשְּׁחִיטָתוֹ וְאִם לָאו אָסוּר לֶאֱכוֹל מִשְּׁחִיטָתוֹ

Traduction

In what case is this statement said? It is said in a case where people know about him that he knows and is able to recite the halakhot of ritual slaughter. But if people do not know about him that he knows and is able to recite the halakhot of ritual slaughter, he may not slaughter an animal ab initio. And if he slaughtered an animal, one examines him; if he knows and is able to recite the halakhot of ritual slaughter it is permitted to eat meat from what he slaughtered, and if not, it is prohibited to eat from what he slaughtered.

Rachi non traduit

בד''א. דחשיבי מומחין:

שיודעין בו אלו המוסרים לו בהמה לשחוט מכירין בו ובדקוהו שיודע הלכות שחיטה:

Tossefoth non traduit

ואם שחט בודקין אותו. ואע''ג דאיכא ברייתא לקמן (חולין דף יב.) דסבר דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן גבי מצא תרנגולת שחוטה הא מייתי תנאי בתר הכי אע''ג דהתם דחי לה:

חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן דַּאֲפִילּוּ דִּיעֲבַד נָמֵי לָא שֶׁמָּא יִשְׁהוּ שֶׁמָּא יִדְרְסוּ וְשֶׁמָּא יַחֲלִידוּ וְכוּלָּן שֶׁשָּׁחֲטוּ אַהֵיָיא אִילֵּימָא אַחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן עֲלַהּ קָאֵי וְאִם שָׁחֲטוּ מִבְּעֵי לֵיהּ

Traduction

And it teaches: This is the halakha with regard to all people except for a deaf-mute, an imbecile, and a minor, whose slaughter is not valid even after the fact. The reason the Sages deemed such slaughter not valid is lest people in these categories interrupt the slaughter, lest they press the knife in the course of slaughter, and lest they conceal the knife beneath the windpipe or the gullet in the course of an inverted slaughter. The Gemara asks: If so, with regard to the clause in the mishna that follows: And any of them who slaughtered an animal and others see and supervise them, their slaughter is valid, to which case in the mishna is this referring? If we say that the reference is to the case of a deaf-mute, an imbecile, and a minor, since that is the halakha to which it stands adjacent, the tanna should have formulated the phrase: And if they slaughtered, instead of: And any of them who slaughtered.

Rachi non traduit

דאפי' דיעבד. ויודעין הלכות שחיטה לא דתמיד הם מוחזקים לקלקל שאין בהן דעת:

אֶלָּא אַשֶּׁאֵין מוּמְחִין בְּבוֹדְקִין אוֹתוֹ סַגִּי דְּלֵיתֵיהּ לְקַמַּן דְּלִיבְדְּקֵיהּ

Traduction

Rather, perhaps the reference is to a case where they are not experts. The Gemara rejects the possibility that they are not experts, as in that case, if one examines him after the slaughter to determine his expertise in the halakhot of ritual slaughter, it is sufficient. The Gemara answers: Supervision is necessary in the case where the one who slaughtered the animal is not before us so that we can examine him.

Tossefoth non traduit

דליתיה קמן דלבדקיה. תימה דמשמע הא איתא קמן ולא ידע אין שחיטתו כשרה אע''ג דאחרים רואין אותו דשחט שפיר ולקמן בפירקין (חולין דף יב.) גבי הא דאמר רב נחמן ראה אחד ששחט אם ראהו מתחלה ועד סוף מותר לאכול משחיטתו ואם לאו אסור פריך אי דידע דלא גמיר פשיטא:

וְאִיכָּא דְאָמְרִי רָבִינָא אָמַר הָכִי קָתָנֵי הַכֹּל שׁוֹחֲטִין הַכֹּל מוּחְזָקִין שׁוֹחֲטִין מוּחְזָקִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מוּמְחִין בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁשָּׁחֲטוּ לְפָנֵינוּ שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְלֹא נִתְעַלֵּף אֲבָל לֹא שָׁחַט לְפָנֵינוּ שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים לֹא יִשְׁחוֹט שֶׁמָּא יִתְעַלֵּף וְאִם שָׁחַט וְאָמַר בָּרִי לִי שֶׁלֹּא נִתְעַלַּפְתִּי שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה

Traduction

And there are those who say that Ravina said that this is what the mishna is teaching: Everyone slaughters, i.e., everyone who is established as accustomed to slaughter with a steady hand and without fainting slaughters; all those established concerning this are qualified to slaughter, even if it is not known if they are experts. In what case is this statement said? It is said in a case where they slaughtered before us two or three times and did not faint. But if he did not slaughter before us two or three times he may not slaughter an animal ab initio, lest he faint. And if he slaughtered an animal and said: It is clear to me that I did not faint, his slaughter is valid.

Rachi non traduit

מוחזקים. שראינו ששחטו כמה פעמים יפה ולא קלקלו:

ואע''פ שאין מומחין. דלא ידעינן בהו שיודעים לומר הלכות שחיטה אם לא:

נתעלף. לשון עייפות וחלישות הלב שאין יכול לראות מכת חרב וסכין אפילו בבהמה כמו תתעלפנה הבתולות (עמוס ח):

Tossefoth non traduit

אע''פ שאין מומחין. פירוש דלא ידעינן אי גמיר אי לא גמיר דאי ידעינן ביה דלא גמיר אפי' בדיעבד שחיטתו פסולה כדאמר רב יהודה לקמן (חולין דף ט.) כל טבח שאינו יודע הלכות שחיטה כו':

חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן דַּאֲפִילּוּ דִּיעֲבַד נָמֵי לָא שֶׁמָּא יִשְׁהוּ שֶׁמָּא יִדְרְסוּ וְשֶׁמָּא יַחֲלִידוּ וְכוּלָּן שֶׁשָּׁחֲטוּ אַהֵיָיא אִילֵּימָא אַחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן עֲלַהּ קָאֵי וְאִם שָׁחֲטוּ מִיבְּעֵי לֵיהּ

Traduction

And it teaches: This is the halakha with regard to all people except for a deaf-mute, an imbecile, and a minor, whose slaughter is not valid even after the fact. The reason the Sages deemed such slaughter not valid is lest people in these categories interrupt the slaughter, lest they press the knife in the course of slaughter, and lest they conceal the knife beneath the windpipe or the gullet in the course of an inverted slaughter. The Gemara asks: If so, with regard to the clause in the mishna that follows: And any of them who slaughtered an animal and others see and supervise them, their slaughter is valid, to which case in the mishna is this referring? If we say that the reference is to the case of a deaf-mute, an imbecile, and a minor, since that is the halakha to which it stands adjacent, the tanna should have formulated the phrase: And if they slaughtered, instead of: And any of them who slaughtered.

אֶלָּא אַשֶּׁאֵין מוּחְזָקִין וְהָאָמְרַתְּ בְּבָרִי לִי סַגִּי דְּלֵיתֵיהּ קַמַּן דְּלִישַׁיְּילֵיהּ

Traduction

Rather, perhaps the reference is to a case where they are not established as accustomed to slaughter with a steady hand and without fainting. The Gemara rejects that possibility, as in that case, didn’t you say that if one said after the slaughter: It is clear to me that I did not faint, it is sufficient? The Gemara answers: Supervision is necessary in the case where the one who slaughtered the animal is not before us so that we can ask him whether he fainted.

רָבִינָא וְרַבָּה בַּר עוּלָּא כְּאַבַּיֵּי וְרָבָא וְרַב אָשֵׁי לָא אָמְרִי מִשּׁוּם דְּקַשְׁיָא לְהוּ וְכוּלָּן

Traduction

The Gemara summarizes: Ravina and Rabba bar Ulla did not say a resolution to the apparent contradiction in the mishna like that of Abaye, Rava, and Rav Ashi due to the fact that the phrase in the mishna: And any of them who slaughtered, is difficult for them.

Rachi non traduit

אביי ורבא ורב אשי לא מצו לתרוצי לעיל וכולן דמתניתין:

כּוּלְּהוּ כְּרַבָּה בַּר עוּלָּא לָא אָמְרִי לְהַךְ לִישָּׁנָא דְּאָמְרַתְּ הָכָא עִיקָּר אַדְּרַבָּה הָתָם עִיקָּר דִּבְקָדָשִׁים קָאֵי

Traduction

All of the other amora’im did not say a resolution to the apparent contradiction in the mishna like that of Rabba bar Ulla, who interprets the mishna as referring to the case of a ritually impure person; according to that version that you said: The mishna here is the primary source for the halakha of a ritually impure person who slaughtered a sacrificial animal, the other amora’im reject this interpretation because, on the contrary, the mishna there is the primary source, as it is standing in tractate Zevaḥim, which deals with sacrificial animals.

Rachi non traduit

אדרבה התם עיקר. ולא איבעי ליה למתנייה הכא:

לְהַךְ לִישָּׁנָא דְּאָמְרַתְּ הָתָם עִיקָּר וְהָכָא אַיְּידֵי דִּתְנָא טָמֵא בְּחוּלִּין תְּנָא נָמֵי טָמֵא בְּמוּקְדָּשִׁין טָמֵא בְּחוּלִּין גּוּפֵיהּ לָא אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ חוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת קֹדֶשׁ לָאו כְּקֹדֶשׁ דָּמוּ

Traduction

The amora’im also reject the interpretation according to that other version that you said: The mishna there is the primary source, and here, since the tanna taught the case of a ritually impure person who slaughtered non-sacred animals, he teaches the case of a ritually impure person who slaughtered sacrificial animals as well. The reason is that it was not necessary for the tanna to teach the case itself of a ritually impure person who slaughtered a non-sacred animal, as in the opinion of the other amora’im, the halakhic status of non-sacred foods that were prepared according to the strictures of sacrificial food is not like that of sacrificial food, and it is permitted to render such food impure.

Rachi non traduit

ודקאמר. איידי דתנא כו':

לאו כקדש דמו. ואין חייב ליזהר בהו ופשיטא דשוחטין טמאים לכתחלה:

Tossefoth non traduit

חולין שנעשו על טהרת קדש לאו כקדש דמו. האי טעמא הוה מצי למימר נמי ללישנא קמא:

כּוּלְּהוּ כְּרָבִינָא לָא אָמְרִי לְהַךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר מוּמְחִין אִין שֶׁאֵין מוּמְחִין לָא רוֹב מְצוּיִין אֵצֶל שְׁחִיטָה מוּמְחִין הֵן

Traduction

All of the other amora’im did not say a resolution to the apparent contradiction in the mishna like that of Ravina; according to that version that he said: Experts, yes, may slaughter ab initio, but those that it is not known that they are experts, no, they may not slaughter ab initio, the other amora’im disagree because they hold that the majority of those associated with slaughter are experts. Therefore, even if it is not known whether they are experts, their slaughter is valid.

Rachi non traduit

מומחין הן. הלכך לא בעי למיבדקיה:

Tossefoth non traduit

רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן. ושוחטין אף לכתחלה אבל אין לפרש דדיעבד הוא דהויא שחיטתו כשרה אע''פ שאין אחרים רואין אותו ולא מצי לאוקומי מתניתין בהכי משום דקשיא לן וכולן דהא לאביי ורבא ורב אשי לא מיתוקם נמי וכולן אלא אחרש שוטה וקטן:

לְהַךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר מוּחְזָקִין אִין שֶׁאֵין מוּחְזָקִין לָא לְעִלּוֹפֵי לָא חָיְישִׁינַן

Traduction

According to that version that Ravina said: People who are established as accustomed to slaughter without fainting, yes, they may slaughter ab initio, but people who are not established as accustomed to slaughter without fainting, no, they may not slaughter ab initio, the other amora’im disagree because they hold that we are not concerned for the possibility of fainting.

רָבָא לָא אָמַר כְּאַבַּיֵּי כִּי קוּשְׁיֵיהּ אַבָּיֵי לָא אָמַר כְּרָבָא הָתָם לָא נָגַע הָכָא נָגַע

Traduction

Rava did not say a resolution like that of Abaye, that the mishna is referring to a Samaritan, in accordance with the difficulty that he raised from the halakha of wine belonging to a Jew to which a gentile has access. Abaye did not say a resolution like that of Rava, that a Samaritan may slaughter ab initio if a Jew enters and exits, because there, in the case of wine, the gentile does not touch the wine; therefore, it is sufficient if the Jew enters and exits. Here, in the case of slaughter, the Samaritan touches the animal in the course of slaughter, and he can disqualify the slaughter in an instant. Therefore, Abaye holds that it is insufficient for a Jew to enter and exit.

Rachi non traduit

כי קושייה. דאותביה מהמניח עובד כוכבים בחנותו:

ואביי לא אמר כרבא. דיליף מהשומר את החנות דיוצא ונכנס לכתחלה:

התם לא נגע. ההוא עובד כוכבים ביין בשעה שהוא פורש ממנו:

הכא. בהמה זו ביד הכותי נתונה כהרף עין שוהה או דורס הלכך לא סמכינן איוצא ונכנס:

רַב אָשֵׁי לָא אָמַר כְּתַרְוַיְיהוּ קָסָבַר כּוּתִים גֵּרֵי אֲרָיוֹת הֵן

Traduction

Rav Ashi did not say a resolution like that of both of them, Abaye and Rava, because he holds: Samaritans are converts who converted under duress due to the threat posed by lions, and their conversion is void; therefore, their halakhic status is that of a gentile, whose slaughter is not valid.

Tossefoth non traduit

קסבר כותים גרי אריות הן. ושחיטתן פסולה כמו של עובדי כוכבים מוזבחת מה שאתה זובח אתה אוכל כלומר אותו שהוא בר זביחה לאפוקי עובד כוכבים ואוכל נבלות להכעיס ואע''ג דאמר בסוף פ''ב דיבמות (דף כד:) אחד גרי אריות ואחד גרי חלומות כולם גרים גמורים היינו כשמתגייר לגמרי מפחד אריות אבל כותיים לא נתגיירו לגמרי כדכתיב במלכים (ב יז) את ה' היו יראים ואת אלהיהם היו עובדים ומאן דאמר גרי אמת הן קסבר דשוב נתגיירו לגמרי:

אַבָּיֵי לָא אָמַר כְּרַב אָשֵׁי לָא סְבִירָא לֵיהּ הָא דְּרָבָא אֶלָּא רָבָא מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כִּשְׁמַעְתֵּיהּ

Traduction

Abaye did not say a resolution like that of Rav Ashi, who interprets the mishna as referring to a Jewish transgressor whose transgression is that he eats unslaughtered animal carcasses to satisfy his appetite, because he does not hold that which Rava said, that such a transgressor may slaughter ab initio if his knife is examined beforehand by someone reliable. But as for Rava, what is the reason that he did not say a resolution in accordance with his own statement of halakha with regard to the slaughter of a transgressor and explain the mishna in the manner that Rav Ashi did?

Rachi non traduit

לא סבירא ליה הא דרבא. דאמר דיהא ישראל מומר שוחט לכתחלה בבדיקת סכין:

אלא רבא. כיון דאמר ישראל מומר מותר לכתחלה בבדיקת סכין:

אמאי לא אמר כשמעתיה. אמאי לא אוקמיה מתניתין בישראל מומר ולכתחלה דקתני בבדק סכין ודיעבד דקתני בשלא בדק כדאוקמה רב אשי בתר שמעתיה דרבא:

Tossefoth non traduit

מאי טעמא לא אמר כשמעתיה. תימה דהא קתני במתניתין תרי הכל שוחטין ומפרש רבא לקמן (חולין דף יז.) חדא לאתויי כותי וחדא לאתויי ישראל מומר אלמא מוקי חדא כשמעתיה וי''ל דהכי פריך דקמייתא איבעי ליה לאוקומי כשמעתיה:

לִדְבָרָיו דְּאַבָּיֵי קָאָמַר וְלֵיהּ לָא סְבִירָא לֵיהּ

Traduction

The Gemara answers: When Rava explained that the tanna in the mishna is referring to the slaughter of a Samaritan, he stated his opinion in accordance with the statement of Abaye in order to resolve the difficulty that Abaye raised; but he himself does not hold accordingly.

Rachi non traduit

לדבריו דאביי. דלא ס''ל הא דרבא ואוקמה בכותי ואוקי לכתחלה בישראל עומד על גביו ואוקי דיעבד ביוצא ונכנס ואמר ליה רבא לדידך דלא סבירת לך במומר ומוקמת ליה הכי אפילו ביוצא ונכנס מצית לאוקומי לכתחלה ודיעבד אוקי בבא ומצאו ששחט:

תָּנוּ רַבָּנַן שְׁחִיטַת כּוּתִי מוּתֶּרֶת בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹמֵד עַל גַּבָּיו אֲבָל בָּא וּמְצָאוֹ שֶׁשָּׁחַט חוֹתֵךְ כַּזַּיִת וְנוֹתֵן לוֹ אֲכָלוֹ מוּתָּר לֶאֱכוֹל מִשְּׁחִיטָתוֹ וְאִם לָאו אָסוּר לֶאֱכוֹל מִשְּׁחִיטָתוֹ

Traduction

§ The Sages taught in a baraita: The slaughter performed by a Samaritan is permitted ab initio. In what case is this statement said? It is said in a case where there is a Jew standing over him and supervising to ensure that the slaughter was performed properly. But if the Jew came and found that the Samaritan already slaughtered the animal, the Jew cuts an olive-bulk of meat from the slaughtered animal and gives it to the Samaritan to eat. If the Samaritan ate it, it is permitted for the Jew to eat meat from what the Samaritan slaughtered. But if the Samaritan did not eat the meat, it is prohibited to eat from what the Samaritan slaughtered.

Rachi non traduit

מותר. לכתחלה:

כַּיּוֹצֵא בּוֹ מָצָא בְּיָדוֹ

Traduction

Similarly, if the Jew found in the possession of a Samaritan