Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 2a

מַתְנִי' הַכֹּל שׁוֹחֲטִין וּשְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁמָּא יְקַלְקְלוּ אֶת שְׁחִיטָתָן וְכוּלָּן שֶׁשָּׁחֲטוּ וַאֲחֵרִים רוֹאִין אוֹתָן שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה

Traduction

MISHNA: Everyone slaughters an animal, i.e., can perform halakhically valid slaughter, and their slaughter is valid, except for a deaf-mute, an imbecile, and a minor, lest they ruin their slaughter because they lack competence. And for all of them, when they slaughtered an animal and others see and supervise them, their slaughter is valid.

Rachi non traduit

מתני' הכל שוחטין. כל היכא דתני הכל כולהו מייתי להו בשמעתא קמייתא דערכין ומפרש הכל לאתויי מאי. והכל שוחטין דמתניתין פליגי בה אמוראי בגמרא למר לאתויי טמא בחולין ולמר לאתויי כותי או מומר:

וכולן. בגמרא מפרש מאי וכולן:

Tossefoth non traduit

מתני' הכל שוחטין. כתוב בהלכות ארץ ישראל דנשים לא ישחטו מפני שדעתן קלות ואין נראה דאפילו במוקדשין שוחטות לכתחלה כדאמרינן פרק כל הפסולין (זבחים דף לא:) כל הפסולים ששחטו דיעבד אין לכתחלה לא ורמינהי ושחט מלמד שהשחיטה כשרה כו' ומשני הוא הדין דאפילו לכתחלה אלא משום דבעי למיתני טמא במוקדשים דלכתחלה לא תנא נמי ששחטו ולא קאמר משום דבעי למיתני נשים דתנא להו ברישא אלא ודאי משום דנשים שוחטות לכתחלה אפילו במוקדשין והא דלא קתני הכל שוחטין אחד אנשים ואחד נשים כדקתני בתמורה (דף ב.) התם אצטריך למיתנייה כדפירש בריש תמורה משום דכל הפרשה כולה נאמרה בלשון זכר אבל הכא אין חידוש באשה יותר מבאיש ובפרק כל הפסולין (זבחים דף לא:) גבי קדשים איצטריך למיתני נשים משום דבשאר עבודות נשים פסולות אפילו כהנות:

שמא יקלקלו כו'. בגמרא (לקמן חולין יב:) דייק מדקתני שמא יקלקלו ולא קתני שמא קלקלו ש''מ אין מוסרין להן חולין לכתחלה ופ''ה אפילו אחרים רואין אותן וק' לפירושו דהא מסיפא שמעינן לה וכולן ששחטו ואחרים רואין אותן כו' דמשמע דיעבד דוקא וליכא למימר דדיעבד נקט משום טמא במוקדשין או אין מומחין אבל חש''ו אפילו לכתחלה שוחטין באחרים רואין אותן דהא רבא הוא דדייק שמא קלקלו לא קתני ולרבא לא קאי וכולן ששחטו אלא אחש''ו כדאמרינן בגמרא וי''מ דגרס לקמן רבה אבל רבא לא דייק בין יקלקלו לקלקלו כי היכי דלא חייש בהא דלא קתני ואם שחטו ור''ת מפרש דאין מוסרין להן חולין לכתחלה לשחוט אפילו כדי להשליך לכלבים דלמא אתי למיכל שיטעו להכשיר שחיטתן מתוך שיראו שמוסרים להן כדפטר לקמן שחיטתן מכסוי דלמא אתי למימר שחיטה מעלייתא היא וניחא השתא דבאין אחרים רואין אותן עסקינן ברישא:

גְּמָ' הַכֹּל שׁוֹחֲטִין לְכַתְּחִלָּה וּשְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה דִּיעֲבַד

Traduction

GEMARA: There is an apparent contradiction between the first two phrases of the mishna. The tanna begins: Everyone slaughters an animal, indicating that their performing slaughter is permitted ab initio, and then teaches: And their slaughter is valid, indicating that their slaughter is valid only after the fact.

Rachi non traduit

גמ' ושחיטתן כשרה דיעבד. בתמיה. וקשה רישא דמשמע דההוא דאתרבי מהכל לכתחלה אתרבי ואילו סיפא משמע דכי מרבינן מהכל דיעבד מרבינן לה אבל לכתחלה לא אתרבי והא ליכא למימר כולה מתניתין לכתחלה וחדא קתני דכיון דתנא הכל שוחטין פשיטא דכשרה:

אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי וְכֹל הַכֹּל לְכַתְּחִלָּה הוּא אֶלָּא מֵעַתָּה הַכֹּל מְמִירִין אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁים הָכִי נָמֵי דִּלְכַתְּחִלָּה הוּא וְהָא כְּתִיב לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ טוֹב בְּרָע אוֹ רַע בְּטוֹב

Traduction

Rav Aḥa, son of Rava, said to Rav Ashi: And does every use of the term: Everyone, indicate that the action in question is permitted ab initio? If that is so, in the mishna (Temura 2a), where it says: Everyone substitutes a non-sacred animal for a sacrificial animal, both men and women, is that also an expression indicating that it is permitted ab initio? But isn’t it written: ''He shall neither exchange it, nor substitute it, good for bad, or bad for good'' (Leviticus 27:10)?

Rachi non traduit

וכל הכל לכתחלה הוא. דתקשה לך ולא תוכל לומר כולה דיעבד וה''ק הכל תורת שחיטה נוהגת בהן שאם שחטו אותן הפסולין דמתרבי תהא שחיטתן כשרה:

אלא הכל ממירים. מי מצית למימר לכתחלה יביא בהמת חולין אצל בהמת קדשים ויאמר זו תמורת זו. הכל דתמורה מפרש התם לאתויי יורש שממיר בקרבן אביו לאחר מיתת אביו דהתם תנן אין ממירין בשל אחרים:

טוב. תם:

רע. בעל מום:

הָתָם כִּדְקָתָנֵי טַעְמָא לֹא שֶׁהָאָדָם רַשַּׁאי לְהָמִיר אֶלָּא שֶׁאִם הֵמִיר מוּמָר וְסוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים

Traduction

Rav Ashi answers: There, the reason the mishna uses the word everyone is that it immediately teaches: That is not to say that it is permitted for a person to substitute; rather, it means that if one did substitute a non-sacred animal for a sacrificial animal, substitution takes effect, and the one who substituted the non-sacred animal incurs [vesofeg] the forty lashes that are the punishment for violating the prohibition ''Nor substitute it.'' But here, since the mishna does not similarly qualify its statement, it indicates that everyone may perform the slaughter ab initio.

Rachi non traduit

התם כדקתני טעמא. דעקר להכל דרישא דלא תימא לכתחלה הוא אבל הכל שוחטין בדוכתיה קאי דכל כמה דלא עקר ליה ותנא לא שיהו הפסולים רשאים לשחוט כדעקר התם משמע דלכתחלה רבינהו והדר תני ושחיטתן כשרה דמשמע דיעבד:

לא שהאדם רשאי. דכתיב לא יחליפנו ורישא הכי קאמר הכל דין תמורה נוהגת בהם והא דתנא ברישא הכל ממירין ואיצטריך ליה תו לפרושי לא שהאדם רשאי כו' ולא נקט ברישא לשון קצרה הכל שהמירו תמורתם תמורה לשון התנאים הוא זה כמו הכל שוחטין הכל סומכין הכל חייבין הלכך הכא אע''ג דהוצרך להאריך לא שינה התנא את לשונו:

מומר. נתפסת השניה ושתיהן קדושות:

וסופג את הארבעים. משום לאו דלא ימיר:

Tossefoth non traduit

התם כדקתני טעמא. פירש בקונטרס דעקר ליה להכל דרישא דלא תימא לכתחלה הוא ולשון כדקתני טעמא לא משמע כפירושו ומה שפירש נמי במסקנא גבי דאי דיעבד תרתי דיעבד למה לי ואע''ג דבתמורה נמי תני והדר מפרש התם לא תנא כי האי גוונא הכל ממירין ותמורתן תמורה גבי הדדי ואי משום לא שהאדם רשאי להמיר משום דבעי לאסוקי וסופג את הארבעים לאשמועינן דלוקין על לאו שאין בו מעשה אין נראה דמשום וסופג את הארבעים לחודיה לא הוה ליה למיתני תרתי דיעבד דהוה מצי למיתני הכל ממירים והממיר סופג את הארבעים ועוד דבריש תמורה (דף ב.) פריך הכל ממירים לכתחלה ולא שהאדם רשאי להמיר דיעבד ומשני התם רב יהודה הכי קתני הכל מתפיסים בתמורה אחד שוגג ואחד מזיד והוה ליה לשנויי דתנא ליה משום וסופג את הארבעים כדפירש בקונטרס כאן ונראה לרבינו תם דשינויא דהכא הוי כההיא דתמורה והכי קאמר התם כדקתני טעמא דלהכי תנא הכל ממירים דמשמע לכתחלה לאשמעינן שאפילו המיר במזיד דהיינו לכתחלה מומר דלא תימא ארבעים בכתפיה וכשר כדאמרן בהתודה (מנחות פא.) וקשה לפירושו דבסוף פרק קמא דתמורה (דף יג.) משמע דמן הדין ראוי להיות תמורה במזיד יותר מבשוגג דקאמר יהיה לרבות שוגג כמזיד ויש לומר דלענין בהמה שתהא כשרה למזבח פשוט לן שוגג יותר ממזיד אי נמי התם איירי במזיד ולא אתרו ביה דלא הוו ארבעים בכתפיה וההוא מזיד פשוט לן יותר משוגג:

וסופג את הארבעים. וא''ת הוה ליה למימר וסופג שמונים דהא תרי לאוי כתיב לא יחליפנו ולא ימיר ויש לומר דחד בשלו וחד בשל חברו כדאמר בתמורה (דף ט.) וכגון דאמר חברו כל הרוצה להמיר בבהמתו ימיר דבענין אחר אין ממירין בשל אחרים והכי איתא בהדיא בתמורה פ''ק:

אֶלָּא הַכֹּל מַעֲרִיכִין וְנֶעֱרָכִין נוֹדְרִין וְנִידָּרִין הָכִי נָמֵי דִּלְכַתְּחִלָּה וְהָא כְּתִיב וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר לֹא יִהְיֶה בְךָ חֵטְא

Traduction

Rav Aḥa challenges: But a mishna teaches (Arakhin 2a): Everyone takes vows of valuation and is thereby obligated to donate to the Temple treasury the value fixed by the Torah based on the age and gender of the person valuated; and everyone is valuated, and therefore one who vowed to donate his fixed value is obligated to pay; everyone vows to donate the market value of a person as a slave to the Temple treasury and is thereby obligated to pay; and everyone is the object of a vow if others vowed to donate his market value. Is that also an expression indicating that it is permitted ab initio? But it is written: ''And if you shall cease to vow, there shall be no sin in you'' (Deuteronomy 23:23), indicating that it is preferable not to vow.

Rachi non traduit

הכל מעריכין. התם מפרש לאתויי מופלא סמוך לאיש קטן היודע להפלות לשם מי מקדישין ואם סמוך לפרקו הוא כגון בן י''ב שנה ויום אחד דבריו קיימין אע''פ שעדיין קטן הוא עד י''ג שנה ויום אחד:

מעריכין. תורת מעריכין עליהם שאם אמר ערכי עלי או ערך פלוני עלי נדרו קיים ואע''ג דקטן הוא זה הנודר חייב ליתן כפי שנים של נערך והדמים קצובין בפרשה:

הכל נערכין. יש להם ערך ואפילו מוכה שחין שאינו שוה כלום לימכר בשוק יש לו ערך הכתוב בפרשה ואם אמר על עצמו ערכי עלי או אמר על אחר ערך מוכה שחין זה עלי לא אמרינן הואיל ודמים אין לו ערך נמי אין לו:

הכל נודרים. דמי עלי או דמי פלוני עלי. והתם מפרש דאיידי דבעי למיתני הכל נידרין תנא נמי הכל נודרים:

הכל נידרים. כל אדם השוה כלום יש לו דמים ואם אמר דמי עלי או אמר על אחר דמי פלוני עלי נותן לפי מה שהוא נמכר בשוק ואפילו היה הנידר זה פחות מבן חדש ואמר דמי תינוק זה עלי יתן דמיו ואע''פ שאין פחות מבן חדש נערך ואם אמר ערכו עלי פטור מכלום שלא נתנה בו תורה ערך דכתיב (ויקרא כז) ואם מבן חדש ועד בן חמש שנים דמים מיהא יש לו לפי שויו ואם אמר בתורת דמים נותן דמיו:

לא יהיה בך חטא. הא אם תדור יהיה בך חטא:

וּכְתִיב טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר מִשֶּׁתִּדּוֹר וְלֹא תְשַׁלֵּם וְתַנְיָא טוֹב מִזֶּה וּמִזֶּה שֶׁאֵינוֹ נוֹדֵר כָּל עִיקָּר דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר טוֹב מִזֶּה וּמִזֶּה נוֹדֵר וּמְשַׁלֵּם וַאֲפִילּוּ רַבִּי יְהוּדָה לָא קָאָמַר אֶלָּא בְּאוֹמֵר הֲרֵי זוֹ

Traduction

And it is written: ''It is better that you should not vow, than that you should vow and not pay'' (Ecclesiastes 5:4); and it is taught in a baraita with regard to that verse: Better than both this one, who vows and does not pay, and that one, who vows and pays, is one who does not take a vow at all; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: Better than both this one, who vows and does not pay, and that one, who does not vow at all, is one who vows and pays in fulfillment of that vow. Rav Aḥa comments: And even Rabbi Yehuda states his opinion only in a case where one vows and says: This animal is designated for sacrifice, as in that case there is no concern that he will fail to fulfill his commitment, since even if the animal is stolen or lost, he is not required to bring another in its place.

Rachi non traduit

טוב אשר לא תדור. לעיל מיניה כתיב את אשר תדור שלם ואפילו הכי טוב אשר לא תדור שמא תדור ולא תשלם הכי מפרש ליה רבי מאיר:

טוב מזה ומזה. מנודר ומשלם ומנודר ואינו משלם:

שאינו נודר כל עיקר. שהרגיל בנדרים בא לידי לא יחל דברו:

רבי יהודה אומר טוב מזה ומזה נודר ומשלם. דהכי משמע טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם אבל משתדור ותשלם לא שהוא טוב מכולם:

ואפילו ר' יהודה לא קאמר אלא דאמר הרי זו. דאם מתה או נגנבה אינו חייב באחריותה. אי נמי כיון דאפרשה תו לא הדר ביה:

Tossefoth non traduit

וכתיב טוב אשר לא תדור. מעיקרא מייתי מדברי תורה והדר מייתי מדברי קבלה:

טוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר. פ''ה דלעיל מיניה כתיב את אשר תדור שלם ואפילו הכי טוב אשר לא תדור שמא תדור ולא תשלם וקשה לר''ת דלא מייתי בגמרא ההוא קרא כלל ונראה לר''ת דכולי מלתא דריש מהאי קרא דהוה ליה למיכתב טוב אשר לא תדור משתדור ואנא ידענא דמשתדור ולא תשלם קאמר אלא להכי קאמר ולא תשלם לגלויי על משתדור דמשתדור כדרך הנודרין קאמר שנודרין ומשלמין כדאמר גבי שכיר ותושב בא זה ולימד על זה (קדושין דף ד.):

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source