Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 26b

מַשִּׁיקוֹ בַּמַּיִם מִשֶּׁהֶחְמִיץ אֵין מַשִּׁיקוֹ בְּמַיִם אָמַר רָבָא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁתִּמְּדוֹ בְּמַיִם טְהוֹרִים וְנִטְמְאוּ אֲבָל טְמֵאִים מֵעִיקָּרָא לָא

Traduction

one brings the temed into contact with water of a ritual bath by immersing the vessel holding the temed in a ritual bath, thereby purifying the temed. Once it ferments, he does not bring it into contact with water, as that is effective only in purifying water and not in purifying other liquids. Rava said: The Sages taught this only with regard to a case where one prepared temed with ritually pure water and it later became impure, but if the water was impure from the outset, the contact with the ritual bath would not purify it.

Rachi non traduit

משיקו במים. אם נטמא דמיא בעלמא הוא:

משהחמיץ אין משיקו במים. דחמרא הוא וכלים ואדם ניתנה להם תורת טהרה במקוה אבל באוכל ומשקה לא נאמר בהן טבילה ומים מיטהרים בהשקה שאם יש לו מים יפים לשתיה ונטמאו נותנן בכלי ומשקען במי המקוה עד שנושקין המים והוי חיבור ובטלי לגבי מקוה כתרומה טמאה שזרעה בקרקע שבטלה טומאתה והיא טהורה והכי מפרש בכל שעה (פסחים דף לד.) אבל יין במים לאו זריעה היא דטעמא לא בטיל:

לא שנו. דמשיקו במים:

אבל טמאין מעיקרא לא. ורב גביהה פריך עלה מאי שנא:

אֲזַל רַב גְּבִיהָה מִבֵּי כְתִיל אַמְרַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי מַאי שְׁנָא טְמֵאִין מֵעִיקָּרָא דְּלָא דְּאָמְרִינַן אַיְּידֵי דְּמַיָּא יַקִּירִי שָׁכְנִי תַּתַּאי וּפֵירָא קָפֵי מִלְּעֵיל וְלָא קָא סָלְקָא לְהוּ הַשָּׁקָה לְמַיָּא אִי הָכִי טְהוֹרִים וּלְבַסּוֹף נִטְמְאוּ נָמֵי

Traduction

Rav Geviha from Bei Katil went and stated this halakha before Rav Ashi and asked: What is different in the case of water that is impure from the outset such that bringing the temed into contact with the ritual bath would not purify it, as we say: Since the water is heavy it settles at the bottom of the vessel, and the fruit, the grape residue, floats above, and therefore, contact with the water of the ritual bath would not be effective for the water of the temed? If so, the same would apply in the case of water that was ritually pure and ultimately became impure as temed also.

Rachi non traduit

לשמעתא. כלומר טעמא דהא מתניתין בעא מיניה מרב אשי:

יקירי. כבדין:

קפי - צף. ויצף הברזל מתרגמינן וקפא פרזלא (מלכים ב ו):

אֶלָּא מְבַלְבְּלִי הָכָא נָמֵי מְבַלְבְּלִי

Traduction

Rather, the reason contact is effective in the case of ritually pure water that later became impure as temed is that the water and the residue are intermingled. Here too, in the case of water that was impure from the outset, the water and the residue are intermingled, and contact with the water of a ritual bath would be effective.

Rachi non traduit

מבלבלי. הכל יחד המים והיין של תמד הלכך מהניא ליה השקה:

Tossefoth non traduit

הכא נמי מבלבלי. ורבא סלקא דעתך דכי נטמאו מעיקרא בפני עצמן אינו מועיל להן השקה אלא בפני עצמן הקשה ה''ר אליעזר ממיץ למה לי טעמא דמבלבלי כי נמי קפי פרי מלעיל סלקא להו השקה כדאשכחן בפרק התערובת (זבחים עח:) גבי יין וחלב לחין אין חוצצין שדרך היין עוברים המים אל גוף האדם ועלתה לו טבילה ונראה דלא קשה מידי דלא דמי דודאי אגבא דגברא או אגבא דמנא מחלחלי בהו מיא אבל דרך השקה לא:

מַתְנִי' כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מֶכֶר אֵין קְנָס וְכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קְנָס אֵין מֶכֶר

Traduction

MISHNA: Any situation where there is sale of one’s daughter as a Hebrew maidservant, i.e., when she is a minor, there is no fine of fifty sela paid to her father if she is raped or seduced, as that fine is paid to her father only when she is a young woman. And any situation where there is a fine paid to the father there is no sale.

Rachi non traduit

מתני' כל מקום שיש מכר. כל זמן שהבת קטנה ואביה זכאי למוכרה:

אין קנס. אם נאנסה או נתפתתה אין לאביה חמשים כסף דנערה כתיב (דברים כב) ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף:

וכל מקום שיש קנס. דהיינו כשהיא נערה:

אין מכר. דתניא בערכין (דף כט:) יכול ימכור אדם בתו כשהיא נערה אמרת ק''ו ומה מכורה כבר יוצאה עכשיו בסימני נערות שאינה מכורה אינו דין שלא תימכר:

גְּמָ' אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר אֲבָל חֲכָמִים אָמְרוּ יֵשׁ קְנָס בִּמְקוֹם מֶכֶר דְּתַנְיָא קְטַנָּה מִבַּת יוֹם אֶחָד עַד שֶׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת יֵשׁ לָהּ מֶכֶר וְאֵין לָהּ קְנָס מִשֶּׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת עַד שֶׁתִּיבְגַּר יֵשׁ לָהּ קְנָס וְאֵין לָהּ מֶכֶר דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מֶכֶר אֵין קְנָס וְכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קְנָס אֵין מֶכֶר

Traduction

GEMARA: Rav Yehuda says that Rav says: This is the statement of Rabbi Meir, but the Rabbis said: There is the possibility of payment of a fine in a situation where there is sale, as it is taught in a baraita: A minor girl from the age of one day old until she reaches puberty and grows two pubic hairs is subject to sale, but is not entitled to receive payment of a fine. Once she reaches puberty and grows two pubic hairs, from that point until she matures into a grown woman she is entitled to receive payment of a fine, but is not subject to sale. This is the statement of Rabbi Meir, as Rabbi Meir would state a principle: Any situation where there is a sale, there is no fine; and any situation where there is a fine, there is no sale.

Rachi non traduit

גמ' זו דברי ר''מ. דאמר קטנה אין לה קנס אבל חכמים אומרים יש לה קנס לקטנה וטעמא מפרש בכתובות (דף מ:) כל מקום שנאמר נער בלא ה''א אפילו קטנה במשמע:

Tossefoth non traduit

אבל חכמים אומרים יש מיאון במקום חליצה דתניא. מתני' דבא סימן הוה מצי לאתויי אבל מייתי ברייתא משום דמפורש בה ר' מאיר:

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים קְטַנָּה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד עַד שֶׁתִּיבְגַּר יֵשׁ לָהּ קְנָס

Traduction

And the Rabbis say: A minor girl from the age of three years and one day until she matures into a grown woman is entitled to receive payment of a fine.

Rachi non traduit

בת שלש שנים. ראויה לביאה:

הכי גרסינן קטנה מבת יום אחד עד שתביא שתי שערות יש לה מכר ואין לה קנס וחכמים אומרים קטנה בת ג' שנים שהיא ראויה לביאה יש לה קנס:

קְנָס אִין מֶכֶר לָא אֵימָא אַף קְנָס בִּמְקוֹם מֶכֶר

Traduction

The Gemara asks: Is that to say that yes, she is entitled to payment of a fine, but she is not subject to sale? Isn’t her father permitted to sell her during most of that period? The Gemara answers: Say that the Rabbis said: She is also entitled to receive payment of a fine during that period in a situation where she is subject to sale.

Rachi non traduit

מכר לא. בתמיה והלא קטנה היא עד שתביא שתי שערות:

אימא אף קנס. יש לה ואע''פ שיש מכר משתראה לביאה עד שתביא ב' שערות וקודם שתראה לביאה יש מכר ואין קנס ומשתביא שתי שערות ועד שתיבגר יש קנס ולא מכר ובין בגרות לנערות ששה חדשים:

מַתְנִי' כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מֵיאוּן אֵין חֲלִיצָה וְכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֲלִיצָה אֵין מֵיאוּן

Traduction

MISHNA: Any situation where there is the right of refusal for a minor girl married by her mother or brothers, enabling her to opt out of the marriage, there is no ḥalitza, as a minor girl whose husband died without children cannot perform ḥalitza. And any situation where there is ḥalitza, once she has reached majority, there is no right of refusal.

Rachi non traduit

מתני' מיאון. ביתומה שקדשוה אמה או אחיה ואפילו לדעתה יכולה למאן ויוצאה בלא גט עד שתביא שתי שערות וכל ימי קטנותה אינה ראויה לחליצה אם יבמה היא דאיש כתיב בפרשה ואם לא יחפוץ האיש ומקשינן אשה לאיש ומשנראית לחליצה אינה יכולה למאן:

גְּמָ' אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים יֵשׁ מֵיאוּן בִּמְקוֹם חֲלִיצָה דְּתַנְיָא עַד מָתַי הַבַּת מְמָאֶנֶת עַד שֶׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיִּרְבֶּה הַשָּׁחוֹר עַל הַלָּבָן

Traduction

GEMARA: Rav Yehuda says that Rav says: This is the statement of Rabbi Meir, but the Rabbis say: There is the right of refusal in a situation where there is ḥalitza, as it is taught in a baraita: Until when may a girl refuse? She may do so as long as she is a minor, until she grows two pubic hairs, which are signs of puberty rendering her a young woman; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: She may refuse until the black hairs in the pubic area appear to cover an area greater than the white skin of the area uncovered by hair. At that stage, she is already eligible to perform the rite of ḥalitza. That is the opinion of the Rabbis.

Rachi non traduit

גמ' זו דברי ר''מ. דאמר נערה לא ממאנת:

במקום חליצה. דאפילו נערה יכולה למאן:

עד שירבה השחור. שיוקף אותו מקום בשער ובמסכת נדה (דף נב:) מפרש לא שירבה ממש אלא שיהו שתי שערות ארוכות שוכבות ונראה כמו שריבה השחור:

Tossefoth non traduit

עד שירבה השחור על הלבן. פירוש הבשר לבן הוא וקאמר ר' יהודה דבעי שישחיר אותו המקום מן השערות ובשתי שערות סגי כדמפורש בפרק בא סימן ולא שירבה ממש אלא שיהו שתי שערות שוכבות ונראה כמו שריבה השחור כלומר דומה כמו שיש שם שערות הרבה ושם פירש בקונטרס דלא גרסינן על הלבן:

מַתְנִי' כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ תְּקִיעָה אֵין הַבְדָּלָה וְכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ הַבְדָּלָה אֵין תְּקִיעָה

Traduction

MISHNA: Any situation where there is a shofar blast sounded on the eve of Shabbat or a Festival to stop the people from performing labor and to demarcate between the sacred and the profane, there is no havdala recited at the conclusion of the Shabbat or Festival in prayer and over a cup of wine. And any situation where there is havdala recited, there is no shofar blast sounded.

Rachi non traduit

מתני' תקיעה. ערבי שבתות וימים טובים להבטיל את העם מן המלאכה ובין השמשות תוקעין להבדיל בין קדש לחול:

הבדלה. בתפלה ועל הכוס במוצאי שבתות וימים טובים:

יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת תּוֹקְעִין וְלֹא מַבְדִּילִין בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מַבְדִּילִין וְלֹא תּוֹקְעִין

Traduction

How so? On a Festival that occurs on Shabbat eve, one sounds the shofar to stop the people from performing labor that is permitted on the Festival and prohibited on Shabbat and to demarcate between one sacred day and another; and one does not recite havdala, as that is recited only when the transition is from a sacred day to a profane day or from a day of greater sanctity to a day of lesser sanctity. The sanctity of Shabbat is greater than the sanctity of the Festival, and therefore havdala is not recited in this case. On a Festival that occurs at the conclusion of Shabbat, one recites havdala, but one does not sound the shofar.

Rachi non traduit

תוקעין. אע''פ שגם היום יו''ט היה ואין בו מלאכה תוקעין להבדיל ממלאכת אוכל נפש:

ולא מבדילין. מפני שהנכנס חמור מן היוצא:

חל להיות במוצאי שבת מבדילין. לפי שהיוצא חמור מן הנכנס ותקיעה אין כאן:

כֵּיצַד מַבְדִּילִין הַמַּבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְקוֹדֶשׁ רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר בֵּין קוֹדֶשׁ חָמוּר לְקוֹדֶשׁ הַקַּל

Traduction

How does one recite havdala in that case; i.e., what is the formula of the blessing? It concludes: Who distinguishes between sacred and sacred, as opposed to the standard blessing at the conclusion of Shabbat: Who distinguishes between sacred and profane. Rabbi Dosa says that the formula is: Who distinguishes between greater sanctity and lesser sanctity.

Rachi non traduit

כיצד מבדילין. בין שבת ליום טוב כשהוא במוצאי שבת:

גְּמָ' הֵיכִי תּוֹקֵעַ אָמַר רַב יְהוּדָה תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ מִתּוֹךְ תְּקִיעָה וְרַב אַסִּי אָמַר תּוֹקֵעַ וּמֵרִיעַ בִּנְשִׁימָה אַחַת אַתְקֵין רַב אַסִּי בְּהוּצָל כִּשְׁמַעְתֵּיהּ

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: How does one sound a tekia on a Festival that occurs on Shabbat eve, when the difference between the sanctity of the preceding day and the sanctity of the coming day is not as pronounced as it is on a standard Shabbat eve? Rav Yehuda said: One sounds a tekia, i.e., a long continuous shofar blast, and sounds a terua, i.e., a staccato series of shofar blasts, from the midst of the tekia. And Rav Asi said: One does not sound a continuous blast; rather, he sounds a tekia and then sounds a terua in one breath. Rav Asi instituted the practice in the city of Huzal in accordance with his halakha.

Rachi non traduit

גמ' היכי תוקע. ביו''ט שבע''ש כשהוא תוקע להבדיל בין קדש לחול דבעי שינוי משאר ערבי שבתות שהרי אין קדושה הנכנסת חמורה מקדושה דיוצאה כל כך:

מתוך תקיעה. קודם שיסיים התקיעה הוא מריע בסופה:

בנשימה אחת. ומכל מקום מפסיק הוא בינתיים:

מֵיתִיבִי יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת תּוֹקְעִין וְלֹא מְרִיעִין מַאי לָאו לֹא מְרִיעִין כְּלָל לָא רַב יְהוּדָה מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ וְרַב אַסִּי מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ רַב יְהוּדָה מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ לָא מְרִיעִין בִּפְנֵי עַצְמָהּ אֶלָּא מִתּוֹךְ תְּקִיעָה וְרַב אַסִּי מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ לָא מְרִיעִין בִּשְׁתֵּי נְשִׁימוֹת אֶלָּא בִּנְשִׁימָה אַחַת

Traduction

The Gemara raises an objection to the statements of Rav Yehuda and Rav Asi from a baraita: On a Festival that occurs on Shabbat eve, one sounds a tekia but does not sound a terua. What, is it not that one does not sound a terua at all? The Gemara answers: No, rather, Rav Yehuda explains the baraita according to his line of reasoning and Rav Asi explains the baraita according to his line of reasoning. Rav Yehuda explains the baraita according to his line of reasoning: One does not sound a distinct terua; rather, he sounds the terua that emerges from the midst of the tekia. And Rav Asi explains the baraita according to his line of reasoning: One does not sound the tekia and the terua in two breaths; rather, he sounds them in one breath.

וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת כּוּ' הֵיכָא אָמַר לַהּ אָמַר רַב יְהוּדָה בַּחֲתִימָתָהּ וְכֵן אָמַר רַב נַחְמָן בַּחֲתִימָתָהּ

Traduction

§ The mishna states that on a Festival that occurs at the conclusion of Shabbat one recites havdala, and that the Sages disagreed as to the formula of that blessing. The Gemara asks: Where does one recite the formula in question? Rav Yehuda said: He recites the formula at the conclusion of the blessing. But in the body of the blessing one recites the same formula as in every conclusion of Shabbat: Who distinguishes between sacred and profane, between light and darkness, etc. And likewise, Rav Naḥman said: He recites the formula at the conclusion of the blessing.

Rachi non traduit

היכא אמר לה. להאי בין קדש לקדש:

בחתימתה. של הבדלה אבל בפתיחתה הוא אומר בין קדש לחול וכך אנו נוהגים:

וְרַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי אָמַר אַף בִּפְתִיחָתָהּ וְלֵית הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ

Traduction

And Rav Sheshet, son of Rav Idi, said: One recites that formula even at the beginning, in the body of the blessing, instead of the formula: Who distinguishes between sacred and profane. The Gemara comments: And the halakha is not in accordance with his opinion.

Rachi non traduit

אף בפתיחתה. מתחיל המבדיל בין קדש לקדש בין אור לחושך:

ולית הלכתא כוותיה. שהרי למנות סדר הבדלות הוא בא בתחלה והבדלה דכתיבה באורייתא בקודש וחול כתיבה וכרבי דוסא נמי לית (ליה) הלכתא דלא מזלזלינן ביום טוב לקרותו קודש הקל:

רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר 'בֵּין קֹדֶשׁ חָמוּר לְקֹדֶשׁ הַקַּל' וְלֵית הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ

Traduction

The mishna teaches: Rabbi Dosa says that the formula is: Who distinguishes between greater sanctity and lesser sanctity. The Gemara comments: And the halakha is not in accordance with his opinion.

אָמַר רַבִּי זֵירָא יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּאֶמְצַע שַׁבָּת אוֹמֵר הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וּבֵין אוֹר לְחֹשֶׁךְ וּבֵין יִשְׂרָאֵל לַגּוֹיִם וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה מַאי טַעְמָא סֵדֶר הַבְדָּלוֹת הוּא מוֹנֶה

Traduction

Rabbi Zeira said: At the conclusion of a Festival that occurs in the middle of the week, one recites: Who distinguishes between sacred and profane, and between light and darkness, and between Israel and the nations, and between the seventh day and the six days of labor, even though it is not Shabbat. What is the reason for that practice? He is enumerating the series of distinctions that the Sages instituted and not specifically the distinction unique to that particular day.

Rachi non traduit

באמצע שבת. אפ''ה אמרינן בין יום השביעי אע''ג דלא שייך יום השביעי הכא כלל:

סדר הבדלות. האמורות בתורה הוא מונה ולהבדיל בין הקדש וגו'. ויבדל בין האור ובין החושך. ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי. ובין יום השביעי כו' היינו בין קדש לחול ומשום דבעי למימר מעין חתימה סמוך לחתימתה:

הֲדַרַן עֲלָךְ הַכֹּל שׁוֹחֲטִין

Traduction

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source