Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Houline
Daf 32b
נְקוּבַת הַוֶּושֶׁט וּפְסוּקַת הַגַּרְגֶּרֶת
Traduction
An animal that has a perforated gullet, where the perforation goes through the wall of the gullet, or one with a severed windpipe. According to this mishna, the severed windpipe renders the animal a tereifa and not an unslaughtered carcass. If Rabbi Akiva reconsidered his opinion and conceded to Rabbi Yeshevav, in accordance with the opinion of which tanna is that mishna?
Rachi non traduit
גמ' נקובת הוושט. אלמא טרפה היא ולאו נבלה וכיון דחזר בו רבי עקיבא ההיא דאלו טרפות מני:
אָמַר רָבָא לָא קַשְׁיָא כָּאן שֶׁשָּׁחַט וּלְבַסּוֹף פָּסַק כָּאן שֶׁפָּסַק וּלְבַסּוֹף שָׁחַט שָׁחַט וּלְבַסּוֹף פָּסַק נִפְסֶלֶת בִּשְׁחִיטָה הִיא פָּסַק וּלְבַסּוֹף שָׁחַט כִּי דָּבָר אַחֵר גָּרַם לָהּ לִיפָּסֵל דָּמְיָא
Traduction
Rava said: This is not difficult. Here, the mishna is referring to a case where one cut the gullet and ultimately severed the windpipe not in the standard manner. There, the mishna in the next chapter is referring to a case where he severed the windpipe not in the standard manner, and ultimately cut the gullet. If he cut the gullet and ultimately severed the windpipe, the animal was rendered unfit during its slaughter; therefore, it assumes the status of an unslaughtered carcass, according to the principle of Rabbi Yeshevav. But if he severed the windpipe and ultimately cut the gullet, it is as though another matter caused the animal to become unfit; therefore, it assumes the status of a tereifa.
Rachi non traduit
ששחט. את הוושט ולבסוף פסק את הגרגרת:
כדבר אחר גרם לה דמיא. דהא קודם שהתחיל בשחיטה נפסל אע''ג דבחדא שעתא היא:
אֵיתִיבֵיהּ רַב אַחָא בַּר הוּנָא לְרָבָא שָׁחַט אֶת הַוֶּושֶׁט וּפָסַק אֶת הַגַּרְגֶּרֶת פָּסַק אֶת הַגַּרְגֶּרֶת וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט אֶת הַוֶּושֶׁט נְבֵלָה
Traduction
Rav Aḥa bar Huna raised an objection to Rava from a baraita: If one cut the gullet and then severed the windpipe, or if one severed the windpipe and cut the gullet thereafter, the animal is an unslaughtered carcass. Apparently, contrary to Rava’s statement, the order is irrelevant, and even if the windpipe is severed first, the animal assumes the status of an unslaughtered carcass.
Rachi non traduit
פסק את הגרגרת כו'. אלמא אפילו פסק ולבסוף שחט קרי ליה רבי ישבב נבלה והודה לו רבי עקיבא:
אֵימָא וּכְבָר שָׁחַט אֶת הַוֶּושֶׁט מֵעִיקָּרָא
Traduction
Rava said: Say that the latter case in the baraita means not that he cut the gullet thereafter; rather, it is a case where one severed the windpipe and had already cut the gullet at the outset.
אֲמַר לֵיהּ שְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת בַּדָּבָר חֲדָא דְּהַיְינוּ קַמַּיְיתָא וְעוֹד הָא תְּנַן וְאַחַר כָּךְ
Traduction
Rav Aḥa bar Huna said to him: There are two refutations of the statement, i.e., of your attempt to answer the difficulty from the baraita: One is that if the second case in the baraita is one where he initially cut the gullet, then that is identical to the first case in the baraita. And furthermore, didn’t we learn explicitly in the baraita: Or if one severed the windpipe and cut the gullet thereafter, the animal is an unslaughtered carcass?
אֶלָּא אָמַר רָבָא אֵלּוּ אֲסוּרוֹת קָתָנֵי וְיֵשׁ מֵהֶן נְבֵלוֹת וְיֵשׁ מֵהֶן טְרֵפוֹת
Traduction
Rather, Rava said: The use of the term: Tereifot, in the mishna in the next chapter is not to the exclusion of unslaughtered carcasses; rather, the tanna teaches that term in a general sense, meaning: These wounds serve to render an animal forbidden; and there are some of them that are unslaughtered carcasses, e.g., an animal with a severed windpipe, and there are some of them that are tereifot.
Rachi non traduit
אלא. ההיא דאלו טרפות לאו טרפות דוקא קאמר אלא אלו אסורות קאמר:
ויש מהן נבלות. כגון נקובת הוושט ופסוקת הגרגרת דאיתרע מקום שחיטה דידהו ואינך הוו טריפות:
וְלִיחְשׁוֹב נָמֵי דְּחִזְקִיָּה דְּאָמַר חִזְקִיָּה עֲשָׂאָהּ גִּיסְטְרָא נְבֵלָה וְלִיחְשׁוֹב נָמֵי דְּרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר נִטְּלָה יָרֵךְ וְחָלָל שֶׁלָּהּ נְבֵלָה
Traduction
The Gemara objects to that interpretation: If the mishna is listing those circumstances that render the animal an unslaughtered carcass, let the tanna consider the circumstance of Ḥizkiyya as well, as Ḥizkiyya says: If one rendered the animal like a shard by cutting it into two widthwise, its halakhic status is that of an unslaughtered carcass even while it is convulsing before its death. And let the tanna consider the circumstance of Rabbi Elazar as well, as Rabbi Elazar said: If the thigh, the hind leg of the animal, was removed and its recess is obvious (see 21a), it is an unslaughtered carcass.
Rachi non traduit
וליחשוב נמי דחזקיה. דכיון דאמרת נבלות מיתנו התם ליחשוב נמי הך:
Tossefoth non traduit
וליחשוב נמי דחזקיה. ואם תאמר אמאי לא פריך וליחשוב דזעירי דאמר (לעיל חולין דף כ:) נשברה מפרקת ורוב בשר עמה נבלה וי''ל דאינה נבלה אלא אם כן נפסק נמי חוט השדרה והא תני לה דבנפסק חוט השדרה לחוד אסור אבל מחזקיה פריך שפיר דמשכחת ליה גיסטרא דנבלה אפילו חוט השדרה קיים כגון נעקרה צלע מכאן וצלע מכאן וחוט השדרה קיימת דקרי ליה רב גיסטרא באלו טרפות (לקמן חולין נב.) אי נמי שעשאה גיסטרא למטה מבין הפרשות דלא מיטרפא בפסיקת חוט השדרה וא''ת אמאי קשיא ליה דניחשוב דחזקיה ודרבי אלעזר והא לקמן באלו טרפות (חולין דף מב:) מפרש דלא חשיב בסג''ר ושב שמעתתא משום דאתיא בזה הכלל כל שאין כמוה חיה טרפה דטרפה היינו אסורה כמו אלו טרפות דאמר אלו אסורות קתני ויש לומר דלא משמע ליה לרבויי נבלה מזה הכלל דקתני כל שאין כמוה חיה דמשמע הלשון דעכשיו היא חיה אלא שאין יכולה לחיות עוד משום טרפות וא''ת אמאי פריך וליחשוב דרבי אלעזר והא בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמעלה אתי בזה הכלל דהיינו בסג''ר ואם כן שפיר שמעינן מיניה ניטל הירך וחלל שלה דאסורה ולא צריך למחשביה וי''ל דדלמא דמן הארכובה ולמעלה דאסורה היינו סמוך לצומת הגידים אבל למעלה ברחוק שרי וכן נשבר העצם דאמר בפרק בהמה המקשה (לקמן חולין דף עו:) דהויא טרפה כשאין עור ובשר חופין את רובו שמא היינו בעצם שני אבל בעצם שלישי המחובר לגוף לא מיטרפא שום שבירת העצם גרידא ומיהו בפ''ק (לעיל חולין דף כא.) פ''ה ניטל הירך והבשר והעור חופין עד חצי הירך או שלישו הויא טרפה:
כִּי קָתָנֵי נְבֵלָה דְּלָא מְטַמְּאָה מֵחַיִּים אֲבָל נְבֵלָה דִּמְטַמְּאָה מֵחַיִּים לָא קָתָנֵי
Traduction
The Gemara explains: When the mishna teaches the case of an unslaughtered carcass, it is a case where the animal does not assume that status and impart impurity while alive. But the tanna does not teach the case of an unslaughtered carcass where the animal assumes that status and imparts impurity while alive, e.g., the cases of Ḥizkiyya and Rabbi Elazar.
Rachi non traduit
נבלה. ואפילו מפרכסת:
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר כָּאן שֶׁשָּׁחַט בִּמְקוֹם חֲתָךְ כָּאן שֶׁשָּׁחַט שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם חֲתָךְ שָׁחַט בִּמְקוֹם חֲתָךְ נִפְסְלָה בִּשְׁחִיטָה הִיא שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם חֲתָךְ כִּי דָּבָר אַחֵר גָּרַם לָהּ לִיפָּסֵל דָּמְיָא
Traduction
Rabbi Shimon ben Lakish resolved the apparent contradiction between the mishna here and the mishna on 42a, and said: Here, the tanna is referring to a case where one cut the gullet in the same place as the initial cut in the windpipe. There, on 42a, the tanna is referring to a case where he cut the gullet not in the same place as the initial cut in the windpipe. The reason for the distinction is that if one cut the gullet in the same place as the initial cut in the windpipe, it is an animal that was rendered unfit during its slaughter and it assumes the status of an unslaughtered carcass. By contrast, if he cut the gullet not in the same place as the initial cut in the windpipe it is like a case where another matter caused the animal to become unfit. Therefore, cutting the gullet renders it a tereifa and prevents it from imparting ritual impurity.
Rachi non traduit
רשב''ל אמר. לא תתני אלו אסורות אלא אלו טרפות ולא תיקשי:
כאן ששחט במקום חתך. כלומר מתניתין דהכא ששחט במקום חתך במקום שנפסק רוב הגרגרת כבר:
וּמִי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הָכִי וְהָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ שָׁחַט אֶת הַקָּנֶה וְאַחַר כָּךְ נִיקְּבָה הָרֵיאָה כְּשֵׁרָה אַלְמָא כְּמַאן דְּמַנְּחָא בְּדִיקּוּלָא דָּמְיָא הָכָא נָמֵי כְּמַאן דְּמַנְּחָא בְּדִיקּוּלָא דָּמְיָא
Traduction
The Gemara asks: And did Rabbi Shimon ben Lakish say this, that slaughter can be effective to prevent impurity after the windpipe was severed? But doesn’t Rabbi Shimon ben Lakish say: If one cut the windpipe and the lung was perforated thereafter before he cut the gullet, the animal is fit for consumption? Apparently, after cutting the windpipe, the status of the lungs, whose existence is dependent upon the windpipe, is like that of an item that is placed in a basket; they are irrelevant to the determination of the animal’s status. Here too, when the windpipe is severed at the beginning of the slaughter the windpipe should be considered like an item that is placed in a basket in the sense that the animal is considered to have only one siman, the gullet, and cutting of one siman does not affect the animal’s status.
Rachi non traduit
ואח''כ ניקבה הריאה. בין שחיטת קנה לשחיטת הוושט:
אלמא. כיון דריאה תלויה בקנה ונשחט הקנה הוי כמו שניטלה כולה מן הבהמה ומונחת בסל ותו לא מיטרפא בה בהמה וגבי פסק ולבסוף שחט נמי כיון דרובא נפסקה דהא פסוקת הגרגרת ברובא הוא הויא לה כמנחא בדיקולא ושוב אין לבהמה זו בשעת שחיטה אלא סימן אחד ובה אינה יוצאה מידי נבילה:
אֶלָּא אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לָא קַשְׁיָא כָּאן קוֹדֶם חֲזָרָה כָּאן לְאַחַר חֲזָרָה וּמִשְׁנָה לֹא זָזָה מִמְּקוֹמָהּ
Traduction
Rather, Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: The apparent contradiction is not difficult. There (42a), where it is stated that an animal with a severed windpipe is a tereifa, the mishna presents the opinion of Rabbi Akiva before retraction of his opinion. Here, the mishna presents the opinion of Rabbi Akiva after retraction of his opinion. And even though Rabbi Akiva retracted his opinion, a mishna does not move from its place. Once this version of the mishna was learned in the study hall, it remained valuable, even though it is no longer current.
Rachi non traduit
אלא אמר רבי יוחנן. משנה זו דאלו טריפות רבי עקיבא אמרה קודם שחזר בו ומשנתינו דקתני והודה לו רבי עקיבא לאחר חזרה:
ומשנה. דאלו טרפות אחר שנשנית בבית המדרש לא זזה ממקומה לא שכחוה התנאים ולא.עקרוה ממשנתם אע''פ שחזר בו רבי עקיבא וחזרו ושנו וקבעו במשנתם אף לאחר החזרה ואע''פ שזו קודמת לזו אין סדר למשנה ואע''ג דבחדא מסכת אמרינן בלפני אידיהן (ע''ז ז.) יש סדר למשנה ה''מ סתם ואח''כ מחלוקת או מחלוקת ואח''כ סתם שהקפידו החכמים בסדורו משום דמחלוקת ואח''כ סתם הלכה כסתם אבל במילי אחרנייתא לא קפדינן אסידרא:
גּוּפָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ שָׁחַט אֶת הַקָּנֶה וְאַחַר כָּךְ נִיקְּבָה הָרֵיאָה כְּשֵׁרָה אָמַר רָבָא לָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אֶלָּא בְּרֵיאָה הוֹאִיל וְחַיֵּי רֵיאָה תְּלוּיִן בַּקָּנֶה אֲבָל בִּבְנֵי מֵעַיִים לָא
Traduction
§ The Gemara discusses the matter itself that was cited previously. Rabbi Shimon ben Lakish says: If one cut the windpipe and the lung was perforated thereafter before he cut the gullet, the animal is fit for consumption. Rava said: Rabbi Shimon ben Lakish states this principle only with regard to a lung, since the function of the lung is dependent upon the windpipe. Once the windpipe is severed it is as though the lungs were removed from the animal. But with regard to innards that were perforated after the windpipe was cut but before the slaughter was completed, no, the animal becomes a tereifa, because the function of the innards is not dependent on the windpipe.
Rachi non traduit
אבל בבני מעיים לא. אם נקבו בני מעיים בין קנה לוושט אחר שחיטת הקנה טרפה דחיותא דבני מעיים לא בקנה תלי אלא בוושט. לעולם דרך קנה לישחט תחלה לפי שהוא סמוך לעור והוושט סמוך למפרקת:
מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי זֵירָא מֵאַחַר שֶׁנּוֹלְדוּ בָּהּ סִימָנֵי טְרֵפָה הִתַּרְתָּ מָה לִי בְּרֵיאָה מָה לִי בִּבְנֵי מֵעַיִים
Traduction
Rabbi Zeira objects to Rava’s distinction. Since when signs of being a tereifa developed in the animal after the slaughter began, you permitted the animal and deemed the slaughter valid, what difference is there to me if the perforation was in the lung, and what difference is there to me if the perforation was in the innards? In either case, the animal should not be deemed a tereifa if the signs developed once the slaughter began.
Rachi non traduit
התרת. דסבירא לן כיון דמקצתה אשתחיט תו לא מיטרפא שאין טרפה לחצי חיות דהא לא סבירא לרבי זירא דטעמא משום דאמרינן כמאן דמנחא בדיקולא דמיא:
וַהֲדַר בֵּיהּ רַבִּי זֵירָא דְּבָעֵי רַבִּי זֵירָא נִיקְּבוּ בְּנֵי מֵעַיִים בֵּין סִימָן לְסִימָן מַהוּ מִי מִצְטָרֵף סִימָן רִאשׁוֹן לְסִימָן שֵׁנִי לְטַהֲרָהּ מִידֵי נְבֵלָה אוֹ לָא
Traduction
But Rabbi Zeira retracted his objection, as Rabbi Zeira raises a dilemma: If the innards were perforated between the cutting of the first siman and the second siman what is the halakha? Does the first siman join together with the second siman to purify the animal from the impurity of an unslaughtered carcass or not?
Rachi non traduit
והדר ביה רבי זירא. מהאי טעמא ואודי דטעמא משום דכמנחא בדיקולא דמיא בריאה אבל בבני מעיים מיטרפא שהוושט עדיין קיים. ומנלן דהדר ביה מדבעי רבי זירא ניקבו בני מעיים בין סימן לסימן לאחר שחיטת הקנה דהוא לעולם ראשון:
מי מצטרף סימן ראשון לסימן שני לטהרה מידי נבלה או לא. מי אמרינן סימן ראשון נשחט לב' דברים [להיתר] אכילה ולטהרה מידי נבלה וסימן שני לא בא להתירה באכילה שהרי נטרפה אלא לטהרה וכיון דאינן שוין אין שחיטתן מצטרפות ואע''ג דסימן ראשון לטהר מידי נבלה נמי נשחט או דלמא כיון דראשון אף לטהרה מידי נבלה נשחט מצטרף לשני:
סימן ראשון לסימן שני גרסינן ולא גרסינן סימן שני לסימן ראשון. דראשון הוא דמצי לאיצטרופי לשני לטהר אבל שני לא מצי אצטרופי בהדי ראשון להיתר:
Tossefoth non traduit
והדר ביה רבי זירא. פ''ה ממה שהקשה מה לי בריאה מה לי בבני מעיים אלא טעמא משום דכמאן דמנחא בדיקולא דמיא ופירש הא דבעי נקבו בני מעיים בין סימן לסימן דהיינו בין קנה לוושט דאי נשחט הוושט תחלה הוו בני מעיים כמאן דמנחא בדיקולא דמיא ונראה דדעת הקונט' שאין צ''ל דרבי זירא פליג אר''ל וקשה דנקבו בני מעיים בין סימן לסימן משמע אפילו בין וושט לקנה ועוד דמשני רבי זירא לדבריו דרבא קאמר ליה הוה ליה למימר קמיבעיא ליה ועוד דקאמר דהדר ביה רבי זירא מדבעי רבי זירא נקבו לא הוה ליה למימר טפי אלא והדר ביה רבי זירא דבעי רבי זירא כו' אבל מדנקט מדבעי רבי זירא משמע שמן הבעיא חזר בו והכי פריך מדמקשה לרבא מה לי בריאה מה לי בבני מעיים שבכל מקום יש להתיר ש''מ דסבר דאין טרפות לחצי חיות ולא שייך למיבעי נקבו בני מעיים בין סימן לסימן ומתחלה מיבעי ליה נקבו אפילו נשחט הוושט תחילה דהוי פשיטא ליה דיש טרפות לחצי חיות ומשני לעולם לא חזר מן הבעיא ואליבא דרבא שהתיר בריאה פריך כיון דשרי בניקבה הריאה אחר שחיטת קנה זה אי אפשר אלא מטעם שאין טרפות לחצי חיות ואם כן גם בבני מעיים תתיר:
וְאָמְרִינַן לָאו הַיְינוּ דְּבָעֵי אִילְפָא הוֹצִיא עוּבָּר אֶת יָדוֹ בֵּין סִימָן לְסִימָן מַהוּ
Traduction
And we say: Isn’t this the dilemma that Ilfa raises: If a fetus extended its foreleg outside the womb while the mother was being slaughtered, between the cutting of the first siman, the windpipe, and the second siman, the gullet, thereby causing the foreleg to have the status of a tereifa, what is the halakha?
Rachi non traduit
הכי גרסינן ואמרינן לאו היינו דבעי אילפא הוציא העובר את ידו בין סימן לסימן מי מצטרף סימן ראשון כו'. והאי דאילפא בבהמה המקשה (לקמן חולין סח:). עובר ניתר בשחיטת אמו אבל הוציא ידו קודם שחיטה אמרינן התם דאותו אבר דין טרפה שחוטה יש לו שאינו מטמא דמהניא ליה שחיטה לטהרו דתנן התם שחט את אמו ואח''כ חתכה מגע נבלה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים מגע טרפה שחוטה וקבעי אילפא (שם סט.) הוציא עובר את ידו בין סימן לסימן מהו סימן ראשון נשחט להתיר ולטהרה וסימן שני לא בא לאותו אבר אלא לטהר:
Tossefoth non traduit
ואמרינן לאו היינו דבעי אילפא. לכך הוצרך כאן להביא ראייה מאילפא משום דרבי זירא סתם דבריו ולא אמר אלא מי מצטרף סימן ראשון לסימן שני או לא ולטהרה מידי נבלה גמרא הוא דקאמר לה לכך מדקדק מדקאמר לאו היינו דבעי אילפא ש''מ דלטהרה מידי נבלה קמיבעיא ליה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source