Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 37b

וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ טְרֵפָה הַיְינוּ מְסוּכֶּנֶת לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא חֵלֶב נְבֵלָה יֵעָשֶׂה לְכָל מְלָאכָה וְחֵלֶב טְרֵפָה לֹא תֹאכְלוּהוּ וַאֲנָא אָמֵינָא וּמָה מֵחַיִּים אָתֵי אִיסּוּר טְרֵפָה חָיֵיל אַאִיסּוּר חֵלֶב לְאַחַר מִיתָה מִיבַּעְיָא

Traduction

And if it enters your mind to say that the halakhic status of a tereifa lacking body parts is the same as that of an animal in danger of imminent death, let the Merciful One write: And the fat of a carcass may be used for any purpose, and the fat of a tereifa you shall not eat. The prohibition against eating the forbidden fat should have been written exclusively with regard to a tereifa, and I would say: If while an animal is alive and in danger of imminent death the prohibition against eating a tereifa takes effect upon the prohibition against eating forbidden fat, is it necessary to state that after its death the prohibition against eating an unslaughtered carcass takes effect upon the prohibition against eating forbidden fat?

Rachi non traduit

אי ס''ד טרפה היינו מסוכנת לכתוב רחמנא חלב נבלה יעשה לכל מלאכה. לאשמועינן דלא מטמא חלב משום נבלה ולשתוק מאזהרת אכילתו ובחלב טרפה מסוכנת לחודא לכתוב לא תאכלוהו לאשמועינן דחייל איסור מסוכנת אאיסור חלב ואנא ידענא דכ''ש דכי מייתא אתי נמי איסור נבלה וחייל עליה:

ומה מחיים. דאיסור מסוכנת אינו אלא מחמת קירוב מיתה ואתי וחייל אאיסור חלב נבלה גופה מיבעיא:

Tossefoth non traduit

ומה מחיים אתי איסור טרפה וחייל אאיסור חלב. פי' בקונטרס ומה מחיים דאיסור מסוכנת אינו אלא מחמת קירוב מיתה חל על איסור חלב נבלה גופה מיבעיא ומדאיצטריך לאשמועינן בנבלה מכלל דמסוכנת לאו טרפה מקרי ואיצטריך לאשמועינן בהך נבלה דאתיא מכח מסוכנת ולא אתיא מכח טרפה שלא נטרפה קודם לכן דתיחול אאיסור חלב ומק''ו דטרפה לא אתיא דטעמא דטרפה לאו משום קירוב מיתה הוא אלא משום חסרון כדמצרכינן לתרוייהו בזבחים בפרק חטאת העוף (זבחים דף ע.) וקשה לפירושו דאמאי לא ילפינן שפיר שיחול איסור נבלה על איסור חלב מק''ו דטרפה דאי משום דטרפה מחסרא נבלה נמי כיון דמתה אין לך חסרון גדול מזה ועוד מאי פריך בתר הכי ודלמא איצטריך קרא לנבלה דלא אתיא מכח מסוכנת ההיא נמי אתיא מק''ו לעיל וע''ק נהי נמי דמסוכנת לא הוי בלאו דטרפה מ''מ תתסר בעשה מקרא דזאת החיה דמשמע שאינה חיה לא תיכול ומיהו בזה י''ל אי הוה מוקמא קרא דזאת החיה במסוכנת לאוסרה הוה מסתבר ליה נמי לאוקומי בה לאו דטרפה וכי היכי דעשה דזאת החיה מתוקמא בתרוייהו דתרוייהו מיקרו אינה חיה ה''נ לאו דטרפה מתוקמא בתרוייהו וא''כ נבלה דכתיב דחל על איסור חלב ל''ל ור''ת מפרש דה''ק ומה טרפה דמחיים לא מטמא חייל על איסור חלב נבלה דלאחר מיתה מטמא מיבעיא וליכא למיפרך כדפריך בפרק חטאת העוף (ג''ז שם) דטרפה חמורה דחייל איסורה מחיים דהתם קאמר לפי המסקנא דהכא דמסוכנת שריא אבל למאי דבעי למימר השתא דאיסור נבלה נמי מתחיל איסור שלה מחיים דא''א שלא היתה מסוכנת ומסוכנת אסירא מטעם נבלה מחמת קירוב מיתה ואפילו אם נאמר שלא יהא מסוכנת אלא איסור עשה לא שייך למיפרך מה לטרפה שכן מחיים בלאו כיון דמ''מ איסור נבלה מחיים שפיר הוה ידעינן לה שיחול על איסור חלב מק''ו דטרפה אבל השתא דמסוכנת שריא שייך שפיר למיפרך מה לטרפה שכן חל איסור שלה מחיים תאמר בנבלה שאין כאן איסור מחיים כלל והשתא פריך שפיר בתר הכי דלעולם אימא לך מסוכנת אסורה ואצטריך קרא שיבא איסור נבלה ויחול על איסור חלב ונבלה דלא הוי מסוכנת מעיקרא כגון שעשאה גיסטרא דההיא לא נאסר מחיים ולא אתי בק''ו דטרפה ורבינו גרשום היה מפרש ומה מחיים אתי איסור טרפה חייל אאיסור חלב אע''ג דליכא למימר דטרפה מגו דחייל אהאי איסור חייל נמי אהאי איסור דחלב נבלה של אחר מיתה שהיתה מסוכנת בתחלה דאיכא למימר מגו דחייל האי איסור נבלה אאיסור מסוכנת חייל נמי אאיסור חלב לא מיבעיא אלא ודאי מדאיצטריך קרא למכתב נבלה מכלל דמסוכנת שריא לגמרי והשתא פריך שפיר ודלמא איצטריך לעשאה גיסטרא דליכא מגו שהרי לא היתה מסוכנת וקשה לפי' שאין הש''ס מזכיר מגו זה כלל ועוד דאיכא למיפרך דאיכא נמי מגו בטרפה דחייל נמי אאיסור שאינו זבוח ולמ''ד בפרק גיד הנשה (לקמן חולין דף קג.) בהמה בחייה לאברים עומדת חייל נמי איסור טרפה אאיסור אבר מן החי ואיכא מגו ועוד אפילו כי אמרת דמסוכנת אסירא ואיכא מגו בנבלה לא שייך למילף מק''ו דטרפה כיון דאיכא למיפרך מה לטרפה שכן אסורה מחיים כדפריך בזבחים (דף ע.):

אֶלָּא מִדִּכְתַב רַחֲמָנָא נְבֵלָה מִכְּלָל דִּטְרֵפָה לָאו הַיְינוּ מְסוּכֶּנֶת

Traduction

The Gemara concludes: Rather, from the fact that the Merciful One writes that the prohibition against eating an unslaughtered carcass takes effect upon the prohibition against eating forbidden fat, one learns by inference that the tereifa in the verse is not the same as an animal in danger of imminent death. Rather, the tereifa in the verse is an animal that was mauled and is lacking body parts, and it is only that animal that is prohibited after slaughter. Eating an animal in danger of imminent death after slaughter is permitted.

Rachi non traduit

אלא. מדאיצטריך לאשמועינן בנבלה דאיסור נבלה חייל אאיסור חלב:

מכלל דמסוכנת לאו טרפה מיקרי. ואצטריך לאשמעינן בהך נבלה דאתיא מכח מסוכנת ולא אתיא מכח טרפה שלא נטרפה קודם לכן דתיחול אאיסור חלב. ומק''ו דטרפה דאמרינן ומה מחיים כו' לא מצינן למילף גבי נבלה דאיסור נבלה חייל אאיסור חלב דטעמא דטרפה לאו משום קירוב מיתה הוא אלא משום חסרון כדמצרכינן לתרווייהו בזבחים בפרק חטאת העוף (זבחים דף ע.):

מַתְקֵיף לַהּ מָר בַּר רַב אָשֵׁי וְדִלְמָא לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ הַיְינוּ טְרֵפָה הַיְינוּ מְסוּכֶּנֶת וּדְקָאָמְרַתְּ נְבֵלָה דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי לְהָךְ נְבֵלָה דְּלָא אָתְיָא מִכֹּחַ מְסוּכֶּנֶת וְהֵיכִי דָּמֵי שֶׁעֲשָׂאָהּ גִּיסְטְרָא הָתָם נָמֵי אִי אֶפְשָׁר דְּלָא הֲוַי מְסוּכֶּנֶת פּוּרְתָּא מִקַּמֵּי דְּלִיפְסֹק לְרוּבָּא

Traduction

Mar bar Rav Ashi objects to this: And perhaps, actually I will say to you that the halakhic status of a tereifa is the same as that of an animal in danger of imminent death, and with regard to that which you said: Why do I need the prohibition with regard to an unslaughtered carcass that the Merciful One writes, one can explain that it is necessary for that unslaughtered carcass that does not come as a result of danger of imminent death. And what are the circumstances of that unslaughtered carcass? It is in a case where one rendered the animal like a shard, by cutting it into two widthwise. The Gemara rejects that distinction: There too, in the case where one rendered the animal like a shard, it is impossible that the animal was not at least somewhat in danger of imminent death before he cut the majority of the animal.

Rachi non traduit

כגון שעשאה גיסטרא. והיא עדיין מפרכסת דאמר בפ''ק (לעיל חולין דף כא.) עשאה גיסטרא נבלה דזו לא נסתכנה קודם נבלותה ואיצטריך לאשמועינן דתיחול איסור נבלה אאיסור חלב:

עשאה גיסטרא. חתכה לשנים לרחבה:

וְאִיבָּעֵית אֵימָא אִם כֵּן לֵימָא חֵלֶב נְבֵלָה וּטְרֵפָה חֵלֶב חֵלֶב לְמָה לִי זוֹ הִיא שֶׁאֵין חֶלְבָּהּ חָלוּק מִבְּשָׂרָהּ וְיֵשׁ לְךָ אַחֶרֶת שֶׁחֶלְבָּהּ חָלוּק מִבְּשָׂרָהּ וְאֵיזוֹ זוֹ מְסוּכֶּנֶת

Traduction

And if you wish, say instead that there is a different source for the fact that the meat of an animal in danger of imminent death is permitted. If it is so that an animal in danger of imminent death is included in the category of tereifa, let the verse say: The fat of an unslaughtered carcass and a tereifa. Why do I need it to be written: ''Fat of a carcass and the fat of a tereifa''? The term ''fat'' is repeated to teach that it is this case where the status of its fat is not distinct from the status of its meat, and both are prohibited; but you have another case where the status of its fat, which is forbidden, is distinct from the status of its meat, which is permitted. And which case is that? That is the case of an animal in danger of imminent death.

Rachi non traduit

א''כ. דמסוכנת אסירא:

לימא קרא חלב נבלה וטרפה וגו'. ולאשמועינן דאתי איסור נבלה וטריפה וחייל אאיסור חלב ל''ל למכתב וחלב טרפה למידרשיה אייתר ולמימר דטרפה הוא דקאמינא לך דהיא וחלבה אסורים וכדמזהרנא לך דחייל איסור טרפה אחלב אלמא שני איסורים יש בה אבל יש לך אחרת שהיא קרובה למיתה כזו ואין בה אלא איסור חלב לבדו:

שחלבה חלוק מבשרה. שאיסור חלב נוהג בה משנולדה ותו לית בה איסורא אחרינא:

וְאִיבָּעֵית אֵימָא מֵהָכָא וָאֹמַר אֲהָהּ ה' אֱלֹהִים הִנֵּה נַפְשִׁי לֹא מְטֻמָּאָה וּנְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא אָכַלְתִּי מִנְּעוּרַי וְעַד עַתָּה וְלֹא בָא בְּפִי בְּשַׂר פִּגּוּל

Traduction

And if you wish, say instead that it is derived from here: ''Then I said: Ah, Lord God, my soul has not become impure; and from my youth until now I have not eaten an unslaughtered carcass or a tereifa, and no piggul flesh came into my mouth'' (Ezekiel 4:14).

Rachi non traduit

הנה נפשי לא מטומאה. יחזקאל קאמר ליה להקב''ה לפי שהיה אומר לו קח לך חטים ושעורים וגו' ועוגת שעורים תאכלנה והיא בגללי צואת האדם תעוגינה לעיניהם:

מקרה יום ומקרה לילה לא כתיב בקרא ולא גרסינן ליה:

הִנֵּה נַפְשִׁי לֹא מְטֻמָּאָה שֶׁלֹּא הִרְהַרְתִּי בַּיּוֹם לָבֹא לִידֵי טוּמְאָה בַּלַּיְלָה וּנְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא אָכַלְתִּי מִנְּעוּרַי שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי בְּשַׂר כּוֹס כּוֹס מֵעוֹלָם וְלֹא בָא בְּפִי בְּשַׂר פִּגּוּל שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי מִבְּהֵמָה שֶׁהוֹרָה בָּהּ חָכָם מִשּׁוּם רַבִּי נָתָן אָמְרוּ שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי מִבְּהֵמָה שֶׁלֹּא הוּרְמוּ מַתְּנוֹתֶיהָ

Traduction

The Gemara explains: ''My soul has not become impure'' means that I did not consider any sinful thoughts during the day that would cause me to come to impurity due to a seminal emission at night. ''And from my youth until now I have not eaten an unslaughtered carcass or a tereifa'' means that I never ate the flesh of an animal that was in danger of imminent death, leading one to say: Slaughter it, slaughter it quickly, before it dies. ''And no piggul flesh came into my mouth'' means that I never ate from an animal with regard to which there was uncertainty whether it is forbidden and a Sage issued a ruling to permit it. They said in the name of Rabbi Natan that the last portion of the verse means: That I never ate from an animal whose gifts to which members of the priesthood are entitled, i.e., the foreleg, the jaw, and the maw, were not already separated.

Rachi non traduit

לידי טומאה. קרי:

כוס כוס. שחוט שחוט שלא תמות לפי שמסוכנת היא נבלה ממש ליכא למימר דא''כ מאי רבותיה:

שהורה בה חכם. שנולד בה ספק והוצרך לשאול לחכם להתירו:

מתנותיה. הזרוע והלחיים והקבה ואע''פ שהוא היה כהן ובלא הרמה יכול לאוכלה:

Tossefoth non traduit

שלא הרהרתי ביום כו'. ואם תאמר מאי רבותיה דיחזקאל והלא כל אדם נמי אסור כדאמר בפ''ק דמסכת ע''ז (דף כ:) ובפרק נערה שנתפתתה (כתובות דף מו.) ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר ביום כו' וי''ל דאפ''ה חשיב ליה רבותא משום דאמרינן בפרק גט פשוט (ב''ב דף קסד:) שלשה דברים אין אדם ניצול מהם בכל יום הרהור עבירה ולשון הרע ועיון תפלה:

שלא הורמו מתנותיה. ואם תאמר לרבי יוחנן דאמר לקמן בפרק הזרוע (חולין דף קלב:) האוכל מבהמה שלא הורמו מתנותיה כאילו אוכל טבלים מאי רבותיה דיחזקאל אע''ג דיחזקאל כהן היה כהן עצמו צריך להפריש תרומות ומעשרות ואסור לאכול טבל ויש לומר דרבי יוחנן סבר כמ''ד שלא אכל מבהמה שהורה בה חכם:

אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא שַׁרְיָא הַיְינוּ רְבוּתֵיהּ דִּיחֶזְקֵאל אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ אֲסִירָא מַאי רְבוּתֵיהּ דִּיחֶזְקֵאל

Traduction

The proof is: Granted, if you say that it is permitted to slaughter and eat an animal in imminent danger of death, then that is the greatness of Ezekiel, as, although eating it is permitted, he refrained from doing so. But if you say that it is forbidden to slaughter and eat that animal, what in that action attests to the greatness of Ezekiel? Apparently, it is permitted to slaughter and eat an animal in danger of imminent death.

Rachi non traduit

שריא. מסוכנת:

היינו רבותיה. דאע''ג דשריא כיון דמאיסה לא אכלתיה:

הֵיכִי דָּמֵי מְסוּכֶּנֶת אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב כֹּל שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ וְאֵינָהּ עוֹמֶדֶת רַב חֲנִינָא בַּר שֶׁלֶמְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אָמַר אֲפִילּוּ אוֹכֶלֶת בְּקָעִיּוֹת רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל אָמַר אֲפִילּוּ אוֹכֶלֶת קוֹרוֹת

Traduction

§ The Gemara asks: What are the circumstances of an animal in danger of imminent death? Rav Yehuda said that Rav said: It is any animal with regard to which one stands it on its feet but it does not stand unaided. Rav Ḥanina bar Shelamya in the name of Rav said: That indicator is so clear that even if that animal maintains sufficient strength in its jaw and eats pieces of wood, if it is unable to stand, its status is that of an animal in danger of imminent death. Rami bar Yeḥezkel said: That is the case even if that animal eats beams.

Rachi non traduit

אפילו אוכלת בקעיות. שיש לה כח בשיניה דכיון דאינה עומדת מסוכנת היא:

רמי בר יחזקאל. לא פליג אדרב יהודה אלא לטפויי אתא וכן רב חנינא:

בְּסוּרָא מַתְנֵי הָכִי בְּפוּמְבְּדִיתָא מַתְנֵי הָכִי הֵיכִי דָּמְיָא מְסוּכֶּנֶת אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב כָּל שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ וְאֵינָהּ עוֹמֶדֶת וַאֲפִילּוּ אוֹכֶלֶת בְּקָעִיּוֹת רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל אָמַר אֲפִילּוּ אוֹכֶלֶת קוֹרוֹת

Traduction

In Sura, they would teach the exchange in that manner. In Pumbedita, they would teach the exchange in this manner: What are the circumstances of an animal in danger of imminent death? Rav Yehuda said that Rav said: It is any animal with regard to which one stands it on its feet but it does not stand unaided, even if that animal maintains sufficient strength in its jaw and eats pieces of wood. Rami bar Yeḥezkel said: That indicator is so clear that even if that animal maintains sufficient strength in its jaw and eats beams, if it is unable to stand its status is that of an animal in danger of imminent death.

Rachi non traduit

בסורא מתני הכי. כדאמר דרב חנינא הוסיף אדרב יהודה אפילו אוכלת בקעיות ובפומבדיתא מתני דרב יהודה גופיה סיים בה הכי:

אַשְׁכְּחִינְהוּ שְׁמוּאֵל לְתַלְמִידִי דְּרַב אֲמַר לְהוּ מַאי אָמַר רַב בִּמְסוּכֶּנֶת אֲמַרוּ לֵיהּ הָכִי אָמַר רַב

Traduction

Shmuel found students of Rav after Rav’s death. He said to them: What did Rav say with regard to an animal in danger of imminent death? They said to him: This is what Rav said:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source