Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 36b

לָאו לְמַעוֹטֵי חִיבַּת הַקֹּדֶשׁ לָא חַד בְּטוּמְאַת מֵת וְחַד בְּטוּמְאַת שֶׁרֶץ

Traduction

Is it not to exclude items rendered susceptible to impurity due to regard for sanctity? The Gemara rejects that proof: No, both verses teach that food becomes impure only after it is rendered susceptible to impurity by one of the seven liquids. One verse is referring to impurity imparted by a corpse, and one verse is referring to impurity imparted by the carcass of a creeping animal.

Rachi non traduit

לאו למעוטי חיבת הקדש. דלא הוי כהכשר מים ממש: וכי יותן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו וגו' (ויקרא י''א:ל''ח) משתעי בשרצים ואשמועינן דלא מטמא אוכל אלא בהכשר ומכל האוכל אתא לאתויי בטומאת מת ואע''ג דבפרשת שרצים כתיב אם אינו ענין להם תנהו ענין לטומאת מת:

Tossefoth non traduit

חד במת וחד בשרץ וצריכי. וה''ה דהוה מצי למימר חד בנבלה וחד בשרץ וצריכי דנבלה חמירא משרץ לענין משא ושרץ חמור מנבלה דשיעורו בכעדשה אבל ק''ק במת דמטמא טומאת ז' מנא לן דבעי הכשר כיון דאיכא לאוקמי אידך קרא בנבלה ואומר הר''י דכיון דתרוייהו בשרץ כתיבי איכא לאוקומי באם אינו ענין לכל הטומאות וא''ת נילף מת ושרץ מהדדי בגזירה שוה דבגד ועור כדילפינן בפ' במה אשה (שבת דף סד.) לענין קילקי וחבק וי''ל דלא ילפינן מבגד ועור אלא לענין בגד דחשוב בגד בזה כמו זה אבל לענין הכשר לא שייך למילף בגזירה שוה זו ובפ''ק דפסחים (ד' טז.) מייתי עוד קרא שלישי וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא ומאי יטמא הכשר ומפרש חד בתלושין וחד במחוברין וצריכי ואין צריך למת ושרץ לכל חד וחד תרי קראי משום תלושין ומחוברין דכיון דגלי קרא בחד דאין חילוק בין תלושין למחוברים ה''ה באידך:

וּצְרִיכִי דְּאִי אַשְׁמְעִינַן טוּמְאַת מֵת הָתָם הוּא דְּבָעֵי הֶכְשֵׁר מִשּׁוּם דְּלָא מְטַמֵּא בְּכַעֲדָשָׁה אֲבָל שֶׁרֶץ דִּמְטַמֵּא בְּכַעֲדָשָׁה אֵימָא לָא לִיבְעֵי הֶכְשֵׁר

Traduction

And both verses are necessary, as had the Torah taught us the requirement of being rendered susceptible to impurity only with regard to impurity imparted by a corpse, one would have concluded that it is there that food requires being rendered susceptible to impurity by one of the seven liquids in order to become impure, due to the fact that the impurity imparted by a corpse is less stringent, as a portion of a corpse the size of a lentil-bulk does not render people or vessels impure. But in the case of impurity imparted by the carcass of a creeping animal, which is more stringent, as the creeping animal renders people or vessels impure with a portion of it the size of a lentil-bulk, say that food does not require to be rendered susceptible by one of the seven liquids in order to become impure.

Tossefoth non traduit

ואי אשמועינן במת כו'. לא היה צריך לצריכותא זו דקראי בשרץ כתיב אלא אורחא דגמרא לפרש כאילו חד במת בהדיא כיון שמוצא לעשות צריכותא בתרוייהו:

וְאִי אַשְׁמְעִינַן שֶׁרֶץ מִשּׁוּם דְּלָא מְטַמֵּא טוּמְאַת שִׁבְעָה אֲבָל מֵת דִּמְטַמֵּא טוּמְאַת שִׁבְעָה אֵימָא לָא לִיבְעֵי הֶכְשֵׁר צְרִיכָא

Traduction

And had the Torah taught us the requirement of being rendered susceptible to impurity only with regard to impurity imparted by the carcass of a creeping animal, one would have concluded that it is there that food must be rendered susceptible to impurity, due to the fact that the impurity imparted by a creeping animal is less stringent, as a creeping animal does not render people or vessels impure with impurity that lasts seven days. But with regard to a corpse, which renders people or vessels impure with impurity that lasts seven days, say that food does not require to be rendered susceptible by one of the seven liquids in order to become impure from it. Therefore, it is necessary for the Torah to teach both verses.

מֵתִיב רַב יוֹסֵף רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר הוּכְשְׁרוּ בִּשְׁחִיטָה הוּכְשְׁרוּ וַאֲפִילּוּ לְמִימְנֵי בְּהוּ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי

Traduction

Rav Yosef raises an objection from the mishna (33a) to Rabbi Elazar’s opinion that only with regard to food rendered susceptible by one of the seven liquids does one count the descending levels of impurity, i.e., first-degree impurity and second-degree impurity: Rabbi Shimon says: They were rendered susceptible to ritual impurity by means of the slaughter itself. Rabbi Shimon is saying they were rendered susceptible in every sense, and even to count the descending levels of impurity, first-degree impurity and second-degree impurity.

Rachi non traduit

ואפי' למימני ביה ראשון ושני. דהא מתני' בחולין אוקימנא בשמעתין קמייתא ובחולין ליכא משום איפסולי גופה לאיתסורי באכילה:

Tossefoth non traduit

מתיב רב יוסף רבי שמעון אומר הוכשרו בשחיטה. מדרבנן לא פריך דאמרי דם מכשיר דהכשר דם חשוב כהכשר מים ויין שהכל משקה וא''ת אם כן מאי פריך מהבוצר לגת הא התם נמי הוה טעמא כאילו הוכשר ביין כדמפרש בפ''ק דשבת (דף יז.) שמא יבצרנו בקופות מזופפות וי''ל דהכי קאמר כיון דמדאורייתא לא אשכחנא הכשר בלא משקה בבוצר לגת דאזיל לאיבוד ולא חשיב משקה לא הוה להו לרבנן למגזר שמא יבצרנו כו' אבל אם אשכחנא מדאורייתא הכשר בלא משקה בשום מקום ניחא:

אַמַּאי וְהָא לָאו אוֹכֶל הַבָּא בְּמַיִם הוּא אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי עֲשָׂאוּהוּ כְּהֶכְשֵׁר מַיִם מִדְּרַבָּנַן

Traduction

Why is the animal rendered susceptible to impurity in every sense; but the slaughtered animal is not food that comes into contact with water? Apparently, even items that did not come into contact with water are susceptible to impurity in every sense. Abaye said to Rav Yosef: Rabbi Shimon holds that it is not susceptible by Torah law. Rather, the Sages accorded susceptibility via slaughter of the animal a status like that of susceptibility rendered by means of water, by rabbinic law.

Rachi non traduit

והא לאו אוכל הבא במים הוא. ואפ''ה מנינן והוא הדין לחיבת הקדש בקדשים:

מדרבנן. ולא שרפינן עלה תרומה וקדשים אם נגעו בה:

אָמַר רַבִּי זֵירָא תָּא שְׁמַע הַבּוֹצֵר לְגַת שַׁמַּאי אוֹמֵר הוּכְשַׁר הִלֵּל אוֹמֵר לֹא הוּכְשַׁר וּשְׁתֵיק לֵיהּ הִלֵּל לְשַׁמַּאי אַמַּאי וְהָא לָאו אוֹכֶל הַבָּא בְּמַיִם הוּא אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי עֲשָׂאוּהוּ כְּהֶכְשֵׁר מַיִם מִדְּרַבָּנַן

Traduction

Rabbi Zeira said: Come and hear an objection to Rabbi Elazar’s opinion from a baraita: In the case of one who harvests grapes in order to take them to the winepress, Shammai says: The grapes are rendered susceptible to ritual impurity by the liquid that seeps from them, and Hillel says: They are not rendered susceptible to ritual impurity; and ultimately, Hillel was silent and did not respond to Shammai, accepting his opinion. Why does that liquid render the grapes susceptible to impurity; but the grapes are not food that comes into contact with water? Contact with liquid renders food susceptible to impurity only if the contact was with the intent of the owner, and here, the liquid did not seep out of the grapes of one’s own volition. Abaye said to Rabbi Zeira: Hillel does not hold that the grapes are susceptible by Torah law; rather, the Sages accorded susceptibility via the liquid a status like that of susceptibility rendered by means of water, by rabbinic law, to count the descending levels of impurity, i.e., first-degree impurity, second-degree impurity.

Rachi non traduit

שמאי אומר הוכשר. דאע''ג דלא ניחא ליה במשקה היוצא מהם דהא לאיבוד אזלי גזרינן לה ביציאות שבת (דף יז.) שמא יבצרנו בקופות מזופפות:

הא לאו אוכל הבא במים הוא. דהא בהאי משקה לא ניחא ליה:

אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף אָמֵינָא לָךְ אֲנָא הוּכְשְׁרוּ בִּשְׁחִיטָה וְאַתְּ אָמְרַתְּ לִי עֲשָׂאוּהוּ כְּהֶכְשֵׁר מַיִם וְאָמַר לָךְ רַבִּי זֵירָא וַאֲמַרְתְּ לֵיהּ עֲשָׂאוּהוּ כְּהֶכְשֵׁר מַיִם לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ נָמֵי עֲשָׂאוּהוּ כְּהֶכְשֵׁר מַיִם

Traduction

Rav Yosef said to Abaye: I said to you an objection from the statement of Rabbi Shimon: They were rendered susceptible to ritual impurity by means of the slaughter itself, and you said to me: It was the Sages who accorded susceptibility via slaughter of the animal a status like that of susceptibility rendered by means of water. And Rabbi Zeira said to you an objection from the case of one who harvests grapes, and you said to him: It is the Sages who accorded susceptibility via the liquid from the grapes a status like that of susceptibility rendered by means of water. If so, will you also say in response to the dilemma of Rabbi Shimon ben Lakish with regard to a dry portion of consecrated flour that was not mixed with the oil of meal offerings that it is the Sages who accorded susceptibility via the regard for sanctity of the flour a status like that of susceptibility rendered by means of water, by rabbinic law, to count the descending levels of impurity, i.e., first-degree impurity, second-degree impurity?

Rachi non traduit

א''ל רב יוסף לאביי אמינא לך אנא. לעיל למיפשט בעיא דריש לקיש ולאותביה לר' אלעזר מהוכשרו בשחיטה:

ואמרת לי. דהאי הוכשר מדרבנן הוא:

ואמר לך ר' זירא. מהבוצר לגת ושנית ליה נמי מדרבנן:

לריש לקיש נמי. למימני ביה ראשון ושני מיהא מדרבנן:

אֲמַר לֵיהּ אַטּוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לִתְלוֹת קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ כִּי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ לִשְׂרוֹף

Traduction

Abaye said to Rav Yosef: Is that to say that Rabbi Shimon ben Lakish was raising a dilemma with regard to placing the matter in abeyance, and one may neither eat the consecrated flour nor may one burn it, which would be the case for impurity by rabbinic law? When Rabbi Shimon ben Lakish raises the dilemma it is with regard to whether to burn the gourd, which is the case when the impurity is by Torah law.

Rachi non traduit

לתלות קמיבעיא ליה. אי תלינן אי לא תלינן פשיטא ליה לריש לקיש דלענין איתסרי באכילה מנינא ביה ראשון ושני מיהא מדרבנן:

כי קמיבעיא ליה לשרוף. אי מנינא ביה ראשון ושני מדאורייתא לשרוף תרומה או קדש אחר שנגע בה:

מִכְּלָל דְּחִיבַּת הַקֹּדֶשׁ דְּאוֹרָיְיתָא מְנָא לַן אִילֵּימָא מִדִּכְתִיב וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא הַאי בָּשָׂר דְּאִתַּכְשַׁר בְּמַאי

Traduction

The Gemara notes that it may be learned by inference that Rabbi Shimon ben Lakish holds that regard for sanctity renders sacred items subject to ritual impurity by Torah law, as his dilemma was limited to whether one counts the descending levels of impurity from those susceptible items, i.e., first-degree impurity, second-degree impurity, not the impurity of the sacred item itself. From where do we derive this halakha? If we say that it is derived from that which is written: ''And the flesh that touches any impure item shall not be eaten; it shall be burned with fire'' (Leviticus 7:19), then it must be ascertained: This flesh that was rendered susceptible to ritual impurity, by what means was it rendered susceptible?

Rachi non traduit

ופרכינן מכלל. דהא פשיטא ליה לריש לקיש לענין איפסולי גופיה דהוי הכשר מדאורייתא ושרפינן ליה ובנוגע בו הוא דמספקא ליה:

והבשר אשר יגע. בקדשים כתיב:

אִילֵּימָא דְּאִתַּכְשַׁר בְּדָם וְהָאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִנַּיִן לְדַם קָדָשִׁים שֶׁאֵינוֹ מַכְשִׁיר שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תֹּאכְלֶנּוּ עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם דָּם הַנִּשְׁפָּךְ כַּמַּיִם מַכְשִׁיר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁפָּךְ כַּמַּיִם אֵינוֹ מַכְשִׁיר

Traduction

If we say that it was rendered susceptible to impurity by means of the blood of the animal, this is difficult. But doesn’t Rabbi Ḥiyya bar Abba say that Rabbi Yoḥanan says: From where is it derived with regard to blood of sacrificial animals that it does not render food susceptible to impurity? It is derived from a verse, as it is stated: ''You shall not eat it; you shall pour it upon the earth like water'' (Deuteronomy 12:24). Blood of a non-sacred animal, which is poured like water when it is slaughtered, renders food susceptible to ritual impurity. By contrast, blood of a sacrificial animal, which is not poured like water but is presented on the altar, does not render food susceptible to impurity.

אֶלָּא דְּאִיתַּכְשַׁר בְּמַשְׁקֵי בֵּית מַטְבְּחַיָּא וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא מַשְׁקֵי בֵּית מַטְבְּחַיָּא לֹא דַּיָּין שֶׁהֵן דְּכַן אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְשִׁירִין וְכִי תֵּימָא תַּרְגְּמַהּ אַדָּם וְהָא מַשְׁקֵי קָאָמַר אֶלָּא לָאו דְּאִתַּכְשַׁר בְּחִבַּת הַקֹּדֶשׁ

Traduction

Rather, perhaps say that the flesh was rendered susceptible to ritual impurity by means of the liquids of the Temple abattoir. But didn’t Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, say: With regard to the liquids of the Temple abattoir, not only are they ritually pure, but they do not even render food susceptible to impurity. And if you would say that one should explain the statement of Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, as referring exclusively to blood, and the other liquids render food susceptible, but doesn’t he say: Liquids, in the plural? Rather, is it not that the flesh was rendered susceptible to ritual impurity via regard for sanctity?

Rachi non traduit

במשקי בי מטבחיא. במים שרחצו בהן הבשר בבית המטבחים בעזרה:

לא דיין שהן דכן. שאין מטמאין כדאמרינן בפסחים גבי עדותו של יוסי בן יועזר:

וכי תימא תרגמא. להא דרבי יוסי ב''ר חנינא דאמר אין מכשירין:

אדם. משום דאמרן דאין נשפך כמים:

Tossefoth non traduit

אלא שאין מכשירין. הוה מצי למימר דאיתכשר במים מחוברין דטעמא דרבי יוסי ב''ר חנינא דאמר משקי בי מטבחיא אין מכשירין משום דהוו תלושין וקסבר דתלושין לא מכשרי מדאורייתא דדריש כל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא כמ''ד בפ''ק דפסחים (דף טז.) יטמא ממש וליכא אלא חד קרא בהכשר ומסתבר ליה לאוקמא במחוברין טפי מבתלושין ובעזרה אוקמי אדאורייתא:

וכי תימא תרגמא אדם והא משקי קאמר. עיקר דיוקא [לאו] מדקתני משקי ביו''ד דמנא לן דלמא כתיבא משקה בה''א אלא אדכן סמיך דמשמע לשון רבים וגבי מחט שנמצאת בבשר בסוף פ''ק דפסחים (דף כ.) נמי לא בעי לשנויי תרגמא אדם משום הך פירכא אבל התם לעיל (חולין טז.) בההוא פירקא משני תרגמא אדם ולא חייש אהך קושיא ומפרש משקין דעלמא כמו בפרק האומר בקדושין (דף סד:) דאמר מאי בוגרות בוגרות דעלמא:

וְדִלְמָא כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה לוֹ פָּרָה שֶׁל זִבְחֵי שְׁלָמִים וְהֶעֱבִירָהּ בַּנַּחַל שְׁחָטָהּ וַעֲדַיִין מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ עָלֶיהָ

Traduction

The Gemara responds: And perhaps the verse can be explained in accordance with the statement that Rav Yehuda says that Shmuel says, as Rav Yehuda says that Shmuel says: The verse is referring to a case where one had a cow that was to be sacrificed as a peace offering, and since the owner is entitled to the meat and the hide of the animal, in order to improve their quality he conveyed it through the river and slaughtered the animal while the liquid was still upon it and the animal was damp. That liquid rendered the meat susceptible to impurity.

Rachi non traduit

של זבחי שלמים. משום תרתי מילי נקט זבחי שלמים חדא דקרא בשלמים קאי ועוד דכיון דבשר שלמים ועורן לבעלים טרח בהו להיות יפין ומעבירן בנהר סמוך לשחיטתן שיהו נוחין להפשיט כדאמרינן בפרק משילין פירות (ביצה דף מ.) משקין ושוחטין את הבייתות ואמרינן התם דאורח ארעא לאשקויי משום סירכא דמשכא:

טופח עליה. ונופל מן העור לבשר:

Tossefoth non traduit

ועדיין משקה טופח עליה. פירש הקונטרס ונופל מן העור לבשר וקשיא לפירושו דאם כן הוו תלושין ושמואל סבר בפ''ק דפסחים (דף טז.) דתלושין לא מכשרי דהא דריש יטמא יטמא ממש וליכא אלא חד קרא בהכשר ואין לומר דלשמואל נפקי תלושין ומחוברין מחד קרא דלא משמע הכי מדנקט והעבירה בנהר ונ''ל דע''י העור הבשר הוכשרה דע''כ לא פליגי בריש העור והרוטב (לקמן חולין קיח:) אלא כשיש יד להכשר אבל ביש שומר להכשר כ''ע מודו דהיינו מחוברין דבשעת דיבוקן בעור הוו מחוברין:

אֶלָּא מִסֵּיפָא וְהַבָּשָׂר לְרַבּוֹת עֵצִים וּלְבוֹנָה עֵצִים וּלְבוֹנָה בְּנֵי אֲכִילָה נִינְהוּ אֶלָּא חִבַּת הַקֹּדֶשׁ מַכְשְׁרָא לְהוּ וּמְשַׁוְּיָא לְהוּ אוֹכֶל הָכָא נָמֵי חִבַּת הַקֹּדֶשׁ מַכְשַׁרְתָּן

Traduction

Rather the proof is from the latter portion of that verse: ''And the flesh that touches any impure item shall not be eaten; it shall be burned with fire. And the flesh, every pure person may eat flesh'' (Leviticus 7:19). The Gemara explains: The second mention of the term ''and the flesh'' in the verse is superfluous and serves to include the halakha that with regard to sacred wood and frankincense, impurity disqualifies them from being burned on the altar. Are wood and frankincense edible and therefore included in the verse: ''Of all food that may be eaten, on which water comes, shall be impure'' (Leviticus 11:34)? Rather, Rabbi Shimon ben Lakish derived from this that regard for sanctity renders them susceptible to ritual impurity and renders their status like that of food. Here too, in the case of a dry portion of flour that was not mixed with the oil of meal offerings, regard for sanctity renders it susceptible to ritual impurity.

Rachi non traduit

והבשר. כל טהור וגו' והאי והבשר יתירא הוא דהא רישיה דקרא בבשר משתעי:

לרבות עצים ולבונה. לקבל טומאת אוכלין:

הכא נמי. כל קדשים שלא הוכשרו כגון צריד של מנחות. אלמא חיבת הקדש דאורייתא ושורפין עליה וקמיבעיא ליה לריש לקיש:

Tossefoth non traduit

והבשר לרבות עצים ולבונה. תימה מנא לן דאתא לרבות עצים ולבונה דלמא לבשר דוקא אתי דמהני ליה חבת הקדש ולא בעי הכשר:

עצים ולבונה בני אכילה נינהו אלא חבת הקדש כו'. וא''ת ומשקי בית המטבחיים אמאי דכן כגון יין ושמן לתכשרי בחבת הקדש להיות אוכל כמו עצים ולבונה וי''ל דחבת הקדש מהני מוהבשר לשוויי אוכל מידי דדמי לאוכל כגון עצים ולבונה שהוא דבר עב וקשה כעין אוכל אבל לשוויי משקה אוכל מוהבשר לא מהניא חבת הקדש:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source